אבל כל הדבר הזה לא נצרך לדעתי. כאילו יש פוטנציאל להיות ממש כיף ומשמח, אבל בדרך כלל רק יוצא מזה שבנות נפגעות..
לידיעתכם, הכוונה לדבר כזה שיש לכל אחת מעטפות ושמים בהם פתקים ואז מחלקים.
קול דממה
קול דממה
(נדמה שזה נוצר בכדי להגביה את הדימוי של אלו אשר הוא גבוה אצלם בלאו הכי,
וכדי להנחית יותר את זה של אלו שממילא הוא לא.)
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)