להכניס טוב לראש שהאמת לא מפדחת

כולל אמת רגשית

אח"כ תתחילי במהלך אמיתי

וזו תהיה זכות עבורך

חח סיפור חמוד יש לכם

יישוב? שכונה? מכללה? אוניברסיטה??

צרי לעצמך צד שלישי, דרך אותה מסגרת בה אתם מתראים

היא ממש לא מיוחדת היא רגילה

טוב. הפעם ממש הצחקת אותי

מה? לא ידעת?

כל דבר לעשות עקיף...

במקרה שלה, היא נשמעת ביישנית מדי בשביל ההצעות שלך.

וגם רוב הבנות הדוסיות כאן יהססו לפני שיעשו דבר כזה...

[או שאני לא מבין כלום...]

העיקר להתחתן..

מספיק עם הלחץ הזה!

אני מזדהה באופן ראשוני עם ההתקוממות מזה ש'מנהלים' אותי, אבל מקבל בשמחה את זה שלפעמים דברים עובדים ככה, ומתקדמים לטוב. אני ממש לא בעד חשיפת סודות של מחתרת הבנות. טוב שיישארו סודות. רק צוחק על הפתיות שלנו ביני לבין עצמי.

(כל עוד אותה אחת מעוניינת בי, זה לא משנה.)

מעולם לא עשיתי את זה, ואני ממש לא רואה את עצמי עושה.

זה לא בושה, כמו שאני פשוט לא יודע מה ואיך לעשות...

[מעבר לפרט השולי, שאני לא מסתכל על נשים...]

[כשאני אתחיל (ת"מ), אולי נחשוב על להתייעץ איתך בנושא...]

תנסי לחפש תירוץ סתמי לכאורה כדי לפתוח איתו בשיחה, אם הוא גם בעניין אז מן הסתם הוא ינצל  את ההזדמנות (וגם אם לא, במקרה כזה לא הפסדת כלום, אפילו לא פדיחה...) 

לדעתי הדרך הטובה ביותר להתחיל שיחה, אבל הטובה ביותר ממש! - היא הנחת הנחות.

לדוגמא (כשאתם נמצאים יחד במקרה) - "תגיד, אתה ירושלמי, נכון?"  או "אתה נראה אחד שממש קשור לרב אבינר נכון? 

אם כן - הוא יהיה נדהם וישאל "איך ידעת?", ותדברו על זה, היה פה קליק..

ואם לא - הוא יגיד "לא". אבל מאוד יעניין אותו "למה חשבת ככה?" ואז תגידי לו שהוא נראה כזה תורני ותמים או כל משהו אחר ששמת לב בו. 

מבינה?

אין כאן מצב לפדיחה, כי שתי התשובות שיתן יהיו טובות.

רק תמצאי הנחה טובה

עדיף שההנחה תהיה קצת ספציפית, כך שאם תקלעי, הוא יהיה מופתע.

ואח"כ תשאלי אותו אם הוא בענין של שידוכים, ושאת בדיוק מחפשת מישהו עם מידות טובות, ואולי כדאי לנסות.

בהצלחה!

זה היצר הרע שמפיל עליך בושה במקום של מצוה.

של קדושה וקרבה לה' ע"י הזוגיות.

זכותך לא לעשות כלום

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