ואחפש. 

אם לא אמצא אעבור עליהם שוב, אולי פספסתי...

או שבעצם התכוונת לספר בשם "ותמצא נחת"? ואם כך, האם כשאעיין בספר, אמצא נחת?

כי בא לי להידחף

(שומרת בקנאות חברה רק לעצמי... ) 

ואדרבה: פשמינה עם פתילי ציצית זהו בגד של גבר. ואם לא תאמר כן - ממילא הוא בגד של אשה, ואסור לגברים ללבשו.

ברור שבעולם פשמינה זה בגד של אשה, וכמה נערי גבעות לא ישנו את זה. צד ההיתר הוא הציציות שמהוות היכר. ולכן יש כאן ממה נפשך, וכפי שכתבתי בהודעה הקודמת.

לכן מתייחסים לזה בהלכה כמו בנות חיוב, בדרגה מסויימת. 

(פירוט הלכתי - לא כאן. ) 

לגבי המציאות של ילדים מרעישים לתקיעות-

צריך למצוא לזה פיתרון מעשי

למשל שכל האמהות עם הילדים יגיעו לתקיעה של אחרי התפילה

או שכמה בחורות יתפללו וותיקין, ואז יעשו בייביסיטר לילדים בזמן שהאמא בתפילה 

ויש עוד רעיונות... 

ויש להן יופי של מצוות בזכות כל פרטי הביגוד בהן עוטפות עצמן לצורך הצניעות.

יש לי הרגשה שאתה שואל בסוג של 'צחוק'

וגם בתגובה למושיקו לא התייחסת לעיקר תגובתו.

רחלקה, מאיפה הבאת את הנפקא מינא, ומה הזוי בזה שציצית היא יופי של מצווה?

כתבתי שלא חסר לנו מצוות בכל הנושא של התעטפות בבגדים. בייחוד שזה הניסיון שלנו כנשים.

הפתרון לזה פשוט, להתעטף מתחת לבגדים שאף אחת לא תראה. ואז אין בזה יוהרה. 

וגם זה עדיין לא מסביר למה אלו שאבות אבותיהם נולדו בספרד או בשאר הארצות שלא הולכות לפי הרמ:א שלא מתעטפות

אחר לא יודע -

אז מי אמר לך שהן לא מתעטפות?

האם מה שמחויביים עושים בהידור?

המצצות שהן חייבות בהם והמצוות שהן פטורות מהן זה בשביל ההעצמה האישית והשלימות שלה.

כל רדיפה אחרי השאר זו מראה שהן לא שבעות רצון ממעמדן ומנסות לחפש את זה בדרכים אחרות.

המצוות ניתנו לצרף את הבריות - כל אחד והעבודה שלו.

יהודי עשיר שילמד תורה במקום ללכת ולתת צדקה הוא חוטא לתפקידו ונשמתו היא מהנשמות התועות שעובדות את ה' כל חייהם ולא משלימות את יעודן...

לא חבל לבזבז כוחות על כלום?

את האנרגיות צריך להשאיר למצות שמחויבים בהם ולדאוג שנשים שלא מקיימות את המצוות הבסיסיות ,שיקיימו.

לעשות מה שלא חייבים זה באמת נראה יותר כיף ונחמד אבל אם מתבוננים קצת יותר עמוק זו בריחה.

כי התפקיד מחייב לעשות מה שצריך ולדאוג שהסביבה תעשה אותה- ובן אדם מטבעו לא אוהבים דברים שמחייבים.

לא באופן אישי.

אבן אותן נשים שרוצות לעשות מצוות כאלו או אחרות, האם הן דואגות שכל אשה וילדה באזור שלהן תדליק נרות שבת?תיש להן מטבח כשר?יודעות את ההלכות שנשים צריכות לדעת?

אפילו בסמינרים החרדים יוצאות נשים שלא יודעות הלכות בשר וחלב מליחה וכו

קודם כל זו מצווה. היא לא דורשת אנרגיות ולא באה על חשבון שום דבר. 

זו יכולה להיות בריחה כמו שאתה אומר

אבל זו יכולה להיות סתם אהבה למצוות הבורא, למה ישר לפרש באופן שלילי?

מה זה קשור לצתוות אחרות או לדאגה לנשים אחרות?

באמת שאני לא מבין מה הקשר בכלל?

אם היא רוצה לדאוג לנשים אחרות, שזה חשוב ונפלא, מעולה

אבל אם היא מעדיפה להשקיע בדבר קטן יותר, זו זכותה, זה בסדר, זה לא שלילי.

אם יש לה עכשיו אפשרות לקיים מצווה קטנה ומצווה גדולה והיא בוחרת  בגדולה, זה בסדר, זה עדיין מצווה ואין עם זה בעיה.

מה עוד שבמקרה הזה היא יכולה  גם וגם.

מסתבר לי שעדיף שהיא תעשה אותו בהידור.

[וברור, שעדיף שתעשה אותו כדינו, מאשר שתוסיף דברים שהיא לא מחוייבת בהם, ודברים שהיא מחוייבת תקיים שלא ע"פ כל הלכותיהם].

נקי והיסח הדעת.

בבגד שיש לו 4 פינות. 

ואם לא מצווים מי אמ שזה רווח?

