ענין הנקיון של הבית , הפרטים הטכניים, מה עושים עם הילדים בזמן הזה, מה אם  הילדים יחשפו לזעקות כאב וכו'.

אלו ממש שאלות חשובות, ומענין לקבל תשובה עליהן.

מטריד אותי מאד גם כל עניין הצניעות בלידה כזאת...

אשמח באמת אם מי שעברה את זה תחכים אותנו מניסיונה.

את מרכז הלידה הזה, לא יודעת אם הייתי יולדת במקום כזה בתור זוג תורני.

אבל בבית לא נראה לי שצריכה להיות בעיה של צניעות - אבל אני מראש לא מתחברת לענין של בריכה ביתית. לשמחתי הצירים שלי ממש נסבלים ב"ה.

ותמיד מים עזרו לי מאד... (לא התאפשר לי להיות הרבה במים כי המיילדות זרזו אותי 'לצאת כבר'...

אני לפני הלידה ראשונה אמרתי לאחותי שאני לא רוצה שבעלי ישמע אותי צורחת.

היא אמרה לי הכי בפשטות, מי אמר שצריך לצרוח?!?

וזה עשה לי ממש טוב. כי כל הזמן שמעתי סיפורים על צרחות... אז משפט כזה פשוט, כל כך תרם לי

ללידה רגועה יותר.

ובלידה שניה גם הייתי רגועה אך בכיתי באיזהשהו שלב כי דברתי בטלפון עם המשפחה שלי שכולם התאספו

לרגל הגיוס של אחי, ורק אני לא הייתי שם אלא כאובה על המיטה בחדר לידה...

בכל מצב, לידה קלה ומוצלחת לכולן!!!

אני בכלל לא חשבתי על זה לפני הלידה, ובלידה זה פשוט בקע ממני, אל תשאלי אותי מאיפה . זה היה מהלך טבעי כזה.

אני שמחה שזה עשה לך טוב,וברור שלגבייך זו היתה החלטה נכונה. אבל רציתי לחדד את הנקודה שזה בסדר לצעוק, ואם זה יוצא לכל כך הרבה נשים בטבעיות, כנראה שיש בזה עבורן צורך של הגוף, או שזה סתם הגיוני.

1. בהנחה שיש זמן מהרגע שמתחילים צירים עד הלידה אפשר שהבעל או בעלך ינקו... אני לא ממש פדנטית כלומר ממש לא, דברים שהתאים לי בין הצירים לסדר סידרתי בעצמי, חלק בעלי והמיילדת ניקו. דווקא זה היה אחלה. לא העבירו ספונג'ה אבל כן טיטאו רציני וכל זה. 

אני דווקא הכנתי חלות תוך כדי הצירים, ממש שווה

2. הילדים- אני כן הכנתי אותם לאפשרויות השונות, הגדול שלי עוד לא היה בן 4 אז הסברתי שאולי זה יקרה באמצע הלילה ואולי במשך היום ואז הוא ילך לשכנים. כן התכוננתי נפשית והכנתי אותם לאפשרות שתהיה לידה מהירה והם יהיו בבית (כמו שעלול לקרות לכל יולדת שתיכננה להספיק להגיע לבית חולים ולא הגיעה...) 
בלילה אני מאמינה שהם לא אמורים להתעורר ואם כן אז סמכתי על בעלי שייגש אליהם וביום כאמור יותר קל למצוא להם סידור. 

3. למה את מתכוונת שיתאים? הרי את לא חייבת להיות ערומה אם לא נח לך וכן הלאה, הן לא מכריחות אותך את יכולה להביא לך חלוק שיתאים לך להיות איתו, את גם עושה תיאום ציפיות עם המיילדות ואומרת להן מה חשוב לך מראש ככה שהן יעזרו לך לשמור על מה שחשוב לך. 

