לכולם פה נשבר הלב מתישהו? ( זאת התחושה..) נראה לכם שתצאו מזה מתישהו?
היה מפריע לך לצאת עם בחור/ה עם לב שבור..?
אני אישית מקווה שלא... חייבים למצוא פתרון למכה הזאת...
אנונימית1111בעיקר הזדמנויות שפוספסו בגלל חוסר עשיה, פחד וחוסר התייחסות מהצד השני.
אולי אני יצא מזה. מנסה.
לא מפריע

כל הכבוד!אנונימית1111
לא הייתי קוראת למה שעברת-לב שבור
היו קשרים שחתכתי, ולמרות זאת הייתי עם לב שבור.
לצערי את הקשר הבא התחלתי מוקדם מדי,
והמזל הוא שהיא עשתה מספיק צעדים שגרמו לי לצאת מזה.
אסור לצאת כשהלב שבור, זה עוול לשני...
איזה עתיקה אתה-מיוחדאי אפשר לחכות להחלמה גמורה. חלק מההחלמה הוא לצאת לדייטים
אם היא תמיד בראש שלו ולא מפסיק לחשוב ולדבר עליה אז עדיף שלא. אם הוא כבר דוחה אותה מהמחשבות שלו רק צריך את הפוש אז עדיף שכן.
ר' מנחם מנדל מקוצק אמר את המשפט הידוע "אין שלם יותר מלב שבור"
אם היא תמיד בראש שלו והוא עדיין בתקווה שהם יחזרו וכל בחורה שהוא יוצא איתה הוא משווה אותה לבחורה אז ממש עדיף שלא יצא כי גם אם תגיע אליו הבחורה הכי מושלמת הוא עדיין יחשוב על הקודמת. אבל אם הוא מבין שזה נגמר והוא רוצה להתקדם אז הלב השבור דווקא יכול להיות יתרון...
נכתב בלשון זכר אבל תקף גם לאישה
הרבה פעמים אנחנו מגיעים לדייטים עם חומות ומעצורים מה שגורם לנו לא להיפתח לאחר וככה קשר נתקע. עם לב שבור פשוט אנחנו בלי החומות והמעצורים.
ואל תתווכחי איתי ![]()
נ.ב. עדן גם את אל תתווכחי
כמו שלא הייתי רוצה להתרפא באחרת...
לפעמים זה עוול כפול, כי האדם רוצה למלא את החלל,
והקשר עם המועמדת הספציפית לא כ"כ מעניין...
אדם צריך פניות נפשית כדי להפוך את הפגישות לקשר,
ולבעל לב שבור זה בד"כ מאוד חסר...
אני מחזיק מעצמי אדם שקשר איתו הוא מעניין (כשהפרטנר קשור...),
ומה לעשות, כשהלב, וממילא הראש, של אדם לא בקשר - זה די נידון לכשלון מראש...
ואני מדבר כאדם יותר מדי שכלי...
ועוד נקודה, אני לא נפגעתי, אז אין צורך בהתנצלות,
אבל אפשר ורצוי להחליף את המילה 'שטות' כשאת מגיבה לאחר...
וזה לא משנה כמה תנסי - את לא תצליחי להפריך תחושה...
את יכולה לשכנע אדם לשנות את הגישה שלו למציאות,
וממילא גם תחושתו תשתנה מאליה.
גם אני יצאתי בלי ש'החלמתי לגמרי',
אבל בהחלט לקחתי הפסקה משמעותית, והחלמתי משמעותית,
וניסיתי לפנות את הלב שלי לגמרי לקשר החדש.
לא הייתה לי החוצפה להשתמש בקשר כדי להחלים.
ומסתבר מהתגובות כאן שאני לא המשוגע היחיד...

תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
הוא כמובן לא קשור לכאן
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
רוצה להציע משהי מהעבודה לחבר.
חושש שאחד הצדדים לא יתלהב מהמראה החיצוני של השני. (שזה כמובן לגיטמי, פשוט החשש האמיתי שאחד הצדדים יבין שזה בגלל זה..)
מניח שהפתרון פשוט אבל לא חד לי מה לעשות.
אשמח להסבר קצר.
תודה.
-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.
-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.
נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.
איזה הצעה שהצעתי לחבר.
תתיעץ עם אנשים שמבינים
מישהו פה שאל על איך מתנהלים נכון בשידוכים ובפגישות ועניתם יפה, אני לא חדשה בשידוכים אבל אשמח לשמוע מהצד הגברי איך הייתם רוצים שהמדוייטת תתנהל, מה עושים ומה לא.
סתם רוצה לשפר את איכות הפגישות.
תודה רבה! אשריכם!
כמו הגיישות ביפן וכיו"ב
כי האיכרות היו שזופות ובנות המעמד העליון יכלו לשבת בבית ולכן היו בהירות יותר