מצווה ועושה גם כן יש לו רווח, רק קטן יותר

כאן אין בזה גדר או איסור ולכן אין בזה פריצת גדר. 

ומה זה קשור ל"נפרד"?

אני לא מבינה אותך.
דבר שתקנו חכמים הוא הוא ההוכחה לחיזוק וביסוס איסורי תורה! ["עשו משמרת למשמרתי"]

ממתי ציצית זה דבר שנתון לשיקול דעת הנשים?

ממתי העניין של ארבע כנפות נהייה שייך גם להן??.

ממתי ההווא אמינה להמציא תורה וחוקי חזל פוסט מודרניים??.

 

וממתי דבר חז"ל שיש לנשים שכר על קיום ציצת זה פוסט מודרניזם?

אני מדבר איתך רק לפי חז"ל, מה הקשר לפוסט מודרניזם?

ושוב, על איזה איסור את מדברת?!?!

במוצ"ש ותסבירי

כתבת שבדיתי מליבי למרות שאלו דברי חז"ל. 

אז בבקשה תסבירי את דברייך

מה הקשר לבדיית מצווה? לכל הדעות יש בזה מצווה גם לנשים

יש לנשים פטור ממצות ציצית.

בשום מקום אין להן איסור ללבוש ציצית.

מה שכן שמעתי (לא יודעת מה המקור של זה) שבעבר הבגדים היו עשויים מפשתן, והציציות (לפחות התכלת) מצמר. 

ולכן אשה שאינה חייבת- היה לה אסור ללבוש ציצית (כי ציצית מבטלת כלאיים- אבל לא לנשים שפטורות)

מעבר לאותו איסור לא ידוע לי על איסור אחר, אשמח לקבל מקור.

מה המטרה? של קיום המצווה?

זה הנקודה שמפספסים..

מתכון לא נכון???

[וגם- למה לשאול שאלות שהתשובה עליהן ברורה?... או לפחות אמורה להיות כזו]

זה אומר שזה עושה לו נחת רוח. 

זה לא נחת רוח...

זה לפספס את רצון הבורא .

אם המלך נותן זכות לאיש מוסים להכנס לשעה לחדר האוצרות ולקחת כך כסף וזה שהוא ימצא שם והוא מתעסק בלעשות סלפי - הוא הפסיד.

למלך לא אכפת - הוא נתן ל את הזכות, לא חייב אותו

אבל נחת רוח מכזה בן אדם לא בטוח שיש לו

לכאורה אם מותר לקיים מצווה שלא מחוייבים,
ומקיימים מתוך רצון פנימי לקיים מצווה או להתקרב לה',

איך אפשר לומר שלה' אין נחת רוח מדבר כזה

גם "מתעסק בלעשות סלפי" זה רומז למקרה שיש עניין הפגנתי במצווה

לסתור את ההוכחה.

למה כאן זה חריג - מול מצוות אחרות שנשים מכניסות עצמן לחיוב, כשופר, לולב וכו'.

לשאר הדברים אענה בהמשך

את כל פעם מפתיעה מחדש

http://sderotmall.com/product_info.php?products_id=259

בקשר לדבר הראשון כבר כתבתי שאין כזאת גזירה. או לפחות לא ידוע לי,אז אם את רוצה לחדש לי משהו תביאי מקור. 

בקשר לדבר השני. ראשית אני חושב שזו טעות ללמוד מהקבלה אם את לא מקובלת.

אבל בכל זאת אענה על זה

שאחד היסודות בקבלה זה שהיא לא חולקת על ההלכה או על הפשט אלא רק מוסיפה בו עומק. 
לפי חז"ל את כן מקבלת על זה שכר ואת כן מתקנת את עצמך.

אז איך זה מסתדר עם הקבלה? 
קודם כל לא חייבםי להבין, זו קבלה ואנחנו לא מקובלים. 
אבל אני מניח שהכוונה שהתיקון בדבר שאת לא מצווה עליו הוא פחות משמעותי,

ולא שהוא לא קיים בכלל. 

בקשר לדבר השלישי, כנ"ל, הן כן מעוררות שפע וכו' אבל פחות. אי אפשר לבטל את דברי חז"ל...

בקשר ליוהרה כבר עניתי שאפשר לשים מתחת לבגדים ואז לא רואים ואין יוהרה.

וחוץ מזה שאם תהיה קבוצה של נשים שהן ביחד במקום שלהן לובשות אז גם אין יוהרה.

יוהרה זה רק כשאת נוהגת בפרהסיה במנהג מיוחד על פני סובבייך שאת לא חייבת בו. 

אבל אפשר לחלוק על ההבנה בהם או על היישום או אפילו על עצם הלימוד בהם למי שאינו מקובל. 

והקושיא שלך על זה שגם אישה תרה וכו זה שאלה בתורה עצמה ולא במה שהיא כתבה

כי התורה עצמה אמרה שנשים פטורות מהמצווה הזאת. 

והשאלה בעצם גם על גברים,

אם גבר לא לובש בגד של 4 כנפות הוא כבר לא תר אחרי לבבו?

אז כנראה שהתורה ציינה את הסגולה למצווה ולא את הסיבה (את הסיבות למצוות אומרים חכמים שאנחנו לא מסוגלים להבין עד הסוף). 