דווקא בבריכה עם בגד רחב בעיני הרבה יותר "צנוע" ללדת ככה כשאף אחד לא ממש רואה את יציאת התינוק מאשר במיטה לאור המנורה הישירה של המיילדת... המים מטשטשים ולא ממש רואים את החלק התחתון (כמובן שהמיילדת כן עוקבת עם פנס אבל זה מאד ממוקד והרבה יותר קל לבעל לא להסתכל לשם אלא רק על הפנים

אז ככה:

1. בעלי יכול לאגן ולסדר ואפילו לטאט לרחוץ כלים ולנקות 'מלמעלה', אבל הוא לא ממש יודע לנקות.. בטח לא כמו שאני אוהבת.. ושוב זה בהחלט חשוב לי לשלוות הנפש...  (לא שביום יום אני לא מסתדרת עם קצת בלגן ובית לא ממש נקי.... אבל דוקא כשאני לא מרגישה טוב, אז זה חשוב לי יותר... ובטח כשאני רוצה להיות שלווה ומרוכזת בעצמי...) נשמע שאין ברירה ובכל החודש התשיעי צריך לשמור על בית טיפ טופ... 

2. לגבי הילדים- אני חוששת לדבר איתם לפני זה, כי אין לי מספיק ניסיון בזה וכי אני רוצה לחוות את זה לפני שאני משתפת אותם...  אולי רק את הגדול... 

ואין לי בית מספיק גדול, שוב כי הסלון פתוח והם יכולים להיכנס בלי כל התראה...  

3. אני יודעת שאף אחד לא יכריח אותי. זה ברור לי, השאלה האם זה שייך? גם לי לידת מים עם חלוק רחב או חולצה ארוכה נשמעת יותר צנועה מלידה בבי"ח עם התיאור שתיארת... אבל השאלה האם המיילדת יכולה להתמודד עם זה? 

4. עוד שאלה שעלתה לי, מה עושים עם ספרי הקודש בסלון? מן הסתם צריך לכסות אותם... 

לא יודעת למה כל הפרטים הזניחים הללו כ"כ מנקרים לי בראש.. ובכלל אני רק בתחילת החודש הרביעי...  מן הסתם אם בע"ה אחליט ללכת על זה יהיו לי עוד הרבה שאלות וגם יותר מהותיות...

כמו תמיד בלידה תמיד יהיו דברים שנאלץ לשחרר, לא משנה מה. לידה זה לא דבר שבשליטתנו.

אפשר לנקות את כל הבית מראש וכל יום להשאיר קפדני ואפשר לבחור לשחרר. 

זה תלוי בך במה שאת יודעת שמתאים לך. מעולם לא הייתי קפדנית בענייני ניקיון אז קשה לי להיכנס לנעליים שלך

הילדים- 

אני בעד לדבר לפי השאלות שלהם, לא יודעת בני כמה שלך. 

אני החלטתי שלמשל ההחלטה אם ללדת במים או לא תתקבל בזמן הלידה כי אני לא יודעת מה יהיה עם הילדים. בחדר גם אצלנו אין מקום להכניס בריכה והסלון גם אצלי פתוח אז זה תלוי אם הילדים לא יהיו... בקיצר החלטתי לא להחליט מראש.

לגבי הלידה במים עם בגד כדאי לדבר עם המיילדת ולשאול איזה סוג בגד יתאים כדי שלא יפריע

לגבי הספרים, אני לא יודעת, שווה לשאול רב

אתחיל מהסוף, לגבי הספרים- כבר החלטתי שדוקא זה הכי פשוט... אפשר לכסות אותם עם בד ארוך/מפה שמיכה וכד'... בעלי יכול לעשות את זה בלי בעיה...

לגבי השאר.. את כ"כ צודקת.. חייבים לשחרר שליטה. אני פשוט פריקית של קונטרול... ב"ה אני משתחררת מזה בכל מיני עניינים.. אבל כנראה יש עדיין עקבות...

טוב, נראה לי אני אמשיך לאגור מידע, ובע"ה כשנתקרב למועד המאושר נחליט.

