"ראשית כניסת האדם לעבודת ד' צריך להיות בחיפזון.

כמו שמצינו בפסח מצרים, שהיה נאכל בחיפזון, ולא פסח דורות (פסחים צו ע"א).

מפני שההתחלה לנתק עצמו מכל תאות עולם הזה שהוא מקושר בהם,

צריך לשמור הרגע שמתעורר בו רצון ד' ולחפוז על אותו רגע למהר לצאת מהם אולי יוכל,

ואח"כ שוב ילך במתינות ולאט כדין פסח דורות".

[תחילת צדקת הצדיק, ר' צדוק הכהן מלובלין]

שבת שלום ומבורך!!

אם מדובר בהתמכרות/בצורך להתעדכן ולהיות מחוברת לאינטרנט מחשב נייד/ח יפתור את הבעיה. (או לפחות את חלקה).

לכל דבר יש את הזמן שלו-

סרטים/חדשות וכו'- בבית.

שאר הדברים (מוזיקה/פייסבוק וכו')- יהיו לך בנסיעות/זמן פנוי מחוץ לבית.

ואם את כבר שוקלת קנית סמארטפון/פלאפון חדש- מציעה לך לקנות מיני.

החוסר נוחות (מסך קטן ומקלדת בהתאם) ומצב הבטרייה (הירוד) בו מונעות (בחלקן) התמכרות למכשיר.

בהצלחה!

http://www.zap.co.il/compmodels.aspx?modelid=867366

מומלץ למי שצריך ווטסאפ אבל לא רוצה להישאב למכשיר- המסך קטן מדי לסרטים וסדרות, מוסיקה אפשר לשים בכיף,
ווטסאפ שימושי ודפדפן לא נוח ככה שאין כוח להתעסק איתו

והלוואי שזה יעזור במשהו. ברגע שמגיעים למצב של תלות \ התמכרות למשהו הדרך להשתחרר מזה מעבר

לכל ההצעות המעולות שהעלו כאן, נעשית בשני שלבים מקבילים.

1. סור מרע - להגביל את עצמך, ויש שיטות מכאן ועד הודעה חדשה. כמו שהביאו למעלה. אני הייתי מציעה עוד כמה דברים אבל לא בזה חשוב לי להתעסק כרגע.

2. ועשה טוב - ואת זה היה ממש חשוב לי לכתוב. כל נטיה שלנו להתמכרות למשהו זה כי משהו חסר לנו או לא מתנהל נכון בחיים, ולכן אנחנו ממלאים את עצמנו בלא טוב ומתמכרים למשהו שמבריח \ ממלא אותנו כביכול מאוד עד כדי שאיבה מעצמנו ומסביבתנו, ממש כפי שתארת. לכן, מה שאני מציעה זה לעשות גם עבודת התבוננות בנושא הזה.למלא את עצמך בדברים טובים.

ממש ממש כל הזמן, וממש הרבה. תחביבים, שיעורים, כל מה שמחיה אותך ומשיב אותך לעצמך.

ואם אין? זה בדיוק הזמן לחפש למצוא בעזרת ה'..

"והבור ריק, אין בו מים" רש"י מפרש שבגלל שמים אין, נחשים ועקרבים יש בו.

ומכך אפשר מאוד מאוד לקחת לחיים, אם אין משהו טוב - שופע - שממלא אותנו ואת נפשנו, מיד יכולים להכנס לשם

"נחשים ועקרבים" כל מה שלא טוב לנפש שלנו.

ואני אגב, ממש לא מסכימה שהדרך היחידה להגמל זה להחליף למכשיר פשוט

בהצלחה אחות!!!!

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

ת

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.