ובקשר למה ששאלת על גרושה וכו זה פשוט, 

מי שאין לו ידיים לא יכול להניח תפילין

מי שהוא לא הצליח להתחתן אסור לו לקיים פרו ורבו

מי שאין לו בית מקדש לא יכול לכפר על חטאיו בקורבן חטאת... 

אבל לכל השפע הרוחני שאנחנו צריכים להשיג בעולם, יש צינורות אחרים להשיג אותו, רק שזה יכול להיות יותר קשה. 

כמה שנים, מה זה משנה, זה רק דוגמא. 

זה שאין לה גבר, לפי דברי הקבלה שהובאו כאן, הופכת אותה לחסרה במשהו. 

מה את חושבת שדעתי היא?

אחרי שתעני לי על זה אענה לך למה פתחתי את השירשור

איפה את רואה שהניק הזה כתב סיבות למה לא? להיפך. תמיד כתבתי למה כן. 

בכל אופן כתבתי את השירשור כי מפריע לי שיש מוסכמה חברתית כזאת ורציתי גם להחכים אולי יש לזה סיבה הגיונית וגם לעורר וגם כי כן, אני אוהב להתווכח. 

והמשנה ברורה מסביר את דבריו:

אומר השו"ע: נשים ועבדים פטורים מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.

אומר הרמ"א: ומכל מקום אם רוצים לעטפו ולברך עליו הרשות בידן כמו שאר מצות עשה שהזמן גרמא (תוס' והרא"ש והר"ן), אך מיחזי כיוהרא ולכן אין להן ללבוש ציצית הואיל ואינו חובת גברא.

והמשנה ברורה מסביר, שבא לתרץ למה לא תברכנה כמו לולב למשל? ולכן אמר שזו לא "חובת גברא" גם לאיש. כלומר, גם לאיש אין חובה מעצם הדין ללבוש ציצית, אלא אם כן יש לו בגד של ארבע כנפות. אלא שהגברים שמחוייבים אם יש להם בגד כזה, נהגו להכניס עצמם לחיוב. אך אשה שאינה מחוייבת מעצם הדין גם אם יש לה בגד כזה, אז אם עוד תוסיף "חומרא על חומרא" וגם תתעטף במיוחד בבגד של ארבע כנפות כדי להתחייב בציצית - זה נראה כיוהרה.

[ןממילא, אפשר כנראה להבין למה אולי היו נשים נדירות שהיו כן מתעטפות - כמו עוד דברים שמחזי כיוהרא, אצל אנשים ואצל נשים, ששייך רק למי שמפורסם בחסידותו בכל. וממילא, מי ש"זה מה שחסר לה", טרם המון דברים אחרים שמחוייבת בהם, אכן "מחזי כיוהרא"..]

דברים שהם משום "יוהרא", זה לא תמיד רק בפומבי.

זו יוהרא גם בינה לבין עצמה.

שגם איש לא חייב אם אין לו בגד - ואילו היא, שאינה חייבת גם אם יש לה בגד כזה, "מכניסה עצמה לחיוב", כאילו רק זה מה שחסר לה. "מחזי", זה לא רק שאחרים "רואים", אלא שהענין "נראה" כך..

מלבד מה שזה די ברור, שדבר שצריך "לעשות בצינעא" שמא ייראה כיוהרא, לא יהפוך לסנדרט.

א. דברים שהם משום "יוהרה", זה רק בפומבי.

ב. מה עוד שיוהרה זה לא איסור גמור מצד הדין,

ג. ויותר מזה, מי שמרגישה שאין לה יוהרה מזה אז אם זה בצנעה אז בוודאי אין חשש.

ד. ליהפך. אם יהפך לסטנדרט זה כבר לא יהיה יוהרה בפרסיה. 

א. הרי המ"ב מביא כדוגמה לכיוון השני את הלולב. גם לולב אשה לא נוטלת בפומבי.

ב. לא קשור ל"איסור גמור מצד הדין". דברים שהם מידות חסידות, אם זה מחזי כיוהרא לא עושים. כך גם תפילין של ר"ת במקום שלא נהגו, כדברי הט"ז וכו'.

מה שכתבת מקודם על "מחזי כיוהרא", היה טרם ראית את דברי המ"ב, ואז לא הבנת, בצדק, מה החילוק בין גברים לנשים. אחרי הסברו - אין כבר שאלה.

ג. מי אמר לך ש"מי שמרגישה שאין לה יוהרא אין חשש"?.. זה לא נכון. יוהרא - זה לא רק הרגשה. זה חינוך של התורה, לעלות לפי הסדר. ולא לקפוץ למידות חסידות מופלגות, כשאינך כך.

ד. "אם היה הופך לסנדרט".. אבל זה לא. וכיום, בגלל ש"שינויים" מעין זה נתפסים כרצון לשינוי מהדרך המקובלת, מסיבות אחרות, אז זה כבר עוד יותר לא, כפי שמצאנו בפוסקים לגבי עוד כמה דברים. זו דרך פסיקת ההלכה.

[מה שכתבתי כתוספת, "לא ייהפך לסטנדרט", היה על דבר שהוא היה אמור גם לפי ההו"א שלך להיעשות בצינעא, אז באופן טבעי זה לא דבר שיתחילו לעשותו ציבור רחב]

א. היא עשויה ליטול בפומבי או בצנעה, ולכן אין כאן הוכחה שמדובר גם על פרהסיה. 

