איך מתקנים? צריכה עצה טובה...מחפשת עצה
עבר עריכה על ידי מחפשת עצה בתאריך ז' בשבט תשע"ו 06:12
קוראת פה הרבה וכל זה... פונה דווקא לנשואים שיש להם ניסיון ופשוט נקודת מבט זוגית.
ארוך, אבל כל פרט חשוב. בבקשה תקראו ותגיבו....
אז ברוך השם היה ווארט, ומשום מה לא פעלנו לפי הכללים, וגם בדיבורים של הכסף אנחנו הזוג היינו נוכחים.
(היו רק ההורים, ואחים לא נשואים).
לא הגענו עם דעה ברורה בתור זוג, הגענו עם הרבה ספקות והרהורים. לא קבענו על הדברים קודם מהסיבה הפשוטה שרציתי לתת חלק להורים בבחירה נגיד של המקום, מסיבת אירוסין, מחירים וכו׳.
מה שיצר אווירה של משחקי כוחות.. אלה נגד אלה.
אמא שלי מרגישה מאויימת מצד המשפחה שלו.
משהו בתנהלות של הווארט לא הלך נכון. היה זורם ודיבורים ופה ושם צחוקים. אבל אמא שלי בסוף הווארט כנראה נכנסה ללחץ (היא טוענת שהיא לא בלחץ) כי היא לא יודעת איך היא מתכוונת לממן הכל.
כל ההתרגשות של הווארט, של ההכרזה, הכל נעלם והתחלף בתחושות רעות.

אני פשוט אובדת עצות.

אני רוצה לתקן את זה ובעניין הזה אני רוצה להיות כלכך כלכך כלכך כלכך זהירה, ממש כמו ללכת על ביצים, בגלל שאני לא רוצה שזה יתרסק ח״ו ח״ו.
ואני מאוד רוצה שאמא שלי תשתחרר קצת וכמובן כן תתן את הסכמתה ותהיה חלק.
ומה איך אפשר שלא זאת אמא!!!!!!
(פרט שולי זה שאין לי איך לממן את עצמי גם לא אחרי החתונה... לפחות לא בשנה הראשונה)
אמא היא נחוצה בנישואין שלי , לא משנה מאיפה מסתכלים על זה.
אני מאוד רוצה לתקן את המצב. מאוד. מוכנה להשקיע בזה מה שצריך מבחינה נפשית, פיזית, למסור נפש והכל.
אם יש למישהו עצה, מילה אחת שיכולה לעזור בנושא- זה יהיה מבורך.

מה עושים הלאה בענייני הכספים?
להורים שלי אין הון או חסכונות וזה באמת יהיה כבד לשלם גם אירוסין וגם חתונה.
נכון שאפשר לצמצם פה ואפשר לצמצם שם, אבל תכלס חתונה גם צנועה ביותר (חייבת להיות באיזור גוש דן מכמה סיבות חשובות) - מסתכמת בלפחות 60 אלף.
כןכן כבר קראתי כל שרשור אפשרי בפורומים על חתונה בזול.
זה הסכום לחתונה מכובדת רגילה באיזור גוש דן.

בנוסף, אמא נגד אירוסין. הארוס ומשפחתו בעד.
מה עושים??

(העצה של לדבר עם אמא צריכה לבוא גם עם פירוט של על מה לדבר).
כמה דבריםנפשי תערוג
1. בבני ברק (זה בגוש דן לכל הדעות) יש אולמות ממש זולים. נכון. הם לא שיא הפאר וההדר. אבל הבריאות שלכם ושל ההורים חשובה יותר.
2 . אני לא יודע מה אופי המתנות שהאורחים שלך מביאים. אצלנו הרבה הביאו כסף מזומן ועם זה אנחנו שילמנו על הרוב.
3. במקרה הכי דחוק. אתם, הזוג, תלכו לעשות הלוואה בבנק. נכון, לא כיף להכנס לחיים המשותפים עם חוב. אבל זה הרבה יותר הגיוני מאשר לכפות על ההורים שלך להיות אחרי החתונה עם חוב. כי בסופו של דבר אתם אלו שמתחתנים ולא הם.
4. עדיין לא מאוחר לתפוס פיקוד ולהחליט שתודה רבה על הרצון לעזור אבל אתם תחליטו מה כמה ולמה יהיה בחתונה.
5. כמובן, כל הדברים שאמרתי צריכים להעשות ביחד. אתם צריכים להתרגל שיש לכם אמרה אחידה כנגד כולם. גם כלפי ההורים משני הצדדים.
בהצלחה!
על החתונה אתםעדיין טרייה
יכולים לשלם מהמתנות ככה אנחנו עשינו ההורים שילמו מקדמות להכל ואנחנו השלמנו הכול אחרי החתונה עם המתנות(אם לא היה יוצא מספיק הם היו משלימים אבל היה מספיק ואפילו יצאנו ברווח) אירוסין אפשר לעשות בבית אני בישלתי את האירוסין שלי והזמנו את כולם לבית. אי אפשר לדרוש מההורים שלך משהו שהם לא יכולים לעמוד בו כל אחד מביא כמה שהוא יכול ובזה זה נגמר. מה זאת אומרת שאת לא תוכלי לממן את עצמך בשנה הראשונה? גם אם את סטודנטית והוא תלמיד ישיבה או חייל אפשר למצוא עבודות בערב שהם חצי משרה ממש לא כדי להסתמך על ההורים במיוחד אם אין להם יכולת.
יפה מאד..ד.


על החתונה אתםitzikzo2013

גברת עדיין טרייה את אחד מאלף שיצאתם ברווח. אני 38 שנה צלם אירועים ואני אומר לך חד משמעי ואני מדבר על הכלל ולא הפרט רוב הזוגות המתנות לא מכסות את ההוצאות. והרעיון לקחת הלוואה מהבנק ולהחזיר מהמתנות זו הצעה גרועה. בשנתיים האחרונות יצא לי להיות מוזמן בשלוש חתונות בבית ולא באולם אני רוצה לומר לכם שנהנתי מחתונה בבית יותר מאשר באולם והמחיר הרבה פחות מאולם. לכל דבר יש פתרון רק לא הלוואה בהצלחה

את והבחור חייבים להיות רגועים ושלמים אחד עם השניאלעד

זו הנקודה החשובה ביותר.

 

מבטיח לכם עוד התמודדויות במהלך חייכם המשותפים - זו הזדמנות נהדרת לתרגל כבר עתה החלטה משותפת להשאר רגועים יעילים ואוהבים גם במצבי לחץ שאינם בהכרח תלויים בכם.

 

לאחר מכן, הייתי ממליץ להזמין את האמא שלך לכוס קפה יחד עם החתן, ולהרגיע אותה.

שתצא עם חיוך ואופטימיות - וזה יקרה ככל הנראה רק לאחר שהיא תבין שההון שיש לה יספיק להכל.

 

בהצלחה!

הבעיה הרבה פעמים היא הרקע ממנו ההורים באיםאמא, ברוך ה'

יש הורים שברור להם שהמימון לחתונה הוא מההורים והמתנות הולכות לזוג.

יש הורים שברור להם שהמימון של החתונה הוא מהמתנות ומה שנשאר, אם נשאר, הולך לזוג.

יש הורים שברור להם שבתחילת הדרך, קונים מוצרי חשמל, עוזרים כלכלית, נותנים סכום התחלתי לדירה/אוטו וכו'.

יש הורים שזה בכלל לא אופציה מבחינתם והם גם חושבים שאם זוג התחתן הוא צריך לעמוד על הרגליים.

זה הרבה פעמים תלוי עדות, מנטליות, יכולת וכדו' (לא תמיד רק תלוי יכולת, יש הורים שיקנו בגדים במלא כסף לחתונה, גם אם אין להם הרבה, אבל לממן את החתונה לא יממנו ולהיפך).

הורים שברור להם שהם מממנים חתונה, לרוב חוסכים בשביל זה מראש או ברור להם שלוקחים הלוואה. הורים שלא- לא. אבל מה קורה כאשר הורים מצד אחד דורשים מההורים מהצד השני לנהוג לפי דעתם? כאן מתחיל הברוך...

 

אני חושבת שקודם כל את צריכה להבין מה הגישה העקרונית של ההורים שלך לעניין הזה. מה הם חשבו/התכוונו לתת, ללא הפעלת הלחץ מהצד השני. זה מחייב שיחה פתוחה וכנה עם ההורים. אחר כך, לדבר עם ארוסך על העניין ולהסביר את הגישה שלהם. אני לא חושבת שיש גישה לגיטימית יותר או פחות, זו פשוט סוג של גישה. ואז אתם צריכים להחליט מה אתם כזוג עושים בנידון. (ניתן לבוא כזוג ולהגיד שאתם בעצמכם החלטתם שראוי לצמצם עלויות ולעשות מסיבת אירוסין קטנה בבית. שאתם בעצמכם החלטתם שמימון החתונה יבוא מכספי המתנות. ניתן גם להחליט שאת כיסוי הצד של הבחור, ההורים שלו מכסים אם הם יכולים ועושים זאת בשמחה ואילו את הצד שלך אתם מכסים מהמתנות, ללא ידיעת הורי הארוס. יש כל מני אופציות, אבל אתם כזוג צריכים להחליט)

 

אני יכולה לומר לך שאצלנו, להורים של בעלי היה ברור שהמימון של החתונה הוא מכספי המתנות ולהורים שלי ברור שלא. ההורים שלי הפעילו עליהם לחץ מסויים, ובאמת החתונה היתה בעיקרון במימון ההורים (לא היינו בוורט). אנחנו מצידנו דאגנו שהעלויות יהיו ממש זולות (ודווקא להורים של בעלי זה הציק... החברים שלהם התלוננו על הרמה. לי זה לא הזיז, כי יש גבול. אני לא רציתי שלא הם ולא אנחנו נכנס לחובות כדי שהחברים של ההורים יתרשמו.. הייתי ממש חריפה בעניין. ובמבט לאחור, הם הודו לי). ואומנם הם לקחו הלוואה, אבל לפי דעתי לא גדולה, כי גם דאגנו לכך, וגם בעלי הוציא את כספי החיסכון שלו מהצבא כדי לעזור במימון להורים שלו, ואני כמובן, לא דיווחתי על כך להורים שלי... וגם עובדה שאחרי שנה הם שיפצו את המטבח בערך ב-30 אלף ש"ח, כך שהרבה פעמים הכל עניין של סדרי עדיפויות ומנטליות.

מצד שני, אנחנו הזוג הרביעי שהתחתן משפחה שלי, ועד שאנחנו התחתנו כל הורה נתן כסף התחלתי לדירה, ואנחנו הראשונים איתם זה לא קרה, כי ההורים שלי הבינו שאין מאיפה לתת סכום כזה, כך שכל זוג הלך לכיוון השני (בסופו של דבר רק ההורים שלי עזרו לנו בקניית הדירה+הלוואה קטנה מדודה של בעלי). מימון בשנה הראשונה - להורים של היה ברור שעוזרים. אנחנו לא רצינו שיכנסו לעוד הוצאות וגם לא להיות תלויים כלכלית - אז התעקשנו לא לקבל עזרה מאף אחד.

 

אני לא אומרת שהנושא הכספי לא הציק בתקופת האירוסין, אבל צריך לדעת שזה ממש לא העיקר ולא לעשות מזה יותר ממה שזה. אלו החיים שלכם. אתם צריכים לבנות אותם יחד. ומה שההורים רוצים או יכולים לתת - תודה רבה, אבל לא להכריח.

(והרבה פעמים דווקא ההורים שפחות עוזרים כלכלית בחד פעמי, עוזרים הרבה יותר בשוטף, עושים קניות לזוג הצעיר, מביאים אוכל במוצ"ש, נותנים מתנות שוות לילדים, כל מני עזרות קטנות שמצטברות, כי יש להם מנטליות אחרת, זה הכל. וגם אם לא - לא כתוב בשום מקום שהם חייבים לתת משהו. הכל מרצונם. והרבה יותר חשוב לשמור על יחס טוב שלכם איתם וגם בין זוגות ההורים מאשר שהכל ילך שווה בשווה ובלי הוצאות שלכם)

תקשיבי לה..נקודה למחשבה
היא אומרת דיברי חוכמה..
אםויקי7

אתם לא יכולים לממן את עצמכם  אפילו בפשטות אחרי החתונה לבד ואמא שלך לא "מתה, לממן, או כי אין לה (ככה זה נשמע) אז למה אתם מתחתנים?

או  בצורה הפחות יפה: למה נראה לך שיש לך זכות להכריח אותה לממן לכם את החתונה והשנה הראשונה?

זה לא שאמא שלה לא מעוניינת בחתונהאלעד

היא מעוניית, וגם מבינה שתשלם מעט או יותר

המצב אינו כפי שאת מתארת

לא "נראה לה" כלום...ד.

בחורה צעירה, נתקלה במצב לא מוכר (מטבע הדברים...), מבקשת עצה ועזרה איך להיות הכי טוב עם כולם..

 

 

זה נקודה הרבה יותר עקרונית מלצאת טוב עם כולם,כוכבי בוקר
אני לא חושבת שזוג יכול להתחתן בלי לדעת מאיפה הוא הולך לקיים את עצמו, גם ברמה המינימלית ביותר...
זו שאלה חשובה מאוד.
אלו שתי שאלות..ד.

האחת, לגבי החתונה עצמה, אירוסין וכד'. שאלה מצויה מאד. חייבים להרגיע את המצב ואח"כ לפעול לפי היכולת.

 

לגבי איך להתפרנס אחרי החתונה, יש להניח שבגלל השלב הראשוני, עוד לא בדיוק חשבו. אני מעריך שהיא כתבה את זה אולי, למשל, בנוגע לאפשרות לממן בעצמם את החתונה ממה שיקבלו אח"כ. אז ציינה שעדיין אין להם ממה להתפרנס. כלומר, זה יעזור להם..

 

יש להניח שכאשר מתקרבים יותר לענין, אז כבר מבררים על עבודות צדדיות וכד' - כמקובל אצל אנשים במצבם..

מה שדן ואלעד כתבו..מחפשת עצה
התכוונתי,
אני ממש לא מצפה ולא דורשת מאמא שלי כלום. אני אמרתי שמצידי חתונה באולם של ברית או בית כנסת, אף פעם לא היו לי דרישות. דווקא אמא שלי חושבת שזה כן אירוע חשוב שצריך להיות מושקע. ניסיתי להגיד לה שאפשר לחסוך בהרבה דברים אבל עדיין קשה לה לקבל שכן אפשר להצטמצם.. ואז זה כזה פשוט ״משחקי כוחות״ עם הצד השני במי משקיע כמה. ואני לא יודעת אם להיות באמצע או לעמוד לצד אמא, או אמצע נטוי לכיוון אמא..
שאלה חשובה, יפה, נוגע ללב.ד.

בוודאי את צודקת שאת רוצה את אמא בענין בְשמחה. גם היא רוצה.

 

ברור שהבעיה עם הכסף יושבת עליה. אם אין - מניין תיקח.

 

 

לענ"ד, קודם כל ביניכם. את והבחור.

 

תסבירי לו בעדינות, בשיתוף, שלהורייך אין כסף. קשה להם. תחליטו ביחד -שניכם - שאתם מתחתנים לא באופן שיצער את ההורים. ותחליטו ביחד - שניכם - שאתם אוהבים ומכבדים את ההורים משני הצדדים - ללא תלות ב"כסף". כסף אינו משהו שעושה מישהו חשוב יותר או פחות.

אחרי שתסכימו, תגידי גם לאמא, שהיא מאד חשובה לך בתהליך הזה - ושאתם תחשבו איך להסתדר בלי יותר מידי הוצאות, ושלא תחשוב לרגע שתאהבו אותה מילימטר פחות בגלל "בעיות כספיות". העיקר שהיא אמא..

