<צ>

את יכולה להכחיש שכמויות השוקו ששתינו במשך השנים לא השפיעו עלינו?

את יכולה להכחיש שקרני השמש אליהן חשפה אותנו אמא שלנו בעודנו תינוקות לא השפיעו עלינו?

(או שמגבת ירוקה לא מגנה עלינו )

שלחם שחור ולחם לבן לא יוצרים הבדל?

שגלידה שוקו וגלידה וניל לא עושות פיגמנטציה לעור?

את לא. נכון? אז זהו זה.

ד''א הגיע אלינו תלמיד של בעלי, תיימוני אמיתי עם סימונים אוטנטיים.

בסוף התברר שהוא חסיד ויזניץ ישר מערבות אוסטריה.

נו, באמת!

(...בסוף לא התחתנתי איתו..אלא עם עירקי...)

אבל מה שמשנה זה לא הצבע אלא הדגש האם הצבע משנה או לא.

הכי קל

וגם יש לי מן קע כזה שאני מנסה פחות "לדמיין" אנשים וירטואליים, כי אני חושב שזה סתם בנוי על סטיגמות, על השערות שאין להן הרבה במה להיאחז, ועוד... וגם, במקרה נגיד שמכירים את אותם אנשים אחרי זה במציאות (לא משנה באמת בנים או בנות) אז פתאום מה ש"דמיינת" יכול להתנגש לך בצורה מוזרה מאוד עם המציאות...

אבל עזבי, כזה אני

לילה טוב

רמז: זה הגוון הכי בהיר שלהם

[למרות שיש בהירות ממני כמובן... פשוט לא דואגים להם בארץ..]

הרי למה אוסף הריסים שלי קיים?

איך אפשר ללכת עם איפור מעושן בלי ריסים?

כמה מסקרה שלא תשימי... [ויש לי יחסית הרבה ריסים משלי] הם נבלעים במעושן...

כנ"ל באירועים וכו'....

ועדיין שואלים אם שמתי

לא כתבתי מגילה...

שרשור שלם של "את נראית ככה ואת ככה"

תעשו טובה לעצמכן, תארגנו לכן מפגש בנות וככה תדעו איך אתן נראות בלי להסתבך בדימיונות

מאשר לאשכנז - מצד אמא שלי, סבא וסבתא שלי עלו בעצמם ממרוקו (לפני שהכירו. התחתנו בארץ..) ואילו מצד אבא שלי, סבא וסבתא שלי נולדו בארץ, בתקופת טרום המדינה... - כלומר, מהצד של האבא אני אשכנזי רק מדור הסבים רבים וסבתות רבות...

ואני בכלל לא משוחד אבל באמת למדתי מהם המון, וגם הרבה אנשים למדו מהם המון, תרתי משמע (בעברם הם לימדו מורים במכון להכשרת מורים... ככה שאני אף פעם לא יכול לדעת מתי יבוא אלי מורה כלשהו במקום כלשהו וישאל אותי "אתה קשור ל... אני למדתי אצלו/אצלה, תמסור ד"ש "...

ובכללי כן, משפחה צברית, ציונית ברמ"ח איבריה ושס"ה גידיה, מלפני קום המדינה בעיר העברית הראשונה, ועד היום פזורים בכל רחבי ישראל מצפון ועד דרום, וכמובן גם ביש"ע (ממש מראשית ההתיישבות ביו"ש. אבא שלי גם עזר בתור נער להקים "התנחלויות"... דודה שלי עליה השלום ובעלה שיחיה, היו ממקימי הדר-ביתר, מה שיהיה לימים ביתר עלית...).

כמו שאמרתי אני כמעט שלא מדמיין.

אז בכנות. אין לי שמץ של מושג איך אני חושב שאת נראית כי אני פשוט לא עוסק בזה, מצטער... . אני כמובן יכול לחרטט לך פה על המקום מה שבא לי, אבל זה סתם יהיה דבילי כי לא מוקדשת מאחורי זה שום מחשבה אמיתית (לא שאני חושב שניתן להקדיש יותר מידי מבה אמיתית מעבר למה שכותבים לך במפורש...).

