בס"ד

 

אם את באמת מחפשת מועמד, כדאי שתרחיבי קצת.

אז לדקור/לרצוח/להרוג מישו באיזה אופן שהוא
יהיה פתרון עבורי

הבנו?

כאילו, ברור שככה אני צריכה לחשוב
אבל מותר לי להיות פחות עצבנית, לא?

אחרי שאסיים להיות עצבנית אוכל לעבוד ולהפיץ את אור ה' בעולם..

בס"ד

 

בידי כל מיני טיפוסים מפוקפקים...

 

אבל בטענה האחרונה שלך יש מה לדון.. את תעשי את זה יותר טוב ממני?

נתחיל מזה שאנלא טיפוס מפוקפק
יש כאן כמה שמכירים אותי במציאות
הם יכולים להעיד אפילו

אעשה מה? הפצת אור ה' בעולם?

בס"ד

 

זה שיש אנשים שמכירים אותך במציאות לא מונע ממך להיות טיפוס מפוקפק, בל נשכח שאת זו שהעלתה את הרעיון לפרוק עצבים על ידי "נטרול" אנשים תמימים..

 

כן

לכן אמרתי שהם יכולים להעיד שאנלא.

איזה מזל שלא באמת התכוונתי להרוג בני אנוש בגלל שאני עצבנית
זאת רק היתה פריקה כזו

ובכלל דווקא היום, שאני צריכה כל מיני אנשים הם לא קיימים. עוד תסכול קטן.

כל יהודי הוא טוב בהפצת אורו של הקב"ה. כל אחד בדרכו הוא

בס"ד

 

איך פספסתי את השורה הזאת... |נבוך|

 

אין ספק שזה מזל גדול

 

זה נכון. וממילא עדיף ששנינו נמשיך להתקיים.

נראלי גם שכדאי שנמשיך לחיות

לא הספקתי כלום

אפילו עוד לא הוצאתי תעודת בגרות.

אז אוותר על הרעיון של להרוג אותך?
|אם מוותרים, אשמח לשמוע רעיונות לפריקת עצבים|

בס"ד

 

לי יש ת"ב, אבל אין לי שום דבר לעשות איתה. רוצה?

 

אני אודה לך מאוד.

 

אממ, אפשר נגיד כל פעם לקרוע (או לגזור) כמה דפים ולשמור את כל הגזירים בקופסה. כשהיא מתמלאת לספור אותם, לשקול אותם, ולבדוק כמה זמן לוקח להם להישרף.

אני כבר שנה וחצי לפני הסיום, לפרוש עכשיו? נעע
אם היית מציע לי לפני שנתיים זה היה רעיון אדיר.

ואייי, אתה ממש יצירתי.
אני עושה מלא גזירים כאלה בשיעור
פה, בבית, זה סתם ילכלך.

ובכלל, ישלי ללמוד למבחן
ואין לי כח בכלל

יאו! אתה יצירתי כמו ריהל
|השפעות המבחן בספרות|

בס"ד

 

|סתם למדת 4 שנים|

בס"ד

 

מהרעיון שאני שנון, מהרעיון שאני בן 4, או מהרעיון שהתועלת היחידה בלימוד היא הת"ב

אתה לא בן 4 (לא אם עברת תעודת בגרות)

אממ, ולא, זו לא התועלת היחידה אבל בהחלט חשוב להוציא תעודת בגרות בשביל העתיד שלך

בס"ד

 

פשוט אני לומד מגיל אפס, ומשתדל שלא להפסיק.

 

וזה תלוי מאוד בשאלה איך אני מתכנן את העתיד שלי.

ואממ, אולי לבנים זה אחרת
אבל היום..מי שרוצה לעבוד במקום נורמלי עם משכורת שפויה- בדרך כלל נדרש ממנו להיות עם תעודת בגרות

בס"ד

 

קודם כל, זה תלוי מאוד בסוג המקצוע, בקשרים (רח"ל) ובשאלה האם אתה שכיר או עצמאי. ובנוסף, אם יש לך יכולות מוכחות יקחו אותך גם אם אין לך תעודת בגרות.

בכל אופן..תמיד טוב ת'תעודה הזו ביד.

|ככה חונכתי, אמא שאכפת לה לימודים וכאלה|

בס"ד

 

השאלה היא האם התעודה שלי תספק אותה..

סיכמנו על זה שאם כבר השקעתי את כל השנים האלה אז חבל לי עכשיו לפרוש

|פחח, בכלל לא התחלתי בגרויות, לא פלא שככה אני מדברת|

בס"ד

 

אמת. זה גם די מעניין.

יש מקצועות אחלה ממש
עד שהם מגיעים לזה שצריך לטחון חומר ולהבחן עליהם וכל זה
זה מוציא את החשק של אותו מקצוע

בס"ד

 

(אגב, בו יש לי את הציון הנמוך ביותר). אמנם לא תמיד נהניתי ללמוד בזמנים מסויימים, או לעשות עבודות ומבחנים, אבל באופן כללי הלימודים (גם הלא-פרונטליי) היו אחד הדברים היותר מעניינים שעשיתי בשנים האחרונות, ובעצם אחד היחידים.

 

יכול להיות שזה תלוי בגישה שבה מגיעים מראש. תנסי.

אין ספק שזאת גישה. וגישה טובה!
אני לא עד כדי כך סובלת בלימודים..ממש לא. אבל מלחיץ הקטע של הבגרויות וכל זה.
לבנתיים זה דיי סבבה..

מה שכן, לא יזיק חופשות ארוכות מידי פעם. וזמן להתנדב כל יום. הלוואי

כמו?

אבל בנאדם עצבני פחות חושב עלזה

לא שזה בסדר

בדיוק היום התעצבנתי על משו.

ואז התעצבנתי על עצמי שאני מתעצבנת.

ואז התעצבנתי על שהתעצבנתי על עצמי.

ואז נהיה בלגן

לצערי זה מוכר.
ואת יודעת מה ממש מעצבן?
שאת פגועה מחברה שלא ציפית שהיא ככה תדבר/תחשוב עליך.
ועוד יותר קשה זה למחול
כי הכי כיף להיות ספונה בכאב ובפגיעה
במקום להתחיל לעבוד, להתחיל למחול.

**
גם רב אחד אמר לנו אתזה
שאנשים לא רוצים לצאת מדיכאון(ברב הפעמים) כי נחמד אחכ ל"הפיל" הכל על הדיכי.

**

אנחנו עצלנים , ומלאי שטחים לא כבושים.

ולפעמים יש לנו מראה שמזכירה לנו כמה קטנים אנחנו, וזה כואב.

לפעמים המראה באה בצורה יפה
ואז גם קל לקבל ממנה
ואולי להשתנות.
אבל שיש "מראה" בצורה פוגענית-אין שום תועלת מזה.

(למה היה נראה לי שסעיף אחד של מסקנותיך, הבנתי למה כיוונת?
)

זה פשוט,

כשהיא משקפת לנו מקומות פחות עמוקים,

אנחנו מסכימים להכיר בזה.

אבל כשזה נוגע לנו הכי בפנים,

בנקודות שקשה לעבוד עליהן,

אז אנחנו מתמרדים. 

 

(אם קשור למה שדיברנו,

אז סיכוי גדול)

אבל עדיין
להגיד לה תודה שהיא אמרה את הדברים האלה- אני לא יכולה
אם זה היה נאמר אחרת, אז בכלל לא הייתי נפגעת. ולהפך, יש מצב שמקבלת.

(כן..קשור. אפשר לאחל שוב בהצלחה?
אה, ואני מעריכה אותך.)

ומצידה זה בכלל לא בסדר.

להגיד לה תודה, זה משהו אחר,

אבל להתגבר ולהכיר באמת הדברים,

ולקחת אותך לתשומת ליבך-

זה יכול להיות ממש ממש גדול מצידך.

 

(תודה.)

אחשוב על זה, תודה.

אשכרה.