 אגב, מלחיץ אותי פתאום גם כל עניין רישום התינוק במשרד הפנים, והאחריות ללכת לרופא ילדים מיד לאחר הלידה וכמה ימים אחריה.. נראה לי משוגע ללכת עם כזה תינוק פיצי למקומות הומי אדם ושורצי חיידקים... איך היה אצלך מהבחינות האלה? השגת רופא שהיה מוכן לבוא הביתה?

אני די בטוח שזה מה שעשינו באמת עם הספרים

תמיד הלידה מאתגרת אותנו במקומות הנכונים

הרישום של התינוק ורופא ילדים,

רופא- צריך תוך 24 שעות. אז האפשרויות הן להזמין רופא ילדים הביתה (תבדקי לפעמים יש דרך הקופה ואז זה זול יותר) 

או ללכת לבית חולים וזה באמת קצת טרטור כי את נכנסת לנהלים שלהם וכל זה אבל אז את מרוויחה את הרישום במשרד הפנים ודמי לידה (שאני מניחה שאם יש לך כבר גדולים ברבים זה לא יותר מידי כסף...)

משרד הפנים- באמת צריך ללכת עם התינוק וזה לא נחמד, בד"כ אפשר להגיד שאתם עם תינוק פצפון ואז להיכנס בלי תור. אפשר לחכות עם זה אלא אם כן אתם צריכים משהו מקופת חולים בשביל התינוק (אפילו מעקב צהבת) ואז זה חייב להיות לפני כדי שיהיה לתינוק מספר ת.ז.

אז בואנה שתפנה בהמוניכן! (נראה שיש פה כמה שילדו לידות בית, לא?)

1. איכשהוא בחודש התשיעי בעיקר בשבוע שבועיים האחרונים היתה לי "תקופת קינון" חזקה ואכן הבית באופן די נדיר מסודר וממש נקי. וזוהי תופעה שמופיעה אצל הרבה נשים, נשאר לקוות שהיא תקרה גם לך.

2. לדעתי חייבים לשתף אותם באיזה אופן ולהכין למצב. אני לא יודעת איך אצל אחרים אבל הילדים שלי מגיבים לא טוב למעברים לא צפויים, אפילו שהם מגיעים לאנשים מוכרים ואהובים, הם נכנסים לסטרס וזה פוגע להם באמון ובשלווה הפנימית, ואני יכולה לשאת את התוצאות של זה חודשים אח"כ.  

כמובן שהשיתוף תלוי גיל אבל אפשר להתחיל בעדינות חודשיים לפני ולהוסיף אחת לשבועיים תזכורת ועוד קצת פרטים וכו', לשתף טיפה בהתארגנות וכו (ברמה בסיסית של: אנו נכין תיק שיהיה לך ליום שתהיה אצל סבתא, מה תרצה להכניס בתוכו?  או: בימים האחרונים: דיברתי עם רועי (בן דוד/שכן), הוא כ"כ מצפה כבר שתהיו ביחד ליום כיף כשאמא תלד"

אם מדובר בגיל 4 ומטה- מספיק בשבועיים האחרונים, אם גדולים יותר 6-9 חודש וחצי חודשיים נשמע לי סביר להכנה הדרגתית.

לא הייתי לוקחת סיכון ללדת עם ילדים גדולים בבית. לא רוצה שיבהלו, או ישמעו צרחות אם יתחשק לי לצעוק. ילדים יכולים בקלות להתהפך לתפקיד ההורה ולדאוג מאוד לאמא, ואני מעדיפה להשאר דמות מגינה וחזקה בעינהם בגילאים האלו- ממש מאינה שזה טוב לבריאות הנפשית שלהם. לא סתם קוראים לאבני הלידה שהאשה כורעת עליהן "משבר"

אנחנו תכננו הרבה על בריכה, או מיטה והכנו הכל כולל ניילונים ומשאבה, ממש הפקנו ארוע... בסוף כאב כ"כ שנשארתי במקלחת ללא תכנון מתחת לזרם המים החמים וילדתי שם על הרצפה. ולידה יותר נפלאה מזו לא יכולתי לבקש. חסדי ה' לגמרי.