ב. דברי המשנה ברורה לא סותרים את הפתרון להתעטף בצנעה

ג. איסור יוהרה זה לא איסור לקפוץ מדרגות אלא איסור להתגאות בפומבי. זה המשמעות. מה שאתה כתבת זה מדרש יפה אבל לא הפשט של המונח יוהרה. יהיר זה גאוותן, מה הקשר לעליה לפי הסדר? ויותר מזה, לפי הפירוש שלך, אם מישהי לא מפורסמת בחסידות כי היא צדיקה נסתרת, אבל לפי הסדר הנכון באמת נכון לה עכשיו להתעטף בציצת, אז אין לא תהיה בזה יוהרה? אם תגיד שכן, אז אתה סותר את דברי חז"ל שזה רק למי שמפורסמת בחסידות, ואם תגיד שלא, אתה סותר את עצמך. 

ד. אין בעיה. דבריך לא סותרים את דברי בזה. 

וכשהמשנה ברורה מחלק בין לולב לציצית, זה אומר "באותם תנאים". מה גם, שאשה לא נוטלת לולב בפומבי - לא צריך "לחפש מתחת לאדמה"... נשים נוטלות בביתן, בוודאי בזמנו לא היו הולכות לביכ"נ ליטול לולב..

ב. לכן, דברי המ"ב סותרים את ה"פיתרון" שתתעטף בצינעא. עובדה שמביא את המקבילה מלולב. 

וגם לא שייך לשאול "למה לא נוהגות בצינעא", כשמדובר על "בחדרי חדרים"...

כי מטבע הדברים מה ש"בחדרי חדרים" נעשה ע"י מופלג/ת בחסידות ואינו "מנהג".. מחזי כיוהרא, זה בא בגלל שענין כזה, של מידת חסידות מופלגת, אינו ראוי לכל אדם. אם זה לא היה כך - אז גם לא היתה בעיה בפומבי. אז לשאול למה כולן לא נוהגות ב"הסתר" מידת חסידות מופלגת שבפרהסיא היתה נחשבת ל"יוהרא"?.....

ג. לגבי יוהרא - זה דבר שצריך לברר עפ"י מקורות, ולא מסברות בעלמא.  להבנתי, ביוהרה יש שני עניינים. יש מה שברבים - וזה אכן רק לפי ש"מפורסם בחסידות". יש גם "יוהרא" בהנהגה העצמית, ברשות היחיד.  ובאמת שם, אכן, המקבילה ל"מפורסם בחסידות", תהיה מי שיודע שהוא באמת כך.

ומכל מקום, כנ"ל, לא שייך לשאול, "למה אינן נוהגות" על דבר שגם לדבריך היה אמור להיעשות ב"סתר" בגלל שאינו מידת כל אדם..

יש שתי דעות באחרונים (מובא בים של שלמה, שו"ת שבות יעקב.  עי' באנצ' תלמודית סוף ערך "גאוה") לגבי יוהרא, שמנדים מי שנוהג בה, האם זה רק בפרהסיא או גם בצינעא.

אם כן, בוודאי שלא שייך לומר ש"ינהגו", כדבר מקובל, דבר שכל-כולו מידת חסידות.. הרי זה "נראה כיוהרא" כי אכן יש בכך יוהרא, "להחמיר" הרבה מעבר לנדרש, כאילו רק זה מה שחסר לה...

מעבר לכך, מצאנו שהיה מנהג לומר "התכבדו מכובדים" כשנכנס לבית הכסא, ולא יאמר כך סתם אדם, כי זו יוהרא כאילו מוחזק שמלאכים מלווים אותו.. ולכן היום התבטל לגמרי מלאומרו. וברור ששם זה לא משהו שהוא "פומבי". אמנם אפשר לומר ששם זה ענין "מציאותי" שסתם אדם לא מלווים אותו מלאכים.. ומכל מקום, רואים שמטעם יוהרא, יכול להיות גם בינו לבינו.  גם אם זה לא באותה חומרה כמו ברבים, לדעה אחת.

[וברור שמתוך ההלכות רואים גם דרך התורה ב"חינוך". והתורה מחנכת אכן לא לקפוץ מדרגות למידות חסידות מופלגות טרם קומות קודמות. יוהרה. וכן כתב בספרו, דומני, ר' פנחס פולוצק, מתלמידי הגר"א]

שיש אומרים שממש אסור מעצם הדין ו"מנדים על כך"....

נו, לא נראה לך גם קצת יוהרה לא לחשוש לדעה הזאת עכ"פ, רק בשביל מה שאכן מוגדר כ"יוהרה", של לבישת בגד של ארבע כנפות במכוון כדי "להתחייב", ע"י מי שאינו מחוייב מעצם הדין גם כשלובש ממילא?......

