נכון, לא צריך לחכות עד גיל 30-40, אבל 17 זה ברוב המקרים הרבה יותר מדי מוקדם.

אבל זה בעצם תלויי בלימוד תורה של הבחור. ולימוד אומנות [מקצוע]

או בעברית מודרנית - בסיס רוחני וכלכלי לבניית בית..

זאת שאלה של איך אתה מגדיר "כתוב".. גם אם זה לא במפורש, בניסוח שלי, זה כן עולה מההבדל בין ארץ ישראל לבבל.

ואכן, לצערי, אני לא זוכרת את דף המקורות שהיה לנו שם.

אולי באמת אני אחפש אותו השבוע.

"ת"ר: ללמוד תורה ולישא אשה - ילמוד תורה ואח"כ ישא אשה, ואם אי אפשר לו בלא אשה - ישא אשה ואח"כ ילמוד תורה. אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה: נושא אשה ואח"כ ילמוד תורה. ר' יוחנן אמר: ריחיים בצוארו ויעסוק בתורה?! ולא פליגי, הא לן והא להו"

כלומר, קודם לימוד תורה, ואם אינו יכול בלי אישה (מה זה לא יכול? שאלה טובה..) אז קודם נושא אישה.

אמר רב יהודה אמר שמואל (מראשוני אמוראי בבל): קודם נושא אישה.

ר' יוחנן אמר (מראשוני אמוראי א"י): אדם לא יכול לעסוק בתורה כשיש לו עול פרנסה עליו(לא סתם עול אלא רחיים על הצוואר...).

אומרת הגמ' למסקנה: הם לא חולקים, אלא כל אחד דיבר לתושבי ארצו. הבבליים, שנושאים אישה ועולים לארץ ללמוד תורה, ולכן אין להם טרדת פרנסה, ישאו קודם אישה וכך לא יהיו להם הרהורי עבירה. הארץ-ישראלים, שלומדים תורה במקומם וטרדת הפרנסה על כתפיהם - ילמדו קודם תורה, (ואם אי אפשר לו בלא אישה - ישא קודם אישה)

אני לא חושב שאפשר להגיד מי אמור להתחתן לפני שמגדירים מה נחשב "אי אפשר לו בלא אישה" ואיזה עול פרנסה נחשב "רחיים בצווארו".

היום זה לא נחשב רחיים בצווארו, בסופו של דבר, אפשר לראות הרבה אנשים שלומדים תורה ומתפרנסים תוך כדי. אמנם לפעמים קצת בצימצום, אבל לא כתוב שאמורים להתפרנס ברווח, צריך שיהיה אפשר ללמוד, והפרנסה לא תוציא את האדם מהלימוד.

לגבי ה"אי אפשר לו בלא אישה" אני לא גיבשתי דעה עדיין...

בטח שלא בגיל 16-17

תבררי לפני שאת אומרת כלמיני דברים

אני חושבת שאחרי הדברים האלה שאני רוצה לסיים לפני החתונה, אהיה בוגרת יותר ומוכנה יותר

(אולי)

הרעיון הוא שלא להתחיל את ההשתדלות המעשית לפני שמוכנים להשלכות הרצויות

השלכות זה לא צבא, זה פשוט המשך של תהליך

/Forum/Forum.aspx/f22

והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים

לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.

אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו

ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.

אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.

-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...

וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..

או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.