3. מרכז לידה לא ניסיתי אבל אני מאמינה שאתם תהיו אתם, ולא תהפכו לפתע לדוגמני הבית שלהם

אני לא חשבתי על הפרט הזה, אבל כן ילדתי אחרי מקלחת הערב כך שהייתי עם כותנת וזה היה לי מאוד נעים. המיילדת הרימה והציצה כדי לקבל את התינוק ואח"כ כיסיתי את עצמי שוב ללא צורך בעזרה ממשהו אחר שיביא לי שמיכה או מגבת וכו. (נפלה עלי כזו עייפות מטורפת לאחר הלידה שלא היה לי כוח לכלום ומאוד הרגיע אותי לדעת שאני לבושה היטב.) בפעם הבאה בעז"ה אנסה לדאוג גם לכובע רך ונעים שלא נופל, כי המטפחת לא היתה ממושמעת בכלל.

4. למרות שלא היה לך סעיף 4... יש לך עכשיו חמישה חודשים, לחשוב, לכתוב, לעבד כל מיני אמונות ולפתח את שרירי הנפש לגמישות המרבית. כלומר: "אני לא יכולה ללדת בבלאגן" - האמנם? מה יקרה אם כן?

"אני לא יכולה לדבר עם הילדים כי אני סגורה רגשית" - ומה יקרה אם תדברי?  מה זה יגיד עליך? מה הקושי שבזה? האם חובה בהכרח שזה יהיה קשה? 

"יהיה לי לא נוח להיות עם חולצה בבריכה" ? אולי "יהיה לי לא נוח להיות ללא חולצה"? (שוב- מה שאת בוחרת כמובן)

"רואה את עצמי עם צירים כאובה ומנקה..." - דוקא נשמע לי דימוי נהדר, התרגום שלי: "רואה את עצמי מדליקה מוסיקה ושרה עם המטאטא כרמקול ומתנוענעת עם כל ציר בקצב לטיני."

תודה לך על השיתוף! 

1. לגבי הקינון, היה לי את זה באחד ההריונות, קירצפתי את הבית באובססביות ערב הלידה ובכלל בשבועות הקודמים לה... אז תליתי את זה בזה שעברנו דירה, חשבתי שרציתי לשמור על הדירה החדשה.. אבל כנראה זה היה קינון... בכל מקרה לא בונה על זה.. גם ככה אני מאד כבדת תנועה בהריונות, ועכשיו גם יש לי מעט סימפוליוזיס, שאני מקווה שבעזרת ה' ישאר קל...

2. אצלך זה ס' 4.. את צודקת כדאי לי לתרגל גמישות במחשבה.. ניסיתי מעט ואפילו מעט זה כבר מרגיע... תודה על העצה!

3. לגבי הילדים, התכוונתי להכין אותם סוג הכנה כזה.. אבל בגלל שנראה לי שללדת בבית ישמע להם מרתיע מאד, כי בסביתנו כולן יולדות בבתי חולים.. לגבי העניין הספציפי הזה, אני חוששת לשתף מראש. בע"ה אם אכן אממש את החלום הזה ואלד בבית, והכל יעבור בהצלחה ובבירואת, אוכל לשתף אותם 'עם תוצאה' ביד...          נראה לי ששיתוף כזה לפני הלידה יפחיד אותם מאד... (אולי הגדול מסוגל להתמודד עם זה כבר) אבל בתכלס, הלידות שלי ממושכות, והסיכוי שהלידה תתרחש ברגע קטן מאד ממילא...

4. לגבי מרכז הלידה.. באמת שווה אולי לבקר בו לסיור.. בע,ה כשנגיע לזמן המתאים אני אחשוב על זה.

תודה לך על התגובה המקסימה שלך! נראה לי שיולדות בית הן נשים אמפטיות יותר מן הממוצע...  יש?

