סתם תוהה, הרי החיסונים מיגרו מחלות קשות ועל זה אף אחד לא מתווכח.
גם מתנגדי החיסונים החריפים ביותר.
אז למה התכוונת?
(דוגמא פשוטה -
היתה מגפת אבעבועות שחורות שכילתה את אירופה. המחלה מוגרה.
אנשים בגיל ההורים שלי חלקם צולעים בגלל פוליו וחלקם לא עמנו. המחלה כמעט נעלמה ומתפרצת פה ושם בעיקר מבדואים שלא חוסנו.
כלבת..
צפדת..
ועוד ועוד.
נדמה לי שעיקר הדיון הוא לגבי מחלות שאינן קטלניות כמו אבעבועות רוח או שעלת לילדים גדולים. תקני אותי אם כוונתך שונה)
חסון היא עמותה עם אג'נדה, הם לא מחוייבים לאמת אלא לשכנע במטרה שלהם.
לא אומרת שכל מה שכתוב שם לא נכון אלא שיש לקרוא במבט ביקורתי.
כל מה שאמרת על המחלות הנ"ל אלה דעות שכמעט לא שומעים אותן מרוב שהן קיצוניות ומנותקות מו המציאות.
את יכולה להמשיך לחשוב כך אבל חבל שתהיינה בנות שתקראנה דברים כאלה ועלולות להחליט לא לחסן בגללם.
מכיוון שהמלצת לי לקרוא אני ממליצה גם לך לקרוא, דברים יותר בסיסיים, היסטוריה קרובה.
קראי על מגפת הפוליו בארה"ב. על לואי פסטר. וכו' וכו'.
"לא נעשה מחקר אמיתי ליעילות החיסונים" - אי אפשר אפילו להתחיל להתווכח עם זה.
אם בענייני הריון ולידה ופוריות את סומכת על הרפואה המודרנית ברמה בסיסית, למה פתאום כשזה מגיע לחיסוניםכל אחד הוא רופא ופרופסור בעיני עצמו.
הקב"ה ישמרנו בבריאות שלמה.
הי,
התינוק שלי בן שנה. הדבר העיקרי שאני עושה זה לפצל חיסונים. לטיפת חלב נוח שאת באה פעם בכמה חודשים ואז התינוק יקבל את כל החיסונים שהוא צריך. זה שגוי לפי דעתי. תינוק לא צריך לחלות בדלקת אוזניים, גרון, שפעת, שעלת וכו' ביחד. למה להעמיס עליו? זה רק משהו שנוח למערכת ולא לתינוק שלך. אז א. ממליצה על פיצול חיסונים.
ב. לא חיסנתי את הרוטה כי זה לא נראה לי קריטי. גם לא פוליו מוחלש. MMR מתלבטת בגלל הקשר החזק לאוטיזם מול הצורך שנראה שקיים בחיסון..\מקווה שעזרתי!
את החיסונים. לאחות בטיפת חלב אצלנו לא היה אכפת, כל עוד אני מחסנת.
לילד שלי לא היו כמעט תופעות לוואי, חוץ מאשר לחיסון של האבעבועות רוח והאדמת שהוא היה מסכן אח"כ במשך שבועיים, אז נראה לי שבילד הבא אני אדחה אותו קצת (הילד שלי באחוזון 5 בערך, אז אני מעדיפה שיגדל קצת).
לגבי הרוטה שמעתי מחברה שהיה להם המון תופעות לוואי, והילד היה איתי בבית עד גיל שנה וחודשיים, אז לא חיסנתי. אם את מכניסה למעון בגיל צעיר זה יותר בעייתי.
טוב, הייתי חייבת לתת איזו תגובת נגד..
הנושא הזה כבר נטחן כאן עד דק בשרשורים מעמיקים פחות או יותר,
הנה אחד מהם: הרבה מים זרמו כאן מאז מריבות החיסונים.. 
- הריון ולידה
יש כמה דעות בנושא, ולמרות שאת נשמעת מאוד נחרצת, עדיין מותר לאחרים לחשוב אחרת...
אמא_מאושרתלחכות עד לכיתה א, ואם לא חלתה- אז לחסן.
אני מחסנת הכל. אני לומדת על זה וככל שלומדת יותר- ככה יותר שמחה שחיסנתי.
כי הסיכוי לרוורסיה עם נגיף מוחלש מאוד קטן. כי מפחית משמעותית את הסיכוי לחלות במחלה קשה. הקטן שלי מקבל את כל התופעות לוואי- חום, וכו, ועדיין שווה לי. אני יודעת שהוא חולה יומיים וזהו.