ב. בעניין התכבדשו זה בגלל שכיום לא נלווים את האדם מלאכים (ראיתי איפשהו שהם מלווים רק מי שמניח תפילין כל היום). בכל אופן גם בזה יש עניין יוהרה (=גאווה) יחודי בגלל המלאכים שמלווים

[מה שכבת בסוגריים נכון ולא סותר דברי]

(אתה יכול לעי' באנצי' תלמודית שהבאתי. מתומצת שם), לא אומרים "התכבדו מכובדים", בגלל יוהרה, כאילו הוא במדרגה שמלאכים מתלווים אליו. ולכן בסוף התבטל, כי אין אנו מחזיקים עצמנו כך. הוא אשר אמרתי. מכל מקום, רואים שראישת הענין היה ביוהרה שבכך, על אף שזה בצינעא.

[מה שכתבת שבגלל התפילין, אכן זו הערה של הרב זצ"ל, במצוות ראיה דומני)

א. אכן באותם תנאים ולכן כמו שלולב זה בהכרח בצנעה ה"ה בציצת. 

ב. אבל זה לא נכון שלמופלג בחסידות זה רק בחדרי חדרים.

ג. למה לא שייך ואיך זה עונה?

אתה רוצה לומר שכמו שלולב מנענעת בצינעא, כך תעשה בציצית..

אבל אתה רואה שהמשנה ברורה, מחלק ביניהם, ואומר שלמרות שמנענעת לולב, לא תעשה כך בציצית (כך הוא מסביר את דברי הרמ"א), כי בציצית זו יוהרא, בגלל הענין המיוחד לציצית שזו מצוה שגם האיש עצמו אינו מחוייב אלא אם ילבש בגד כזה; אז אשה שאינה מחוייבת מעצם השין, גם אם הולכת בבגד כזה, זו יוהרא אם לובשת המיוחד בגד כדי "להתחייב" באופן של "אינו מצווה ועושה". שלא כלולב, שאיש חייב ליטול, אז אשה יכולה גם כן להכניס עצמה לחיוב.

ב. לגבי "מופלג בחסידות" אכן לאו דווקא בחדרי חדרים. אבל אתה שאלת, מה יהיה אם מישהו/י הוא צדיק/ה נסתר/ת, ואז אם ינהג בחוץ זה צמיד ייראה יוהרא. על זה אמרתי שנכון, אדם כזה יכול לנהוג בצינעא את מידתו המיוחדת, כי הוא יודע שהוא אכן כזה..

אם שואלים "למה נשים לא נוהגות".. אבל מודים שמדובר במשהו שגם אם מישהי היתה נוהגת, זה היה בצינעא בגלל יוהרה - אז לא שייך לשאול למה "לא נוהגות"...  כי כל הצינעא, זה בגלל שאכן זו מידת יחידים לכל היותר ולכן "מחזי כיוהרא". איך דבר שהוא מידת יחידים מופלגים, אפשר לשאול עליו למה "לא נוהגות"...

ואין זה משנה, מה שכתבת בהודעה אחרת, שיש דברים שהיו מידת חסידות וכעת לא. העובדה היא שכאן זה לא כך. פוק חזי.

הקיצור, לסיכום הענין:

ככלל, אצל האשכנזים, נשים יכולות להכניס עצמן לחיוב גם במצוות עשה שהזמן גרמן וגם לברך - וכן נהגו בשופר (הולכים במיוחד לא פעם ליולדות לתקוע עבורן בבית), לולב, אפילו בחביטת ערבה ועוד.

בציצית זו שאלה שצריכה הסבר. לכן מסביר הרמ"א, כביאור המ"ב, כנ"ל, שיש שם ענין שגם לגבר אין חובה אם אין עליו ממילא בגד כזה. וגם הוא "מכניס עצמו לחיוב" ע,י לבישת הבגד עם ארבע כנפות. אז שאשה תעשה אותו דבר, כדי "להתחייב" במה שאינה חייבת, זה "מחזי כיוהרא" מיוחד. זה הסברו. ולגבי צינעא, כבר אמרנו גם כן: יש אומרים שגם בזה שייך יוהרה. ומכל מקום, קשה "להקשות" למה נשים אינן עושות "מאמץ" להתחייב בדבר שגם איש לא יהיה חייב להתאמץ עליו, על אף שהו אחייב במצוות עשה שהזמ"ג.

[נוסף לכך, ההסבר עפ"י הסוד, שהביאו לעיל שאין אשה צריכה לתיקון זה]

[יותר מצוי היום אצל נשים מאצל גברים]

גם אני חשבתי עליה.

היום מצוי שנשים הולכות ממילא, לא-פעם, עם בגד "ארבע כנפות" מבחוץ.

כנראה, בגלל שהמצוי גם אצל גברים במצוות ציצית, זה שלובשים בגד מיוחד לכך (בין בטלית גדול ובין בט"ק), אז לא משנים בגלל זה, את מה שנאמר במקור לגבי אי לבישת "טלית" לנשים, מטעם ה"מחזי כיוהרא", שהובא לעיל מהרמ"א והמשנה ברורה.

כי אחרת יצא, שמי שבעצם אינה חייבת מצד הדין, תלך באופן מצוי עם זה, וברבים. ואיש - שמחוייב מעצם הדין במצוות עשה שהזמ"ג, ילך עם זה רק בגלל "בגד המיוחד למצוה". מסתבר שזה עצמו "מחזי כיוהרא"..

