זה זילזול משווע בך,בקשר כל שכן ארוך לא צריך לדחוף חברות לקשר שנגמר ביניכם עם כל הרצון הטוב של החברה.

אם זה היה הפוך היא הייתה נפגעת נכון?אז שלא תדחוף את חברה שלה.

עצם השליחה מראה על זילזול,הרבה דברים מפדחים אבל עושים אותם כמו לבקש סליחה,אני לפני כל פעם שאני מבקשת סליחה מאדם מסוים באמת שזה מבייש אותי.

עכשיו במקרה הנ"ל זה לא לעניין בכלל כי קשר זה דבר שמתקיים בין 2 ולא בין הבחורה,החברה שלה,והבחור. אני גם הייתי מרגישה זילזול אם בחור שיצאתי איתו היה שולח את חבר שלו לשאול אותי אם אני רוצה לחזור.

וגם הבחור.

את מדברת על "צורת הפניה". ובהיות שלפחות יתכן שזה בא דווקא ממקום חיובי (בושה. חשש מתגובה על דבר שחושבת אולי שהיא כאילו "לא בסדר".. ניתקה ואח"כ חוזרת...) -

אז ראוי לפחות "לתת צ'אנס" שמא זה כך.

הרי באמת מדובר על משהו רציני. אופציה לבית בישראל. מישהי שהוא אהב ו"מקסימה" בעיניו.. זה לא דבר מובן-מאליו..

אחרי שהפסיקה אז.

ובהיות שגם לדעתך העיקר הוא "מה זה אומר", ולא עצם צורת הפניה - אז הכי טוב להגיע למצב שאפשר גם לברר מה זה אומר..

ונראה שלאחד הצדדים יש קצת רגשות אצורים סביב הנושא הזה,

לא קל לגשת ולדבר ישירות.

נכון שזה האידיאל, אבל הרבה דרכים אחרות הן לא פחות לגיטימיות

זה לא אומר שאם זה נעשה בדרך אחרת, בצורה מכובדת,

זה לא טוב..

אנחנו סך הכל בני אדם. וכשנפגשים- אחד הכללים החשובים הוא שאין משחקי כוחות:

בגלל שהיא לא עשתה דברים בדיוק כפי שצריך, אז נפרק את הקשר..

חבל..

פשוט קשה לי לראות את זה

במידה והוא היה בקשר? 

היא לא הייתה אמורה לברר עם חבר שלי אם אני פנוי ואז לשאול אותי אם אני מעוניין ?

אני תוהה מה הבעיה האמיתית: כי לא הלכה "לפי הכללים"??

זה הזלזול הגדול???

או כי יש משהו מעבר? אולי חסרים פרטים.

כל עוד הכוונות טובות, גם אם הדרך היא לא לפי הכללים, אך מכבדת, אפשר לנסות.

ובפרט שרוצים.

היא עד עכשיו לא החזירה תשובה מאתמול למרות שיש סימן שהיא ראה את ההודעה

(כמו שירות צבאי לבנות) אבל כמעט תמיד אני מבין את ההיגיון מאחורי הדברים שלך. הפעם אני ממש לא מבין.

הבחורה רצתה להיפרד, הגיוני. אבל דברים גם משתנים לפעמים (בהנחה שזה לא כל יום) ועכשיו הבחורה מעוניינת לחזור. מה הבעיה שהיא יוצרת קשר דרך חברה? יכולת להיות כמה סיבות, לא חייב לעשות את זה ישירות. כל זה בהנחה שהיא לא שולחת את החברה שלה כאילו "בלי ידיעתה"

אולי פספסתי כאן משהו אבל לא רואה כאן פגיעה.

מניח ששלחה את החברה, כי היתה נבוכה. חששה שמא תקפיד עליה, אחרי שהיא זו שסיימה.

אם היא "מקסימה" בעיניך - ורוצה לחזור. תבדוק אם גם אתה רוצה, ללא קשר ל"איך שלחה".

אם כן, אדרבה..  יש להניח שדי מהר היא תסביר שחששה בעצמה....

בהצלחה רבה!

אבל זה באמת הבעיה שלי,זה מה שגורם לי להקפיד עליה כי באמת אהבתי אותה ואחרי כ"כ הרבה זמן שזה נגמר לשלוח לי את חברה שלה יצר אצלי את השאלה מה הקשר עשה לה. ואני לא מסוגל עכשיו להסביר לחברה שלה מה אני מרגיש.

כנראה שהקשר עשה גם לה משהו...

אתה כלל לא צריך להסביר לחברה.

יש כאן כנראה איזו "התפרצות רגשות" מסויימת, הדדית.

בך צף פתאום הצער ממה שנפסק אז - ואתה רגיש יותר לכן.

בה גם צף משהו - כנראה לא מכעת.. - ולכן היא גם "רגישה" מה אתה תגיד, אחרי שהיא זו שהפסיקה.

זה טבעי לגמרי שהיא חוששת להתקשר ישירות:

אולי "תדחה" אותה בדיוק בגלל מה שאכן קורה כעת, שזה "צף"... ואולי..... מפחדת.

זה טבעי לגמרי.

לענ"ד, תעבור על זה. אני מעריך שאצל שניכם צורת הפעולה/תגובה באה מטוב. ממש תסיר את זה ממך. תגיד לעצמך, הקשר כבר נגמר - הבחורה חששה מתגובה על "מחדש"..

ואם יתברר מתוך פגישה שאכן הכל בסדר, אז תספרו אחד לשני על מה שהרגשתם סביב  ה"בירור" הזה עם החברה. לדעתי, שניכם תצחקו...

[ואתה יודע מה? ליתר ביטחון.. תחליט שאתה תשאל על זה בעדינות. ואם זה בגלל חשש שלה באמת - תעבור על כך. אם בגלל "זלזול", אז לא חייב להמשיך.. להערכתי זה באמת לא מזלזול. למה שהיא תתאמץ לחדש אם "מזלזלת"?.. נישואין הרי זה לא משחק]

אבל מבטיח לך שזה לא נעים בכלל 

הייתי אומרת לך שזה כ"כ לא פשוט לבקש לחזור,

ואם היא מצאה לנכון לעשות את זה,

והיה לה יותר קל דרך חברה

הכל טוב.

זה פשוט מראה על תכונה לגיטימית וחשובה שהיא- הבושה.

או -הכבוד. ההיפך מזלזול. היא נתנה לך להחליט בצורה עניינית.

הזדמנות לחשוב על זה בצורה כ"כ ברורה בשכל ובלי לפגוע בך חזרה.

לא רואה בזה שום דבר בעייתי. 

להיפך, 

אני חשבתי שיהיה הרבה יותר מכבד לפנות אל הבחור דרך צד שלישי.

עכשיו כשאני רואה את זה אני כבר לא מבינה מה עדיף 

זה שהחברה פנתה זה לא סיבה להגיד לא.

אם אתה רוצה לברר איתה מה הסיבה תעשה את זה ישירות מול הבחורה,

אבל הפניה הראשונית בדרך עקיפה היא אחלה לדעתי.

(למרות שזה היה קשר ארוך וכו'..)

בהצלחה!

לפעמים קשה לבחור במצב "רגיש", לראות מזווית כזו. יש להניח שזה שאת כותבת מנקודת מבט שלך, מה שעברת - יעזור לו לתת אופציה להסתכלות כזאת.

והחברה שלי לשעבר עדיין לא החזירה לי תשובה

בואו לא נתמקד מה ברקת כתבה בעבר או לא כתבה,איך אתם מסבירים את זה שלמרות שהיא ראתה את ההודעה שלי עוד אין תשובה ממנה?

או שהיא כבר התכוננה לתשובה שלילית והיא לא יודעת מה לענות עכשיו..

או רוצה לחשוב כדי להחזיר תשובה הכי כנה ואמיתית שאפשר.

אולי בהלם מזה שענית לה בכלל?

או סתם שנכבה לה הפלאפון והיא באמצע עבודה,

או שבדיוק קרה משהו והיא חייבת לעשות בשביל זה משהו

או כל סיבה טכנית אחרת..

באמת שכן,פשוט לפי ההתעלמות זה מה שגורם לי שלא לדון לכף זכות

תכתוב: ניסיתי להתקשר - אין מענה...

זהו.

ותראה מה יתברר.

ב. בכל אופן הייתי ממליצה לך לנסות לחשוב אם אתה רוצה לחזור או לא, בלי לחשוב על הדברים הטכניים שמפריעים באמצע כמו החברה או הזמן שלוקח לה להחזיר תשובה.

אם אתה רואה סיכוי לקשר הזה זה הרי לא משנה שהיא פנתה דרך חברה או שהיא התעכבה בתשובה נכון?!

ואם לא זה גם לא משמעותי..

אגב,

לא יודעת אם זה טוב לאכול סרטים עכשיו אבל לי ידוע על מקרה כזה שבכלל מי שהיה חצוף בסיפור זה החברה שפנתה ללא ידיעת הבחורה.. ואז הבחור שאל את הבחורה למה היא רוצה לחזור והיא בכלל לא הבינה על מה הוא מדבר

מאוד מקווה שזה לא הסיפור פה, אבל אם כן זה נותן תשובה לשתי השאלות שלך 

או שיכול להיות סיפור אחר הזוי שיפתור את זה..

ולשאול אותה ומה בדיוק היא רוצה...

אין תשובה

מה החברה אמרה לך?

החברה התקשרה אליי ושאלה אותי מה דעתי ושהבחורה שלחה אותה

כמו בסטטיסטיקה תבנה את פונקציית ההסתברות....(עזוב)

אם הבחורה לא עונה אז או שהחברה משקרת או שהבחורה לא מאוזנת

וחטף ילדה קטנה והיא בתגובה זרקה עליו וזה פגע לו במקור. ואז המסך נפגע בדיוק איפה שהשם שלו מופיע. ואז לקחה אותו לתיקון ואז בגלל השלג התפנצ'ר לנהג הגלגל ובדיוק הרזרבי נגנב

באמת....

זה לא מצחיק 

או שחוששת מה רוצה להגיד, לפני ששמעה שאכן "מסכים"..

לענ"ד, יש בכך משהו "נפשות", וצריך לא לחרוץ גורלות בקלות.. אחרי הכל - אדם קורא, ומושפע גם ממה שכותבים.

לך תתעסק בינתיים בעניינים שלך... בלי לחץ. 

המצב שלה חמור,והאמת בנות מסוגלות לזה...

כרגע החלטתי לתת לה אפשרות לחזור אבל רק לאחר הקופת המבחנים וגם בגלל שהיא אחרי קשר ארוךוגם שהיא תחשוב לעצמה האם זה כדאי. תודה רבה לכולם נעדכן בהמשך

קשר אחר שהיא הייתה בו אחריי

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