אני מולהבת.
המונות תובנות
גם החלטתי משוהים טובים,
ושפתי משתבשת לחלוטין לפתע
מכפת לי אם נחמד לי
לעת עתה
עורו, שכבו,
שונו לילה כי יש חושש
וכוכבים ודלת חורקת ומרצפות שבורות ומילים ברוחות. ביי
אני מולהבת.
המונות תובנות
גם החלטתי משוהים טובים,
ושפתי משתבשת לחלוטין לפתע
מכפת לי אם נחמד לי
לעת עתה
עורו, שכבו,
שונו לילה כי יש חושש
וכוכבים ודלת חורקת ומרצפות שבורות ומילים ברוחות. ביי
~תות~
שורדתתת
ובכלל בכלל התגעגעתי אלייך גם,
יש הפסדים מהבחירות שלי מסתבר
משוהים טובים זה נהדר
כיף שיש רצון להחליט אותם.
(ואני כ"כ אוהבת את ההודעות שלך! יש בהן משהו קליל וכן).
שורדתתתוהן כוללות בעיקר חרטטת מתומצת של מה שהולך לי במוח (הוא מה זה מוזר!)
ככה שאפשר לוותר אפילו
(יאי
אבל אני לא קלילה בכלל
סבתות לא יכולות להיות קלילות
הכי הרבה אני מטופשת. וזה בסדר)
זה הכי מעניין!
(זה סגנון מטופש-חכם
הוא בעצם חכם במעטה טפשי
את קלילה וזהו. ככה החלטתי)
אני בן אדם מעניין, כלומר, דרך הביטוי שלי בעולם נורא מסקרנת אנשים
(אבל אני לא אומרת שיש משהו
)
(ממ
זו מחמאה?)
ועוד איך מחמאה.
סליחה, אני לא כלכך יודעת לקבל מחמאות
*בננית*


יש לך חשיבה אדירה
ואת מגניבה אש
תסתכלי מה כתבתי קודם
אני לא יודעת לקבל מחמאות
המטח הזה מפחיד אותי
(החשיבה שלי נוראית. בחיי)
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)