[וגם נכון מה שהעירו, לגבי "שינויים" היום בתחומים כאלו, שהם "תורמים" אפילו שלא בכוונה, לכאלו שבאים להרס. לצערנו, כבר ראינו נשים שאינן מדקדקות בדברים שבוודאי נשים חייבות בהם - והן מאד "מהדרות" להצטרף לכל מקום שיש בו איזו "פרובוקציה מצוותית"...]

צריך לחשוב על זה.

חייבת. אני חושב שזה כתוב ברש"י שם.

כשהוא יודע שיצטרך להסתיר אותם מאחרים

לפעמים מעיק לשמור דבר בסוד מהקרובים אליך,

ואם כן תגלה להם / יגלו לבד - אולי ירימו גבה, אולי יחששו שנפל לך בורג

כמה שתסביר להם את הסוגיא זה לא לגמרי יעזור

הגם שדבר שאחרים מרימים עליו גבה -

לפעמים האדם בעצמו שואל מה עבר עליו שהוא עושה דבר כזה

גם אם תימצי לומר כדבריך שאין מניעה הלכתית (ותימצי),

מניעה סוציולוגית או פסיכולוגית בהחלט יש

איך אפשר לומר על דבר שהמשנה ברורה מביא את טעמו, עפ"י הרמ"א, ש"אין סיבה"...

למה הם לא הוסיפו "אלא בצינעא"...

רצית להראות ש"אין באמת סיבה".. זה בסדר. אבל טעית...

[לפסוק "גם את יכולה"... בלי לראות קודם את המ"ב ובלי להפנות לגדולי הפוסקים - חוששני, בחיוך, שזה עצמו עלול לסחוף קצת ל"יוהרא"....]

את דברי המשנה ברורה, והסברו, לפני שכתבת?..

הבעיה היא לדעתי, שמחוסר הכרת המקור, חושבים שזה סתם כי "תרבותית וחברתית נתפס רפורמי"...

זה לא נכון. אם כי כיום אכן גם ייזהרו יותר מדברים שעלולים "להיתפס" כך - בגלל ההשלכה שלהם על כללות קיום המנהגים והמצוות בעם ישראל. כלומר, "לא שווה את המחיר"...

אבל מה שאת "מקנאה" - מראה ללא ספק על מידה מעולה בך. אשרייך על ההרגשה. אבל תשתדלי "להתעטף" במצוות שגם את מחוייבת או המיוחדות לנשים. אחרי הכל אי אפשר להכחיש, שגם בגד צנוע "כולו מצוה מה' "...

אתה מכיר מישהו שלא מוציא לעז על בנות ישראל הכשרות והטהורות? כי לא ראיתי פה הרבה...

אז אולי גם כל הבנים שקודם יפסיקו להוציא לעז ושם רע על כל בנות ישראל, ורק אח"כ ילכו עם ציצית?

ויש לזה פתרונות נוספים מאשר להמנע 

ולגבי א בסופו של דבר זה לא נפסק להלכה

זאת ועוד שלפי דבריך למה שיקבלו שכר על סתם חוטים בבגד?!

זאת ועוד שמהיות השכר נלמד שיש לה' נחת רוח מזה

וזאת מעבר למה שכבר כתבתי לך ולא סתרת

א. במציאות ימינו, שלא מקובל שנשים שמות ציצית, יש סיבה למה לא לשים. [יוהרא/מוזריות/חשש להראות רפורמית או לפחות פמינסטית קיצונית].

ב. גם התשובה 'ככה' לשאלה הזו לגיטימית. לא מחוייבות, ובכל זאת, חלק הן בחרו לקיים. את החלק האחר, הן בחרו לא.

ג. המשמעות של ראש השנה וסוכות שייכת גם להן, וזה כנראה עוזר להן להרגיש את משמעות היום. [לפחות לגבי תקיעת שופר].

אלא מצד שזה דבר חריג לחלוטין, גם אם בהיגיון הוא זהה לדברים מקובלים.

שבקצוות שלה יש ציצית כזו - http://a7.org/?file=20150415140136.jpg

החששות פחות שייכים, כי זה יראה בסך הכל סוג של חוטים לעיטור, ולא יחשבו שזה אמור להיות ציצית.

למה הן לא לובשות בפועל?

כי אז יחליטו בשבילן שהן עושות את זה בשביל להתריס, להתנגח ולהתריס.

יחליטו בשבילן שהן לא מקיימות את כל המצוות שהן חייבות בהן ושקודם יקיימו את מה שהן חייבות

יחליטו בשבילן שהן רפורמיות ושהשלב הבא שלהן הוא לנסוע בשבת לתפילה מעורבת בשילוב עוגב, ומי יודע איזה עוד מדרון חלקלק וכו'

ליתר דיוק- כבר החליטו בשבילן- ר"ע השרשור הזה. מדהים, מדהים. פשוט מדהים איך ברור פה לכולם שכל מה שגבר עושה וכל חומרא שאי פעם מישהו המציא- זה לשם שמיים נטו.

וכל מצווה פשוטה שאשה לוקחת על עצמה זה לשם התרסה ולא תצליח להוכיח אחרת.

(אה, ופעם הבאה שמישהו מכם עולה לתורה- שיפשפש במעשיו ויבדוק אם הוא מקיים את כ------ל שאר המצוות שהוא מחוייב בהן, ואם לא- הוא לא חייב לעלות לתורה, הוא יכול לתת למישהו אחר ושקודם יקיים את המצוות שהוא חייב.)