למרות שאין ספק שנמשים, במידה, זה בהחלט חמוד (ציפורניים? מי מתייחס לזה בכלל? כאילו - בתור בן אני מדבר... - כל עוד הן לא של מכשפות אני ביים לא אשים לב לציפורניים של מישהו/מישהי שיושבים מולי, אפילו אם היא בדייט איתי. מדהים כמה יחס מקדישות נשים לציפורניים שלהן, אבל מצד שני, אני לא יכול להוציא מילה כי בכללי כל התפיסה הנשים לגבי יופי כל כך שונה מאיך שאנחנו הבנים נוכל אי פעם להבין... אז שיהיה לכן בכיף

איך נותנים מאסר בית להומלס, מישהו יודע להגיד לי? (יודעת יותר נכון)

אבל את מוזמנת לבכות מתי שאת רוצה, בנות טובות בזה בכללי |ממתין למטר אבנים, בנתיים שם מגן זכוכית מחוסמת...|.

בכל מקרה ככה זה שאין קליטה בממדים... מאלתרים מקומות אחרים.

כאן עם מישהי שהיא ממש, אבל ממש, לא אשכנזיה.

אבל את מוזמנת להכחיש/להתעלם באלגנטיות כרצונך, אני לא אעשה מזה סיפור, זה עסק שלך  

עד שלא רואה ארץ מוצא של אבא/סבא/סבא רבא בת"ז ובגלל שזה לא יקרה, אז זה תמיד יישאר ניחוש מושכל שלי. כמו שאמרתי, לא כזה מפריע לי.

אני אגלה לך סוד? את מוקפת באנשים כאלו.. רק תבקשי לשמוע ולהכיר,, ותראי איך תהיני.. יותר מזה, אני אומנם לא מכיר אותך ואת משפחתך באופן אישי אבל אני מאמין שגם בכם יש המון טוב המון יופי שטמון ואת רק צריכה לחפור קצת ולגלות אותו, עד שהוא יפרוץ בצורה חזקה שתהמם אותך ממש...

ובכן לצערך דווקא במוצ"ש סידרתי אותו וכעת הוא לא ארוך כמו שהיה קודם (עדיין ישנו, אני ממש לא מוותר עליו, אבל מעט מסודר יותר וקטן יותר מקודם...) .

בנתייים 1-0 לי

אבל נפלת בגדול עוד בהתחלה כשנדהמת שיש לי צד מרוקאי

כאן, מה אומרת? 

ולא תשכנעו אותי שהעלאה של 150 אחוז יותר ממה שהייתי מוכן בהתחלה לתת, זה קמצנות 

לך מקסימום 1.5-2 - אז לעומתם אני באמת מלך הלארג'ים, אוקיי? 

דווקא עליה נראה לי הם לא הכי חוסכים...

(אגב, שלא יובן לא נכון - יש לי חברים נשואים מכל העדות בערך... חוץ מאתיופים, כי החברים האתיופים שלי עדיין לא נשואים - אבל בהחלט תימנים, ספרדים על מגוון ארצותיהם, אשכנזים וכו'... )

 אותו ככה. וניצלתי את ההזדמנות שהסתפרתי כדי גם לסדר אותו...

כ-ל הזקן, לא רק חלק ממנו

בלי זה הכי טוב!

איתי כאשר היא כבר יצאה איתי עם זקן, זה לא מה שיפריע לה. גם אין לי שום בעיה כמובן לציין את זה במפורש בבירורים בהתחלה ולהגיד לחברים לפרט הכל ממש... אני לא מעגל פינות. מי שרוצה רוצה ומי שלא, לא...

בסופר הביאה לי סוכריה, ואמא אמרה לי להגיד לה יפה תודה 

נכון שמרתי משהו מהחינוך שלי, נכון?