הסיבה שקשה לחלות באבעבועות באופן טבעי הוא בזכות המתחסנים. ככל שיש יותר מתחסנים- יש פחות סיכוי שלא מחוסנים יחלו. כי אין להם ממי לקבל את המחלה. ככה אני שומרת לא רק על הילדים שלי, אלא גם על אנשים בעלי מערכת חיסונית נמוכה- מושתלים, זקנים, צעירים לפני חיסון וכאלו שמאמינים לא לחסן. כן, בזה שהילדים שלי מתחסנים- הילדים שלכם יחלו פחות.
ברור שיש דיון לגבי כל חיסון בנפרד, טענות בעד ונגד, מחקרים וטענות. באופן כללי אני מחסנת שפעת פעם ב2-4 שנים. כי יותר מזה לא ממש צריך. בהיריון אני כן מתחסנת. אני מחסנת את הילדים בהכל. חיסון הפפילומה החדש- לא מתה עליו. עוד לא החלטתי אבל הילדים שלי קטנים ככה שלא צריך.
אם ש סבא וסבתא מאוד מבוגרים שכל הזמן חולים או מישהו אחרי השתלה- אני ממליצה כן להתחסן, גם למתנגדים.
לפני שסבא שלי הגיע לארץ חיסנתי את הילדים חודש לפני, פשוט כי זה מסוכן יותר בשבילו.
שאולי אני מעדיפה שהילדים שלי כן יחלו באבעבועות ויתחסנו בצורה טבעית?
ככה שאולי את לא בדיוק עושה לי "טובה" בזה שאת מחסנת את שלך?
אני אישית מחפשת מי חולה בשביל להדביק אותם. כמו שאני נדבקתי ועכשיו מחוסנת לכל החיים, לא לשבע-שמונה שנים ועלולה לחטוף את זה בגיל 50 עם הרבה יותר סיבוכים..
וסליחה על הטונים מעצבן אותי אנשים שאומרים לי שהם מחסנים את הילדים שלהם בשבילי. תעשו מה שנכון לילדים שלכם, לילדים שלי אני אדאג, תודה.
אגב יש בחיסונים האלה הרבה מעבר לתופעות הלואי של היומיים-שלושה-שבוע של אחרי החיסון. ואני עוד לא מתחילה לדבר על כל החומרים המשמרים שיש בחיסון ונכנסים לילד ישר לתוך הוריד. תענוג..
אני לא נגד, אני גם מחסנת בשביל הרוב, רק חושבת שאחריותו של כל הורה לבדוק את העניין ולהחליט מה נכון לילדים שלו ולא פשוט ללכת עם המלצות משרד הבריאות וזהו.
משהו אחרון- קיימים חיסונים שהמדינה ממליצה עליהם מתוך עניין כלכלי- יותר משתלם לה לספוג את עלות החיסון ולא את העלות של ימים שההורה מפסיד בעבודתו כתוצאה מילד חולה. כך שהשיקולים הם לא תמיד לטובת הפרט או הכלל, ייתכן מאוד שאת מחדירה לילדים שלך חומרים לוריד מתוך שיקולים כלכליים של המדינה.
זה נכון במצב שבו ילדים בריאים יכולים לחלות. אבל החיסון הסביבתי הוא בעיקר לאלו שלא יתמודדו אם יחלו באופן טבעי.
ולגבי מחקרים- ברור. תמיד צריך לבדוק מי רשם את המאמר, מי מממן וכו.
יש כל מיני -דינמיקות זוגיות
יש כאלה שטוב להם התנהלות כזאת שהאיש הוא שייך יותר ל''בחוץ''..לעשיה בחוץ מכל סוג.מעשית-כלכלית-ערכית-חינוכית-תורנית-צבאית-...וכו....
וטבעי להם שרוב הזמן הוא בחוץ והאישה לרוב מחזיקה את הבית-אולי גם עובדת אולי לא..תלוי בזוג
ויש כאלה שמחפשים יותר שותפות הדדית כזאת ונוכחות יותר משמעותית לש הגבר בבית ובילדים וכו..
מבין אלה...
1.מה מדבר אליכן ברעיון?
2. מה המציאות שלכן בפועל?
3. איך היתן מרגישות אם היתן מתחתנות בידיעה שהאיש שותף אליכן לסוג דינמיקה שמתאים לכן..וחיות ככה נשים...ואז מגלות..שבעצם כל השנים הוא ניסה לרצות..אבל בעצם הוא רוצה וצריך משהו אחר..וחולם על דינמיקה 'ונה לגמרי..שאתן לא מזדהות איתה בכלל..
מה עושים אז? איך מרגישים? איך נפגשים?
וסתם הגיגים בנושא
קשה לי להבין האמת חשיבה של גברים בנושא הזה
לא מבינה למה סבבה להם שהם יגשימו חלומות ויחיו חצי כמו רווקים.. והאישה תחזיק עבורם את הבית והאחריות הסזיפית ביום יום..
נכון אם היא ממש זורמת על זה ושמחה בזה מצוין
אבל
לא תמיד רואה שזה המצב
סוג לש מה אני אעשה ככה הוא..
אשמח לתובנות
ועדיין הוא ממשיך להתלונן על זה, הוא בעצם אומר שיש רגש (הקושי שלו עם זה שקשה לך כשהוא לא בבית) שלא נעים לו להתמודד איתו ובמקום זה הוא זורק אותו עלייך.
אני חושבת שקודם כל לך צריך להיות ברור שלמרות שמותר לו להרגיש מה שהוא רוצה, את לא אחראית על הרגשות שלו ולא צריכה להתמודד איתם במקומו
ואחרי זה לשקף לו שבעצם הוא מצפה ממך להתמודד גם עם התוצאות של המעשים שלו (לצאת למילואים) וגם עם מה שהוא מרגיש בעקבות זה וזה לא לגיטימי, את לא אחראית על הרגשות שלו. ולא להסכים לשמוע ממנו את כל האת לא מתמודדת עם זה מספיק טוב וזה, זה בסדר שהוא מרגיש ככה אבל שישמור את זה לעצמו. מקווה שכתבתי ברור😅
וזה בטח לא מעשי-אבל אולי לצאת לנופש איזה שבוע ולהשאיר אותו לבד עם הילדים ואחרי זה לדבר שוב😂
מקווה שטוב יחסית
אבל השאלה היא טכנית
עם רפידות? אולי בלי חזיה?
איך אתן מנהלות את הנזילות וכו
כשהנקתי הייתי ישנה עם גוזיית הנקה קלילה ורכה ובפנים שמתי רפידות. סגנון כזה:
בהתחלה ישנתי רק עם חזיה ורפידות
לאחרונה חזרתי לישון הרבה פעמים בלי
עדיין מטפטפת וקמה בבוקר רטובה, אבל מחליפה את הפיג'מה ויש מגן מזרון אז שווה את הנוחות שלי
ממש שלא אוהבת עם
מעדיפה לנסות להסתדר עם גופית ספגטי שקצת תתמוך
הכי אוהבת טישרט
לישון עם חזייה. ממש לא נוח לי.
הייתי מגלגלת חיתול בד ושמה מתחת לחולצה, שיספוג טפטופים.
ובאמת מחליפה פיג'מות בתדירות מאוד גבוהה.
שבוע טוב!
בזמן האחרון יש לי המון מחשבות על הריון וילד נוסף, אבל זה נורא מפחיד אותי
אני כמעט בת 36, בעבודה סופר תובענית, עם ילדים בבית, ורקע של הריונות מורכבים/ בסיכון/ אשפוזים וכו'
לא יודעת איך הכל יכול ללכת ביחד.
עכשיו אני בטרפת של עומס אין סופי, להכניס עוד הכבדה כזו, ואז בעז"ה עוד תינוק חדש עם כל הטלטלה לבית, נורא מפחיד אותי.
מצד אחד מבינה שהחלון הביולוגי הולך ומתכווץ, מצד שני חוששת מאוד מקריסה מעומס. לא רואה שום מקום בחיים שאוכל להרפות להוריד שם לחץ, ולא יודעת איך אוכל לשרוד הריון בסיטואציה הזו. מצד שני- להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל.
אשמח לשמוע את דעתכן, איך משלבים הכל יחד בעומס החיים..
בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה
נתתי בגדי הנקה והריון לחברות
מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת
ומשהו קרה
יותר שכל פחות בלב
הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד
הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.
ואכן אני בתחילתו של הריון
ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית
ויהיה בסדר
גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל
כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.
יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?
לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו
ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו' הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.
לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…
נכון שאין לך 10 שנים ללדת
אבל גם 5 שנים זה לא קצת
תחכי עוד קצת
הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..
בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים
זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.
וכמובן יותר חדש ממומים לעובר
לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים
לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה
ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.
תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...
הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.
אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.
כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.
לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון
אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..
לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..
לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....
אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*
כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "
מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?
בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.
עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.
אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...
אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.
כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.
בהצלחה רבה!
בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'
ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל
לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...
אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).
למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?
יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.
מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.
אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי
אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר
ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...
לא הייתי קונה בגיל הזה
בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...
אולי מפה תבוא הישועה?
מחפשת רופאת נשים נעימה להוצאת התקן באזור שומרון/ מרכז אפשר גם בנימין ירושלים , שיש לה תורים או שמתפנים לפעמים תורים ואפשר להיכנס מהיום להיום.
תודה
בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...
הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום
ובשעה טובה!
לא מכירה..
מישהי יכולה להסביר לי מה קורה בלבנון??? לא הבנתי יש הפסקת אש ומתים לנו כבר המון חיילים שלנו למה?! כאילו מה קורה פה?
איך מתים יותר כל כך הרבה עוד יותר מהמלחמה בכמויות?!
מישהי יכולה להסביר לי עניינית אובייקטיבית אם היא מבינה מה קורה פה כאילו תכלס? שאני אבין? כי מודה שאני לאאא מבינההה 😥
טאטא תרחם
מעבר לקו מסויים.
בתוך הקו צהל ממשיך לפעול, לאתר תשתיות ולהשמיד.
כל הזמן פועלים להשמדת איומים.
במקביל חיבאללה כל הזמן מנסה להבעיר את השטח. טראמפ מעוניין בשקט בגזרת לבנון כדי למקסם הישגים מול איראן והישגים דיפלומטיים במזרח התיכון.
צהל לא היה ערוך לאיום רחפני נפץ.
גם בעזה חודשים זה היה הקונספט של הפסקת האש, ולא מתו חיילים כל יום.
ארגוני טרור כיום לא יכולים להוות איום של ממש על מדינת ישראל, אז הם משתמשים באסטרגיית ההצקה, להטריד לאורך זמן בלי הישגים צבאיים משמעותיים.
בתקווה שהעם ייחלש מבפנים וישאל את עצמו מה לעזאזל הוא עושה בלבנון, ואז צהל ייסוג וחיזבאללה ישתקם בנחת בלי שהכח של צהל יושב עליו.
הגזרה החשובה היא איראן. גם כי היא זאת שמחזיקה ומעצימה את חיזבאללה,
וגם כי האיומים משם הרבה יותר משמעותיים.
מדינה לא מנצחים רק במלחמה. למוטט משטר צריך לתת לתת מכה, לאתר סדקים, ללחוץ דיפלומטית, לתת עוד מכה וחוזר חלילה.
לפי מה שהבנתי אכן יש סדקים בהנהגה האיראנית וזו בשורה טובה עבורנו.
בנוסף, הבריתות שטראמפ מנסה להשיג הם חשובות מאוד מאוד.
עד עכשיו סעודיה בכלל לא הסתכלה עלינו, ותנאי להתחלת שיחות היה מדינה פלסטינית.
טראמפ מצליח לגרום להם להבין שיש להם הרבה מה להפסיד בכלל כמה "פלסטינים" שלא באמת מעניינים את הסעודים, הקטארים ושאר מדינות המפרץ.
היחידים שעושים קולות של "אבל מה עם הפלסטינים"
הם מצרים וטורקיה.
וטראמפ יכול להשתיק אותם אם הם יעשו קולות מפחידים יותר.
התקשורת הישראלית בצעד של חרפה לא מביאה את התמונה המלאה (אולי כי היא לא אוהבת מסרים מורכבים, אולי כצעד אנטי ביבי, לא יודעת) ולכן נוצרת תחושה שאנחנו משלמים מחירים בלי הישגים.
בנוסף לרגישות הגבוהה של החברה הישראלית מ"הכלה" שהתפוצצה לנו בפנים ב7 באוקטובר.
אבל האמת היא שזו סיטואציה שונה לחלוטין.
לפני ה7.10 לא עשינו כלום כדי לא לשבש את העורף הישראלי שעייף ממלחמות, ובצד השני ניצלו את זה כדי להתעצם ולהוות איום של ממש.
עכשיו לא עושים הרבה כדי למצות את ההסדרה המדינית שטראמפ מוביל וגם כדי לא להרגיז אותו, כי בסוף אנחנו צריכים את צבא ארה"ב איתנו (צבאית ומדינית)
עוד שנתיים לפי רוב ההערכות, תם עידן טראמפ, והנשיא שיבחר יגרום לנו להתגעגע לביידן.
לא יודעת אם זה ניתוחים מוגזמים כרגיל או לא,
מה שבטוח שיש לנו חלון הזדמנויות קצר להוציא כמה שיותר מול איראן, וכמה שיותר לפרק את הידידות של מדינות ערב: סעודיה, האמירויות, קטאר, מצריים, לבנון, ירדן, לוב, עיראק, סוריה, טורקיה
ויש עוד מדינות מוסלמיות עוינות.
אם מצליחים לגרום לחלק מהמדינות האלו לשקול את יחסם מול ישראל, בגלל מנוף הלחץ האמריקאי, וכל זה מבלי לדון בשאלת מדינה פלסטינית, דיינו.
נכון שהמחירים כואבים מאוד, ויש תחושת חוסר אונים מטורפת, אבל מחיר המלחמה לא יכול להיבחן לפי כדאיות כתלות אם המחיר משולם בהתקפה או הגנה או תקופה של מאמץ דיפלומטי. אלא לפי ההישגים הכלליים. בסוף הכל זה מערכה אחת.
חיזבאללה זה לא ממשלת לבנון, ולא עשינו איתם הסכם
למה מתים חיילים
כי זה מלחמה וזה נורא
וכי עוד לא פתרנו טכנית את ההתמודדות מול הרחפנים. וזה נורא.
אם החיילים לא היו בפנים, מפעילי הרחפנים היו קרובים יותר, והרחפנים היו מגיעים בקלות ליישובים שמעבר לגבול
ושלום מראש לכל מי שתזהה אותי
אצלנו אין חלאקה ומספרים מתי שרוצים
הקטן שלי בן שנתיים בדיוק וסיפרנו אותו בקטנה בבית כל פעם ויצא עקום ולא יפה אז היום לקחנו אותו לספר כדי שיישר את הפוני ויסדר את האורך מאחורה.
היה לנו בלתם ולא יכולתי להגיע
מפה לשם הילד חוזר מסופררררר
מוכן לכיפה
הוא נראה בן 40!!
איפה התינוק שלי???
אני מתפדחת לצאת איתו לרחוב
אני מבואסת ככ שלא הייתי שם
מה עושים עכשיו??
יעל מהדרוםאיזה קשה זה ושוק ממש❤️💕🩷 לא מקנאה בך על הטראומה...
ובאמת מקווה שזה יגדל מהר וישאר לך מזה רק סיפור לספר לו כשיגדל😉
גם בחלקה בשבילי זה משבר... פתאום אין תינוק , יש ילד ענק! הרגת אותי הוא נראה בן 40 🤣🤣
איך אנחנו אוהבות אותם קטנים... פווו...
קראתי את התגובות שלכן מוקדם יותר ולא יכולתי להגיב אבל הן עזרו לי להירגע קצת.
הזכרתן לי שבאמת שיער גדל חח והוא באמת ככ חמודדד שזה הנס שלו😍
והמסקנה כמובן לא לשלוח את הבעל לספר לבד!!
והילדים שלי בערך מגיל שנה וחצי שנתיים מסופרים ממש (עם מכונה) והולכים עם כיפה.
לדעתי זה מתוק ממש...
זאת ממש לא היתה הכוונה שלי..
אני בטוחה שהם מתוקים ממש😍
האמת שהעיקר היה אלמנט ההפתעה, לא חלמתי שככה הוא יחזור ולא התכוננתי לזה וגם לא הייתי איתו בתספורת.
בקיצור הכל ביחד היה לי יותר מידי
ממגוון סיבות
יחד עם זה שלא רואים ערך מיוחד בהמתנה...
גם אנחנו סיפרנו את הבן בגיל שנתיים
זה לקח באמת כמה ימים להתרגל אבל אחכ היה סבבה..
חלאקה אז למה להשאיר?
מסופר זה המראה ה'רגיל' של בן, אז כמו שמלבישים בבגדים של בנים אז מספרים כשהשיער מתארך
ממש בכיתי שגזרנו בגיל 3 ועוד הייתי שם אז זה בטח פי כמה יותר קשה ( ופשוט הלם טוטאלי ) ממש הרגשתי שהילד ניהיה ענק!
זה בטח יגדל לו מהר או שאת יכולה להשאיר קצר
בן 3 וחצי כמעט, בחודשים האחרונים יש הטבה משמעותית, כמעט 0 התקפים בלי בטניזול כמעט ב"ה. חשבנו שזהו זה מאחוריו כי כבר גדל
אבל לאחרונה שמתי לב שקשה לו ממש במאמץ גופני, כמו ריצה - אחכ יגיע שיעול חזק וקושי בנשימה עם החור הזה בגרון. הוא מצידו לא שם לב לכך ואני זאת שעוצרת אותו. מים ומנוחה עוזרים לרוב
בגלל שהיה ככה רצף בשבוע האחרון מאתמול התחיל שוב קוצר- יש לזה קשר למאמץ בשבוע האחרון? בגן היא אומרת שהוא בסדר ,היום אבקש ממנה לשים יותר לב אבל יכול להיות פתאום החמרה וקושי במאמץ? הבעיה שהוא לא ער למצבו
