לאחרונה כמה חברות שלי ילדו, ברוך השם. יצא לי לבקר אותן וכן לשמוע על התהליך הלידנ בבית היולדות האשפוז וכד'.
הן כולן ילדו באותו בית חולים במרכז הארץ, שאני מתלבטת אם להזכיר את שמו...
הסיפורים חוזרים על עצמן:
1. עומס בחדרי הלידה ובאשפוזים - ונראה ניסיון לשלוח הביתה באופן גורף
חברה שלי הגיע עם צירים שלחו אותה הביתה וממש ילדה בפתח הבית רבע שעה אחרי השחרור.
חברה נוספת, זו הלידה הרביעית שלה, הגיע עם צירים חזקים רצו לשחרר אותה (בין היתר כי לא היה חדרים ולא היה איפה לשים אותה). היא התעקשה להישאר כי היא מכירה את הגוף שלה ויודעת לזהות שהלידה מתחילה. ואכן כך היה.
רק שלא היה חדרי לידה פנויים בשבילה, ולכן היא המתינה שעות על שעות בחוץ עד שהגיע לפתיחה של 8, וכבר לא היה אפשר לתת אפידורל. היא נכנסה לחדר לידה ממש בשניה האחרונה.
ככל שאני מבררת עם הקרובות אלי, נראה שזה סדרתי.
2. יחס של צות בית החולים והתנהלות של בית החולים-
- תיזוזים ומעברים בין החדרים- חבהר שלי שמו אותה בחדר מסויים שנמצא תחת השגחה (בגלל חוסר מקום). ואח"כ מתפנה מקום באגף הרגיל, אז החברה התבקשה לעבור עם כל הדברים, אחרי שהתמקמה וסידרה את כל הדברים וכו'.
- ראיתי שהצוות מרבה לנזוף במבקרים, ממש צעקות וביזיונות אם מתעכבים 5 דקות בפרידה עד שיוצאים.
- היה רופא שלא הסכים לבדוק יולדת כי הניקה את הילדה בזמן ביקור רופא, וכן רופא שלא הסכים לבדוק תינוקת בנוכחות האמא.
- לי באופן אישי קשה עם זה שהתינוקות בתינוקיה נמצאים בלי ההורים וחייבים להיבדק בלי ההורים. הם חשופים שם לדיבורים של הצוות במשך כל שעות היום (אולי נאמרות גסויות? אולי צעקות? אולי לשון הרע?). ברור לי שהם לא תינוקות אבל זה לדעתי נכנס לתת מודע במיוחד שהתינוק רק נולד.
- הנקה שלא יכולה להתבצע בשעות מסויימות כי יש ביקור רופא (או אצל היולדות או אצל הפעוטות)
- אי אפשר להחזיק את הילד בידיים בעמידה לפי הוראות בית החולים.
מה דעתכן על כך? אשמח אם תשתפו...
אחרי שנחשפתי לכמה וכמה מקרים כאלו, פשוט לא מתחשק אי פעם ללדת בבית יולדות. זה נשמע סיוט....