ודווקא את העתיד שלי - כנראה אני אמור "לנסות" לסגור כבר מחר אם אנחנו כבר בשוונג... (כמובן, לא את "כל" העתיד, אבל כן התקדמות רצינית לקראתו. כמה זמן לא "נרשמתי" לדברים, זה משהו...)

לעזור לזה. לא שאני יותר מידי חושש, אני מאמין שאין סיבה שלא יקבלו אותי (רק מעצבן אותי מבחן אמיר/אמירם שאני צריך לעשות בגלל שאין לי פסיכומטרי ואין בי רצון לעשות פסיכומטרי..אבל שוין, שיהיה. במילא יש עכשיו את רפורמת האנגלית בקורסי החובה בתארים, שבנט הפך את זה לוירטואלי וחינמי... הוא יודע מה לעשות כדי שיחבבו אותו הבנאד הזה, זה בטוח...)

זה אקטואלי...כי אני ממש לא הולך לעשות את זה בחודש-חודשיים הקרובים. יותר לכיוון הקיץ נראה לי. כמה שיותר מאוחר יותר טוב )

הוא בערך 1.85-190...

ונראה לי שיש אח או אחים יותר גבוהים...

הכל ממה שהוא כתב על עצמו כאן

ולו היו,

יש לו זקן, בעיה בפני עצמה....

לדעת בוודאות. ודווקא מהזקן אחיות שלי טוענות די בתוקף שאני כן במקור מתולתל ברמה כלשהיא, כי יש סוג של תלתלים בזקן שלי - אבל אני באמת לא מבין בזה יותר מידי, אז אל תתקילו אותי...

(בכל מקרה לבנים תלתלים זה רלוונטי או אם יש להם שיער מספיק ארוך, או אם התלתלים הם ממש ישירות מהקרקפת, כמו מתן צור למשל - אבל גם הוא, ברגע שהוא מעט מסתפר כבר קשה יותר להבחין בתלתלים שלו...

אוי ויי....

זה אפרו, מה זה....  לא לזה התכוונתי בתלתלים

טוב אני חייבת לכתוב כאן הבהרה בגדול-

כשהתכוונתי תלתלים התכוונתי ללוק של ג'ון סנואו יותר....

ובנים רבים לא הולכים עם שיער מספיק ארוך כדי שיראו את זה. אבל אולי זה ביצה ותרנגולת - דווקא מתולתלים כן יאריכו את השיער כדי שישימו לב לתלתלים שלהם. נושא מעניין למחקר השוואתי

הוא חלומה של כל מתולתלת...

אגב להרבה בנים במשפחה ההיא השיער מתולתל.. של רוב סטארק גם , ויותר משל ג'ון...

וכשהשיער שלו יהיה קצר הוא יהיה יותר מתולתל, זה ההשפעה של הכובד שלהם...

זה שלמישהו יש תלתלים זה לא מספיק, הם צריכים להיות תלתלים יפים, אחרת מה נוריש בגנים לדור ההמשך....

אז בבקשה לא אפרו, ולא הסטייל של מתן צור...

ג'ון סנואו דווקא הולך.... 

בעבר

ועדןעדן, הוא כתב שהם עשו אפילו הגבהה במטבח....

לבד מה תהיה התוצאה. איך אני בתור ביבי?

ולא. העמדה שלי לגבי ביבי היא שהוא אומנם גאון פוליטי, אבל מעבר לכך מה שהוא משדל בעיקר לעשות זה לשמר את המצב. לא ימינה ולא שמאלה. אז ב"לא שמאלה" (יותר מידי הכוונה..) זה סבבה, אבל ה"לא ימינה" זה מעצבן. במיוחד כאשר אנחנו בוחרים כנסת ימנית פעם אחר פעם, אבל מקבלים קפיאה על השמרים...