זה גברים מאד מסוימים (שגם מסתובבים פה) נגד נשים של"ע מעיזות לחשוב, אולי אפילו לחשוב אחרת מהם. ואולי אפילו לשאול שאלות ולתהות תהיות נגד הסדר הקיים.

המצב הקיים כיום הוא מצב לא שלם. מצב חסר בהרבה מובנים.

יש א.נשים שרוצים לשנות ולשפר את המצב הקיים ולעשותו טוב יותר.

אבל יש אנשים אחרים שנצמדים למצב הקיים וכל שינוי הכי קטן מקפיץ אותם.

ככה זה, אנשים אוהבים את המוכר והבטוח- אפילו עמ"י אחרי יציאת מצרים רק רצו לחזור לסיר הבשר...

(לגבי הקטע שיש לזה קונוטציה רפורמית- נכון. אבל לא דבר כ"כ קשה לשינוי. מספיק כמה רבנים שישבו על הסוגיה הזו ויצאו בפסק שזה מותר והופ- כל מי שנפשה יצאה ללבוש ציצית תצא ותלבש ויהיה פה רוב והכל יהיה סבבה..)

וזה שהדת היא גם מושג חברתי- זה כבר פתח לדיון אחר האם זה טוב או רע ומה ההשלכות.

תנסי לקרוא שוב בסבלנות מה ענו, ולא לייחס לאנשים דברים שהם לא כתבו.

אמרתי שיש שסוברים ככה.

ויש פה בהחלט שסוברים ככה, מוזמן להסתכל פה בתגובות של "אבל קודם שיתלבשו צנוע!"

או "שיעשו את מה שהן חייבות"

או "לעשות דבר שלא נכון להן"

או "בטח זה בא מתוך רצון להתריס"

או אפילו "צריך לבדוק קודם שלא בא מתוך רצון להתריס"

(למה צריך לבדוק קודם? כ"כ חזקה על עמ"י שהוא רוצה להתריס? או רק על נשים? או רק על נשים שרוצות לקיים מצוות?)

"שכל מה שגבר עושה וכל חומרא שאי פעם מישהו המציא- זה לשם שמיים נטו.

וכל מצווה פשוטה שאשה לוקחת על עצמה זה לשם התרסה ולא תצליח להוכיח אחרת."

הדבר הכי קרוב לזה, זו הטענה שנשים כיום שהולכות עם ציצית בדרך כלל עושות את זה כדי לקנתר.

ומנגד, הניסוח שלך היה קצת מעבר ל"יש שסוברים ככה".

אבל זה מה שמשתמע מכל השרשור הזה.

ומעוד הרבה שרשורים אחרים פה.

אבל הי, אני אשה. צריך לחשוד בי מיידית שאני רק רוצה להתריס, אז לא צריך להקשיב לי בכלל אלא אם אני אביא הוכחות לדתומטר או משהו כזה..

ובפרט לא מהתגובות של הבנים פה.

יש כאן שני בנים, שנראה שדעתם דווקא בעד.

בנוסף, @ד., מתנגד לעניין מסיבות הלכתיות, אבל לא טוען שכל בת שרוצה לשים ציצית זה נובע מסיבות שליליות, ולהפך, הוא כתב "את "מקנאה" - מראה ללא ספק על מידה מעולה בך. אשרייך על ההרגשה. אבל תשתדלי "להתעטף" במצוות שגם את מחוייבת או המיוחדות לנשים."

אין לי כוח לחפש עוד.

ולא אמרתי שרק בנים יגידו את זה, יש גם נשים שיגידו את זה..

ואין לי כוח לריב..

בחיפוש בפורום מצאתי את המילה להתריס בשרשור הזה רק בהודעות שלך.

וגם מהציטוטים שהבאת, הרוב בכלל לא עוסקים במניעים.

לא היה לי כוח לחפש בכל השרשור, אז רק עו ד4 ציטוטים שקפצו לי מהר:
זה שנשים רודפות אחרי מצוות שלא חייבות בהם זו רגשי נחיתות - צעירים מעל עשרים

"וממילא, מי ש"זה מה שחסר לה", טרם המון דברים אחרים שמחוייבת בהם, אכן "מחזי כיוהרא".."

והפסקא האחרונה פה:

זו שאלה טובה... - צעירים מעל עשרים

את מה שהן מצוות הן לא מקיימות, אז שיקיימו מה שלא צוו? - צעירים מעל עשרים

כל הציטוטים האלו (ועוד רבים וטובים שישנם פה ולא היה לי כוח לצטט) בעצם אומרים ש:

א. מי שרוצה ללבוש ציצית חזקה עליה שהיא לא מקיימת את מה שהיא כן מצווה עליו

וב. שצריך לקיים את כל המצוות שחייבים כדי להוסיף משהו שלא חייבים בו.

מתוך זה הבנתי את האמור לעיל וכו'..

הסיבה הפשוטה והברורה היא.. - צעירים מעל עשרים

עוד זה מדבר וזה בא...

למה זה קשור?

עכשיו אני רואה את ההודעה השלמה.

מניע בעייתי לדברים, וגם הוא לא מניע של התרסה.

