והוא הגאון העצום הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל.
שלט בהכל. תורה שבכתב, ושבעל פה, תלמוד בבלי וירושלמי, שו"תים וספרי הגות עמוקים.
קדושתנו לא תהיה שלמה בפרישתנו מהחיים האנושיים והופעותיהם, תענוגיהם וחמודותיהם, אבל בהיותנו ניזונים מכל התופעות העולמיות המתחדשות לבקרים, מכל התגליות הנפלאות, ומכל הדעות הפילוסופיות והמדעיות הצומחים ופרים ורבים בעולמנו… המזונות החיצוניים שאנו שואבים וניזונים מהם מעשירים את גנזי לאומיותנו ואוצר נשמתנו, אבל אינם משנים את עצם הווייתנו, שהיא הווייה של קדושה ורוממות שהיא נשארת צפה על פני המים… סכום תעודתה של לאומיות היהדות היא לחיות ולעבוד, לבנות ולהיבנות, לשפר את עולמנו ואת חיינו, להתרומם בעצמנו ולהרים את אחרים לפסגת הגובה של השלמות וההצלחה האנושית…
מצטלצל מוכר… אך קטע זה לא מופיע באגרותיו של הרב (קוק). זו היא נגיעה קטנה עד מאוד מתוך עולם רחב ומרתק של הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל – הלאומיות ותעודתה.