 

 

אחר-כך:

 

א. אין שום סיבה לעשות "מסיבת אירוסין". נפגשו? זה מספיק (גם כל ה"אגדה" שחייבים לדבר אז "על כסף", אינה הכרח כלל ועיקר..). אם דווקא רוצים, אתם יכולים להחליט שאתם עושים אירוסין בבית, כיבוד בסיסי - העיקר האוירה. מזמינים משפחה קרובה, אח"כ החברים אם רוצים.  תודיעו להורים - והם יכבדו.

 

ב. תדברי אכן עם אמא. תגידי לה כנ"ל. אח"כ תשאלי אותה, מה הם חושבים שיוכלו לגבי החתונה. מה קשה מידי. תגידי לה שוב, שאתם לא באים באף "דרישה", רק שואלים.

מה שהורייך לא יכולים, אתם יכולים לומר להוריו שתממנו ממה שתקבלו בחתונה בעז"ה, כי אין מה לעשות, הם לא יכולים ואתם לא רוצים ללחוץ עליהם. הם טובים מאד - וזה המצב ללא קשר לאיכות האנשים. תבקשו גם שבשום אופן לא ינסו "ללחוץ" עליהם.  אם הוריו יותר בעלי-אמצעים, אולי יגידו שהם יממנו יותר, כדי לא להכביד עליכם (לדוגמה, כל צד משלם על המוזמנים שלו - אז תזמורת אתם תאמרו שאתם תשלמו אחרי החתונה את החלק הזה. יתכן שהוריו יגידו שלא תדאגו - הם יתנו. תלוי מי הם).

 

העיקר, קודם כל שלוה פנימית שלך. את בסדר. הורייך בסדר. הבעיה מובנת.  אח"כ, סיכום ביניכם שאתם לא תכבידים על ההורים, ממש ככל האפשר. מתחתנים מתוך שמחה לכולם. אח"כ, שיחה עם אמא על מה שאפשר ומה שלא, מתך הבהרה שזה לא משליך כלום על היחס, ושאתם מבינים לגמרי. אח"כ, יידוע הוריו, באהבה ובכבוד על מה שהחלטתם. מה שירצו ללכת "לארג' " יותר - קבלו באהבה ובתודה.

 

זו ענ"ד.

 

לא נכון.כמו צמח בר

לי לא היה.

וגם לא שמעתי על זה..

ממש לא מחויב שזה יקרה!!!

 

(ומשונה לי מאוד שאחד הראשונים כותב שריב עם ההורים, שמנוגד לכיבוד הורים הוא "תהליך טבעי")

 

אפשר לפתור הכל בנחת ובשמחה

חס ושלום.ד.

איפה "כתוב" דבר כזה?..

 

וכי חתונה זו מצוה הבאה בעבירה על כיבוד הורים ומוראם?..  חס ושלום.

 

ובריאה הבחורה הזו, שאים לה "מריבה" עם אמא שלה, אלא מרגישה את צערה ורוצה שותפות משמחת.

מה פתאום?מרב.
אני ואמא שלי היינו חברות ממש בתקופה של האירוסין ומאז זה רק משתפר. והיינו אויבות אחת של השניה כל החיים..
זה ממש לא נכון להגיד את זה בצורה גורפת..

לפותחת, אין לי מה להציע בהצלחה!
הצעת חוק:יזהר

כשמנהלי הפורום מחליטים להשאיר טרול-מחמד בפורום, צריך להוסיף לו שורה בחתימה בנוסח "משתמש זה הינו טרול-מחמד. נא להתייחס לדבריו בהתאם"

נכתבו פה הרבה דברים טובים~א.ל

ממליצה לקרוא ולבחור את מה שמרגיש לך נכון

רק הארה- העניין שאמרת שאת חייבת את אמא, בסמיכות לזה שאין לכם מאיפה לממן את החתונה,

היא לא מכובדת..

וזו תפיסה שצריך לשנות. אמא לא חייבת לממן,

היא יכולה לסייע, באם היא יכולה

אולי מכאן יכול לנבוע הפתרון, תפיסתית וטכנית. עבורה ועבורכם

בהצלחה והחלטות משותפות טובות!

נראה לי שהפותחת התכוונה שהיא חייבת את אמא שלהבת 30

יותר מבחינה נפשית מאשר מימונית.

התכוונה "חייבת" במובן הרגשי העמוק..ד.

ובלשונה "איך אפשר שלא, זאת אמא" (עם מלא סימני קריאה... חביב ונוגע ללב).

ח״ו!!!מחפשת עצה
אני מרגישה שאני חייבת את חיי לאמא שלי, וזה ממש לא במובן גשמי שמתבטא בכסף.
החינוך, ההדרכה, המסירות, האהבה, וכל חייה שהיו מוקדשים לאחיי ולי- כל אלה בנו אותי והם חלק ממני.
בחתונה שלי, אני חייבת את אמא מכל בחינה אפשרית- עצות, הדרכה הכוונה הכנה חיבוקים אהבה הרגעה.....
וכשענייני הכסף דווקא נכנסים, אז כל זה ממש מתערער והיחסים שלנו גם....
אני מבין את האמאה-מיוחד

אמא שלך מצטיירת כאן כדמות הרעה (ולא בצדק) והמשפחה של החתן כדמות הטובה (דרך אגב מה עם אבא שלך?!)

זה נראה כאילו הייתה התנגשות בין המשפחה של החתן לאמא של הכלה מה שגרם לה בצדק רב להילחץ לכן אני לא חושב שהיא נגד האירוסין.

בכלל זה נראה לי מוזר כל הקטע שההורים יושבים בניהם ומסכמים מי ישלם על מה וכו' וכו'...

את האמת שתפסת נכון את התמונה הכלליתמחפשת עצה
לפחות מצד ההרגשה של הצד שלי..
שום דבר לא בצדק ולא התנהל נכון, לכן שאלתי איך לתקן את המצב..
אבא שלי קשה לו לקחת צד. בכל זאת אישתו וזה הזוגיות שלהם ובזה אין לי כל עניין להתערב. ומצד שני, הבת שלו רוצה להתחתן. נראה לי שבכל זוגיות רבת שנים יש איזשהו צד דומיננטי במעט מהצד השני, ואצלהם אמא שלי בדרך כלל זאתי שדעתה נשמעת.
מנסה לתקן את הדברים מול אמא, בלי קשר לאבא שלי, כי זה קשור גם ליחסים שלנו ולא רק לעניין הספציפי הזה.
מקווה שאני טועה, אבל בין השורות של "מחפשת עצה" נראהbattt
שהבעיה תצוץ שוב ושוב... (מאבקי כוחות, לאבא קשה לקחת צד- נורה אדומה אם לא פרוז'קטור)
אם כל כמה שזה נשמע מוזר- לפעמים הורים בתת מודע מנסים להכשיל נישואין של ילדיהם, או מאפייני אישיות שמקשים על הסביבה.
אם השיחה עם אמא תשאיר אותך בתחושה קשה או שבתוך כמה ימים תצוץ מחלוקת אחרת- מציעה בחום לפנות לייעוץ מקצועי
לקחתי לתשומת ליבי,מחפשת עצה
יש מן האמת בדברייך. כי גם אני שמתי לב לזה, וכן היו מחלוקות כאלה בשנתיים-שלוש האחרונות. אבל לא יודעת אם אני יכולה לחנך את אמא שלי, ובגיל שלה קשה להשתנות, אז למדתי להסתדר ולכבות שריפות היכן שצריך. ותמיד קיוויתי שאחרי החתונה זה יתאזן וישתפר.
לא יודעת אם זה נכון, אבל באמת לא חשבתי על ייעוץ מבחוץ (למרות שזה נשמע מוזר ייעוץ אמא-בת).
ההורים לא חייבים לך שום דבר. זו הנקודה הראשונהמשה

ארוסין בעיניי זה מיותר. חבל על הכסף... בטח כשיש פה ויכוח ומגבלות כאלה.

 

עכשיו השאלה זה מה ההורים שלך *רוצים* לתת. זה כבר כתבו יותר טוב לפניי איך לדבר איתם.

 

בת כמה את?

בן כמה הוא?

מה אתם עושים בעולם?

לומדים? עובדים?  בצבא?

 

אין דבר כזה (בראייתי) להיתלות על ההורים מבחינה כלכלית. יש פיתרונות, אבל צריך להבין את התמונה הרחבה.

זה לא מדוייק.יזהר

אם להורים יש ציפיות ודרישות לגבי אופי האירוע, שלא לדבר על זה שרבים מהאורחים הם בכלל שלהם ולא של הזוג - הגיוני ומתבקש שהם גם יממנו.

אם הארוע הוא "ארוע של ההורים" על כל המשתמעמשה

שישלמו.

 

(להערכתי, ברוב הארועים, הזוג עצמו הזמין רק כ-10-40% מהמוזמנים, תלוי מי ההורים ומה הם עושים בעולם)

 

לגמרי לגיטימי שההורים לא ישלמו, והזוג לא יזמין את המוזמנים שמעניינים אותם (חברים לעבודה, בני דודים שניים וכל אלה).

אני חושבת שאצלי בחתונה זה היה יותר..כמו צמח בר

קרוב יותר ל70% שאנחנו הזמנו..

(אבל בשביל הגילוי הנאות- אני מחשיבה שם את המשפחה שלי שהיה לי מאוד חשוב שתבוא וגם חלק מהחברים של ההורים שאני ובעלי בקשר טוב איתם)

 

אבל באמת היו לנו הרבה חברים וחברות שבאו, ב''ה.

 

בקיצור, זה לא כזה גורף..

באמת תלוי מי ההורים..

70% שלכם זה עדיין עומד בסטטיסטיקהמשה

30% מארוע של 60K זה כמעט 20 אלף ש"ח. לא מעט בכלל.

(זה לא מדוייק כי לאירוע יש עלויות מהאורח הראשון כמו תזמורת וכו').

יש משהו בדברים שלך..כמו צמח בר


באופן כללי אל תלחציshindov

התקופה הזו לחוצה גם ככה. תעברי דבר דבר. אל תתני לכל העסק ליפול עלייך בבת אחת. שבי עם ארוסך בנחת עם דף נייר. ותעברו על הדברים אחד לאחד. ותראו מה עושים. זה לא צריך להיות ביום גם לא ביומיים. אחרי שתסדרי לעצמך מה קורה, עם מה את רוצה ומה את צריכה. תשמעי את ההורים שלך. ושארוסך ידבר עם ההורים שלו. הכל כמובן אפשר שניכם ביחד איך שמסתדר. ושוב הכל בנחת בלי לחץ. סדרי את הראש. יהיה לך יותר קל לטפל בכל הנושאים לקראת חתונה. המון הצלחה.

רק לגבי מימון חתונה.ט!הר
אנחנו שילמנו על החתונה מהמתנות והשלמנו גם מה שלא כיסה, בעיני זה לא צריך ליפול על ההורים. יש להם עוד ילדים לפרנס ובית להחזיק.
עצה ניסיוןאנונימי2
בוורט שלנו ההורים דיברו על כל ההוצאות, וגם היו קצת משחקי כוחות.. החלטנו כזוג פשוט לבקש את הכסף מההורים כל אחד מה שיכול לתת, לא לחצנו שיתנו שווה בשווה.. מה שנתנו ברכה. וכדי לחסוך את כל הויכוחים בינהם הסברנו להם שאנחנו נסתדר עם הכסף שנתנו ונחליט מה לעשות איתו משיקולים שלנו. וככה תכננו על מה להוציא וכמה, וכן היינו צריכים לא לעשות אירועים וואו ! הכי חשוב שהמשפחות בסדר לא מסתכלים מי עוזר יותר העיקר שאנחנו מסתדרים ומאושרים ב"ה
והחתונה הייתה מהממת ושמחה רוב התקציב הושקע בחתונה ובדיוק מה שרצינו!
^נשמע רעיון נהדר.וגם עונה לפותחתכוחות שמימיים
אשריכם על היוזמה והאחריות!
לדעתי הרווחתם חתונה כלבבכם.

וכן, האירוע הוא של בני הזוג. ולא של ההורים .
ההורים כבודם במקומם מונח אבל החכם עיניו בראשו ומי שרואה שצפויות בעיות /מחלוקות זה בהחלט רעיון נבון ביותר.

וכדי לסבר את דבריי אוסיף שמי שהיחסים תקינים וטובים ונוח לו כך עם הארגון של ההורים אשריו ואשרי חלקו.....

מסכימה מאוד שהחלק "הכי חשוב שהמשפחות בסדר לא מסתכלים מי עוזר יותר העיקר שאנחנו מסתדרים ומאושרים ב"ה".

ולפותחת היקרה !

לענ"ד חלק בלתי נפרד מהחתונה הוא ההכנות אליה וחשוב מאוד שתהיה אווירה כרצונך, שמתאימה לך, ולכם כזוג.

זאת תקופה שמשפיעה מאוד על היחסים העתידיים שלך כאישה ושלכם כזוג עם בני המשפחה, הותיקים והחדשים, וכמה שתנהגו בחכמה בתקופה זו ותשכילו לנתב את הדרך שמתאימה לכם ביותר כך יקל עליכם לפתוח את חייכם החדשים.

מאחלת לך ולכם המון סייעתא דשמייא, כח רצון וכושר עמידה נכונה, שתמצאו את מקומכם החדש כזוג, ושתשכילו להעמיד את רצונותיכם שאיפותיכם ואמונתכם במקום הראוי והנכון ביותר.

ועוד משהו. לפי מה שאת מתארת, אני חושבת שמה שאת חווה זה נורמלי לחלוטין, והכי הגיוני שבעולם להרגיש ככה.
אני גם חושבת שעצם המקום החדש שלך ככלה, קצת מבלבל ויש את הצורך והרצון להיות עדיין ילדה של אבא ואמא (ואולי גם לרצות אותם? ) וגם להתחתן ולהיות האישה של והכלה של.

אני ממליצה לך לשבת עם עצמך, עם כוס תה או קפה, ולחשוב על כך.
גם עם ארוסך.
פשוט לראות אותכם כבריאה חדשה.
ולנסות לראות אם יש מקום להפריד,
ואם יש מקום וצורך לעשות את הסוויץ' הזה,
כבר לא הילדה הקטנה של..( למרות שתמיד יישאר המקום הזה ) ..כבר האישה של. הכלה של. וגם הבת של.

מקווה שהתקופה הזאת תעבור לכם בטוב ובלי דאגות....

ו.....מזלללל טובבב !!!!!!!
בניין עדי עד !
יפה!! (לאנונימי2)כמו צמח בר

ויש פה זוג פורום, שיחשף אם הוא ירצה,

שכתבו משהו ממש יפה לגבי זה.

 

שכלל- הם לעולם לא מספרים לצד השני מה הם קיבלו מהצד הראשון.

וזה מונע מריבות, חיכוכים והרגשה לא נעימה.

חלק מהכלל הזה היה גם להבין מראש שכל מה שההורים נותנים זה אקסטרה.

ולכן אין פה עניין השוואתי בכלל...

 

 

רעיון מענייןמיניונית
מצב מוכר.. אז ראשית, חתונה בהחלט יכולה להיות מכובדת ועדיין הרבה פחות מ60000.
מס מוזמנים מצומצם- מסכמים על 100 איש מכל צד, או פחות. כן, זה אפשרי, ובחתונות חילוניות המיוחד בגיל מבוגר זה אפילו טרנדי
לא באולם- אפשר להתחתן במסעדה טובבה, או באולם ששמחות של בית כנסת עם קייטרינג איכותי. הכי איכותי ייקח לך 150 למנה, וזה לא מתקרב למנה באולם הכי פשוט.
שמלת כלה- להשאיל מגמח, גם ככה אחרי ערב אחד הכל נגמר.

מציעה לך כמו שהציעו למעלה: לבקש בנימוס מכל צד לעדכן מה סכום הכסף שייתן ומשם לתכנן את החתונה.
אם צד אחד יגיד " זו תהיה חתונה עלובה" תזכירו שזו חתונה שלכם, ואם אותו צד יתעקש להשלים מכיסו אז סבבה, אבל שלא ייוודע לצד השני בשום אופן,
אחרי החתונה- תהיו חייבים לממן את עצמכם, שאחד מכם יעבוד ( גם אם זה אומר להקפיא את הלימודים)
ועוד דבר, לא רק בהקשר הכלכלי אלא באופן כלליאמא, ברוך ה'

הרבה פעמים ההורים בלחץ מכל עניין החתונה.

כשאנחנו הודענו להורים שלי שאנחנו מתארסים, אבא שלי התחיל לשאול את בעלי איך הוא מתכוון לממן אותנו אחרי הנישואין אם הוא אברך ואני סטודנטית וכל מני שאלות מלחיצות. יצא שבפגישה שבה הודענו - אבא שלי צעק על בעלי, בעלי היה בשוק ואני בכיתי... אחר כך הרימו לחיים...

מאז עברו הרבה מים בירדן, והיום בעלי הוא החתן האהוב על אבא שלי, בוודאות. (כבר הרבה שנים... זה לקח לאבא שלי די מעט זמן לראות שבעלי הוא אדם טוב ואני מאושרת איתו וזה הספיק לו, אבא שלי הוא נשמה טהורה, אבל מתרגז די מהר.. והייתי צריכה להסביר את זה טוב לארוס שלי שהיה ממש בשוק טוטלי. לאמא שלי לקח קצת יותר, שנתיים בערך, עד שנחה דעתה... היום הם בקשר טוב ממש, וכשדברנו על זה, לפני הרבה שנים, הם הודו שטעו בכל הגישה שלהם.).

 

במבט לאחור, אני יודעת שהיינו צריכים יותר לדבר עם ההורים. לעשות להם תיאום ציפיות, עם מי אני מתחתנת, מה הכיוון שלו בחיים, וכו'. אבל הייתי עוד ילדה צעירה (פחות מ-20) ולא ידעתי איך לעשות את זה. והייתי רגילה גם שאין עם ההורים שלי שום ויכוחים. הויכוחים הראשונים היו סביב החתונה (אצלנו עיקר העניין היה סביב מעורב/נפרד, דוסיות וכדומה, אבל גם הלחץ שלהם איך נסתדר כלכלית הציק ברקע... ודווקא כאן אני נאלצת להסכים עם מי שכתב שרבים עם האמא וזו סוג של פרידה, זו אכן היתה החוויה שלי, ללא קשר לזה שהיום יש לנו קשר מעולה, אבל שונה. זו הפעם הראשונה שעברתי התבגרות כלשהי ונפרדות מההורים שלי.)

 

מה שחשוב לדעת, הוא לא לשבור את הכלים עם אף אחד! לא להחליט - אנחנו לא לוקחים שקל מאף אחד ויהי מה, כי יש הורים שדווקא רוצים לתת ונפגעים כשמונעים מהם לתת. לדעת שזו תקופה לחוצה לכולם, ההורים מלאי חששות, וגם אתם מתחילם להחשף לעולם המבוגרים ולפעמים זה מלחיץ. להקשיב להורים, אבל לתאם כל הזמן ציפיות ביניכם, ולהראות להם דעה אחידה, זוגית ושקולה. ולדעת גם להקשיב להם. בכל זאת, אומנם החתונה שלכם, אבל גם הם אלו שמחתנים אותכם. הם גידלו אתכם כל השנים ויש מקום לדעה שלהם. לא סתם בהזמנה כתוב את הורי החתן והכלה - הם המזמינים. ולהגיד מראש שהחתונה תהיה רק עם מיעוט מוזמנים או שיחלקו בורקסים - אצל רוב ההורים זה לא יתקבל וזה ממש מובן! (אני אמרתי לבעלי שבברית של הבן שלנו - נעשה לגמרי מה שאנחנו רוצים. בחתונה - צריך להתחשב בהורים).

אנחנו עשינו רשימת דברים שחשובים לנו ומהם סימנו במה נסכים להתגמש ומה הם הגבולות שלנו בהם לא נסכים להתגמש (לדוג' - בתזמורת, אפילו שלא הכי רציתי, הסכמתי לתזמורת שההורים של בעלי רצו. בתאריך החתונה - לא הסכמנו להתפשר ועוד ועוד) גם ביני ובין בעלי היו חילוקי דעות, אז חשוב קודם ללבן בינכם את הדברים (כמו לשכנע אותו שהמשפחה תוכל לשבת מעורב כי זה לא יתקבל אצל המשפחות של שנינו.. זה דרש הרבה שכנועים מצידי...). יהיו עוד לא מעט מהמורות בדרך, אבל זו התחלת הבניה שלכם כזוג. וככל שתעשו את זה בפתיחות יותר גדולה, בקבלה ובהבנה אחד של השני, זה יהיה לכם נכס לתחילת הנישואים שלכם.

 

בהצלחה רבה!

תודה.מחפשת עצה
על ההשקעה, המחשבה, המאמץ, והשיתוף.
יש לך חלק בהקמת בית.
כל מה שכתבת -עזר לי. לקחתי לתשומת ליבי.
הסיפור באמת דומה (גם אם בדבר אחד) ונותן לי הרבה תקווה והסתכלות חיובית על המצב עם שאיפה להתקדמות.
תשבי עם הורייך לשיחה יחד עם הארוס ותתאמו ציפיותשמש אדומה

אין טעם להתחתן בצורה מסויימת שאתם לא רוצים עדיף להשקיע את הכסף אם כבר בחיים האמיתים

אירוסין זה בזבוז כסף מיותר וגם ויתרתי על טבעת יהלום למשל כי זה גם מיותר היינו מתחתנים בבית כנסת

אם ההורים שלי לא היו הורגים אותנו (בחובות מכאן ועד אילת להוצאה לפועל אל תשאלי) היו מריבות צרחות

הרבה בכי שלי בסוף צלחנו התחתנו עם 300 מוזמנים לא הכי צנוע שיש אבל ההורים שלי לא הסכימו לשמוע

הם איכשהו הסתדרו עם הכול, עברו 3 וחצי שנים מאז נשואים באושר את חושבת שאכפת לי אז על מה רבנו?

תזכירי זה רק ערב ומסיבה ותחילה של חיים חדשים יש לכם חיים שלמים לדאוג לגבי כסף, כדאי להבהיר לאמא 

שזה רק ערב, ושאתם רוצים ככה וככה לא תצטערו אם תהיו חכמים יותר כלכלית נו אז יהיה פחות אורחים

ופחות שופוני העיקר זה האהבה שלכם.

 

חשוב לי להגיד לכולם-מחפשת עצה
קראתי כל תגובה ותגובה, ולמדתי המון.
אז קודם כל תודה על ההשקעה של כל מי שכתב.
אז שתדעו שיש לכם חלק בהקמת בית בישראל-
ישבתי ועברתי כל תגובה וכתבתי בנקודות דברים חשובים, עצות, דברים מעשיים. ולאחר שנרגעתי דיברתי עם ארוסי (מותר לי לקרוא לו ככה כבר?), והייתה שיחה ארוכה וטובה, עברנו על כל נקודה וגם רשמתי את הדברים שהחלטנו.
נשאר רק לגשת לאמא ואבא עם ההחלטות, וכמובן- תפילה לפני הכל...
אז סתם שתדעו את החשיבות של המקום הזה והפורומים.
תודה..
כל הכבודאמא, ברוך ה'

נשמע שאתם בדרך הנכונה.

הכי חשוב זו ענווה והכלה, ואת זה נראה מדברייך שבהחלט יש לך!

שיהיה במזל טוב ובעזרת ה' הכל יסתדר לטובה!

כל הכבוד...ד.

[וגם - לא קראתי את כל התגובות - אבל יפה מאד מה שכתבה ה"אמא ב"ה"..]

מתוקה.. בהצלחה!!~א.ל


חשוב מאוד לדעתי..לו יהי
אצלי במשפחה, ובסביבה בכלל ( חברות, מכרים, משפחה מורחבת וכו)מביאים צ'קים די מכובדים לחתונה. זה מאוד חשוב ובכלל מפרגנים ממש בצ'קים.
כשאני ובעלי פתחנו את הצ'קים נדהמתי ממש לגלות שיש אנשים שלא מביאים צ'קים לחתונה, אלא מתנות סמליות אם בכלל. הייתי בהלם מזה. מתברר שאצל בעלי זה מאוד מקובל והם הולכים על פי הנחת היסוד שזה לא חובה. אני לא באה לומר מה נכון ומה לא נכון אבל תבררי אצליכם ואצל בעלך מה נהוג. אם הייתי יודעת מהנוהג הזה הייתי מבקשת שולחנות למשמחים וכאלה..
דבר נוסף בעיניי ממש לא נכון בשנה הראשונה לחיות בתלות כלכלית על ידי המשפחה. זה הזמן שלכם להתחשל ולמצוא פתרונות יצירתיים.
מזל טוב מזל טוב!
זה גם עניין של מנטליותאמא, ברוך ה'

לרוב, אצל אלו שהנוהג שהמתנות מכסות את העלויות, זה גם הנוהג בחברה שלהם, ולכן הם מביאים סכומים יפים.

אצל אלו שהנוהג שההורים ממנים - אז גם החברים של ההורים מביאים פחות.

אצלנו זה לא לגמרי היה כך, אבל יחסית החברים של ההורים של בעלי וגם הדודים ובני הדודים שלו הביאו יותר מאשר הצד שלי, רק שהיו אצלנו כמה שנתנו סכומים גבוהים מאוד, כמו סבא וסבתא שלי אז זה התאזן. אבל היו גם חברים של ההורים שלי שהביאו שעון מעורר או מפה יפה חד פעמית... 

אני אמרתי לבעלי, שמה שהאשכנזים חוסכים בתוכנית חסכון, הספרדים חוסכים במתנות היקרות שהם מביאים לחברים בשמחות, ואז הם מחזירים להם בחתונה שלהם... זו כמובן הכללה, אבל יש בה משהו (כמו בהכללה, שבכסף שהאשכנזים חוסכים לדירה, הספרדים קונים אוכל... ואת זה אמר גיסי המרוקאי, אז לא לחשוד בי בגזענות... אני ממש לא.. אבל יש הבדלי מנטליות. גם בין אשכנזים ירושלמים לאשכנזים שגרים באזורים צפונבונים יותר וכדו'). 

ואני לא חושבת שניתן לתת מנות סוג אחד לאורחים מסוג מסוים ומנות מסוג אחר לחברים מסוג אחר, חוץ מבאופן כללי מנות זולות יותר לחברי החתן והכלה ללא קשר לאיזה צד הם, אם חושבים שזה ראוי, וזה גם תלוי באיזה גיל מתחתנים וכמה חברים מזמינים.

אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו רוצים שתראה החתונה שלנו, ללא קשר להתחשבנויות של כמה נותנים אלו וכמה אלו. שיהיה מכובד וצנוע. ולכל זוג וההורים שלהם יש הגדרות שונות למכובד וצנוע וצריך למצוא את האיזון שכולם יצאו יחסית מרוצים... 

 

פתרונות מחוץ לקופסאזקנת השבט

אני מכירה מישהי שהתחתנה במסעדה עם מספר מצומצם של אורחים . חתונה נהדרת . כתבו פעם גם במגזין מוצ"ש על אנשים שהחליטו לעשות חתונה בבית הכנסת  ברבנות -בפארק . חתונות כאלו הן בעלויות של 500-10000 שקלים . העיקר להיות נשואים.

בתור רווקה זקנה (בת 46) אני יכולה להעיד שחתונות מבחינתי הן סוג של עגמת נפש -לא בגלל שלא התחתנתי , אלא כי בתור מפרנסת יחידה מצפים ממני לתת צ'ק סביר כדי לממן את כל הגחמות של החתן והכלה ....לא חבל?

 

 

מה זה לא פעלנו לפי הכללים?שלומישלומי

הזוג חייב להיות כשמדברים על הכסף. זו החתונה שלהם ורק הם צריכים לנהל את העניין.

לדעתי זה לא נכון שיהיה קשר ישיר בין ההורים על ענייני מימון וארגון שלא באמצעות בני הזוג.

ואז מה קורה כשיש חילוקי דעות?מחפשת עצה
הזוג צריך להכריע?
כשהיו חילוקי דעות נגיד במקום של האירוע, הצד שלו רצו בעיר שלהם והצד שלי רצו בעיר שלהם. לי אישית זה לא משהו חשוב ועקרוני ואני כן מוכנה ״לוותר״ על זה. אבל אמא שלי חשבה ברגע שאמרתי את זה שארוסי ״משפיע עליי״ ולמה אני לא עומדת לצידה ו״מגינה״ על הצד שלנו... ואז אני עומדת במצב לא נעים.
החלטנו ארוסי ואני, שההורים ידברו ויחליטו על זה ביניהם.
וזה רק דוגמא אחת,.. בענייני הכסף יכולים להיות עוד חילוקי דעות, ואז מה? זה לא קשור אלינו בהכרח ואנחנו לא צריכים להתווכח על זה...
כמובן שאנחנו באים עם דעה מגובשת שלנו בנושא ואם יהיה משהו שהם יחליטו וזה יהיה מנוגד לרצוננו, אז הם ישמעו אותנו.
החתונה היא של בני הזוגשלומישלומי


בוודאי שתהיי לצידו של ארוסך.כוחות שמימיים
זאת המצווה שלך וזה תפקידך להיות לצידו ולכבדו ככל האפשר.

וכבודו קודם לכבוד הורייך.

( אם אפשר להמנע ממחלוקות וויכוחים כאלו זה הכי טוב שבעולם. )

ואני חושבת שאת יכולה גם לומר בעדינות לאימך שמעתה ואילך אתם זוג והדבר הכי הגיוני שהעולם זה להיות לצידו.ואין כבר הצד שלו או הצד שלך. אתם צד חדש.

ושאלונת שעלתה לי. את לא חייבת לענות. אימך שמחה שאת מתחתנת? יכול להיות שהיא מרגישה קצת חומץ? ...פיספוס כזה או פחד פרידה ממך? כי אני חושבת שאם אמא שמחה בנישואי בתה הדבר שהיא הכי תתאמץ זה לעזור לה כמה שיותר....
אבל אולי אני טועה.

שאלה חשובה...מחפשת עצה
אני חושבת שכן,
אני כבר יוצאת דיי הרבה זמן (יחסית כמובן), ותמיד היו דיבורים בבית על כך שאני רוצה להתחתן ואמא הייתה מעורבת תמיד בכל קשר שהיה לי. כן ציפינו לזה בבית וחיכינו...
יכול להיות שהיא פשוט חוששת. וגם, אני בת בכורה... כך שאני מקור העזרה העיקרי בבית, ולא רק עזרה לקראת שבת.
החתונה תהיה צעד משמעותי לכל המעורבים בסיפור. ולכן כנראה שהיא במתח כזה.
מקווה שהיא באמת בתוך ליבה כן שמחה.
תחזקי את אימא שלךאיש מרגיש

אימא שלך נמצאת בין הפטיש לסדן. 

מצד אחד היא חוששת שהיא לא תעמוד בנטל הכספי

אבל מצד שני אם היא לא תתן היא תרגיש רע (לא נתתי לבת שלי...).

מצד אחד היא רוצה שיהיה לך טוב ותתחתני

אבל מצד שני היא תישאר בלי עזרה.

מעבר לפתרונות הכספיים שהוצעו לך

חשוב מאד שתבטאי הערכה וחיזוק לאימא שלך.

תזכירי את כל הדברים הטובים שעשתה למענך כדי שיהיה לה טוב עם מה שנתנה

ותפרגני ליכולות שלה להסתדר בשנים הבאות בבית

כשהיא תהיה מועצמת, המתח יפחת מאד ושתיכן תהיינה מאושרות

יישמתי את העצה שלךמחפשת עצה
ואמרתי לאמא שאנחנו לא מצפים ולא דורשים, וכל עזרה מצידם של ההורים יהיה מבורך לא משנה כמה ואיך.
וזה עזר, אבל רק חלקית. כי מעבר לנושא הכספי יש עוד דברים.

חוצמזה שזה ממש קשה לי לחזק אותה על בסיס קבוע כי זה מרגיש לי כזה כמו המבוגר האחראי כשאני בעצמי צריכה את אמא שלי.
וגם, אמא ואבא כבר עברו את הנושא הכספי והתחילו לדבר איתי על הבחור עצמו ועל הקשר שלנו.
בגלל שהדעה שלהם ממש חשובה לי, אני כן לוקחת לתשומת ליבי כל דבר. אבל מה הגבול? לפעמים כן יש דברים שהם לא מבינים ולא רואים, אבל הם כלכך משכנעים, וזה שהם ההורים שלי לא עוזר לי להתעלם מדעתם.
יכול להיות שהמתח זה מה שגורם להם להעיר כל הזמן. ולכן גם קשה לי לחזק את אמא
אני מסכימה איתך שזו אחריות קצת כבדה.כוחות שמימיים
אחרי הכל את הבת ולא ההורה ...
הם באופן טבעי קצת "דואגים" מהחידוש..ד.

לא להיבהל.

 

את לא צריכה למסור דין-וחשבון על כל פרט בנוגע לקשר ביניכם.

 

בוודאי שאינם מצויים בכל הדקויות ביניכם, ואתם עדיין לא רגילים שיש תחום שהוא ממש "שלך" וזהו.

 

אז כמובן תסתכלי בעין טובה על דאגתם, אבל תדעי שכמו שאת  בשלב חדש - גם הם.. יתכן שגידו כעת דברים שבעוד כמה שנים יחשבו - איזה מזל שהיתה די עצמאית כדי לא "להיבהל" יחד איתנו..

 

תנסי להבחין: מה רעיונות ענייניים, שלא חשבת ויכולים להועיל ולחזק את הקשר ביניכם בכיוון חיובי. ומה חששות  שרק מחלישים, ומהם תתעלמי.

 

תדאגי בעיקר לחזק ביניכם-שניכם, לשדר הכרת טובה ושמחה ביחס להורים, וזהו.

תסמכי עליהם שהם כבר יתגברו ויסתדרו היטב בעצמם..

יפה. טוב עשית כשאמרת~א.ל

לאמא שאין צפייה בעניין הכספי, וכל שיתנו יהיה טוב ומבורך.

ההבהרה הזו מצידך חשובה

 

לדעתי אחרי המפגש, הורייך ראו את משפחת החתן, וכנראה יצאו בתחושה לא נעימה. גם בגלל האופן שבו זה נעשה, וגם בגלל המסקנות- התשלום, עליהם.

הם כנראה מרגישים שהחתן הוא השתקפות של משפחתו.

האופן שבו התרשמו על המשפחה,

זה גם האופן שבו הוא משיקים ביחס לחתן.

[ומכאן לשאלה - האם היתה להם הזדמנות להכיר את החתן עוד לפני הוורט?]

 

ממליצה לך להרגע ולהניח לזה.. ההורים אומרים דברים, מכיוון שהם מרגישים לא בטוחים

הם חוששים שהבת שלהם תכנס למשפחה שמראש אומרת שאינה מוכנה לסייע כלכלית (ייתכן שיש בינהם גם הבדלי מנטליות ביחס לכמה לעזור וכמה לתת)

ומעל הכל- חוששים שאולי זה אומר משהו על החתן.

 

הייתי ממליצה לך להפגיש את ההורים עם החתן מבלי משפחתו, שיראו ויכירו.

כך הם יוכלו לראות ולהעריך את אחריותו, את אופיו ואת מידותיו הטובות.

 

בהצלחה!

אם הזוגיות חשובה לך תסנני את תגובות ההוריםאיש מרגישאחרונה

ראשית, גם אם העצות עזרו חלקית זה מבורך.

מערכת יחסים אינה הכול או כלום.

בנוסף הערה חשובה: ההערות של ההורים עלולות לקלקל את הקשר עם בעלך לעתיד.

כמו בלשון הרע שאם שמעת אל תאמין צריך לעשות זאת גם כאן.

כדאי שתלמדי את ההלכות של לשה"ר יש שם כמה דרכים

איך לא להאמין למה ששומעים.

אמא שלך פשוט עדיין לא מוכנה לשינויshir20

ציינת בתגובתך שאת הבכורה ומן הסתם גם הראשונה בבית שמתחתנת. למרות שאתם יוצאים כבר הרבה זמן, אמך ואולי גם אביך עדיין לא מוכנים נפשית לכך שאת מתחתנת ועוזבת את הבית.

מכאן כנראה מתחילים להתעורר החששות והחשש הראשון והמייד הוא מסיבת האירוסים.

אז נתחיל מזה שאין שום חובה לקיים מסיבת אירוסים ומדובר במנהג בלבד.

כשאנחנו קיבלנו החלתה להתחתן, החלטנו לעשות זאת תוך תקופה קצרה של חודש וחצי, כשבאמצע נפלו להם גם שלושת השבועות ומהר מאוד החלטנו לוותר על מסיבת אירוסים.

ככל שמועד החתונה הצפוי רחוק יותר כך גדלה החשיבות לקיום מסיבת האירוסים, אך אם החתונה צפוינה להיות לפני פסח בהחלט אפשר לוותר על המסיבה.

כמו-כן, במשפחות מרקע חילוני לבדרך כלל א נהוג לקיים מסיבת אירוסים.

ברוב העדות נהוג שמי שמארגן וממן את מסיבת האירוסים זה הורי הכלה ולכן טבעי שהורייך יהיו לחוצים מזה והורי ארוסך לא ימהרו לוותר על הארוע.

אם הורי בעלך הם מעדות המזרח, אז גם להפ צפויה הוצאה גדולה והיא לארגן את ארוח המשפחות של שני הצדדים בשבת שבע ברכות וצפוי איזון כלכלי, לכן בהתאם למצב הכלכלי אפשר לעשות את שני הארועים באופן צנוע.

אם שני הצדדים ממוצא אשכנזי אז הבעיה סבוכה עוד יותר, כי נהוג שהורי החתן מארחים את המשפחות בשבת האופריף והורי הכלה בשבת שבע ברכות ואז הנטל על הורי הכלה כפול.

במשפחות רבות ההורים סוגרים את נושא הכלכלי לזוג הצעיר בלי נוכחות בני הזוג אך זה לא מתאים לכל המשפחות ובמיוחד כאלו שהעושר הכספי לא שופע בביתם ובמקרה הזה בני הזוג צריכים להוביל את העניין לסכם ביניהם ואז לבדוק את הנושא עם הוריהם ובמקרים מסוימים לשוב ולשנות את הסיכום כי ההורים לא יכולים או לא רוצים לקבל את בקשתכם.

לכן, את צריכה לדבר עם אמא ולברר מדוע היא מתנגדת למסיבת האירוסים. סתם מיותר/ העול לארגן את הארוע או עלויות המימון. רצוי לשתף גם את אביך בדיון.

אם ההבעיה היא רק כלכלית אז כדאי לדון קודם כל עם ארוסך ולסכם איזה סיוע כלכלי אתם מצפים לקבל מהורי שני הצדדים הן לארוע החתונה וכל מה שסביבו , הן לרכישת/שכירת דירה וריהוט ראשוני והן לקיום יום יומי בתקופה הראשונה. הסכומים צריכים להיות כאלו שאתם יודעים שההורים של שני הצדדים יכולים לעמוד בהם, בתוך התחשבות בכך שיש ילדים שנוספים שצריך לחתן בשנים הקרובות וההורים שלא ירצו להפלות בין ילדיהם יצטרכו לתת סכומים דומים גם לאחיכם.