אחר ציין עובדה ידועה, שיש נשים שאינן מדקדקות במצוות ועושות פרובוקציות באמצעות מצוות שהם אינם מחויבות בהן. [אני מניח שגם את תסכימי שנשות הכותל הן כאלה].

אבל, הוא לא ציין את זה כדי להכליל את כל מי שמקיימת מצווה שאינה מחוייבת בה, אלא כדי להזהיר מהשלכות שעשויות להיות אפילו שלא בכוונה להנהגות כאלה.

וה"מחזי כיוהרא", כלל השוואה מפורשת ל"תפילין של ר"ת במקום שלא נהגו, כדברי הט"ז", כך שהוא לא רק ביחס לנשים.

ולציטוט האחרון, של מישהו שהוא די טרול פה בפורום, איני רואה צורך להתייחס.

ובנוסף, נאמר שגם שאשה הרוצה ללכת עם ציצית עדיף שלא תלך כי זה עלול להתפס כיוהרה. 

אלו הדעות שנפסקו. לכן בנות לא *נוהגות* ללבוש ציצית. 

אם השאלה לגבי עצם הציווי (לא כתבת שזו השאלה אבל זו שאלה מתבקשת), אז בפשטות - מדובר במצוות עשה שהזמן גרמא.

אבל נראלי שזה פשוט לא רלוונטי אליהן

למה ללבוש ציצית שמייצגת תרי"ג מצוות,

בעוד הן פטורות מחצי מהן?

אין פה הפסד של מצווה,(הרי ממילא זה לא רלוונטי)

כך שלא רואה את עניין ההתעטפות, במידה והיה רלוונטי- כרווח.

לא יודעת לעניין ההלכה היבשה, כך נראה לי ברמה הפשוטה.

ומי שישראל- לא חייב במצוות של כהנים.

יש מצוות שרק חקלאים מקיימים

ויש מצוות שרק שופטים

יש מצוות שרק מי שיש לו דירה יכול לקיים

ויש כאלו שרק מי שגר בא"י הקדושה..

ויש אנשים שעושים דברים רק כדי לקיים בהם מצות.

כמו לשתול דברים שניה לפני שמיטה כדי לשמוט אותם.

או לקנות פרי חדש לברך שהחיינו

או להכין בכוונה 2 קילו בצק כדי לעשות הפרשת חלה. (ואז לשבור את הראש מה לעשות עם כל הכמות הזו..)

יחד. הרי כל כגד עם ציציות הוא מצווה בפני עצמה! כמו שהרב חיים פנחס שיינברג זצ"ל היה לובש יותר ממאה טליטות קטנות יחד.

סבתא שלי ע"ה, גם כשהתאלמנה, ואמא תבל"א נוטלות את שלהן, גם כשאין בעל בסביבה... והן לא חשודות בפמיניזם. מנהג אימותיהן בידיהן.

ילד אחד למד הלכות כשרות בעוף, ביקש שאמא שלו תראה לו איך היא מכינה את העוף- ללמוד דרך העיניים והידיים גם.

ראה שאמא שלו חותכת חתיכה מסויימת שלא למד עליה, טוב מקרה..

שובע אחר- שוב, אותה חתיכה. 

פתח ספרים, חיפש, בדק- ולא מצא לזה שום מקור.

שאל את אמא שלו-

"ככה זה המנהג אצלנו. החלק הזה לא אוכלים"

הלך לברר אצל הסבתא- מה המקור של המנהג?

"אה" ענתה לו הסבתא "זה כשר, פשוט זה החלק שלא נכנס לי בסיר- אז חתכתי אותו..."

כל דבר צריך להיות במקום שלו.

מנהג הוא מנהג. ויש לו ערך של מנהג. לא יותר ולא פחות.

וכבר ראיתי אנשים שמרוב רצון לקדש מנהגים או חוסר הבנה שזה מנהג ולא הלכה- ביטלו הלכות מפני מנהגים ועולם הפוך ראיתי.

אני ורבים בקהילתי, למשל, לא דבקים במנהגי אבותינו, אלא הולכים לפי פסקי הרב שקיבלנו על עצמנו, ובספקות שלא ידוע לנו מה הוא פוסק, לא הולכים בספק דרבנן לקולא ובספק דאורייתא לחומרא, ללא תלות במנהג האבות.

שפוסק לקהל מרעיתו - אכן הוא צריך לשנות את פסיקתו. בפועל, במציאות כיום יותר מורכבת.

בכל מקרה, הערתי נקודתית על האמירה שאין אופציה אחרת. יש מחלוקת, אבל בפועל יש אופציה אחרת.

אבל בגלל שממש חם עם ציצית, וכבר יש לנו מספיק שכבות כדי לשמור על צניעות...

ולכן תופרים אותן.

נאמר זאת כך: ההיתר לא מרווח בכלל. ורבים בגדולי הדורות האחרונים נהגו בזה לחומרא ועיגלו את הפינה וכדו'.

כי צריך שממש לא תהיה צורה של ריבוע, ולא מספיק שרק מעגלים את הפינה. לכן תופרים למטה, או רוב. בחליפות ופליזים אפשר לתפור את הצווארון.

למה נשים לא נוהגות ?

כי לא נהגו. 

מנהג אמותינו בידנו (או בבגדינו) 

וזהו

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה