נשארתי עם נקודה למחשבה.
התקרבתי לה' הרבה.
מדורה.
גיטרות.
קחון.
הרבה הרבה לבבות שבורים.
שירים של ביני/הראל/סיני/נוה/שיבי/הרב קרליבך.
קצת ויכוחים.
עוד קרש למדורה.
ועוד קרש.
קרש למדורה של האש, וקרש למדורה של הויכוח.
ואז חיבוקים.
ועוד שירים.
צריך לעשות את זה יותר.
ולהביא קצת אנשים מעל 18 שיתרמו קצת לדיונים.
דיונים זו מילה פחות אגרסיבית מויכוחים.
מסקנה:
חגים נעים כמו שיכור
כל חוכמתינו תתבלע.
ואני בער ולא אדע.
בהמות הייתי עמך.
ואני תמיד עימך.
אחזת ביד ימיני.
עכשיו כולי ריח של אש.
אבל אני ישאר ככה עד הבוקר.
ולפני התפילה מקלחת המקווה.
ולהחליף בגדים.
לילב טוב!