את עוזבת את הצרה שלך,

ולמרות שאת צריכה לאותו דבר - את מתפללת על חברתך.

זה קצת כמו הדיבורים על שכרן של מצוות,

שלא אמורים לגרום לנו לקיים מצוות ע"מ לקבל פרס [וגם לא שכר],

אלא מאהבת הבורא שצווה בהן יעשה את האמת מפני שהוא אמת.

בהצלחה!

שבוע טוב!

בשורות טובות!

תפילות מרוממות על כל עמ"י!!

רק מיידעים אותך כעובדה שאם תתפללי על חברתך אז את תעני תחילה. 

הזיווג שלך יגיע בזמן, אל תדאגי לו...

ובינתיים תלמדי את עצמך לשמוח בשמחת חברות שלך!

להתפלל עליהן שיפסיקו בדרך המייסרת של הפגישות וימצאו זיווג הגון!

יש בזה מדרגות שונות:

א. עצם זה שמתפללים זה לא מובן מאליו, גם לא על עצמך.

ב. עצם זה שמתפללים על אחר זה דבר גדול.

ג. היכולת להתפלל על האחר בכוונה, מתוך השתתפות בצערו, זה ממש לא פשוט.

ד. היכולת להשאיר את עצמי בצד, ולהתפלל על חבר שצריך לאותו דבר.

במדרגה רביעית זו - המתפלל על חברו והוא צריך לאותו דבר - נענה תחילה.

[מניח שיהיו עוד פירושים, אבל כך אני למדתי את הפשט...]

אני חושב שהמדד הוא בזמנים שפתאום אומרים לך "עכשיו זה עת רצון תבקש משהו" 

ואז בנאדם קודם כל חושב על עצמו...

והרבה פעמים הרגשתי את זה על עצמי...

דווקא בזמנים האלה -לי אישית -היה ממש קשה להתחיל לבקש על חברים..

גם אני אמנם...

אבל הרגשתי שזה רק כדי לצאת ידי חובה (או לחילופין - כדי שאני אענה ראשון)

ההרגשה הכללית שהייתה לי היא  "יאללה זריז, בוא נעבור לעיקר (לבעיות של עצמי)"

לא יודע מה את מרגישה בכל אופן...

כי זה שמתפלל על חברו אף על פי שהוא צריך לאותו דבר, זהו בחינת ענוה, בחינת אין, שמבטל עצמו ואינו חושש על עצמו כלום, רק מרגיש צער ישראל חברו. ועל ידי הביטול זה הוא נכלל באין וכו'... ועל כן הוא נענה תחלה

ליקוטי מוהר"ן כב

"כל המתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחילה" - 

אפשר להבין "והוא צריך לאותו דבר" - הכוונה לאותה משאלה, חתונה למשל

ואפשר להבין שהמתפלל צריך לאותו הדבר - לאותו המצב שלפני השינוי אצל חברו, למשל שההיא תשאר רווקה כדי שאני אתחתן ראשונה, ולא היא, ובכל זאת מתפללת מתוך אמונה שלמה, - היא, המתפללת, תענה תחילה

בשם הר' מפשיסחא על אברהם שהתפלל על אבימלך למרות שהיה עדיף לאברהם שאבימלך לא ייענה

פירוש ראשון זה פשט - מי שמבקש רחמים על אחר והמבקש\מתפלל צריך ישועה באותו עניין - המבקש ייענה תחילה

ההסבר השני מעמיק בפסיכולוגיה הפנימית

כי היינו חושבים שמי שכביכול מרגיש חוסר בחיים, לא יתפלל על אחרים ואפילו ירצה שהמצב ישאר כך גם אצל אחרים,

למה שירצה בכך? מתוך חוסר אמונה, יאוש, או מידות רעות וכד', כדי לא להיות לבד בחוסר הזה

לכן מודיעים חזל, שמי שמבקש ומתפלל על חבירו, מתוך אמונה ובטחון שה' טוב - אז כמובן שהוא יענה תחילה, כי זה מוכיח שהוא נמצא במקום של אמונה בטחון ומידות טובות

ואז המתפלל הוא כברז לעומת החבר - שהברז נרטב לפני החבר שנרטב מפתיחת הברז...

לא מגיעים מעמדה של: אתפלל, כי מגיע לי ראשונה.

ממש לא..

אם מתפללים מכל הלב,

ה' לא משיב ריקם,

ודואג גם לשכרו של המתפלל

יש מעלה בלהגיד: הרע [החבר..], קודם.

ה' אומר: כך את מכוונת עבור הצלחה של מישהו אחר?

אראה לך, בצורה אישית, מהי הצלחה אמיתית 

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?