סליחה מראש על השאלה, הערב מקווה ואני תוהה מה עושים עם החזה המטפטף בזמן היחסים? בכלל מקווה שלא יכאב. אשמח להתייחסותכן
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
טבילה לאחר לידה ראשונהנהנהבננה
תניקי לפני,.חדשה ישנה
להשאר עםggg
חזיה
תודה לכולן!!נהנהבננה
"כשהוא בבגדו והיא בבגדה יוציא ויתן כתובתה"(כתובות)נשואים פלוס
מה שבטח שכדי לומר אין איסור צריך לשאול רב גדול ומקובל!
והקלות בלומר זה מותר.. לדעתי צריך לבדוק קודם. לי פפסקו בכל אופן שזה אסור באיסור מוחלט
(ואם כבר שאלת וקיבלת היתר לכתוב את שמו.. כי זאת בעיה קשה מאוד מאוד)
שאלת?נשואים פלוס
או שאת משערת..
מה הקשר? אדם לא יכול לפסוק לעצמו כי הוא נוגע בדברנשואים פלוס
וכדי לפסוק בהלכות כאלה צריך להבין בנושא הזה.. זה לא קשור לקבלה כל כך
לא שיש לי בעיה.. רק שלא הבנתי את הקשר.
ברור שאם שאלת וקיבלת פסיקה מהרב שלכם אז מותר לך
מקובל לא מלשון קבלה (זוהר) אלא מלשון מקובל (קביל וידוע)נשואים פלוס
למה טעות? תלוי באיזה נושאים.
.גלגלתי קצת.. ואפילו בשאילתות אינטרנטנשואים פלוס
כדוגמת הרב שרלו וכו'..
מתייחס לעובדה שבשאלות יומיומיות כגון כשרות פשוטה וכו' או במקרים שהתשובה ברורה בספרים אדם יכול לפסוק לעצמו.
ואילו בסיטואציות מורכבות ואינן יומיומיות (נתקלים בשאלה םעם אחת ומקבלים תשובה פעם אחת) ושאלות שאין תשובה ברורה בספרים (עוד לא ראיתי שולחן ערוך שמתייחס לעניין החזיה נניח..) חייבים לקבל פסיקה מרב מוסמך
אם הוא רב מוסמך כאילו אז הוא יכולנשואים פלוס
לפסוק לעצמו. זה מה שאת מתכוונת?
לא יודעת גם אבא שלי וגם בעלי מוסמכים לרבנות ומשמשים בפועל כרבנים ועם כל זה, המושג 'עשה לך רב' היה קיים וממומש ומורגש בבית.. אבל ייתכן שזה לא חובה.
בכל מקרה אני דיברתי על אנשים שלא עברו הסמכה.. אלא סתם (לא סתם!!) בעלי ידע תורני רב
האמת שיש בעיה גדולה שאיש יפסוק לו ולאישתו...קראתיך
בעלי רואה מראות.
ובתחילת הנישואים כשהייתי צריכה שיראה מראה הוא אמר שאסור לו שמא ליבו יפסוק שזה טהור למרות שלא.
כי יש לו נגיעה בדבר.
מדברת על מראות שהצבעים מאוד גבוליים...
אז קל וחומר שזה מדובר גם על הלכות שבנושא וכ'ו...
ובתחילת הנישואים כשהייתי צריכה שיראה מראה הוא אמר שאסור לו שמא ליבו יפסוק שזה טהור למרות שלא.
כי יש לו נגיעה בדבר.
מדברת על מראות שהצבעים מאוד גבוליים...
אז קל וחומר שזה מדובר גם על הלכות שבנושא וכ'ו...
גם אני יודעת שזה ככה..נשואים פלוס
למה, הוא פוסק לפי הלב בעלך?אנונימי (10)
ובכשרות - כשמדובר אולי בהפסד ממון רב, הוא פוסק לפי הלב בעלך?
אם הוא לא סומך על עצמו שהפסיקה שלו היא ללא פניות, שלא יפסוק לכם. אבל מעיקר הדין, אין בזה שום בעיה הלכתית.
ואני אתבטא בצורה מכבדת ורק אומר שביומיים האחרונים היו כאן שירשורים שנשים התבטאו בהם בנחרצות כאילו ההלכה היא כפי שהן חושבות, ולא כך היא.
בהקדמה לדרכי טהרהdvirr
בס"ד
הרב אליהו כתב בפירוש שהיה נראה לו לא הגיוני שרב יפסוק לאישתו בגלל נגיעה בדבר, אבל בגלל שישראל קדושים ומבינים שמדובר בדאורייתא הם לא יקלו - ולכן יכולים לפסוק לעצמם.
הוא מביא את הסיפור מהגמרא על ילתא שלא רצתה שבעלה (רב נחמן) יפסוק לה כדי שלא יחמיר יותר מדי על עצמו.
אשמח לתיקון אם טעיתי.
לפי הידוע לי אין היתר להיות עם בגדים, אבל אני לא מכיר את כל הפוסקים.
הרב אליהו כתב בפירוש שהיה נראה לו לא הגיוני שרב יפסוק לאישתו בגלל נגיעה בדבר, אבל בגלל שישראל קדושים ומבינים שמדובר בדאורייתא הם לא יקלו - ולכן יכולים לפסוק לעצמם.
הוא מביא את הסיפור מהגמרא על ילתא שלא רצתה שבעלה (רב נחמן) יפסוק לה כדי שלא יחמיר יותר מדי על עצמו.
אשמח לתיקון אם טעיתי.
לפי הידוע לי אין היתר להיות עם בגדים, אבל אני לא מכיר את כל הפוסקים.
אולי אפשר מבחינה טכנית. הלכתית זה בעיה וידוע לי שכתובנשואים פלוס
דברים חמורים כאשר 'היא בביגדה'.
זה הציטוט. מכתובותנשואים פלוס
"כשהוא בבגדו והיא בבגדה יוציא ויתן כתובתה".
צריך לשאול רב!
ואני חושבת שלשקול מה כנגד מה (למי שחשוב לעשות על םי ההלכה) זה רק בידי רב..
כי יש המון מצבים במהלך החיים שיש שיקולים רבים ואם כל זה יש לנו הלכה ותורה..
למה בהריון לא מסובך וקשה ותנוחות נוחות הם אסורות הלכתית? אז גם אז לשקול???
זה לא בידינו! זה בידיים של רב
ערכתי. אז עניתי לך על זה למעלהנשואים פלוס
לא בטוחה שזה נקרא "בגד".ירושלמית טרייה
סתם הרהור, מה שאת כותבת זה חמור באמת, אבל אני מניחה שאם מדובר במשהו קטן שהוא לנוחות, כמו פה - אם יש נזילה רצינית ומכסים בעצם רק את מקום הנזילה, אולי זה לא נקרא "בגד".
אני תמיד משאירה גרביים קצרות, יותר נעים לי.. האם זה גם נקרא בגד??
וכמובן זה המקום לשאול רב, אבל נשמע לי לעניות דעתי שיש סיכוי גבוה שהרב יתיר. כלומר, לא להתייחס לזה בחומרה כזאת.
לא מאוד מפדח לשאול רב שאלה כזאת??אנונימי (14)
נראה לי ממש קשה לשאול דבר כזה, ובקשר להלכה, אני יודעת שהציטוט שהבאת- יתן לה כתובתה- מתייחס למקרה שבו אחד מהצדדים מבקש שיוריד בגדים והשני אינו מוכן, אם יש הסכמה אז זה כן בסדר. (אין לי מקור, זוכרת ממה שלמדתי, יתכן ואני טועה)
ובנימה אישית- מאוד קשה לי באופן אישי עם ההלכה הזו, מרגיש לי כאילו האישה מאבדת את הזכויות שלה על גופה. אם לה יותר נוח עם בגד כלשהו, למה יא לא צריכה לעשות מה שטוב לה?
נגיד יותר מזה -אנונימי (10)
נניח שבשעת מעשה זה מה שמסתדר (שאישה מניקה תישאר לבושה חלקית), האם למחרת בעלה צריך לתת לה גט?
לכאורה הם עברו על ההלכה. מה פתאום!!!
מה שחשוב להלכה הוא שבין בני זוג לא יהיו מחיצות והסתרות. אם יש מצב זמני וזה מה שמסתדר ונוח לאישה ובעלה מסכים אז אפשר בהגיון פשוט להבין שלא צריכה להיות עם זה בעיה.
ומי שרוצה לברר את הנקודה עד הסוף, תשאל - אפשר גם מדריכת כלות.
סתם הערה שלא קשורה ספציפית.נשואים פלוס
מה שחשוב להלכה זה ההלכה!
לא תמיד ההלכה מסתדרת בהגיון לכולם וזה לא סותר שזו ההלכה.
לא רוצה לפסוק הלכה כי אני לא רב.. אבל מי שזה מעניין אותה וחשוב לה לקיים לפי ההלכה..
אז התשובה : זה לא נשמע הגיוני.. לא תקפה כתשובה הלכתית. בשום מקרה!
ייתכן מאוד שיש דעות לכאן ולכאן. לי פסקו שזה אסור ואולי יש כאן משהי שרב פסק לה שמותר. בנתיים רובן המוחלט של הנשים שטענו שמותר הסתמכו על עצמן ועל ההגיון שלהן ולא על תשובה שקיבלו מרב.
יש ענין להפעיל שיקול דעת סביר.אנונימי (10)
יש ענין לא לגלוש לאובססיביות ולמה שנקרא "עצבנות הלכתית".
ברור שהלכה היא הלכה ולפעמים ההלכה היא לא לפי מה שמתקבל אצלנו כהגיוני - אבל גם ההלכה לא לוקחת מאיתנו את שיקול הדעת האישי ביחסים בין בני זוג ולא אוסרת כל דבר באופן גורף (למשל כמו שכתוב "שמותר לאדם לעשות עם אשתו ברצונה כל מה שירצה, ומכל מקום על כגון זה נאמר קדש עצמך במותר לך" דרכי טהרה עמ' קצז. ואם היא חולה או לא מסוגלת לשמש כפי הרצוי על פי ההלכה - מתירים באופן שונה).
לפני שאמשיך אני כותבת שוב שאני שאלתי קיבלתי תשובה.
ועכשיו אני אכתוב יותר מזה - נניח שאישה מניקה מבקשת להישאר לבושה חלקית, אם בעלה יסרב, ויקפיד עליה, הוא זה שטועה. הוא זה שפוגע בשלום הבית, הוא זה שמונע מעצמו ומאישתו מצוות עונה מתוך שמחה וקירוב לבבות.
אני מעתיקה קטע מדרכי טהרה לרב מרדכי אליהו עמ' רג : ...ועל כגון זה נאמר "ולא עם הארץ חסיד". לכן מי שמבטל מצוות עונה שחייב בה מדאורייתא בשביל חסידות, עתיד ליתן על כך את הדין, וכן מי שחסידותו תגרום לו "לתור אחר עיניו, שהיא עבירה דאורייתא, אין בחסידותו כלום".
כמו שכתבתיאנונימי (10)
לדעתי אין צורך לשאול. זו שאלה מאוד אינטימית של התנהלות וקבלת החלטות (או שלא..) בשעת מעשה.
במקרה בעלי הוא גם רב והיתה לי תשובה מן המוכן.
לא סתם נשים כאן הרגישו שזו החלטה שהן רוצות לקבל עם עצמן ועם האיש שלהן, וגם אם היו שואלות, רב היה מתיר.
מי שלמדה את ההלכות ויודעת שבאופן רגיל אין מקום למחיצות בין בני זוג, גם יודעת מתי כן להישאר לבושה זה נכון לאותה שעה.
ואפשר לעיין שוב בתגובה שלי למעלה שיש ענין להפעיל שיקול דעת סביר.
זה משגע אותי שפוסקים הלכה באנונימי..נשואים פלוס
וזה פשוט לא נכון האמירה הזאת.. כי גם על דחיית ליל מקווה צריך לשאול רב למרות שזה כביכול עניין בין בני הזוג.
מה לעשות, המצווה הזאת על כל מרכיביה הרגישים מגיעה עם המון סיטואציות מורכבות שדורשות שאלת רב..
תראי - עניתי לך על כל השאלות, בצורה מכבדת.אנונימי (10)
בסה"כ נשים כאן מאוד זהירות בשאלות רב.
כל נושא הטהרה הוא עניין בין בני הזוג ובכל זאת שואלים על קלה כבחמורה.
אבל את לא מצפה שזוג ירים טלפון בשתיים בלילה לרב...ואכהמ"ל.
מה האלטרנטיבה? לא לשמש בכלל?
אם הציטוט שהבאתי מהרב מרדכי אליהו זצוק"ל - "...ועל כגון זה נאמר "ולא עם הארץ חסיד". לכן מי שמבטל מצוות עונה שחייב בה מדאורייתא בשביל חסידות, עתיד ליתן על כך את הדין, וכן מי שחסידותו תגרום לו "לתור אחר עיניו, שהיא עבירה דאורייתא, אין בחסידותו כלום" לא מעמיד את הדברים על דיוקם עבורך, אז תעשי מה שאת רגילה ותשאלי על כל דבר. זה לא מחייב את כולנו.
אני מזכירה לך בעדינות שזה מס' פעמים טעית לומר שההלכה היא כך וכך, על פי דרכך, וזו היתה טעות.
א. איך קשור שתיים בלילה? אפשר לשאול שאלה מקדימה או לאחר מעשהנשואים פלוס
ב. אף פעם לא טעיתי בהלכה. אמרתי מה שפסק לי הרב. אני לא פוסקת הלכה. אבל בדיוק כמו שנשים אומרות את פסיקת הרב שלהן כשהוא מקל אני מרגישה צורך לומר שיש דעות אחרות.
ג. לא חושבת שעניתי בצורה לא מכבדת. ובאמת שאין לי שום אפשרות לדעת מתוך מלא אנונימיות מי הגיבה מה.. כך שהתגובות שלי הם כלליות לחלוטין.
ד. בתוך כל השירשור הזה, רק אחת כתבה שהיא נוהגת כך לאחר שהיא שאלה רב.. כל השאר הגיבו שככה הם נוהגות ולא נעים להם לשאול או שנראה להם שזה לא קשור לשאלת רב. בעוד אני כן שאלתי רב וכן קיבלתי פסק ולכן אני מגיבה.
אני עניתי לך , אני זאת ששאלה רב, אני זאת שבעלהאנונימי (10)
רב ולכן גם אני אנונימית.
באמת ענית בצורה מכבדת. וגם אני, וזה היה דיון ענייני.
טעית לומר שהתפקיד של הבלנית הוא הרבה יותר נרחב ממה שהוא, ולא כך היא ההלכה.
טעית לומר שאיש לא יכול לפסוק לאישתו בהלכות טהרה, ולא כך היא ההלכה.
טעית לומר שבכל המצבים יש איסור גורף על תשמיש בבגדים, והבעל צריך להוציא את אישתו ולתת לה את כתובתה.
באמת אני נזהרת לא לגלוש לשיח לא מכבד, אבל את לא יכולה בכל פעם לצאת בהצהרות גורפות ונחרצות שהן לא ההלכה ולגרום לכולן כאן להרגיש שהן לא בסדר.
זה אפילו לא ענין של להקל או להחמיר.
זה בדיוק הענייןנשואים פלוס
שזה לא נכון לומר שזה לא ההלכה.
על תפקיד הבלנית לא היה דיון הלכתי אלא תפקודי ןחוקי ועל כן זה לא ממש קשור..
ועל כל השאר.. ההלכה היא עם מגוון דעות והלכות. זה שאתם הולכים לפי דעה אחת לא פוסל את שאר ההלכות. לא אמרתי שאין רבנים שמתירים אלא שאני שאלתי ולא התירו.. ועל כן, יש צורך לשאול רב בסיטואציה כזאת..
זאת אולי ההחכנ שעל פיה את נוהגת ולכן את יוצאת בהצהרות מסוימות.
וזאת ההלכה שאני נוהגת ולכן אני יוצאת בהצהרו ת אחרות.
ותשימי חב שבשתי וסיטואציות האחרות היו נשים שהצטרפו לדעה שלי וגם מכירות את ההלכה ככזאת.. מה שאומר לך שאני לא יוצאת ההמצאות. אלא כנראה הרבנים שלנו פוסקים שונה. הגיוני לא?!
על תפקיד הבלנית לא היה דיון הלכתי אלא תפקודי ןחוקי ועל כן זה לא ממש קשור..
ועל כל השאר.. ההלכה היא עם מגוון דעות והלכות. זה שאתם הולכים לפי דעה אחת לא פוסל את שאר ההלכות. לא אמרתי שאין רבנים שמתירים אלא שאני שאלתי ולא התירו.. ועל כן, יש צורך לשאול רב בסיטואציה כזאת..
זאת אולי ההחכנ שעל פיה את נוהגת ולכן את יוצאת בהצהרות מסוימות.
וזאת ההלכה שאני נוהגת ולכן אני יוצאת בהצהרו ת אחרות.
ותשימי חב שבשתי וסיטואציות האחרות היו נשים שהצטרפו לדעה שלי וגם מכירות את ההלכה ככזאת.. מה שאומר לך שאני לא יוצאת ההמצאות. אלא כנראה הרבנים שלנו פוסקים שונה. הגיוני לא?!
שולחים את הבעל(-;נשואים פלוס
אצלנו זה ממש מעצים.... .טיפ לגבי התינוקאם-אם
לתת את הזמן והסבלנות -להאכיל אותו לפני
ולהוציא אותו מחוץ לחדר
זה לא מבחינה הלכתית. פשוט יש להם רגישות מתי לבכות
. סוף סוף הוא שותף מלא להנקה 
.התלבטתי אם להגיב אבל חשוב לי להזכיאהפתעה!
שאם כואב (הפיטמות סדוקות) וכל מגע מפריע עדיף להשאיר חזייה. ככה לא יכאב.
ולגבי בגדים- מדובר במנהג חסידות.
ולגבי בגדים- מדובר במנהג חסידות.
אנונימי מפאת כבודו של בעליאנונימי (13)
לא רוצה להפחיד אבל לא תמיד מצליחים להיות ביחד עבר בפעם הראשונה לאחר הלידה. לפעמים לוקח זמן עד שכל האזור שם באמת מתאושש.
מומלץ להצטייד מראש בג'ל אלחוש או בג'ל סיכה כדי שיכאב פחות.
ולגבי החלב, אני לפעמים עם חזייה ולפעמים בלי, תלוי במצב הרוח שלי. וגם כשאני בלי לא תמיד נוזל למרות שכשיש גודש כן יוצא חופשי. ואם נוזל, יש טישו בהישג יד ומנגבים רגע או שמתעלמים.
מומלץ להצטייד מראש בג'ל אלחוש או בג'ל סיכה כדי שיכאב פחות.
ולגבי החלב, אני לפעמים עם חזייה ולפעמים בלי, תלוי במצב הרוח שלי. וגם כשאני בלי לא תמיד נוזל למרות שכשיש גודש כן יוצא חופשי. ואם נוזל, יש טישו בהישג יד ומנגבים רגע או שמתעלמים.
וואו תודה על כל התשובות והדיונים. החכמתי!נהנהבננה
ובכן היה בסדר גמור! תודה על ההמלצה להניק לפני זה מאוד מקל. כאב מעט אבל לא נורא. שמחה שלא התביישתי לשאול
אז אני רוצה לברר ולשאול-ואשמח מאוד לתגובותיכן!!!אנונימי (15)
האם באמת זה אסור להיות עם בגדים בזמן היחסים??? הייתי די המומה כשקראתי את זה כי המדריכה שלי בזמנו לא אמרה את זה בתור חיוב (לפי מה שאני זוכרת,אולי טועה..?)
ועוד דבר- האם גם אתן משתמשות במגבת תחתיכן כדי לספוג את ההפרשות?
הרבה פעמים זה מעכב ומבאס בשיא..
סליחה על השאלה האינטימית מקווה שתבינו ותענו..
אגב, אני כותבת ושואלת קבועה פה, פשוט קצת מתביישת..
איזו ברירה יש?ירושלמית טרייה
את רוצה להחליף את המצעים אחרי? זה הרבה יותר בלגן מהמגבת..
תעשו מזה חלק מהטקס, ותשימי תמיד מגבת בשידה ליד המיטה שלך בהישג יד.
נזכרתי שמישהי פעם כתבה פה שהם משתמשים בטיטול.אותי זה קרע מצחוק..
תעשו מזה חלק מהטקס, ותשימי תמיד מגבת בשידה ליד המיטה שלך בהישג יד.
נזכרתי שמישהי פעם כתבה פה שהם משתמשים בטיטול.אותי זה קרע מצחוק..
