עם חפירה כזאת בטוח מצאת...

אולי באמת לא התגברת על הפרידה?

את יודעת שמותר להתחתן אחרי גיל 24?!  ואני לא מבין מה כבר הספקת עד גיל 24 שמישהו אחר לא. טסת לירח? עשית אקזיט מטורף? יצאת לחיסול מחבלים באירן? כולה שירות לאומי, אוניברסיטה וקצת עבודות מזדמנות זה ממש שום דבר.

אוקי את יודעת בדיוק מה את מחפשת אז מי שמציע לך תגידי לו אני מחפשת א.ב.ג.ד..... ולא יציעו לך מישהו שלא מתאים.

איזה תשובות ענו לך, אחת אחת.. אוסיף רק ש: יודעת מה את רוצה, זה מצויין וממש לא שווה "בררנית"! בלי קשר, תמיד טוב להיות עם יד על הדופק ולשים לב שלא נגררנו לבררנות יתר. ואגב, מה הבעיה בבחורים בני 28-29?? את יודעת שיש שמחפשות את טווח הגילאים הזה מלכתחילה?

יש לי שאלה..אני מדברת על השלב של ההצעה עוד...

לפני שאתם יוצאים לדיט בכלל..

מתי אתם אומרים "אני אוותר על ההצעה, אני מדמיינת את בעלי בצורה אחרת \ את אשתי בצורה אחרת"

ומתי אתם מנסים בכל זאת?..

אל תתפשרי על שאיפות, על דרך חיים, ועל תכונות שאת לא סובלת (כולל רמה אינטלקטואלית נמוכה).

סגנון, כמו מקצוע, מראה, מקום מגורים, עדה, לבוש,[אם את מבררת על זה] - תנסי. מקסימום לא יילך...

בהצלחה רבה רבה לך!

תבשרי בשורות טובות!

בשבילי ולכן לפעמים לפי כל מיני הנחות שאני מניחה מה טוב / לא אני יכולה לפספס הצעה שתתאים,  ולכן לדעתי אם ההצעה נראית בגדול אבל לא כל הפרטים מתאימים- כדאי לשקול להפגש,

וודאי שכל אחד והמסלול שלו  ובכל זאת-נקודה למחשבה!

לא מסכימה עם הקטע של "גבר מושלם וכריזמטי". 

אין כזה דבר מושלם וכריזמטיות זה לא ממש חשוב בנישואין לדעתי.

הקדמה: אני לא חושבת שצריך להיות בררנים בשלב ההצעות. אני יצאתי עם בעלי כשידעתי בערך רק איך קוראים לו, איפה לומד ובן כמה...

אבל למה כל הזמן האמירות האלה של "אין כזה דבר מושלם וכריזמתי וזה לא מה שחשוב וכו'"

אני חושבת שבעלי כריזמתי, חכם, נראה מעולה, רגיש, צנוע ובעל מעלות רבות שאני לא רואה בגברים אחרים. כן, אני בהחלט חושבת שבעלי מאוד מקרב לתואר "מושלם" מבחינתי. אבל שוב, אני מדגישה מ ב ח י נ ת י !

אני חיפשתי אדם מסויים ובעלי עונה על כל הדרישות.

אני חושבת שכריזמה זה דבר מאוד חשוב בנישואים לבנות מסויימות (אני למשל), אני חושבת שזה לא משו שולי ויש לזה יכולת להשפיע על הדימוי של בעל בעיני אשתו ומתוך כך על המשיכה וההערכה שלה כלפיו.

נכון, גם לי יש דברים שמפריעים לי, אבל זה דברים קטנים ולא קריטיים ומראש הם לא היו לי משמעותיים (למשל, חוש אסתטי,  סדר ונקיון,יכולת מוזיקלית, בכולם בעלי על הפנים...)

ואם לא כיף תוך 4 או נחמד מספיק פגישות אז לומר 'לא כרגע', אולי בעתיד.
ואני מבין ש4 פגישות זה זמן..

בערך זה מה שבחרתי לי. אבל אנלא את ולא עברתי מה שעברת.
בהצלחה!!

תהיי חזקה, תשארי את. את (נשמעת ממש)בסדר.

בתור אחת שמתעסקת הרבה עם בנות לקראת חתונה וכו.. נשואה באושר בחסדי השם.

