אנחנו עושים הגשמת חלומות והבת שאני עושה לה כתבה 2 דברים:
-להיות דוברת אנגלית
- שהיה לי את כל הבגדים שיש בעיר
פליזזז תעזרו לי! אין לי שום רעיון וזה למחר!
אנחנו עושים הגשמת חלומות והבת שאני עושה לה כתבה 2 דברים:
-להיות דוברת אנגלית
- שהיה לי את כל הבגדים שיש בעיר
פליזזז תעזרו לי! אין לי שום רעיון וזה למחר!
בס"ד
קחי ארגז ותכתבי עליו העיר של ___(השם שלה)
בפנים תשימים בניינים מלגו
וחולצה אחת
ואז יהיה לה את כל הבגדים שיש בעיר
פינג.יש עוד רעיונות?
מעניין אם זה עובד
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)