מחנlala
ברח לי..lala
מקור מהספר דרכי טהרה על עניין הבגדיםdvirr
בס"ד
מנהלים, אני מתנצל אם צריך למחוק את הקובץ המצורף.
דרכי טהרה, פרק י"ב, סעיף ל"ח.
מהמקור הזה למעשה: רק אם שניהם רוצים בכך - מותר. אם אחד רוצה, הוא לא יכול לכפות על השני (גם אם זה מונע את מצוות עונה).
20160128201651.jpg
מנהלים, אני מתנצל אם צריך למחוק את הקובץ המצורף.
דרכי טהרה, פרק י"ב, סעיף ל"ח.
מהמקור הזה למעשה: רק אם שניהם רוצים בכך - מותר. אם אחד רוצה, הוא לא יכול לכפות על השני (גם אם זה מונע את מצוות עונה).
20160128201651.jpg
אישתי אמרה לי על הדיוןdvirr
בס"ד
אני לא גולש לפורום הזה להנאתי.
אני עומד מאחורי הדברים הענייניים האלה, בלי צורך להסתיר את עצמי, לכן לא הרגשתי צורך לכתוב כאנונימי.
גם אני חושב שהדיון גלש למקומות פחות מתאים לפורום פתוח, אבל אני גם חושב שזה נכון גם להרבה מאוד נושאים בפורום הזה.
אני לא גולש לפורום הזה להנאתי.
אני עומד מאחורי הדברים הענייניים האלה, בלי צורך להסתיר את עצמי, לכן לא הרגשתי צורך לכתוב כאנונימי.
גם אני חושב שהדיון גלש למקומות פחות מתאים לפורום פתוח, אבל אני גם חושב שזה נכון גם להרבה מאוד נושאים בפורום הזה.
וואי, בנות. הגזמתן.רוני בלילה
יש התייעצות ויש התייעצות.
אפילו בפורום הסגור יש כלל שלא משתפים מחיי המיטה של כל אחת.
וזה פורום פתוח, להזכירכן.
לא כל הדיון, כן?
אבל לדעתי שכבר מדברים בגוף ראשון (אצלנו זה ככה, אני מורידה ככה וכו')-
לא שייך בכלל.
באמת?? יש ועוד איך.גב'
יפה לכן. המיוחסות מהפורום הסגור.אנונימי (10)
לא ידעתי שיש אנונימי.
ומה תעשה מי שיש לה שאלה ולא הצליחה להיכנס לפורום הסגור? ומה נעשה? לא נתייחס לדיון ההלכתי שעלה כאן ונשאיר נשים שלא יעזו לשאול בחוסר ידיעה, או בתחושה שהן חלילה עוברות ביודעין על ההלכה כשלא כך הם פני הדברים?
צודקות שראוי היה לסייג ולא להביא דוגמאות אישיות (מה שכמעט לא נעשה בשירשור), מעבר לזה, הבירור ההלכתי היה חשוב מאוד.
לא ראיתי שההנהלה נעלה את השירשור.
וזה?אנונימי (22)
אצלינו.. אנונימי
תמיד יש לנו מגבת ושאר הדברים הנצרכים קרמים וכו במגירה בשידה לד ומיד שמתחילים גם אם ספונטני פורסים מגבת גדולה מתחת כך שזה לא הורס בשיא...
שאלה חשובה לא צנועה לפורום פתוחדעה
אני אישה ומרגישה מאוד בטוח בפורום. וואלה לא הייתי רוצה שגברים שנמצאים כאן מתוך רצון ללמוד ולדעת יצפו בכמה מהתגובות כאן.
נשים תיזהרו בתיאורים מיותרים.
בשביל זה יש לפעמים חברה או אחות להתייעץ איתה.
לא זוכרת מה אבל היו שורות שמזכירות פורנוגרפיה בכתיבה.
נשים תיזהרו בתיאורים מיותרים.
בשביל זה יש לפעמים חברה או אחות להתייעץ איתה.
לא זוכרת מה אבל היו שורות שמזכירות פורנוגרפיה בכתיבה.
נראה לי שהנושא מוצאתחיה דולהאחרונה
כן,
זהו פורום פתוח שמותר גם לגברים לגלוש בו.
אכן לא ראוי שגברים יגיבו בשרשורים כאלה וכן ראוי להוסיף אזהרה "לנשים בלבד"
ומאידך, מי שכותבת פה כותבת על דעת זה שכל העולם קורא אותה. זה כתוב כמה פעמים בשרשורים הנעוצים.
סקר התקן לא הורמונליהריון ולידה
1. איזה התקן שמת?
2. האריך והכביד לך את הווסת?
3. היו לך דימומים/כתמים בין וסתיים? אם כן,קיבלת פסיקה מיוחדת ל7 נקיים?
4. היית מרוצה מהמניעה הזו?
בונוס
אשמח להמלצה לרופא.ה להתקנה במאוחדת באיזור השרון.
עונהפרח חדש
1. נובה טי פעם אחת ופעמיים גיינפיקס
2. הנובה טי עשה כתמים כמה ימים לפני הוסת הגיינפיקס לא. חוץ מזה דימום רגיל עם שניהם
3. בהתחלה כן, וקיבלתי היתר גורף לבדוק מינימום בדיקות. הפסק יום ראשון ואחרון. כשראיתי שהכל בסדר אז כן בדקתי יותר
4. כן ולא.
כן כי זה מנע הריון
לא כי זה עשה לי בעיות גינקולוגיות אחרות ומסתבר שכנראה התקנים לא יושבים אצלי טוב..
עונה לךאחת כמוני
1. ג'ניפיקס
2. התקנתי אחרי לידה, כשהווסת חזרה האריך- כיומיים שלושה הכתמות לפני ועוד יום עד להפסק.
3. הרבה הכתמות, הקלות בשבעה נקיים
4.סהכ כן במיוחד שהייתי ללא ווסת מס' חודשים, אבל ברגע שהגיעה היה מבאס בגלל הנ''ל
עונהאנונימית בהו"ל
1. נובה טי
2. הכביד במחזורים הראשונים אחרי ההתקנה, וקצת גרם להכתמות לפני הוסת בוסתות הראשונות. אחר כך היה די רגיל. ייתכן שהזמן להיטהר התארך ביום. לא בטוחה שזה קשור להתקן.
3. רק בהתחלה ואז באמת קיבלתי פסיקה מיוחדת אבל תוך פעמיים-שלוש זה הסתדר.
4. כן!
עונהממשיכה לחלום
1. מונה ליזה
2, האריך את הווסת ביום בערך והכביד את הדימום
3. אין דימומים בין ווסתיים ב''ה
4. במניעה הכי טובה שניסיתי
אני מאוהבת במחזור החודשי. זה משפיע פלאים על החשק;)
זה לא הורג לי את הספונטניות - מה שקרה עם הדיאפרגמה.
בקיצור
מבחינתי זאת המניעה הנבחרת
וניסיתי- גלולות הנקה, דיאפרגמה, שקפים ונרות
עונה גםאנונימית בהו"ל
1. מונה ליזה
2. לא
3. לא היו דימומים בין וסתיים.
4. מרוצה מאד. שגר ושכח.
עונה גםנויה12345
1. נובה טי
2. בהתחלה כן, מחזורין ארוכים יותר( האריך לי מ3 ימים ל5 ימים) וגם דימום כבד יותר אבל אחרי 4 חודשי הסתגלות הגוף שלי חזר לעצמו
3.היו ממש מעט, בהתחלה בהסתגלות קיבלתי היתר לבדוק רק הפסק, יום ראשון ויון אחרון
4. ממליצה מאוד. הייתי עם ההתקן תקוםה ארוכה מאוד וזה באמת שגר ושכח. מניעה מעולה בלי כל הבאלגן לש ההורמונים
בהצלחה
עונההמקורית
נובה טי
כן
כן. עם ליווי הלכתי צמוד הצלחתי לא להיאסר רוב הזמן
כן,עד שנהייתה לי דלקת באגן ונאלצתי להוציא, לא החזיק הרבה לצערי, 7 חודשים
עונהדיאן ד.
1. כנראה נובה טי, לא בטוחה
2. כן וכן. גם וסתות יותר כואבים יחסית
3. נראה לי שלא
4. הייתי מאוד מרוצה. מבחינתי היה הכי חשוב ללא הורמונים.
עונההתייעצות הריון
1. מונה ליזה
2. לא
3. מעט כתמים לפני
4. כן, עד שנכנסתי להריון עם ההתקן, חצי שנה אחרי שהתקנתי אותו! אז בדיעבד ממש לא מרוצה..
עונהעם ישראל חי🇮🇱
יצא לי לכתוב על זה כנה פעמים בשרשורים שונים
1. שמתי מירנה - דימומים לא פוסקים וכבדים כחודש ומשהו. ישמע יוזר אבל הרגשתי פיזית משהו זז לי בבטן .התייאשתי והוצאתי.
2. התקן נובה טי- גרם לי לדלקת חמורה באגן וברחם . לקחתי פעמיים טיפול משולב של אנטיביוטיקה בהפרש של כמה חודשים אחד מהשני . כמובן שזה גרם לבלגן רציני בגוף ובקיבה וזה גרם לי להקאות ושלשולים.
הרופאה המצליצה שכדי להפטר מהדלקת,צריך להכנס להריון. וזה מה שעשיתי...
בסוף זה עשה פעולה הפוכה ההתקן הזה 🤣מודה על הילד הזה אבל תכלס הגיע בזמן שלא הייתי בנויה נפשית... בקיצור
לא מתאים לכל אחת ....לרגישות שבינינו.
3. כל הזמן אומרים לשים תחתונים כהים .. קצת קשה לי עם זה
מה,אם יש דם אז מתעלמים ממנו כאילו לא ראיתי ?
ההתקן הזה ממש דפק אותי כי יש לי עד היום כל מני מכאובים טרום ובים וסתיים שלא היו לפני.
לגבי הדלקת שזה עלול לגרום, זה כתוב במפורש כתופעת לוואי לא שכיחה בעלון . שימו לב.
בהצלחה
אני איתך עם הקטע של הכאביםפרח חדשאחרונה
גם אני נהייתי עם כל מיני כאבים והרגשות מוזרות במהלך החודש
אולי סוג של דלקת כרונית (כמובן לקחתי אנטיביוטיקה לטיפול אבל כנראה זה לא ממגר לגמרי)
לא יודעת
התייאשתי לבינתיים מהתקנים
אנימקקה
שמתי מונה ליזה
הרגשתי כאבי בטן לעיתים קרובות
עשה דימומים והכתמות כל.הזמן
אחרי חודשיים התייאשתי והוצאתי
יש לכן רעיון מה במאכלי פסח גורם לכאבי בטן אצל הקטנאוהבת את השבת
הוא מתענה ממש..
אנחנו לא אוכלים קטניות..
אני חושבת שהתחיל לבכות עוד לפני שאכלתי מהמצות...
(והאמת גם לא יודעת איך להתנזר ממצות ...)
מצות על כל צורותיהןאמא לאוצר❤
כולל קמח מצה וכו'
לי זה עושה כאב בטן נוראי כל שנה
אני פשוט לא יכולה לעכל את המאכל הזה
אויש קשוח.. מה את אוכלת??אוהבת את השבת
קמח תפואאוזן הפיל
וכל מה שעשוי ממנו (עוגיות, עוגות, בלינצ'עס, קרקרים)
זה פשוט נהיה גוש בקיבה וגורם לכאבי בטן
וואוווו תודה חשוב..אוהבת את השבת
קרה לי עם אחד הילדים שהיה תינוק קטן ממש בפסחאורי8
אני חושבת שזה מהמצות. אחר כל השתדלתי לא לאכול מצות, חוץ ממה שחיבים
והתינוק היה רגוע. גם אנחנו לא אןכלים קטניות מצאתי מה לאכול.
מעניין.. מה אוכלים??אוהבת את השבת
זה באמת קשהאמאשוני
אוכלים דגים עם הרבה ירקות.
אפשר להקפיץ חזה עוף עם כרובית.
קציצות בשר עם רוטב וקינואה
בבוקר חביתה עם גבנצ וירקות.
תנסי מצות שיבולת שועל זה קצת יותר שפוי.
מרק עוף עם ירקות
עוד קצת וזה נגמר
לא אוכלים קטניות.. אבל תודה!אוהבת את השבת
יש דעות שקינואה זה לא קטניותקופצת רגע
אהההאוהבת את השבת
לא שזה לא קטניות, אלא שזה קטניות שלא היו בגזירהיעל מהדרום
אכן. התכוונתי לא קטניות לעניין איסור קטניות בפסחקופצת רגע
רעיונות ממש טובים!אוהבת את השבת
אם אתם לא אוכלים קטניות, אולי יש יותר מוצרי חלבכורסא ירוקה
מהרגיל,והכמות הגדולה משפיעה עליו?
נמנעת מחלבי..אוהבת את השבת
כי עושה לו כאבי בטןאוהבת את השבת
לאכול מלא חלבונים וירקותמחי
אני לא אוכלת מצות מחוץ לליל הסדר והסעודות כי זה עושה מלא כאבי בטן.
מתמלאים מעופות, דגים, בשרים עם ירקות חיים/אפויים/מבושלים וכמובן הרבה תפוחי אדמה. לא לשכוח לשתות הרבה מים. שקדים ואגוזים זה גם משביע. שייקים של פירות בין לבין.
ואיך בא לי להראות את זה לכל הטוענים בתוקף (ובתוכם רופאים) שהאוכל לא עובר בחלב אם ולהתנזר מחלבי וכו' זה מיתוס 🥴
חיבוק לקטני!! מקווה שירגיש יותר טוב בקרוב!
לצערי יש הרבה רופאים שלא מבינים בזהרק טוב!
כולל רופאי גסטרו.
רופא התווכח איתי שהשילשולים של הבן שלי זה דבר נפוץ בגיל ולא קשור לאוכל שאני אוכלת. בפועל היתה מובהקות מוחלטת בין המאכלים הבעייתיים לו (לקח לנו זמן לעלות עליהם) לבין השילשולים. ברגע שגילנו את הכל לא היה שילשול אפילו פעם אחת! למרות שהיה במעון וזה גיל שילדים נדבקים הרבה אחד מהשני.
לפני כמה זמן הייתי איתו אצל רופא גסטרו אחר, אמרתי לו מה היה לו כתינוק, מיד כתב את זה בהיסטוריה הרפואית עם השם המקצועי. רופא שמכיר ומבין.
תודה רבה על כל העצות!!!אוהבת את השבת
ועל החיבוק והדאגה חיממת ת'לב🩷
תאכליבשורות משמחות
חלבונים וירקות יחד
ולא לערבב עם מצה בכלל חוץ מסעודות שבת-חג מאוד יכול להקל על העיכול לאכול קודם מצה לסיים ואז לאכול ירקות ובסוף חלבון
או לאכול מצה עם ירקות בלבד גם אפשרות
מעניין ממש. תודה!!!אוהבת את השבת
תפוחי אדמה בכמות גבוהה!חוזרת בקרובאחרונה
לא קשור לפסח, התייעצות קרעים בלידהכנה שנטעה
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ט בניסן תשפ"ו 0:09
לא היה לי רעיון אחר לכותרת חחח
נקרעתי בלידה הראשונה ותפרו אותי כמה תפרים, עד היום אני ממש מרגישה את התפר של החתך ותפר של קרע אחד (שנה וכמעט וחצי אחרי).
הייתי אצל פיזיותרפיסטית והיא נתנה לי תרגילי קיגל (ככה קוראים לזה?) ואמרה לי לעשות עיסוי פרינאום כזה באזור התפרים. את התרגילים אני משתדלת לעשות, לא חשה שיפור (אולי קצת מבחינת רצפת אגן שגם היא לא במצב וואו), אבל את העיסוי אני לא מעיזהההה פשוט לא מסוגלת לעשות לעצמי, לגעת שם. עושה לי חלחלה וצמרמורת ביחד..
עכשיו ב''ה בהריון שני ומלבד חוסר הנוחות הרגיל אני גם די לחוצה שאקרע שוב בלידה וח''ו יהיה כמו אז אם לא גרוע יותר..
אשמח לשמוע מנסיונכן האם נקרעתן שוב בלידות חוזרות? חוויתן כאב שוב בתפרים ישנים? ורצפת אגן חזרה לכן מתישהו לתפקוד נורמלי? ואולי יש לכן טיפים להרגעה של הצלקות מהתפרים שלא יכאבו כבר?
סורי על באריכות תודה לעונות!
אני נקרעתי קצת רק בלידה 1 ב"ה. בשלוש שאחריה לאיעל מהדרום
יואו🤦♀️ הוספתי לך בכותרת את המילה "בלידה"יעל מהדרום
לק"י
כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅
במחילה, את צריכה פזיו אחרתממשיכה לחלום
לדעתי זה לא מענה מספק ,
היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,
מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..
הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.
נקרעתי פעמייםהמקורית
לאזור שלום ב"ה
לידה ראשונה ואקום וחתך יזום
לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק
ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה
אצלימקקה
בלידה ראשונה קרעים רציניים
בלידה שנייה חתך יזום
ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה
בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן
מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו
לי היו תפרים בלידה שלישית שהרגשתי המון זמן אחרישאלה גניםאחרונה
ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.
עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -
זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.
מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅
מאחלת לך שזה יעזור גם.
מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.
וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...
בהצלחה ורק בריאות 🥰
אני שומאת את החג הזהנפש חיה.
מזל שאין ממנו הרבה
🫂🫂🫂רקאני
האמת שהרגשתי ככה לפני החג
ודאגתי לעצמי לכמה שיותר דברים שאני אוהבת שימתיקו לי אותו
ועכשיו ממש בסדר לי ברוך ה'
ברוגע
אני גם חשבתי ככה בהתחלהנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך י"ח בניסן תשפ"ו 18:10
+ מריבה לפני החג שלא יצאתי ממנה
כי נפגעתי ממש
ואני לא רוצה לפתוח את זה עכשיו. אין מצב.
קשוח ממשרקאני
חיבוק ❣️
אויש🫂יעל מהדרום
חיבוק גדול ונשימה עמוקהשופטים
מתואמת
את שונאת את החג או את הדברים הנלווים לו?
תנסי לעשות הפרדה, בשביל הנפש שלך - חבל להרגיש שחג אחד מן החגים שנתן לנו הקב"ה הוא לא נחמד לנו...
זה עבודה גם להפרידנפש חיה.
וכשאני כועסת מאוד
זה מאוד קשה לישות את זה
ולהיות ממוקדת
כי אפילו לפרוק את הכעס לבעלי
אני לא תמיד מצליחה.
זו באמת עבודה קשהמתואמת
לא סתם אנחנו עכשיו בימי עבודת המידות של ספירת העומר...
מאמינה בך שתצליחי בסוף❤️ אם לא השנה - אז בשנים הבאות...
💙💙נפש חיה.
לא יודעת כמה זמן אתם נשואים ואם יש ילדים קטניםאנונימית בהו"ל
אני הרגשתי דברים דומים, כל חול המועד מחדש היה החלום ושברו..
אבל פתאום הילדים גדלו קצת, וגם למדתי איך לדבר שיהיה לו קל לו לקבל את הדברים וגם הוא למד אילו דברים יותר חשובים לי, והיום גם אם לא תמיד הכל מושלם ויש ציפיות וריבים אנחנו מצליחים להתגבר מהר יותר..
אז באמת צריך לתחום את הכעס והאכזבה לרגע הזה ולהאמין שברגע הבא ממש יכול להיות יותר טוב.
וכל מריבה וכל שנה יש התפתחות ואפשר להגיע למקום אחר.
מתפללת בשבילך לסיעתיא דשמיא וקירוב לבבות
עברנו את הרוב 🤗אמאשוני
בבוקר הנחמה הייתה שעברנו את רוב ימי השבתון (חג, שבת)
היום אפשר לומר שעברנו 4. נשאר 3 ב"ה
חיבוק יקרהנגמרו לי השמות
ב"ה שיהיה לך רק טוב ❤🙏
חיבוק ענק ענק יקרהגלויהאחרונה
אני יכולה קצת להבין מניסיוני המעט ...
מה אתן אוכלות השבוע?(הריון,מתבגרת.מחכה עד מאוד
נראה לי המצות עושות לי ממש רע...
אני עם כאב בטן חלש כזה כל היום.
עצירות...
צרות של עשירים.
ואין לי מה לאכול
הייתי אצל הרופאה והיא אמרה לי שחסר לי ברזל
לפי הבדיקה דם.
תוספת ברזל עוד יותר עושה עצירות, ואני לא מעיזה לקחת.
ומרגישה אכן ממש חלשה בעקבות החוסר ברזל.
כולל סחרחורת...
מה שגורם לי לישון הרבה,גם להיות הרבה סתם על הספה..
בלי כח לנקות, להכין אוכל ועוד...
ואז הגדולה שלי בכיתה ט באה בלי סוףףףף בתלונות עליי
כמה אני אמא גרועה שלא עושה כלום בבית
ולמה אין לי כח לילדים שלי..
והיא רוצה רק שתיי ילדים.
כדי שאצלה הכל יהיה מושלם.
כדבריה
זה פוגע כי היא כל הזמן רואה את חצי הכוסות הריקה ולא את כל המאמצים שלי כמו לבשל לשבת וכו.
היא עוזרת אבל כל הזמן נותנת הרגשה מתנשאת ופוגעת...
כמה פעמים ממש בכיתי ממה שאמרה.
לפעמים מנסה להתעלם ולא לפתח מריבה
וואי איזה קשוחהמקורית
קודם כל חיבוק♥️
לגבי האוכל - אפשר בעיקרון ביצים ירקות עוף בשר דגים למי שלא אוכל קטניות
למי שכן יש עוד הרבה אופציות. אם תרצי אכתוב לך כל מיני דברים שהכנו פה (עם קטניות ובלי)
לגבי הילדה - הייתי מעמידה אותה במקום האמת
לא כי התחושות שלה לא במקום, אלא על הדרך
ואגב,ילדה בכיתה ט יכולה לתפעל יופי דברים שהיא צריכה
במקביל לזה הייתי שואלת מה הקושי עם המצב הנוכחי מבחינתה. ז"א, למתן את הדיבור הלא המכבד ולשים לו גבול ומצד שני לתת מקום לתחושות שלה
וואו. הלם מהדיבור של הילדהבאתי מפעם
לדעתי תעמידי אותה במקום.
גם אם אמא לא כמו שתכננתי לא מדברים ככה על הורים!
חיבוק, זה ממש יכול לרסק המילים האלה ❤️
אל תזלזלי בכבוד שלך, גם כאדם וקל וחומר באמא אסור שידברו אלייך כך .
חיבוקכורסא ירוקה
ממש מילים מרסקות מה שהיא אומרת לך
מסכימה שזה לא צריך להיות וכדאי להבהיר לה איך 
מדברים
אבל לא יודעת איך הייתי ניגשת לזה, אז פשוט חיבוק.
תאכלי בשר, לא עוף, והרבה טחינה (אם את לא אוכל קטניות אז אחרי החג), זה מלא ברזל.
ותנוחי הרבה. החולשה הפיזית גם מחלישה נפשית מאד
תרגישי טובמקלדתי פתח
נסי ספטון-ברזל נוזלי שלרבים מםחית ממש את תופעת הלואי של עצירות.
בחג-מלא מים, תשלבי פירות.
לגבי המתבגרת.... אין לי עצה טובה לתגובה וחינוך, פרקטית:
שימו בטטות כמו שהם בתנור וזו תוספת ב0 מאמץ.
יוגורט עם פירות ושקדים ואגוזים זו אחלה ארוחה בחול המועד
שקית סנדפרוסט תערובת ירקות למרק גם יהיה טוב לך וגם אוכל מבושל
לגבי המתבגרתמתיכון ועד מעון
היא מודעת לזה שאת בהריון ומצבך הבריאותי גורם לך לעייפות?
היא מדברת לא יפה אבל היא נוגעת בנקודה, אמא שלה שוכבת ונחה בעוד היא נאלצת לעזור. אולי אם היא תבין מה הסיבה זה קצת ירגיע את הכעס והביקורת שלה?
אני חושבת שהייתי מנסה כן להראות לה שהכעס שלה מובן ולהסביר לה
מתואמת
בקשר לברזל - תנסי אקטיפרין (תשאלי קודם את הרב שלכם אם מותר לפי הפסיקה שלו), לי הוא היה ממש טוב גם מבחינת העלאת הברזל וגם מבחינת העצירות.
בקשר למזון - אם אתם ספרדים אז תאכלי בעיקר קטניות. אם לא - אז אולי תנסו לחפש לחמניות מקמח תפו"א, יכול להיות שהן יהיו קלות יותר... והרבה ירקות.
ובקשר לבת שלך - זה נושא גדול ורחב, ולא בטוח שעכשיו כשאת חלשה זה הזמן המתאים לטפל בזה... אבל אולי כדאי שבעלך ייקח אותה לשיחה, ויאמר לה שבתור בת גדולה מצופה ממנה לעזור במצב הנתון, ובשום פנים לא להעביר ביקורת על אמא שנתנה לה חיים ונתנה לה המון במהלך השנים. ואת כל ההחלטות שלה לעתיד היא יכולה לכתוב לעצמה ביומן או משהו, ולראות אם היא רוצה עדיין לקיים אותן כשתגיע לגיל...
ובטווח הארוך - אולי לחשוב על טיפול בשבילה...
ובקשר לך עצמך מולה - זה באמת ממש פוגע ומעליב, אבל תזכרי שעם כל זה שהיא הבת שלך והדברים שהיא אמרה הם מולך - זה שלה ושייך לה, ולא קשור אלייך.
זה גיל שבו יש הרבה בחינה של האישיות שלי מול האישיות של ההורים, וזה גיל נהנים לגבש בו דעה עצמית על העולם - אבל זה רק הגיל, ובהמשך בע"ה היא תתאזן.
ואת באמת במצב רגיש גם ככה, אז הגיוני שזה יוצר לך פצע, אבל שוב - זה לא קשור אלייך. את טובה ועושה את כל המאמצים להיות אמא טובה בנתונים הקשים האלה❤️
זה פתאום נוחת עליימחכה עד מאוד
כי היא ממש ילדה טובה טובה.
פתאום נופחת עליי עם יציאות כ"כ מפחידות,שאני מאמינה לה-את סיעודית,זה טראומה לילדים שלך ועוד...
אח"כ עובר לה ,חוזרת להתנהג יפה.
ואני נשארת עם המילים והפחד שאני עושה לכולם צלקות...
ואשכנזים אין מה לאכול לא בארוחה מבושלת...
עכשיו היא מתוקה ומכינה לי ארוחת לילה כי אני מתה מרעב...לא יודעת איך להתנהל עם הקצוות האלו שלה...
הכוונה-נופלת עליימחכה עד מאוד
כבר לא יודעת למה לצפות
היא מתבגרת. הקצוות זה נורמאלייעל...
אל תיבהלי ממה שהיא אומרת.
תעשי את השתדלותך, בכלים ובכוחות שלך.
ואל תדאגי, להרבה יש תקופות כאלו והילדים גדלים בסדר גמור, לא צריך לקחת ללב כל משפט שלה
הי, קודם כל חיבוקאוזן הפיל
נשמע שאת מתמודדת עם הרבה.
רק מילה לגבי המתבגרת
זה שלב שבו קצת חוזרים להיות ילדים בני 3
לכן ההתנהגות הקיצונית
לכן המילים הלא רלוונטיות בעליל
אני לא אומרת לך מה לעשות
רק נותנת מבט חדש כדי שלא תתערערי
כמו שלא תתרגשי מילדה בת 3 שתגיד "אמא את פויה"
ככה דיבורים של ילדה בת 13 לא אמורים לרגש אותך
אפילו שהיא נראית כל כך חכמה ומבינה, בוגרת ורגישה, גדולה וגבוהה
ברגעים האלה היא שוב בת 3 ואת אמא שלה
כי היא בגיל ההתבגרות...מתואמת
וזה מקסים שיש לה את הרגעים הטובים! תנצרי אותם, ותשתדלי לשכוח את אלה הרעים, שנובעים נטו מההתבגרות ולא מהאופי הבסיסי שלה...
את לא עושה להם צלקות ...אורי8
הבת שלך בגיל ההתבגרות. נורמלי בגיל הזה שיש ביקורת על ההורים ואומרים אותה לפעמים בצורה לא נעימה ופוגעת.גם אני היתי לפעמים מתבגרת כזו , זוכרת כמה דברים והעאות שאמרתי לאמא שלי. וגם אחת מבנותי אמרה לי גברים ממש'דומים למה שהבת שלך אמרה. היא גדלה כבר מאז ןהיא הרבה יותר מתונה היום בגיל 20. כיתה ט זה הזמן הכי קשה בכיל ההתבגרות לפי דעתי, בערך בכיתה יא- יב , הם מתמתנים . מצחעה לך לא לקחת ללב את האמירות שלה, זה קשה ממש, אני ממש בעבודה עם עצמי על זה. לפעמים אמירות של מתבגרים יכולות להוריד אותי ממש. זה משתפר בינתיים ממתבגר למתבגר( מקווה). כן חושבת שכדטי לומר לה שזה ממש לא נעים לך, ופוגע. זו הדרך שלה ללמטד שלמילים שלה יש כח וללמוד להיות יותר רגישה. כן להסביר לה שזו תקופה זמנית וככה זה בתחילת הריון, ושזה בסדר שלפעמים יש תקופה שלאמא קשה יותר, הכוחות יחזרו. בסוף דרכך היא לומדת להיות אשה וזה חשוב ממש'שהיא תלמד שאמא היא לא סופר וומן. ולפעמים מותר שלא יהיה לה כח. ושהבית לא יתנהל מושלם. היא בביקואת כלפייך כי היא בונה את עצמה עכדיו ובדמיון שלה הבית צריך להתנהל מושלם. לצאת עם הדמיון הזה לחיים זה מתכון להרבה כאב לב . דוקא זה שאת מרשה לעצמך להיות חלשה ולהעזר ושזה בסדר שיש תקופות שהבית לא מתנהל 100. ככל שאת בסדר עם זה ומצליחה גם לתת לה יחס ולראות אותה( להעריך את מה שהיא כן עושה, לדבר איתה ולהתענין בה, גם כשאת נחה) . את נותנת לה דוגמאהדל אמא שמותר לה להיות גם בתקופה חלשה וזה בסדר ויעבור בעזרת ה" . בטווח ארוך זה בונה מודל מציאותי יותר של חיים. זם אם על פני השטח היא בביקורת על זה עכשיו.