יש בהחלט ממה לפחד. מי שהולכת- הולך בדרך הזאת של "את לא בררנית" ו"חכי לגבר המושלם שיבוא ויקח אות על כפיו" רוב הסיכויים שלא ימצאו אותו בקרוב.. 

אנחנו בדור מאוד לא פשוט מהבחינה הזאת ולצערנו מוכח שמי שלא תופס את עצמו בזמן הנכון מוצא את עצמו בררני יותר ויותר והדרך לרווקות נצח כאובה סלולה לפניו.. 

ועכשן לפותחת- יישר כח לך שאת עם מודעות עצמית לעניין. שתדעי שככל שהבלבול והקריטריונים עולים זה מרחיק אותך מחתונה. לא יגיע גבר על הסוס הלבן למרות שבסרטים זה נראה יפיפה.. שווה לך להיות בהקשבה פנימית ובייעוץ עם אנשים שקרובים אלייך או עם איש מקצוע כדי לעבור את הבירור הזה בצורה נכונה שתוביל אותך לחיים של זוגיות שמחה ואהבה ולא חלילה רווקות כואבת ואובדת.

זוהי דעתי, אני יודעת שהקוראים יצאו נגדה..

מעדיפה להגיד בקול את האמת ולא למצוא אותנו בעוד עשר שנים עם ים של רווקים ורווקות שעדיין מצפים לאביר על הסוס..

בהצלחה!

נראה לי דווקא ממש כמו סרטים ודמיונות..

צריכה חיזוק בהבנה של מה זה להתחתן ולמה זה טוב ונכון להתחתן.

תקראי ספרים, תלכי לשיעורים שמדברים על החשיבות וגודל הנישואין.

אני מאמינה שזה בעצמו יחזיר לך את הרצון והחדווה להשקיע שוב בהיכרויות חדשות וביצירת קשר עמוק חדש.

ומעבר לזה - תנסי לעשות משהו שיחבר אותך שוב אל עצמך. לפעמים קשר רציני עם  מישהו עלול לשאוב אותנו מעצמנו, וכאשר אנחנו לא סגורים על עצמנו מבפנים אז אנחנו מבולבלים, לא יודעים מה אנחנו רוצים והכי גרוע, לא באמת מסוגלים ליצור קשרים חדשים - וזה נשמע דומה למה שתיארת פה...

לוותר על מישהו שאולי ממש מתאים רק בגלל שכרגע לא כל כך נוח להגיע לפגישות? אפשר להפוך את כל הענין -- כולל הנסיעה -- לחוויה שמצפים לה בכל פעם מחדש. חוץ מזה, גם הבחור צריך להגיע לפחות במחצית ממספר הפגישות.

מי הבחור הרצוי? בחור שאחרי שראית אותו, את מתרגשת והלב פועם קצת מהר מהרגיל וכו' [בהנחה שהמועמדים כבר סוננו לפני הפגישות. כך שבחור בעל השקפות שונות משלך (בדברים החשובים) או בעל נתונים גופניים לא רצויים בעליל -- בכלל לא יוצע לך.]

בהצלחה !

כבר כתבו גדולים וחכמים ממני שלא צריך לצפות בדווקא ל"התאהבות" בהתחלה כדי להתחתן ( מתבטא בדפיקות לב מהירות...)

אלא מספיק הרגשת התאמה וחיבה מסוימת שמתפתחת עם הזמן.

בהצלחה  לכולם!

במבט לאחור, אחרי שהתחתנתי ברוך ה':

אני יכולה לומר שכל אחד שיצאתי איתו הכין אותי במידה מסוימת להחלטה להתחתן  ולחיי הנישואין.

הרי בעלי ואני לא דומים בכל דבר,

וההתמודדויות וההתלבטויות והניסיונות שעברתי בפגישות עם בחורים לפני כן,

פשוט הובילו אותי להיות בשלה ועם תובנות כדי להחליט להתחתן עם בעלי שיחיה...

מאחלת לך שגם את תרגישי שהכל יצא לטובה.

ובעניין הבררנות - עדיף לדעתי להיות בתחושה שאת לא יודעת מאיפה יגיע הבחור שאיתו תתחתני, ולכן עדיף להיענות לרוב ההצעות ולנסות אותן באמת.

בהצלחה ובשורות טובות לכולם!

יהי רצון שגם לא רווקה חלילה

בירור הדעת מרמה של רצונות חיצוניים לרמה של חוויות פנימיות יכול מאוד לעזור

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