אני מרגיש שהם הכי מייצגים אותי ואת שאיפותיי באופן אישי. זאת הייתה ותהיה מפלגת הציונות הדתית, לטוב ולרע. לא כולם שם הם "בדיוק" הראש שלי, אבל מעולם לא חשבתי שאני צריך התאמה של 100 אחוז למה שאני מצביע אליו, אחרת הייתי יכול להצביע רק למפלגה שאני החבר היחיד בה, וגם זה בספק...

מה שאענה...וכו'...

מה שבא לך, מתי שבא לך...

ובאמת מעניין מה את חושבת על זה ומהן עמדותייך האישיות

נתחיל דווקא מהייזל, כי אני פשוט מדמיינת אותה דיי דומה להרמיוני משום מה... כולל החכמה 

עדןעדן- נראית מתוקה כזו, שיער חלק בהתחלה וממשיך לגלי כהה ובהירה, ממוצעת בגובה.

אנונימית- נראה לי הכי צעירה, גם בפנים צעירות כאלה, מעט שזופה, שיער עם רעמת תלתלים [אולי גלי, אבל יותר נוטה לרעמה] אנרגטית כזו ופעלתנית..

עבד איתי פעם אחד ערס כזה עם שרשרת, קעקועים וכל המשתמע מכך. מה השם משפחה? אשכנזי למהדרין.

בלוריאל בגוון בC1

ובמאק בגוון NW20, בחורף אולי NW15

בדאבל וור 1C1, ובדאבל וור לייט 1.0

אז מה רמת הבהירות/ כהות שלי?

ואין עניין לדחוף אותו לכל מקום

מאק מזכיר מייק

ו

ארוון עניתי לך למטה יותר

יש לי חיבה עזה להצללות[משל הייתי מהקרדשיאנס]...

ואם זה לא מספיק, בימים מסוימים אני גם אוהבת קצת ל"חמם" את הפנים עם ברונזר....

כשהייתי באה לחפש גוון של מייקאפ  בעודי מאופרת כך, כל הדיילות היו מציעות לי גוונים שכהים לי! 

מאז כמובן כבר הפסקתי מזמן לסמוך עליהן....

מושלמת

דוגרי? לא הייתי שולל על צבע עור, על עדה אחרת כן.

קבליסטי, מודרני, חרדי.

הכי בהיר נראה לי.. אבל אצלנו במשפחה כל אחד בצבע אחר

לא חשוב

לא חשוב

אני הכי אשכנזייה שיש, הן באופי הן בצבע עור...

אבל היה לי קשר ממש רציני עם תימני, כהה באמת. אומנם לא נגמר בחתונה אבל לא בגלל צבע עור. לא מפריע בגרוש. העיקר שיראה טוב

המרחק הזה לא חריג… נפגשים באמצע, נפגשים פעם פה ופעם שם.

ואם הקשר מצליח ומתקדם, המרחק כבר בכלל לא יהיה גורם בשיקולים…

אני נקבית. מספיק אני מתאמצת בכך שאני מקבלת."

סתם

אם יש מרחק משמעותי והזמן יקר, זה די מתבקש להפגש באמצע ברוב הפעמים.

חיזור מצד הגבר יכול להתבצע באופנים נוספים וזה לא צריך להיות כל כך טוטאלי.

אני מאמינה שיש יופי בדינמיקה שבה הגבר נמצא יותר באנרגיה הזכרית, יוזם, מחזר, מוביל ונותן, והאישה באנרגיה הנקבית, מקבלת, נענית, נוכחת ומאפשרת לו להעניק, תוך שהיא מעריכה את המאמץ.

זה לא נובע מחוסר יכולת של האישה, אלא מבחירה בדינמיקה שיוצרת בעיניי ביטחון, הערכה ומשיכה. לכן, באופן אישי, אני פחות מתחברת למצב שבו הגבר מצפה שהאישה תגיע אליו או שמתחילים לחשב תורות. זו פשוט תפיסת הזוגיות שאני מאמינה בה.

אני חושבת שלפעמים יש גברים שמפספסים את הנקודה הזו. לא כי האישה לא מסוגלת לנסוע, ברור שהיא יכולה, אלא כי עבור הרבה נשים, החיזור עצמו הוא שפה של אהבה. כשגבר אומר "הפעם תבואי את", הוא אולי מתכוון לחלוקה הוגנת, אבל יש נשים שחוות את זה כוויתור על המקום המחזר והיוזם שלו.

אני תמיד אומרת לגברים שמתייעצים איתי הבחורה שלכם היא האדם האחרון שכדאי להתחשבן איתו. תנו מכל הלב. אישה מרגישה היטב מתי גבר נותן מתוך רצון ואהבה, ומתי זו רק חלוקה טכנית או סימון וי. בעיניי, דווקא הנתינה החופשית היא זו שבונה ביטחון, הערכה ומשיכה לאורך זמן.

תבחר נכון או ..

אבל החשש הזה לא בא ממני, אלא מהצד השני- הבחורה.

שלדעתי חבל לא לנסות אפילו, וצריך לראות אם בכלל יש בסיס

ואם צריך פתרונות אז נמצא בעתיד..

שורה תחתונה- ממנה הבנתי שזה יותר מרתיע אותה.

מקווה שזה לא היה נשמע אצלה נואש מידי, אבל הבנתי שגם ככה בנות אוהבות חיזור במידה מסויימת

אח"כ רואים איך מתפתח הקשר והדינמיק, הזמינות של כל צד

אל תתייחס לאישה כמו לחבר שלך

לפעמים גברים היו מצפים שאני אחזור ב11 בערב לבד זה לא נעים וברור שזה הוריד לי חשק

לא נעים לדעתי..

ועוד יותר ברור ומובן מאליו שבחורה לא חוזרת לבד הביתה בשעת לילה.

תחשבי שהגבר תמיד צריך להגיע לאיפה שהבחורה גרה. אם מדובר בחצי שעה נסיעה זה באמת לא נורא. אפילו שעה.

אבל לנסוע שעתיים כל כיוון כדי לפגוש מישהי זה לשלם מחיר מטורף על כל דייט. תלוי מי, תלוי בסיטואציה, אבל להרבה אנשים נסיעה שעתיים לכל כיוון זה קנס רציני.

וזה אומר שאם הקשר דורש סבלנות, לתת לה את הזמן שלה להבשיל בקשר, לתת לקשר עצמו להבשיל, לתת את עצמך - אז באיזשהו שלב, אם לא ממש ממש כיף לך בקשר, נמאס לך לשלם את המחיר. יכול להיות שתגיע לפגישות מותש, ולפחות התשובה לשאלה של "האם אני רוצה לפגוש אותה שוב" יהפוך להיות שוב ושוב "לא בטוח", או "היה יכול להיות נחמד אבל אני לא יכול לעמוד בזה". ואם יש ספקות - אז זה קשר הרבה יותר שביר, כי בשביל מישהי שאני גם ככה לא בטוח, כנראה המוטיבציה שלי להשקיע השקעה רצינית תהיה פחותה יותר

ונכון שחיזור הוא חשוב, וזאת בדיוק הסיבה שצריך למצוא דרך שהבחורה תבין שכאן זה כבר לא חיזור, זה הקרבה, וצריך למצוא דרך לשמור על החיזור ועדיין להקל קצת את העול הזה.

ואז אם צריך להחליט בין לא לפגוש מי שגרה במרחק כזה, לבין האפשרות לחלוק את העול של הנסיעות - אני חושב שהאפשרות של לחלוק היא קצת יותר טובה

מספר פעמים.

מצד הבחורה לפחות.

אם היא תהיה חשובה לך, ומתאימה לך, ותתאהב בה,

אתה תרחף מחיפה עד אליה.

בסה"כ רצועת חוף קטנה בינכם.

יש שיר כזה- גם לי מגיע להיות מאושר, אל תשאיר אותי מאחור...תן לי מחסה מהקור.. עד שיקלו המים עד שנגיע אל החוף.

