בסדר, אני -אניאני
אני מסוגלת להרפות.
אני יכולה להבין את זה שיש דברים שלא אבין
ושאני לא מצליחה להבין אותך גם.
ושגם בכלל
המילים האלו נדושות, וידועות
והכרה לא באינטארקציה מלאה עם הרגשות, ובלהבלהבלה
אני יכולה להכיל את זה שאני חסרת אונים
שאין לי שליטה על אחרים
שרצונות לא תמיד יכולים להתממש, גם אם הם טובים
אני יכולה להשלים
עם זה שאת-את ואני אני
ואין לי השפעה
ולא תהיה כזו
ולא בטוח שבכלל
צריכה להיות.
אני מסוגלת
בטח שאני מסוגלת
להרפות
לתת למישהו גדול ממני להיות
האיש הטוב שלך.
(סליחה
אני באמת אבל משלימה עם זה, שתדעי)