יש לזוג ונראה לי גם למשפחה

אולי קוראים לזה חברותא

ויש גם בעותניאל אחד ממש כיף

צימרים על ההר

מקסים

יש באש קודש בקתה בכרם, יש בה בריכה שווה ממש...(למרות שזה לא רלוונטי לכם)

אבל הוא באמת יחסית "בעומק"

הנוף מהמם

אפשר לשאול מה יש בו שמאפשר הכנת אוכל (קומקום חשמלי, כיריים... אם יש כלים אז חשוב לוודא שיש הקפדה על כשרותם).

אם אתם צריכים - אז לבדוק שגם יש אפשרות של מיטות נפרדות בשבילכם או מזרן נוסף...

מכיוון שאתם באים עם שלושה ילדים מן הסתם תעדיפו שני חדרים נפרדים, אז תבררו גם על זה.

וכמובן - לקבל המלצות על הניקיון של הצימר... וגם על הבטיחות שלו מבחינת ילדים - חשוב מאוד!

אנחנו היינו פעם אחת בבית ההארחה של הר ברכה. פשוט מאוד-מאוד, אבל לנו זה הספיק.

מעבר לזה היינו עם הילדים רק בצימרים בצפון, אז אין לי המלצה... (ועל אחד מהם אני לא ממליצה🤭)

בהצלחה ותיהנו!

היינו בהר ברכה, מחפשים משהו יותר מפנק

תודה על הנקודות שכתבת!

משהו ששמעתי ששווה, נראה לי ביקב כביר

גם בבת עין יש כמה צימרים טובים 

את צימר נוף שומרון שהוא משפחתי ושמעתי שממש נעים

ובעלת הצימר היא שפית שיכולה לבשל לכם אם רוצים.

אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף

אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו

אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים

מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה

אבל המחירים לא שפויים

רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות

אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה

לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)

אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)

@ooמשקל משתנה דרמטית ביות מ5 קילו אבל לדעתי זה די נשאר אותו דבר...

תלכי למישהי שמתאימה מיינקס, זה סוג מעולההה, ולא כולן מתאימות איתו

וחוץ מזה כל מניעה עולה כסף...

ומה תעשי תכלס? תיכנסי להריון / תימנעי מיחסים/ תקשיבי מניעה שמזיקה לך..?

אין באמת מה לעשות...

יש כן אפשרות להזמין דוגמית שליאפרגמה של קיה שהיא וואן סייז וזה בחינם ולבדוק לעצמך אם מתאים לך @המקורית ו @oo כתבו שעשו את זה..

אני ניסיתי והרגשתי שאני לא יודעת אם מתאים...

כן הבנתי שאחרי כמה לידות רצפת אגן יותר חלשה ועדיף דיאפרגמה מותאמת...

בהצלחה!!

תכלס השקט שווה את זה לדעתי..

וקוטל זרע הבנתי שהוא לא כזה משנה אםשמים דיאפרגמה נכון...

להגנה מירבית

קוטל הזרע מעלה משמעותית את אחוזי המניעה

דיאפרגמה וקוטל מונעים כל אחד בנפרד ביעילות לש 70-80%

שילוב שלהם נותן כפל הגנה, סביב 95%

שהותאמה זה 95 אחוז ועם ג'ל 98 משו כזה

ויש שטוענים שההבדל עוד יותר מינורי...

לי הדיאפרגמה התאימה גם אחרי לידה נוספת.. אז יש סיכוי שיהיה לך ככה.

והשקט מההורמונים ומדברים בגוף שלך שווה בעיני המון.

אם יש לכם החזרים ממילואים אז הרבה מתאמות הן גם מטפלות וכאלו ואפשר לעשות קבלה על טיפול.

ויש גם מתאמות זולות יותר, תעשי השוואת מחירים עם עוד כמה.

איך עושים את זה?

בכללי גם טוב לאכול דברים יבשים, לבדוק מה עושה לך טוב (או לפחות לא בחילות), לעשות הרבה ארוחות קטנות במשך היום, לאכול קרח או דברים קרים.

