ישעיה או ירמיה?
לא. זה לא כיף ללמוד את זה בלי אבא.
או בלי בתחוש.
אז שמואל.
אבל זה יצא מכל החורים אחרי הבוחן הלא הוגן בעליל שהמורה עשתה לנו אתמול.
אז אממממ..... מה ללמוד?
מלכים אולי.
ישעיה או ירמיה?
לא. זה לא כיף ללמוד את זה בלי אבא.
או בלי בתחוש.
אז שמואל.
אבל זה יצא מכל החורים אחרי הבוחן הלא הוגן בעליל שהמורה עשתה לנו אתמול.
אז אממממ..... מה ללמוד?
מלכים אולי.
ספרים ממש מעניינים.
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים
ייהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעהיו
ירמיהו
יחזקאל
הושע
יואל
עמוס
עובדיה
יונה
מיכה
נחום
חבקוק
צפניה
חגי
זכריה
מלאכי
תהילים
משלי
איוב
שיר השירים
רות
איכה
קוהלת
אסתר
דניאל
עזרא
נחמיה
דבריי הימיים
הזיכרון שליי![]()
כדי ללכת על פי הסדר של הגמרא.
וגם הייתי משנה כמה וכמה שמות, כי על פי חז"ל הספרים נקראו קצת אחרת.
(לדוג': תהילים - תילים.
איכה - קינות.
אסתר - מגילה
עזרא נחמיה - עזרא, כי חז"ל "הענישו" את נחמיה שספרו לא יקרא על שמו)
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)