התפיסה שליoo
שתקשורת הורה ילד
באחריות ההורה באחוזים גבוהים
בניגוד לתקשורת של 2 מבוגרים
בה יש ציפייה וצורך מהצד השני
תקשורת הורה ילד צריכה להיות מבוססת על הבנה של ההורה
שהוא לא בלבל של הילד
שהילד לא צריך לספק צורך ולא כדאי לתלות ציפיות
לכן כשילדה אומרת משהו שלילי
אין מה לקחת אותו מספיק ברצינות כדי להיפגע ממנו
אלא להבין את הצד שלה
גם אצלי היו בעבר אמירות דומות
ובצדק
עם השנים אני הפחתתי עשייה בבית וזה הביא שאלות/ טענות מצד הילדים
אז הייתי עונה בסתמיות
נכון אני לא עושה/ אין לי כוח/ לא בא לי
לא ראיתי בזה טענה שצריכה התייחסות
זכותם לתהות ולרצות
וזכותי לבחור לעשות אחרת
אם כי אף פעם לא בקשתי מהם לעשות במקומי
אם הילדה צריכה לעבוד לעשות עבודה שהיא מצפה שההורה יעשה
היא גם קצת צודקת
אולי זה מעצבן שילדה אומרת משהו צודק וגורמת לתחושה של חוסר אונים
זה לא אומר שהיא לא בסדר
זה אומר שיש מצב מורכב
והיא אומרת את אשר על ליבה כמו שילדים/ מתבגרים (ולפעמים גם מבוגרים) אומרים
(ולרצות 2 ילדים זה טוב
לא בגלל מספר כלשהו
אלא
יכולת לגבש דעה ולרצות בגיל צעיר
זה דבר מעולה)
לגבי הברזלעם ישראל חי🇮🇱
תנסי את האבקה של אלטמן
לי אישית זה עשה הכי פחות תופעות משאר התוספים
לגבי האוכל גם לי המצות עושות בלגן שלם ... 😪 גם מחפשת מה להכין בלי מצות
לגבי בתךעם ישראל חי🇮🇱
חיבוק❤️
לא פשוט
אבל כמו שאומרים
שהיא תהיה אמא רק אז תבין כמה זה לא פשוט
ותתפחי לעצמך על השכם !! על כל דבר את עושה למען הבית והמשפחה
זה לא מובן מאליו במציאות המטורללת הזאת..!
תנסי לדבר לליבה ולדבר אליה כנו מבוגר
להסביר לה את הקושי שלך מנקודת מבטך
בלי צעקות וכעס
תני לה כמה ימים
לפעמים השתיקה זה הדבר הכי חכם לעשות
וזה גורם לצד השני לערער .
בשוט'
מזדהה ממשעוד מעט פסח
גם למתבגרת שלי יש אמירות דומות (פתחתי על זה שרשור בפורום אמ''ה, מאמינה שהוא עוד בעמוד הראשון).
עוזר לי לזכור שזה 'בורח' לה. זה לא היא- זה הגיל. וכמו שאני לא מתרגשת כשלבן ה-3 בורח פיפי, ככה לא צריך להתרגש ממה שהיא אומרת. ואולי זו השוואה מעליבה, אבל לי זה עוזר להחליק ולא לקחת ללב.
האמת שמאז השרשור שם שמתי לב שאני לוקחת כמובן מאליו את המעט שהיא עושה בבית. והחלטתי להעצים את מה שהיא כן עושה.
ביום שישי היא שטפה כלים. אז נכון שזה היה הדבר היחיד שהיא עשתה- אבל החמאתי לה על זה ממש, שהם יצאו נקיים, ואיך היא הצליחה לארגן אותם במתקן ייבוש של פסח...
ואז אחרי הדלקת נרות היא הציעה לקחת איתה את הקטן לתפילה כדי שאוכל לנוח.
אז אולי גם היא מבקשת פה משהו, שהוא לאו דווקא אמא מתפקדת במשרה מלאה. אולי היא צריכה שתראי יותר את מה שהיא כן עושה, אולי היא רוצה שתקדישי לה זמן למרות העייפות, אולי היא פשוט דואגת לך וככה זה יוצא לה (במיוחד אם היא לא יודעת על ההריון). לפי האמירה על השני ילדים- אולי אפילו היא שואלת את עצמה איך היא תסתדר כשהיא תהיה בהריון, זה כבר יכול להתחיל להדאיג בגילאים הללו...
בקיצור, תנסי לשמוע בין המילים, ולספק את הצורך המהותי שלה גם בלי לקום מהספה.
תודה לכולם, ממש עזרתן,זה יותר עמוק..מחכה עד מאוד
להבין שככה זה גיל ההתבגרות....אני חושבת שאני נופלת ממש שהיא יוצאת עליי כי אני בעצמי מרגישה גרועה.
אז בעצם היא באה לקרקע רעועה לכתחילה ורק נשאר לה להדליק לי את האור לכאורה...
ומראה לי מה שאני חושבת על עצמי.
שאני מרגישה לא בסדר.
שאני חלשה,שאין לי כח לסדר את הבית,לשמור עליו נקי,להיות אמא רגועה....
כאילו מעצמי אני מרגישה לא בסדר על התפקוד שלי...
אז להיות מולה ברוגע אני צריכה קודם להיות חזקה בבפנים שלי ואני לא יודעת איך לעשות זאת..
זו יכולת מדהימה של ילדיםעוד מעט פסח
תמיד לזהות את נקודות התורפה של ההורים וללחוץ דווקא עליהן (קראתי פעם מחקר שהתדר של הבכי של התינוק מתאים לחדר ספציפי שהכי יפעיל את ההורה הספציפי שלו).
וזה מה שכל כך מגדל אותנו בהורות...
ואני חושבת שעצם המודעות שלך היא כבר צעד ענק בכיוון. כי באמת את עושה כרגע את הדבר הכי גדול בעולם (מגדלת בתוכך חיים). ובאמת מותר לך להיות חלשה ופחות מתפקדת.
וכל כך קשה לנו כנשים להצליח לאהוב את עצמנו גם כשאנחנו ''לא עושות כלום''.
אבל את מדהימה, אלופה ואהובה מעצם היותך. לא צריכה לעשות כלום כדי להיות זכאית לזה.
זה לא להיות חזקה מבפניםoo
אלא לקבל את עצמך גם כשאת חלשה ולא מתפקדת
זה בסדר לא לתפקד
זה לא מהות חיינו
להפך
מהות החיים
זה להיות שלמים עם עצמנו
גם ברגעים חלשים
לגמרי נכון זה באמת העבודה שלנו תמיד- להיות מדויקותפה משתמש/ת
כשאנחנו בטוחות בעצמינו אז האמירות בחוץ לא מסעירות אותנו
ואז את יכולה לעמוד מולן בשוויון נפש יותר ולא להתערבב
לזהות מה היא צריכה לשמוע
ולא לדבר מהבטן ומהפגיעות
ולא להצטדק מולה.את לא צריכה בכלל להכנס לעמדה ולשדר לה עלבון
זה לא בריא לשתיכן
אני מסכימה איתך שזה יותר עמוק מלהבין שזהממתקית
גיל ההתבגרות.
אני לא הייתי נותנת לבת שלי לדבר אלי בכזו צורה, כמובן נותנת לה מקום לבטא רגש, ומחשבות אבל לא בדרך מזלזלת כלפי אמא ובחוסר כבוד, בפרט שזה פוגע בך ונותן בך תחושות לא טובות.
מה זה אומר לא הייתי נותנת?מחכה עד מאוד
אני מעמידה לה גבולות.
אומרת-תדברי בכבוד או לא ככה מדברים.
מרגישה שזה סיסמא שהרבה מדברים עליה
לתת מקום לרגש,אבל לא לדבר בחוצפה.
יש מתכון כזה ?
אשמח לשמוע.
אבל מה היית עושה?
לכי מהבית?
מרשה לעצמי לענות רגעהמקורית
הרבה פעמים גם אצל מבוגרים יש האשמה והשלכה החוצה כשמרגישים תסכול במקום להתרכז במה שאנחנו מרגישים בעצם
ולכן הנכון הוא להסביר לה את זה
שתדבר על מה היא מרגישה במקום להאשים אותך
לדוגמה - אני מרגישה חוסר אונים כשאת שוכבת ככה ונראית חולה כל היום
את חסרה לי/ האוכל שלך חסר לי/ אני מרגישה שאני הולכת לאיבוד פה בבלאגן
סביר להניח שזה מה שהיא באמת מרגישה אבל לא יודעת לבטא
תודה!! וממש ככה...ממתקית
יש לדבר רגשוץת, שזו לפעמים למידה נרכשת
ויש לדבר לאמא לא בכבוד
"ככה לא מדברים
"תדברי בכבוד"
זה כמו לדבר אוויר
זה הרבה יותר מעבר, הרבה יותר עמוק.
מה אני מרגישה? מפריע לי ש....
הייתי רוצה ש...
ולא האשמה
את...
ואת...
ואת...
זה שלב ראשון
אגב, בגלל שעכשיו את חלשה וחסרת כוחות עם ההריוןממתקית
הייתי מציעה שבעלך יאיר את עיני הבת בעניין.
לא נראה לי שמה שאכפת לך עכשיו זה איך היא מדברת... פשוט זה מציק לך בלב וחבל.
אהבתי מאודשיפור
אולישיפור
אפשר לשתף אותה שגם לך קשה ואת מתבאסת שאת חלשה ופחות יכולה לתפקד בצורה מלאה בבית. להראות שגם את מבינה את הקושי שלה בתוך הסיטואציה. לדבר על זה שזה קושי עובר ובסוף יהיה תינוק ולכן זה שווה בעינייך. באמת כל ילד דורש מאמצים, וזה יכול להיות לא פשוט, ועדיין אתם עושים את זה מתוך רצון לגדל משפחה גדולה ויפה. וכשהיא תקים משפחה משלה, היא תעשה את השיקולים שלה בנושא.
כמה דבריםפה משתמש/ת
א. לגבי הברזל ממליצה על ברזל עדין של סולגאר- זה לא עושה בכלל תופעות לוואי ולי כן עזר. ויש גם עוד תוספים טבעיים שנותנים כח
גם לאכול תזונה נכונה לחיוזק ברזל עוזר..
ב. לגבי הבת המתבגרת- היא יודעת על ההריון?
וגם אם לא..אני היתי לוקחת אותה במזן רגוע לשיחה..
מסבירה לה שאת מבינה שבתור ילדה יש לה כל מיני מסקנות ורגשות סביב מה שקורה בבית
משתפת שיש דברים שקל לחשוב כשאת מחוץ לסיטואציה..ושיש דברים שלומדים ומבינים אותם מתוך הנסיון חיים.. שקל לחשוב שאנחנו הכי חכמים ויודעים הכל יותר טוב מההורים אבל שתקח בחשבון שלא הכל היא יודעת..ולא הכל כזה קל כמו שנדמה לה..
ושמותר לה לגבש דעות עצמאיות ושונות..אבל שאדם בוגר לומד לא לומר כל דעה שיש לו בקול רם..לא כביקורת..קל להשמיע ביקורת אבל צריך גם רגישות לחשוב האם הז מועיל או רק פוגע ומחליש
היתי מזמינה אותה בכיף לשתף בתחוושת ןבשאלות- אמא אני רןאה שאת חלשה ובלי כח ושהכל מרגי ש לך קשה זה גורם לי לחשוב שלא כדאי להביא הרבה ילדים.. מה את אומרת
ולפתח שיחה סביב זה
ולא לומר בהתרסה כל דבר..
תלוי איך את מכירה אותה ומה נשמע ומה לא..אבל כן שיחה בוגרת שמזמינה אותה לגדול לא רק בדעתנות אלא גם ברגישות
אני חושבת שדבר ראשון את צריכה להחמיא ולהריע לעצמךממתקית
מול הבת שלך!!!
בפירוט...
אפילו בדברים הקטנים ביותר
את לא צריכה להיפגע מביתך וכדאי שתשקפי לה בהתאמה מה דבריה מחוללים אצלך, וכמה צער זה מקנה לך, בנוסף להעצמה ןהערכה שתראי לבת שלך על העזרה.
אני עם הריונות קשים של היפרמאזיס- חוסר תפקוד מוחלט לכמה חודשים בתחילת כל הריון.
בעלי לא נתן למתבגרות בבית לדבר אליי בזלזול ובמילים של כל היום את ישנה, לא מתפקדת וכו..
תמיד דאג לפאר ולרומם, כמובן שיחס מזלזל כלפי אמא לא התקבל, ולאחר שיח גם לא המשיך.
אני לא הייתי מוכנה שהבת שלי תדבר אליי ככה, כמובן תעשי את מה שנכון לך.
כמה דברים:תהילה 4
א. לגבי אוכל. היית ממליצה על שייקים, מרק ירקות וכאלה. אפשר להכין כמות גדולה ואז לאכול כל פעם קצת.
ב. לגבי הבת שלך. אני חושבת שאץ צריכה לתת מיסגור: היא מתבגרת והביטויים שלה בעיקר מצחיקים. ומצד שני- את בהריון ורמת ההורמונים משפיעה על הרגישות הגבוהה שלך. ולכן זה עוד יותר פוגע. הייתי מתעלמת מהאירוע ומתייחסת לזמנים הטובים שלה.
מאחלת לך לצלוח בשלום את הימין האלה.
אני רוצה להעיר משהו לחלק מהמגיבותיום שני
הרבה פעמים הסתכלתי על הורים שילד שלהם התנהג מוזר או לא בפרופורציה, וחשבתי לעצמי שההורה הזה לא יודע לשים גבולות. או ריחמתי שהמצב כל כך חריג. או תהיתי איך הם נותנים למצב כזה להמשיך?!
עד שזה מגיע אלי... עד שזה קורה אצלי...
הנערים- מלשון התנערות.
מתבגרים מדברים לפעמים בצורה שהשומע לא מאמין!
עד שזה קורה אצלך בבית... במשפחה טובה של "אנשים שיודעים לחנך".
וגם הורים שזוכרים את גיל ההתבגרות של עצמם - נראה שכל דור מתעלה על הדור הקודם .
אז פותחת יקרה, זה באמת לא נעים שהבת מתחצפת ככה,
אבל עד שזה לא קורה בבית שלך אתה לא מבין באמת.
כשאומרים "איך אתם נותנים לה לדבר ככה" - אותי לפחות זה מחליש מאוד.
קודם כל חזקי את עצמך על המציאות המורכבת שבה את נמצאת, באמת שלא הכל בשליטתך או באחריותך
מי שישמעooאחרונה
מה הילדה אמרה
הוציאה בלי פילטרים את שעל ליבה
זה הרבה יותר טוב מבית שאסור לדבר בו
שמשתיקים את הילדים
והמחירים עלולים להיות כבדים למשך שנים ארוכות
(אצל ההורים שלי השתיקו
והמחיר של זה
קשר רופף מאד עד היום
למרות שאני מעל 20 שנה מחוץ לבית)
לאן הולכות לטייל בחול המועד?אוויר לנשימה
בדרך כלל אנחנו מטיילים מלא
עכשיו ממש מתלבטים מה לעשות…
אולי אפשר לבקר בחוותפרח חדש
תסעו לדרום-לכיש-שומרון-בקעה-בית שאןפה משתמש/ת
שם לרוב שקט יחסית
אבל תלוי איפה אתם גרים ומה בדיוק מחפשים
אנחנו לא מטיילים השנה…רוני 1234
עושים על האש
מתנפחים שהמועצה ארגנה בקרבת מקלט
חבל לקחת סיכונים מיותרים
לא כל טיול=סיכוןפרח חדש
אפשר לטייל בקרבת מקומות מוגנים
לא יודעתים...
אתמול טיילנו ליד הבית וכשהיתה אזעקה רצנו לבניין סמוך
קצת קשה גם עם תינוקת שצריך לסחוב....
אנחנו כנראה נטייל בבקעה מחר, הבנתי ששקט שםשיפור
אנחנו היינו היוםמקרמה
מהמם ושקט
קחו בחשבון ששומעים אזעקות הירדן
בארץ היו אזעקות בערד
וכל ירדן הפעילה סירנה....
הם כנראה לא ממקדים לאזור
יש לך המלצה למקום ספציפי?שיפור
מה רמת קושי?מקרמה
אם אתם אוהבים מסלול קצת מאתגר
אז יש את תלכיד פיראן
אנחנו עשינו מסלול מעגלי
התחלנו בבאח נחל/פלס
ירדנו לואדי
טיפסנו לחווה של אורי
וחזרנו דרך הכביש לרכבים
הכל פורח ומקסים
יש ילדה בת שנתיים, אז כמה שיותר קלשיפור
אבל גם לך יש קטנים, נכון? זה התאים להם?
בן השנתיים היה במנשאמקרמה
אבל של אחי בן שנתיים ואבע הלך חלק ניכר מהדרך
בני הארבע- חמש כבר צעדו הכל לבד
לדעתי זה מסלול די קשהוהרי החדשהאחרונה
עם קטנים
יש שם סולמות בקיר שצריך לטפס עליהם וזה מפחיד עם קטנים
ומה עם הדרך?חילזון 123
ועדיין יש שם אזעקות לעיתים רחוקות
בדר"כ אני לא מטיילתoo
לא אוהבת פקקים
אבל עכשיו הכבישים פנויים
אז לקחתי את הילד לחוף
תרפיה בחול
קצת טבל רגלים
אסף צדפים
היה כיף
ולא היו אזעקות
לא בדרך ולא בים
נסענו למקומות שאין בהם חשש אזעקותניק חדש2
איזורי העוטף שקטים יחסית.
לקחנו את הילדים לפארקים.
נהנו מאד.
מחר על האש עם המשפחה
שלישי אולי איזו חווה לשעתיים בבוקר.
טיילנו היום בחווה בשומרוןפרח חדש
הילדים מאוד נהנו
אחכ נכנסנו ליישוב ושיחקנו בגינות
מזג אויר מעולה
ולא היו אזעקות
איזה טוב שיצאנו מהבית קצת
המצב בבית כבר הגיע לחרום 🙃
אנחנו חיפשנומדברה כעדן.
מקום שהוא בקרבת מרחב מוגן. לא היה לי אכפת איפה העיקר שיהיה מרחב לילדים לנשום ולהיפגש עם המשפחה... הבאנו אוכל לפיקניק וזהו... (איזור מודיעין)
יצאנו היום לפארק בעיר קרובהדיאן ד.
לא משהו מיוחד,
הכי חשוב שקרוב למרכז מסחרי עם ממ"ד
הילדים נהנו עד השמים וגם אנחנו
אין לי איפה לפרוקאנוונימית1
חזרנו משבת אצל חמותי.
אני מרגישה שאני פשוט מתפוצצת מבפנים.
אין לי יכולת לשתף אף אחד באמת.
חברות- לא שייך בכלל.
אמא שלי- לא באמת נעים.
את בעלי המתוק- למרות שהוא כל כך מבין, מסכים ומכיל, יש גבול כמה אני יכולה לשתף. אלה ההורים שלו.
אבל שנים על גבי שנים של מטענים, פערי מנטליות קיצוניים. אני יודעת בשכל שהן אנשים טובים אבל אני פשוט סובלת להיות איתם. מכל מיני סיבות.
כשנגמרת שבת אצלם אני מרגישה שהחמצן נגמר איתה.
פשוט יושבת בשירותים שלי עכשיו ובוכה כי אין לי איפה לפרוקקקקק
לי יש חברה אחתמתיכון ועד מעון
שלה אני פורקת הכל, פחות שייך לפעמים מול הבעל ואני חייבת לשתף, החברה הזו לא מכירה בכלל את הנפשות הפועלות אז מרגיש לי שזה פחות גרוע.
לפעמים אני פשוט חייבת כדי לא להתפוצץ
לחברה אני לא מרגישה בנוח מחשש שיום אחדאנוונימית1
היא תפגוש את חמותי או משהו...
כלומר אם מארחים אצלנו אז היא יכולה לפגוש את השכנות שלי.
וחברות טובות ממעגלים אחרים מכירות אותה...
אבל שמחה שמצאת לעצמך כתובת🩷
תפרקי קודם כל לתוך עצמךמדברה כעדן.
יומן, אולי פה...
הפריקה היא חשובה ממש ממש
לתת לעצמך להרגיש הכל...
ואז לחשןב איך את מתקדמת... לי זה עזר לפני כמה ימים... ואז חשבתי עם עצמי איך אני מתקדמת עם הרגשות שלי...
(בנושא אחר)
אפילו פה יש לי טיפה היסוס.אנוונימית1
זה לא נעים לי לכתוב שאני לא סובלת את חמותי.
אבל זה המצב.
ומכיוון שאני יכולה רק לשנות את עצמי, אני מתוסכלת מזה שאני לא מצליחה להתקדם.
מנסה להיות בעין טובה. מנסה ללמד זכות.
אבל אפילו בלי קשר לדברים המורכבים ומטענים שיושבים שם שנים....
בכללי אני שונאת ליסוע אליהם. לא נוח שם בכלל, לא נקי, האוכל על הפנים, וגם.... זה קצת הזוי לומר- חמותי פשוט מריחה נורא. אני לא חושבת שהיא שמה דאודורנט מימיה. ואני סופר רגישה לריחות. היא אמרה פעם לגיסתי "אני לא מזיעה אז לא צריך לכבס את הבגדים שלי".
חברות- היא לא מכבסת את הבגדים שלה!!
ואתן לא מבינות כמה קשה לי לחבק אותה לפני שבת ואחרי. אני לפעמים יוצאת כדי לנשום אוויר כי רק להיות לידה זה טו מאצ' לעיתים.
בשבתות קיץ- ה' ירחם כי הם גם לא בקטע של מזגן.
וואי תקשיבו בחיים לא חשבתי שאני אכתוב את הדברים האלה
אוי, ממש קשה ריבוזום
אין לי מה לומר, רק שברור שקשה לך ושאת צריכה לפרוק אחרי ביקור שם. רק מה שפירית זה מספיק בשביל התגובה שלך, יחד עם עוד מורכבות ופערים מנטליים בכלל... תבכי ותשחררי לגמרי. למה את מרגישה לא בסדר? את ממש מובנת וזה באמת קשה, זה לא אומר שמשהו בך לא טוב!
תודה על החיבוק♥️ אני חושבתאנוונימית1
שהקושי נובע מכל מיני דברים.
א. איך הגעתי למצב שאני לא סובלת בן אדם ככה? ועוד משפחה? לפעמים יוצאים ממני רגשות מפלצתיים על כל דבר שזז בהקשר של חמותי
ב. הניפוץ חלום. תמיד חלמתי שחמותי תהיה חמות כמו אמא שלי... זורמת, כייפית, שיח פתוח ומחכים. אין את הדברים האלה בשוםםםם צורה. אין לה חוש הומור, אין לה אינטליגנציה רגשית בכלל- למשל היא לא מבינה את כל השיח הזה של תיקוף רגשות. אז כשהילדה שלי נופלת ובוכה ואני אומרת "אוי מתוקה שלי זה באמת כאב" אז היא אומרת "לא לא, לא קרה שום דבר".
או שבכללי בעלי אמר שאין עניין להסביר לה שנפגעתי או שהוא נפגע כי היא לא מסוגלת לדבר על רגשות. השיח איתה מאוד שטחי כזה.. אז מתוך נימוס אני מפתחת איתה שיחה אבל אי אפשר לנהל איתה שיחות אינטלגנטיות או משהו כי היא לא מבינה (היא גם אומרת את זה). אז זה יכול להיות מאוד מעייף לקשקש סמול טוק שבת שלימה. ב"ה יש גיסים וגיסות מהממים שאפשר לדבר נורמאלי איתם
ג. הם באמת בסופו של דבר אנשים טובים. אני מבינה את זה היטב בראש. וזה עצוב לי שאני לא מסוגלת לעשות סוויצ' בלב כי הם לא עושים שום דבר מרוע. אז למרות שקשה לי, אני לא מעוניינת לפגוע בהם
זה נשמעאיזמרגד1
שהניפוץ חלום הוא החלק הכואב מבחינתך. שעוד לא השלמת עם זה שחמותך היא לא מה שחלמת.... כי סך הכל ממה שכתוב פה נשמע שהיא בנאדם טוב והכל, רק לא מה שחלמת עליו. אם תשלימי עם זה, אולי יהיה לך יותר קל.
ועוד משהו, יכול להיות שאת מעריכה אנשים לפי האינטליגנציה שלהם? ראיתי שהרבה פעמים לאנשים אינטליגנטים קשה להעריך אנשים שהם לא. אולי כדאי להתמקד בזה, למצוא את הדברים הטובים שיש בה (ובטוח יש אם היא גידלה את בעלך) ולמצוא מה בה ראוי להערכה.
בוודאי שזה משהו שאני צריכה להשלים איתואנוונימית1
חלק מהקושי שלי זה שהשכל מבין אבל הוא לא מצליח להשליט על הרגש...
אני חושבת אבל שזה באמת ערבוב של כמה דברים יחד. כלומר זה לא רק הניפוץ חלום. זה גם דברים שהיא עושה שלא קשורים לקשר שלנו.
לדוגמא, אני מגיעה מבית שמקפידים על ההלכה, וזה ממש חלק ממני באופן מובהק.
ב"ה בעלי הוא גם ככה וזה חשוב לו.
ההורים שלו, פחות. בלשון המעטה.
לכאורה זה בכלל לא קשור אליי! עבודת ה' שלהם ומה אני נדחפת.
אבל כשאני מתארחת, זה כן משמעותי.
כי יש דברים כל כך קריטיים בכשרות למשל שאין לה כח או שזה לא משנה בעיניה.
ואז זה כן משפיע עליי. אם זה לא היה משפחה בחיים לא הייתי אוכלת אצלם. ב ח י י ם.
פעם אחת שהיינו אצלם אז היא הוציאה עוגת שמרים. ואז שניה לפני שאכלנו היא זרקה שאחותה הכינה... אחותה לא שומרת שבת בכלל!! לא שומרת כשרות!! רק לא אוכלת בשר וחלב ביחד. מה נסגר שהיא הגישה את זה?!?!
עכשיו ברור שיש דברים שלא קשורים אליי בכלל אבל בגלל המנטליות שממנה אני מגיעה, קשה לי להעריך אותה.
אני מעריכה את זה שהיא משתדלת מאוד שיהיה קשר טוב בין הילדים. שהיא משתדלת להתעניין. שהיא סבתא אוהבת לנכדים.
אבל לצערי אני לא מצליחה שהדברים האלה יהיו הדומיננטיים בלב... השלילי גובר על החיובי
גלויה
וואוו...
חיבוק לך.
קשוחהמקוריתאחרונה
אם זה ינחם - אני אוהבת מאוד את חמתי, וגם היא לא בקטע של מזגן ולא בקטע של דאודורנט לדעתי😵💫
אבל יש לה אחלה אוכל והיא נקייה באוכל ולא מעניין אותי מה היא עושה עם הכביסה שלה האמת
למזלי בעלי שם לה תנאי שאם היא רוצה שנגיע שתדליק אותו ותוודא שהוא גם עובד (היו כמה חודשים שהיה מקולקל והיא מבחינתה הוא לא חסר לה וסבלתי נורא. סבלנו האמת, ואני עוד לא ישנה שם ולא מחבקת אותה או מתקרבת יותר מדי,רק בחגים שמביאה לה מתנה)
אולי פסיכולוגית?נעמי28
בכנות, זה עוד יותר יבאס אותי להוציאאנוונימית1
ג'ובות בגללה...
במיוחד שאחד הדברים שנפגענו ממנה זה שהיא לא מעוניינת לעזור לנו כלכלית לעומת האחיות של בעלי כי הם בונים על ההורים שלי לעזור לנו.
ונכוןןןןן שהם לא חייבים לנו כלום כלום כלום. ואפשר לזרוק עליי עגבניות שאני חצופה וכפויית טובה וכו
אבל בואו, אפשר גם להבין למה זה יכול להעליב היחס המבדיל הזה
נשמע טעון ומציף. מה עם לפרוק לצ'אט? אני עושה את זהאביגיל ##
הרבה
מתלבטת אם זה נחשב לשון הרע 🤔🤪אביגיל ##
חחחחחחחחחאנוונימית1
אוף זה כואב 🫂אוזן הפיל
אני שומעת ממה שאת כותבת שאת קצת דומה לי
מרגישה רגשות קשים, אבל הראש רציונלי ופרופורציונאלי, ולא "מאשר" את הרגשות.
והפער הזה קשה מאד, הוא גורם לנו להרגיש משוגעות, כח למה אני יודעת א ומרגישה ב, אני לא רוצה להרגיש ב. זה לא הגיוני להרגיש ככה, זה לא פיר להרגיש ככה.
אז אני כאן כדי לומר לך שאני מבינה, ומשהו שלמדתי זה שאין רגשות "רעים", רגשות נועדו שירגישו אותם. מותר וכדאי לשבת בתוכם, כן, גם אם זה לא נעים.
וכמו שאת בתור אמא מדהימה שמתקפת את הרגשות של הילדים שלך כמו שכתבת, תהיי קצת אמא לילדה שבתוכך ותתקפי גם את הרגשות שלה.
ואת יכולה לכתוב מכתב לחמותך, שלעולם לא תשלחי, והוא יהיה קשה וכואב ואחכ תזרקי אותו. ואת יכולה גם לכתוב מכתב לעצמך - החמות העתידית, שבו תספרי לעצמך איזה חמות את הולכת להיות
וואו איזו מהממת את. כתבת כל כך אמפתיאנוונימית1
ומחזק...
תודה רבה רבה!!
מרגישה שאת מבינה בול. ואיזה רעיון מקסים לכתוב לעצמי איזו חמות אהיה... זה ממש לנתב את המחשבות למשהו חיובי ובונה.
מעריכה מאוד!!
באהבה❤️אוזן הפיל
לפעמים אפילו לכתוב לעצמך או בפורום למשלים...
משחרר את הצורך לפרוק, עצם הכתיבה היא הפריקה.
קרה לי שכתבתי דברים בפורום ועצם הכתיבה כבר הקלה עלי, שלא הזדקקתי לתגובות בכלל
ויש לי מחברת שאני כותבת דברים, בכלל תובנות מחשבות,ף לעשות לעצמי סדר בראש. שמחה שבעלי לא יכול לקרוא את הכתב שלי חחח
נכון♥️אנוונימית1
שבוע 26 וכבר נמאס ליא.ק.צ
כנראה סתם צריכה לפרוק
תקראי מה קורה בכל שבוע לתינוק..אוהבת את השבת
יגרום לך להתחבר לתהליך ולשמוח שהוא שם..
וכדאי לנסות להנות, זה בכל מקרה יקח עוד זמן בע"ה...
חיבוקממשיכה לחלום
הריון זה באמת מסע לא קל בכלל, ולפעמים אפילו קשה ומאתגר
ממליצה לך לחשוב מה יכול לעשות לך טוב
ומחזקת אותך שבסוף הילד/ה מביאים איתם אור גדול ואהבה גדולה
יש לך תאומים לא? אם כך, אז סוף ההריון קרוב יותר...אמהלהאחרונה
וזה קשוח
כבד
לא נוח
ומלחיץ
אבל זה שווה!!!!!
וכל יום נוסף בבטן זה מתנה עצומה לך ולהם.
מניסיון
חיבוק גדול!!!
ונשימה עמוקה