ולרוב גברים מחפשים אשה, ולא מלאך...

בהצלחה!!

גם לא הבנתי מאיפה זה בא כי לא בכיתי בערך מאז שהוא נולד..וזה שיא המביך 

אבל התגובות שלכם   עודדו אותי 

חח האמת שזה פשוט היה חזק ממני...

מקווה לבשר לכם בשורות טובות בעז"ה

והביא לי טישו 

לשנינו זלגו דמעות.

קראנו "מעשה מאבידת בת מלך".

זה מה שגרם לי לרצות להמשיך לצאת איתו.

עד שנפרדנו

ועל ההודעות בפרטי..

שבוע טוב כולם!

 נראה לי שהכל יכול לקרות , וזה בסדר . פשוט להמשיך הלאה. 

פעם נשארתי בבסיס עד מאוחר (4 וחצי בשעון חורף) אחת הפקידות נענשה בלצאת מאוחר. היא ראתה אותי וביקשה ממני להישאר איתה אז נשארתי. ואז היא קיבלה טלפון מאמא שלה..... ואז בצרחות אימים ובכי חסר מעצורים... אמא הוא השאיר אותי ואאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא זה הצחיק\הפתיע אותי נתתי לה לבכות קצת, קצת מים ניסיתי לנחם אותה עד כמה שיכולתי ואז שיצאנו ראינו את חברה שלה ואז כלום, הכל בסדר, אמרה בי וברחה

יצא שאני בכיתי...הודעתי לו מראש שזה יקרה וביקשתי שיתעלם..דיברנו על משהו שהיה לי מאד קשה לפתוח מולו...

הוא גם בכה, אבל לא בדייט אלא בטלפון- כשחתכתי...

הגיע למסקנה שהיא לא בעניין - ופעל בהתאם.

אישית, כאדם ממש לא רגשן, הייתי לוקח קצת הפסקה.

יושב בישיבה, מביא עצמי במי הדעות, חוזר לשפיות...

אבל כשברור לך שאין צ'אנס - ההפסקה לא ארוכה מדי. שבועות אולי...

אם הקשר היה משמעותי אז הגיוני שקשה להמשיך ורוצים טיפה מרחב..

אבל ממש יכול להיות שאנשים ממש תכליתיים לא מרגישים צורך בהפסקה

אחרי קשר די אינטנסיבי (כלל הורים וזה) לא היה מתאים לחתוך בטלפון... חתכתי בפגישה והוא בכה קצת... מסכן :/

לא נעים.

אבל זה בעיקר לא נעים כי אני זאת שגרמתי לו לבכות...

בהתחלה חשבתי כמוך.

לא התכוונתי לחתוך, רק אמרתי מה אני חושב ומרגיש,

ומשם זה היה הפתרון שעלה...

היא לא היתה מסוגלת לדבר, מררה בבכי...

רק אח"כ היא התקשרה כדי לומר משהו לסיום...

זה בן אדם שאתה נקשר אליו, שמכיר צדיים מאוד אישיים אצלך, שאתה פגשת דברים אישיים אצלו.

עברתם דברים יחד, זה לא מכובד בכלל לסיים בטלפון! וגם נפשית הרבה יותר קל להתקדם הלאה כשמסיימים טוב את הקשר- בלי סימני שאלה ודברים לא סגורים.

ברור שזה יותר קשה, אבל אנחנו לא מנסים לעשות מה שהכי קל בחיים אלא מה שנכון. 

בקטע של שפני ניסיון?...

חוץ מפעם אחת שקילפו לידי בצל...

(איך אף אחד לא סיפר את הבדיחה העתיקה הזאת?)

שבכיתי. מסיבות שונות ומשונות. והיום הוא בעלי.

זה יפה דווקא בעייני, מראה שנפתחת אליו רגשית. יכול להיות שהוא לא ידע מה לעשות עם עצמו, אבל אני לא חושבת שהוא שינה בגלל זה את דעתו עלייך לרעה. אני חושבת שזה דווקא מחמיא לו שאת מספרת לו וככה הוא מגלה עלייך צדדים חדשים.

נכון שבפגישות ראשונות זה לא מקובל, אבל גם חשפת בפניו נושא כ"כ רגיש, אז אני חושבת שזה לגמרי בסדר.

וגם אם זה קורה לך שוב אל תתפדחי.

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.