ג'ינג'ר , b6 (או שילוב של שניהם),

קרקרים/בייגלה(=נשנושים יבשים),

קולה,

בונגסטה/זופרן(=תרופות אם אין ברירה)

ארוחות קטנות

קרח/מאכלים קרים

תפוחים ירוקים/פחיות לימון (=חמוץ)

כל דבר נוסף שעזר לכן אשמח לשמוע, אין לי מושג איך אשרוד חודשיים לפחות ככה עם תינוק בבית ב"ה

אפרסקים/כל פרי שבא לך

ומוסיפה קינמון ודבש

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?

לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

ורלוונטי לי לענות לו.

מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..

לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....

אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?

אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו

לא הבנתי למה חייב להתפטר אם יש זכויות לממש בכלל

מילא אחרי אני מבינה, אבל תוך כדי ולפני לדעתי זה ממש לא צריך לבוא בחשבון

או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.

תעשי מה שנכון לך לעכשיו ואין

עוד שנה שנתיים, זה לא נורא לחכות.

מכניסים לנו לראש שהפוריות והפוריות והפוריות, בפועל אן אין משהו מסויים שצריך לחשוש ממנו ויש לך ילדים. אז אין מה לדאוג כל כך.

גם אם יקח קצת זמן להיכנס להריון, זה יגיע

אני נכנסתי להריון בגיל 39 אחרי כמעט שנתיים בלי מניעה ובדיעבד טוב שזה לא קרה לפני. סתם היינו מעמיסים על עצמנו. היום שהבנים כבר גדולים, הרבה יותר קל להתפנות לתינוקת

הפוריות באמת יורדת

קודם כל זה שאת נכנסת להריון, לא יכול להעיד כלום על אשה אחרת, סטטיסטית הפוריות מתחילה לרדת בגיל הזה, כמובן שגם הרבה נשים נכנסות בקלות להריון

וגם את מתארת שלקח לך שנתיים, זה לא מעט

והגיוני שזה קשור לגיל

ויש נשים שרוצות וכבר לא מצליחות

קוראת עכשיו את השרשור בנחת

ומקווה שלא הרגשת מותקפת...

חיבוק בכל מקרה על העומס הפסיכי...

האמת בלי קשר נשמע מטורף..

אבל אני טיפוס שחייבת נחת אז לא אובייקטיבית...

בע"ה תהיה הצלחה בכל והחלטות טובות!!

ורק לסייג שממש לא התכוונתי שצריך להתפטר,

אלא יותר ניסיתי להציע להיות בראש של פתרונות "אמצע" מחוץ לתבניות.. כי כולנו בסוף חושבים בתבניות.. בני אדם...

שוב בהצלחה גדולה בכל!

❤️❤️❤️

מציעה לחשוב מה יכול להקל לך על העומס בחיים, ההרגשה שהכל עמוס ולחוץ לא נראה לי מיטיבה.

האם יש מקומות שאפשר לשחרר? להקל עם מיקור חוץ ועוד...

לגבי ההריונות בסיכון- בעיני זה נושא חשוב, שכדאי להתייעץ בכובד ראש מה המשמעות, מה הסיכונים ולקבל החלטה קודם כל לגבי זה. אח"כ לחשוב על היתר.

התפיסה שלי בחיים היא שחלון הזמן של היכולת להרות קטן בפער משמעותי מהזמן בו אני יכולה להתקדם בעבודה, אבל זה שיקול שמנחה אותי, לא יודעת אם מתאים לכולן

בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'

ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל

לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...

אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).

למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?

יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.

מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.

אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי

אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר

ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...

לא הייתי קונה בגיל הזה

בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...

עכשיו בן חצי שנה ואני בהחלט משתמשת בטרמפולינה, גם זה כרגע הכיסא אוכל שלו (אבל זה אני בשאיפה לקנות לו אחד מתאים לגיל חצי שנה) וגם לפעמים אחרי הנקה נניח הוא עדיין צריך קצת זוית כדי לא לפלוט או בזמנים אחרים שהוא לא רגוע על המשטח ובטרמפולינה כן. מאמינה שנשתמש בה עוד לפחות חודשיים.

אם זכור לי נכון יש הגבלה עד שהתינוק מתהפך

הוא כזה תופס את הצד של הטרמפולינה וחצי מתהפך אליו (בנסיון לאכול את המוטות שלה, זה הגיל שכל דבר בודקים דרך הפה) צריך לזכור לחגור אותו, לא יצא לי שהוא התהפך שם ממש אבל גם אם כן, הטרמפולינה שלנו די יציבה אז היא לא תתהפך איתו.

בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...

הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום 

ובשעה טובה!

לא מכירה..

מקבלת בקרני שומרון בימי חמישי אחרי צהריים ובעמנואל בימי שלישי (אולי גם בחמישי בבקרים).

אם אין תור פנוי, תתקשרי למרפאה ותבדקי אם יש אפשרות להגיע, לפעמים זה עוזר. 

כשהנקתי הייתי ישנה עם גוזיית הנקה קלילה ורכה ובפנים שמתי רפידות. סגנון כזה:

Buy Black/Cream - מארז הכולל 2 חזיות הנקה והיריון ללא תפרים וללא ברזלים, סדרת Ultimate Comfort from Next Israel

בהתחלה ישנתי רק עם חזיה ורפידות

לאחרונה חזרתי לישון הרבה פעמים בלי

עדיין מטפטפת וקמה בבוקר רטובה, אבל מחליפה את הפיג'מה ויש מגן מזרון אז שווה את הנוחות שלי

ממש שלא אוהבת עם

מעדיפה לנסות להסתדר עם גופית ספגטי שקצת תתמוך

הכי אוהבת טישרט

לישון עם חזייה. ממש לא נוח לי.

הייתי מגלגלת חיתול בד ושמה מתחת לחולצה, שיספוג טפטופים.

ובאמת מחליפה פיג'מות בתדירות מאוד גבוהה.

בלי ברזלים

ועם רפידות

אבל אני ממש בהתחלה מאמינה שבהמשך כשיתאזן אני אשן בלי

מרגישה שהרפידות לא טובות לי, סוגים שונים בהחלפה גבוהה, מגרות.

וכשאני בלי חזיה אלא עם גוזיה נדמה לי כאילו אין גבול לשד לתפוח ולהתמלא עוד בחלב.

בקלות נהיה לי דלקות...

טוב מתעודדת מהתשובות ללכת על נוחות ולצפות למאזן ייצור חלב ...

תודה לכולן!

אצל הגדולה, בהתחלה שאבתי ונתתי כתוספת להנקה. כנראה שזה גרם ליותר מידי חלב, והיו לי מלא נזילות. בהמשך היא התחילה לישון לילות שלמים, אז זה גם גרם לטפטופים בלילה.

אצל השני היו בהתחלה טפטופים, אבל זה התאזן יותר מהר. ואתם השלישית עוד יותר מהר.

אצל הקטן, בהתחלה רק שאבתי ולא הנקתי בכלל, ולא הייתי צריכה בכלל רפידות הנקה.

לא מפריע לי לישון עם חזייה.

אז בתקופות של טפטופים, ישנתי עם חזייה ורפידות.

וגם אחר כך המשכתי לישון עם חזייה.

אצל הגדולה בהתחלה הייתי שמה גם חיתול בד כדי לספוג את כל הנזילות.

כשמתאזן מפסיקה עם החזייה

אני תמיד ישנה עם חזיית הנקה בלי ריפוד ובלי ברזלים של נקסט (וגם הולכת איתן ביום יום) בהתחלה כשהיו טפטופים גם שמתי רפידות כדי לא להיות רטובה, אבל כאמור, זה לא עזר כי היונק הקטן שלי היה תינוק פלטן ממש וכל לילה היינו רטובים שנינו וגם כל הסדין והציפית שלי...