אם יש פער ככלכלי ברמת העושר בין הורייך לבין הורי ארוסך לטובתם את צריכה להבהיר לו שהנטל הכלכלי יפול בעיקר עליהם.

אחרי שתסכמו ביניכם על גובה הנטל הכלכלי שיפול על הוריכם, את צריכה לדבר עם הורייך ולראות האם הם יכולים ומוכנים לעמוד בנטל הזה, ואותו דבר שצריך לעשות גם ארוסך, ובמידה וסיכמתם על תמיכה מוגברת של הוריו השיחה שלו עם הוריו עשויה להיות קשה יותר .

אם ההורים של אחד הצדדים לא יכולים לעמוד בהוצאות שאתם מטילים עליהם, האחריות חוזרת עליכם ואתם תצטרכו להחליט איך ובמה לחסוך כדי להגיע להוצאות כאלו שהוריכם ואתם תוכלו לעמוד בהם.

במסגרת אותה החלטה תתיחסו גם לאופי מסיבת האירוסים ומימונה.

 

אם הסיבה העיקרית להתנגדות אמך היא לא כלכלית , תנסי לעזור לה

לא יודעת מה לעשות - אוכלתמיד בבטחה

ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.

אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.

בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.

ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...

בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.

וצריך חלבון...

אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול

בשר טחון לדעתי לא יקר במיוחדיראת גאולה

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

קטניות זה מקור חלבון מעולה, ויש את האריזותמהות

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

רעיונותנפשי תערוג

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

ממליצה לך לקנות נינג'ה גרילרינת 24

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

כמה זמן זה די מהר?פצל"פ

לנינג'ה לוקח זמן להתחמם, תלוי איזה תוכנית אתה שםקופצת רגע

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודהפצל"פ

10-15 דקותרינת 24

👍🏻פצל"פ

תודה

אפשר גם מנגל גז אם יש מפרסתהמקורית

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

הרבה דברים אפשר לקנות טרי,שימושית

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

ראיתי מישהי שמכינה נקניקיות בייתיות מעוף טחוןלאחדשה

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

אשמח למתכון לנקנקיותסטודנטית אלופה

דגים, קטניות (יש בהן הרבה חלבון), חזה עוף, פרגיתמרגולאחרונה

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

ארגון או הסתדרות המורים?לאחדשה

לא ממש קשור לפורום..

בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.

מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?

תודה תודה

ברכת השם על ראשיכם

הלקוחות שלו. כלומר ההוריםמשה

פשוט.

כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.

מחפש סיר למכסה שאני?אדם פרו+

יש למישהו?

התמודדות עם הבעל בשבתות אצל ההוריםסיגליות

הי שלום לכולם!

נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..

העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,

ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.

הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.

אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.

בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...

הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).

אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).

לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)

מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...

והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.

בהחלט מבינה אותוזקנת השבט

וגבר שלא מקבל בזמן את הארוחות שלו בהחלט הופך רעב ועצבני.

פתרון אפשרי זה לאכול לפני התפילה. עוגות וכדומה. כמות שתזין אותו עד 11~12. יש פוסקים שלא רק מתירים זאת, אלא אף אומרים שזה הידור מצווה (לאכול כדי להתפלל) כמובן אחרי ברכות וקריאת שמע.

אחרי טריק כזה הוא יהיה גם קשוב, וגם פנוי להשתלב בשיחות לפני האוכל, וגם לא דאגן בנוגע לשעת התפילה המדוייקת. מנסיון.

חכמת ההמונים חיפוש ברגים מיוחדיםהעני ממעש

לא קשור לפורום **

מחפש אומים לג'אנטים

משהו נדיר

מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות

אם מישהו מכיר אשמח לשמוע

בדקת בעלי אקספרס? אול אתרים של חלפים לרכב?דוד100

חיפוש מדוייק בגוגל לפי דגם הרכב, ניסית?פ.א.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

איזה רכב?משה

זה לא מקורי. הוחלף למגנזיוםהעני ממעש

אז מה?משה

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

יש ברחבי הארץ כמה חנויות ברגים גדולות___

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

חנות אום ובורג בתלפיות עוסקים בזה ממש...אולי יהיהרקלתשוהנ

מכסה של ברגי גלגלים או ברגי גלגלים עצמם?נפשי תערוג

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

תודה לכולם, הסתדרתי..העני ממעשאחרונה

מכשיר ניקוי בקיטור אדיםמפלצתקטנה

האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה

מדהים. קנינו לצורך ספציפי, אבל גילינו שעוזר מאודהסטורי

גם לנקיון באופן כללי.

קנית דגם ביתי או אחד גדול יותר? אשמח ממשמפלצתקטנה

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

די קטן, של חברת KARCHERהסטורי

מה עוד מנקים איתו?שמשית123

הכל - עוברים איתו על כתמים קשים, מנקים שירותיםהסטורי

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

לי יש, מאושר עד.המקורית

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

קניתי אתמול של קרצר עלה לי 800 שקלמפלצתקטנה

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

תעדכנינהג ותיק

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

בע"המפלצתקטנהאחרונה

מדד טל לוריא לחינוךאריק מהדרום

מדד לוריא לחינוך

ואיפה מפלגות גוש הקואליציה? למה אין מצע?

אי אפשר לחולל את השינוי (המוצדק להבנתי)מי האיש? הח"ח!

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

קידום יפה למפלגת אל-הדגלנקדימון

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

הוא שקוף לחלוטיןאריק מהדרום

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

זה חלוםמשהאחרונה

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.

טוב, אחרי שעזרתם לי בשאלת הבריכה, יש לי עוד שאלהשמשית123

איך החלטתם על איזה כשרות להקפיד?

אני מדברת על בני אדם פשוטים שלא בקיאים בכל פרטי ההלכה ודקדוקיה.

אחרי שהתבחבשנו שנים רבות החלטנו לאחרונה לנסות ללכת לפי כושרות, אבל מודה שלא מצליחים במאה אחוז, בעיקר שמתארחים בחוץ, וקיים גם קושי למצוא אוכל קנוי (לא קורה הרבה אבל כן לפעמים כשנוסיים מחוץ לעיר ולא מתחשק לקחת איתנו את כל הבית).

נקודה נוספת שמציקה לי, אחת המשפחות שלנו לא דתיים, רצה הקב"ה אותה משפחה אוהבת להכין אוכל ובכמויות, לא מתארחים שם המון, אבל כשכן יוצאים עם שקיות מלאות כל טוב, רק לשלוף מהמקפיא ולבשל. מדובר באמת בהשקעה גדולה של כסף וזמן.

כשהתחתנו ניסינו לעשות איפוס ולהגדיר כללים, אבל אני בתור מי שמבשלת ומתמצאת בענייני המטבח רואה שלא תמיד הכל לפי הכללים.

לא כל המוצרים תמיד הכשרות שביקשנו, לא משרים ירקות של חסלט, הם אומרים שיש הפרדה בין הסכום של בשרי וחלבי (אלה שמגיעים איתם, אלה שבשולחן זה כן סט שונה), ועוד ניואנסים קטנים הגדולים שמי שלא שומר כשרות לא יכול להכיל.

עשינו עוד כמה שיחות, וכשיש משהו ספציפי מאירים, אבל בהרגשה שלי כל כך חשוב להם האוכל שלפעמים הם מעגלים פינות.

התייעצתי בעבר עם רב שמכיר את המשפחה, והוא נתן תשובה שדי שיחררה אותי מהעול של זה, אבל עדיין מרגישה שהרבה מהאחריות עליי כי בעלי לא שם לב מטבע היותו גבר.

לא לקחת אוכל או להתארח שם יפגע בהם בצורה קשה מאוד.

מה הייתם מייעצים?

טוב לא בקי עד כדי כך. לא ידעתי שהם מספיק דרומייםהסטורי

אולי יעניין אותך