למדתי כמה הלכות ברמב"ם.
סתם בלימוד יומי עם חברותא.
וכל הלכה שאני לומד אני שואל את עצמי,
איך מישהו יכול לחשוב שהמדינה הזאת, יכולה לעמוד בקריטריונים על פי התורה, על פי ההלכה?
אלה ההלכות:
"ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם, והוא שיהיה הבן ממלא מקום אבותיו בחכמה וביראה.
- היה ממלא ביראה, אף על פי שאינו ממלא בחכמה, מעמידין אותו במקום אביו ומלמדין אותו.
- וכל מי שאין בו יראת שמים, אע"פ שחכמתו מרובה, אין ממנין אותו למינוי מן המינויין שבישראל."
"אין מעמידין אשה במלכות שנאמר עליך מלך ולא מלכה וכן כל משימות שבישראל אין ממנים בהם אלא איש"
<סוף פריקה>
(הדברים לא נכתבו בקטע של להתווכח. כבר אין לי כוח לזה.
אם הייתי רוצה להתווכח הייתי כותב בנוג"ה..)
- לקראת נישואין וזוגיות