רחוק. מה זה כמה שעות לנסיעות כדי לא לפספס את הזדמנות חייך?

אצלנו בקהילה יש הרבה אנגלוסקסיים. זוגות שהמרחקים בין הערים מהם באו פי כמה יותר רחוקים - לונדון ומנצ'סטר למשל, בוסטון וצפון ניו ג'רזי…

באופן כללי מאוד אין סיבה שזה לא יעבוד. יש אנשים גמישים והתחבורה מפה לשם לא כזאת מטורפת אפשר גם להיפגש באמצע.

מי שממש רוצה להרגיש חיזור כאילו אנחנו לטאות בג'ונגל ושה"גבר" שלה יסע אחריה שעתיים אחרי העבודה ויחזור הביתה בשתיים בלילה אחרי כל פגישה, לבריאות.

אישית אני רואה בזה משהו קצת מטומטם כי למה שתחזר אחרי מישהי שאתה בכלל לא מכיר? לך תבין. אבל לא משנה.

תעשה מה שכיף וטוב לך. אם אתה מרגיש שסבבה לך לנסוע רחוק או אפילו לנסוע עד אליה ואתה רואה בזה משהו מגניב ורומנטי ומעניק אז אחלה. אם זה מתיש אותך ואתה קם למחרת הפוך והפגישות הופכות לחתיכת קאדר אז אין בזה שום טעם. לשניכם אמור להיות נחמד וכיף.

האמת יש מדרש רבה כזה – לכל המפקפקים והמפקפקות.

רַבִּי אַבָּהוּ פָּתַח: בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת, רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ, מָצִינוּ בַּתּוֹרָה בַּנְבִיאִים וּבַכְּתוּבִים שֶׁאֵין זִוּוּגוֹ שֶׁל אִישׁ אֶלָּא מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בַּתּוֹרָה מִנַּיִן: וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵה' יָצָא הַדָּבָר. בַּנְּבִיאִים: וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵה' הִיא. בַּכְּתוּבִים הַיְנוּ דִּכְתִיב: וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת. יֵשׁ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ אֵצֶל זִוּוּגוֹ וְיֵשׁ שֶׁזִּוּוּגוֹ בָּא אֶצְלוֹ, יִצְחָק זִוּוּגוֹ בָּא אֶצְלוֹ: וַיַּרְא וְהִנֵּה גְּמַלִּים בָּאִים. יַעֲקֹב הָלַךְ אֵצֶל זִוּוּגוֹ, דִּכְתִיב: וַיֵּצֵא יַעֲקֹב.

אחד בשביל השניה

קצת מוגזם להגביל גם אזור מגורים בתוך הארץ הקטנה.

מדובר בקשר למטרות חתונה ולא קשר אחר..

ובהתחלה כמחווה אני כן רואה את זה יפה לבוא יותר לאזור שלה, בהמשך אפשר להציע במרכז.

הכירו בזמן שהוא למד בישיבה בדרום והיא למדה בתל חי. וגם בתי ההורים במרחק של מעל שעתיים נסיעה.

ובכל זאת- התאמצו, נפגשו, היום כבר עם חמישה ילדים.

אני ובעלי מרחק שעה וחצי נסיעה

פעמיים ראשונות הוא בא, אחרי זה גמני נסעתי

זה לעניין הדייטים

בעלי הניח על השולחן מהרגע הראשון את העובדה שהוא רוצה להישאר לגור בעיר שלו, ועברתי לגור בעיר מגוריו. מתרגלים להכל ואני לא מצטערת על ההחלטה

כדאי לדבר על זה

על פקטור של מרחק

אם תתחתנו תיהיו קרובים נכון? כלומר תגורו באותו בית

לתקופת הדייטים תיפגשו בנקודות אמצע ומניחה שגם לפעמים אתה תיסע אליה וההפך

חברה טובה שלי נשואה +8 ילדים בזוגיות מדהימה

היא מרחובות בעלה מרמת הגולן..

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה