אתה מכיר אותך ואת ההורים שלך

אם זה משהו שאולי לא יאהבו אבל יכבדו את ההחלטה שלך ויקבלו את זה או שבשום פנים ואופן לא.

אם אתה יכול לעמוד על שלך מולם אם מחליט שזה מה שאתה רוצה במידה ולא יסכימו 

הרבה פעמים גם אם ההורים לא אוהבים ועושים בעיות, כאשר הם רואים שזה מה שבוחרים וזה מה שעושה אותך מאושר הם כן יקבלו את הבחירות שלך.

"גיור לחומרא", כקביעת הרבנות הראשית לנושא זה (אא"כ אתה כהרב עובדיה יוסף זצ"ל)?

וההורים יכולים לייעץ ולומר את דעתם. אתה המחליט.

לא חושבת שזה פוגע בכיבוד הורים.

(אם לדוג' ההורים היו מבקשים ממך לעשות משו שאתה לא מוכן, כמו ללמוד מקצוע מסויים, לגור במקום כולשהו וכו אז אם לא מתאים לך אתה ממש לא מצווה לעשות את זה)

בתחילה רשמת, שהיא מיוחדת ואתה מאוד רוצה ומעבר לכך אתה רואה בזה אידיאל.

ולתקן את עצמינו זה תמיד טוב. בהצלחה

"ומעלים נקודות שיתכן שלא חשבתי עליהן"....

לכן כתבתי..

[ואולי גם להורים זו נקודה משמעותית לבירור]

בס"ד

זו החלטה שלך בלבד ואם להורים שלך יש קושי עם זה, אתה יכול לנסות לפייס אותם ולדבר על לבם אבל אתה לא עובר על כיבוד הורים.

בהצלחה ממש! נשמע שקורה לך משהו טוב! בעז"ה בשורות טובות

ואולי אם הם יכירו אותה אישית זה גם יעזור להפחית את ההתנגדות.

לפעמים ההגדרה הזאת של השני מרתיעה הרבה יותר ממי שהוא באמת...

אני חושבת שאתה לא צריך לוותר עליה, אבל מצד שני- לעשות מה שאפשר כדי לא להיכנס למלחמה מול ההורים שלך. אם זה בשיחה רגועה והסבר, אם זה בדברים אחרים.

בהצלחה רבה!!

זאת לאו דווקא גזענות. כלומר, זה לא שיש משהו שלא בסדר בעיניהם באתיופים. אלא שהם חוששים שלא יוכלו לראות בנכדיהם המשך של עצמם. בגלל שהמראה של הנכדים עשוי להיות שונה. כמובן, שגם זאת רעה חולה כי הורים צריכים להבין שהילדים שלהם, בהיותם תערובת של שני ההורים שלהם, אינם שלוחה של ההורים אלא יצורים חדשים לגמרי, עם יכולות וכשרונות, רצונות ושאיפות משלהם.  צריך לכבד את ההורים ולאהוב אותם, אבל להחליט לבד. אלה החיים שלך ואתה תצטרך לחיות אותם, לא הם.

מכל מקום, נראה לי שבסוף הם יתרצו ויקבלו את כלתם ואת נכדיהם. יש פה כמה משפחות כאלה. ובכל המקרים ההורים בסוף התרצו. במקרה אחד, לא רק שקיבלו את הכלה והנכדים אלא שאימו של הבחור הפכה לחברה הכי טובה של אם הכלה !

כל זה, בתנאי שאתה מספיק חזק לעמוד מול ההורים עד שייתרצו.

אם זה יצער אותם זה לא סיבה לוותר עליה. 

אני בטוח שאם היא כזאת מקסימה ההורים שלך יאהבו אותה בסופו של דבר.

אבל אם זה ברמה של מריבות וחרם ולרדת לחייכם אז תדע שהורים מסוגלים לפרק קשר ולגרום לגרושים ולכן צריך לקחת את זה

בחשבון. 

ורעיון חמוד!

אבל לא ידעתי את משמעותו. עד עכשיו.

(דובי פנדה -זה היה בצחוק....)

יש לרב זמיר כהן הרצאה מעניינת בנושא הזה

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