אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

דופקים איחור אופנתי

ובינתיים החניכים מתחילים לדבר על נושאים שמעניינים אותם

ואז המדריכה מגיעה

וכל הפעולה מדברים

ככה זה אצלנו לפחות

מעולם לא השתתפתי בשום תנועת נוער,

אבל אם היו מביאים לי חבורת ילדות בט' הייתי רוצה לספר להם על פתיחות.

כי בגיל הזה, כשאתה עדיין מגדיר את עצמך, הכל נורא קיצוני.

או שאתה חושב כך, או לגמרי אחרת. הכל נורא מוחלט.

לכן הייתי מנסה לעשות להן תרגיל מחשבתי כזה.

לקחת נושא מסויים שהדעה של רוב הבנות די מוחלטת בו, (כמו ימין מול שמאל)

ולבקש מהן לשכנע אותי למה דווקא הדעה השנייה צודקת,

כשאת טוענת מולן את הטענות שהן בעצם שלהן.

(לדוגמא, את אמורה להיות ד"לית טיפוסית באולפנה טיפוסית בכיתה ט',

והן חבורת תל-אביביות שמאלניות שאמורות להבהיר לך שלגור בהתנחלות זה בעצם פשע)

אל אבל אל אבל אל תשתמשי בביטוי המגעיל ד"ל, אנשים שמכבדים דת"לים כאנשים לא משתמשים בביטוי הזה, באופן כללי. כנ"ל מזרוחניקים/מזרחיסטים. ברור בדיוק מה כוונת המדבר וזה לא מכבד.

תודה שאתה מאיר את עיניי,

אבל חשוב לי להבהיר שזה כל כך כל כך לא בא ממקום לא מכבד. באמת.

זה לגמרי מהמקום של- זה הקיצור הכי נח וממעט באותיות.

ולכן לא תקפתי ח"ו. אני מודע לזה שזה נפוץ כקיצור בציבור החרדי, אבל לא סתם דתיים בד"כ מקצרים דת"לים, כי הכוונה המקורית של המקצר הייתה לזלזל.

לעומת זאת ל'דת"ל' אין משמעויות רומזות

בקרב דתיים לאומיים מקובל לכתוב דת"לים.

דתיים לאומיים מגדירים את עצמם כיום או כדתיים לאומיים או כציונים דתיים, וככה ראוי לכנות אותם.

הבעיה בפעולות כאלה זה שצריך לחשוב עליהן ממש טוב לפני ואיך מנווטים אותן, אחרת הן יכולות לסטות לכיוונים לא נכונים. אז זה כנראה לא יהיה השבת

https://www.facebook.com/photo?fbid=10239873363265984&set=gm.1951613102181781&idorvanity=140293843313725&locale=he_IL

פורום שריטות ליליות.

אני לא צריך צרות של אנשים אחרים על הראש שלי.