הכל לפי המקצוע שאת לומדת, שיעורי הבית וכמות הקורסים

על ימים פתוחים אמור להיות מידע באתר שלהם, לדעתי יהיה באדר-ניסן (מרץ)

אבל יכול להיות שגם לפני

66 ש"ש נשמע כמו סה"כ ה"שעות שנתיות" שאת צריכה לכל התואר.

שעה שנתית נחשבת לשעה אקדמית (=שלושת רבעי שעה על השעון) שנלמדת במשך שנה אקדמית שלמה (=שני סמסטרים). כך למשל, אם יש קורס שמתקיים רק בסמסטר א', והוא כולל ארבע שעות הרצאה ושעתיים תרגול - זה נחשב שלוש ש"ש. (כל שעה נחשבת לחצי ש"ש - כי היא מתקיימת רק סמסטר אחד.)

בימים פתוחים אפשר לשמוע ממרצים ומסטודנטים לתארים מתקדמים על המחלקות השונות, על הדרישות, על הלימודים ולשאול שאלות.

ונניח שאת אכן צריכה  66 ש"ש (ואת כנראה צריכה קצת יותר, אם ה-66 לא כוללים קורסים כלליים \ יהדות \ ווטאבר), אז בממוצע זה 22 שעות שנתיות בשנה, שזה בממוצע 4.4 שעות ביום עבור חמישה ימי לימודים בשבוע. זה נשמע לי הגיוני.

ואני לא יודעת מה הבעיה לעבוד ומה הלחץ. אולי אין בעיה לעבוד ואין הרבה לחץ?

יכול להיות ששנה א' יותר עמוסה מהאחרות - מה שאומר שהשנים היותר מתקדמות באמת די דלילות, אבל לפי מה ששמעתי יש תארים כאלה.

לגבי מדרשה - נדמה לי שזה מכפיל לך את השעות שאת צריכה לקחת ביהדות, כי כל ש"ש של מדרשה שווה לחצי ש"ש רגילה. לפחות כך זה היה לפני אי אלו שנים.

בכל אופן, אין מצב שהכוונה ל-66 שעות בשבוע.

מהכסף? יש לך מענק מהשירות לאומי?

אי אפשר לעבוד? לא יודע מה להגיד

לא בטוח תתקבלי? אם תנסי לא בטוח שתצליחי אם לא תנסי בטוח לא תצליחי

אני לומד בפתוחה וכל תחילת סמסטר אני מקבל בדואר חבילה וכל פעם אני נבהל מהגודל  אבל מתגברים...

בהצלחה

ויש לך עוד 8-9 חודשים עד לתחילת הלימודים תמצאי עבודה ותחסכי כסף

וחשבתי שזה בהקשר של איך מתחתנים תוך כדי ועוד יותר הזדהי, אבל מה אומר;הלחצת אותי גם ככה.

בנתיים אמשיך בלימודי תעודה עם הלוואה מההורים..

אבל באמת לרוב זה עובד. את הולכת ללמוד פסיכולוגיה, את תביני בזה;)

אך לסחלב צריך שיהיה יום פנוי בשבוע...

ואם תהיי קרובה את יודעת שאת מוזמנת לסעודת שבת

סליחה מראש על האורך, אך מקווה שיעזור...

לגבי המערכת-

היא מורכבת מקורסי חובה ובחירה, קורסים שנתיים וקורסים רק לסמסטר שבסופו של דבר את זו שתסדרי לעצמך את המערכת. מתוך כך, ככל הנראה תסדרי לך את המערכת שתתאים גם לעבודה שתתאים לך.

אך, שימי לב שכיוון שאת רוצה לשלב גם את המדרשה כנראה שלא ישאר לך המון זמן...

לגבי התשלום-

כפי שאמרו שכר לימוד (שכ"ל) הוא בסביבות ה10,000 לשנה.

אם עשית שנה אחת של שירות אז יש לך בפיקדון כחצי שנה של שכ"ל.

מלגת פרח נותנת בסביבות ה1/3-1/2 משכר הלימוד ומלגת סחל"ב נותנת 2/3 משכ"ל

יש עוד הרבה סוגי מלגות ואולע יש גם מלגות של בר אילן שיכולות להתאים לך.

בנוסף, ישנם "עבודות סטודנטים" בתוך האוניברסיטאות או במקומות ממשלתיים שיכולים אולי להתאים.

לגבי המגורים-

יש לבר אילן מספר מעונות מצומצם בתוך האוניברסיטה.

הרבה פעמים אפשר גם לגור בבית ולגלות את כל הטרמפים שנוסעים מדי יום למרכז (!)

יש את הפרויקט של מגורים עם מבוגרים שנעשה מסודר בשנים האחרונות. רק צריך לשים לב שזה לא מתאים לכל אחד ויש מקרים שזה מגביל יציאות בערבים.

באזור בר אילן יש את גרעין התקווה ששוכר בשכונת התקווה עם סבסוד תמורת שעות לעבודה קהילתית בשכונה

ויש לי עוד רעיון, אבל בשיחה אישית...

לגבי המקצוע-

הבנתי שכיוונך הוא פסיכולוגיה.

מקצוע מקסים אך מורכב. העבודה עם נפש האדם היא מדהימה, אך אעלה מספר נקודות מקשות שנראה לי שכדאי שיהדהדו לך...

לימוד פסיכולוגיה מכיל תיאוריות שונות של הוגים וחוקרים שונים כך שצריך לבחון ולדעת במה את משתמשת ועל מה את משאירה רק כחומר למבחן

ולימוד פסיכולוגיה כתואר ראשון אינו לימוד קליני= כלמור אי אפשר להיות מטפל לאחר התואר כלומר- אינך פסיכולוגית. תואר ראשון בפסיכולוגיה נותן לך את הבסיס ולאחר מכן אם את רוצה להמשיך בו את צריכה לבחור איזה פסיכולוגיה את רוצה ולעשות תואר שני.

בשביל להתקבל לתואר שני צריך לעשות "מתאם" (הסבר בהמשך) ורצוי להתנדב במהלך התואר הראשון התחום הקשור לפסיכולגיה על מנת לקבל המלצות (ואז אולי חוזרת הבעיה עם מערכת השעות והעבודה..)

על מנת להתקבל לתואר שני יש צורך לעשות מבחן שנקרא "מתאם" שהוא כמו הבחינה הפסיכומטרית והוא מכוון לאיזה פסיכולוגיה יש לך אפשרות להתקבל כמו פסיכולוגיה קלינית (הכי מבוקש, זה בעצם הפסיכולוגיה הטיפולית שכולם מכירים)

וישם גם פסיכולוגיה חינוכית, פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה שיקומית, פסיכולוגיה ארגונית ופסיכולוגיה מחקרית.

תואר שני בפסיכולוגיה הוא כשנתיים (תיאוריה ופרקטיקום= עבודה מעשית) ולאחר מכן לפי תחום הפסיכולוגיה צריך לעשות כ- 4 שנות התמחות (שעליהם כבר מקבלים כסף...) לאחר עמידה בכל המטלות את "פסיכולוגית מומחית" ויכולה גם להרוויח.

קיצר,

תהליך ארוך, אבל יש בעבודה הזו הרבה סיפוק ואם יגיעו אליה אנשים יראי שמיים ירוויח עם ישראל.

אפשר להציע אם את רוצה ללכת לכיוון הטיפולי בצד של פחות השקעה כמו שפרטתי למעלה... אפשר ללכת לכיוון של עבודה סוציאלית קלינית שזה לכיוון של תואר שני בעבודה סוציאלית שבסופו של דבר בעל סמכות די דומה לפסיכולוג

מה שכן, תואר ראשון בפסיכולוגיה יכול להיות בסיס טוב לתואר שני ביעוץ חינוכי (שלגביו לפעמים עדיף תואר ראשון בהוראה כבסיס) או לכל מקצוע בחינוך בלתי פורמלי...

לגבי היום הפתוח-

לדעתי יום פתוח הוא יום מבלבל ואינו מוסיף ידע.

לדעתי יותר חכם להיכנס לאתר של החוג בו את מתעניינת, להתקשר למספרים שמופיעים שם ולקבועה פגישת ייעוץ.

וממש חשוב שתנסי למצוא אנשים שכבר לומדים שם שיתארו לך מה לומדים ומה האפשרויות בהמשך מה לעשות עם הלימודים (כמו אם צריך תואר שני, כמה פרנסה יש בזה, מה עם חיי המשפחה לצד מקצוע שכזה...)

וכמובן לשאלתך בה פתחת כיצד אפשר לעבוד תוך כדי...

בהצלחה רבה!!!

ובהצלחות לך 

תחפשי הרבה מלגות

מכל כיוון אפשרי

את פריפריה? מה מגיע לך בגלל זה? 

רק שקורסי היהדות גם מחייבים מבחן ביהדות בנוסף- משהו קליל לחלוטין..

המלגה מותנת במספר גדול של קורסים

מוזמנת להתייעץ, סטודנטית לשעבר (הלא רחוק )

ופסיכו זה לחלשים!

אולי אפרוך לך כמה סטיגמות..

בס"ד

אני ממש מזדהה איתך. גם אני הרגשתי ככה לפני שהתחלתי ללמוד. עכשיו אני באמצע שנה שניה בבר אילן ואני יכולה להגיד לך שברגע שמתחילים, לאט לאט הכל נהיה יותר ברור ורגוע.

כמה נקודות שכדאי לדעת:

* 66 ש"ש זה לכל התואר (3 שנים)

* כשנרשמים לקורסים: נרשמים קודם כל לכל קורסי החובה במקצוע הראשי ואז לקורסי החוזה במקצוע המשני (אם יש חפיפה הולכים על הראשי ואת המשני משלימים בשנים הבאות). בגלל זה אומרים ששנה א' הכי לחוצה, כי יש הכי הרבה קורסי חובה. אבל גם קורסי חובה אפשר לדחות אם לא מסתדר לך עם הלו"ז. (לייעוץ את יכולה להתקשר למזכירות המחלקה שלך, תמצאי את הטלפון באתר המחלקה באינטרנט).

* אם עושים תוכנית מלאה במדרשה בבר אילן, תוכנית "מתיבתא", מקבלים מלגה לשכר לימודּּּ+מלגת קיום קטנה כל חודש. חפשי את המדרשה של בר אילן באינטרנט, צרי איתם קשר והם יסבירו לך הכל.

* אם עושים את המדרשה במקום קורסים ביהדות וקורסים כלליים צריך לעשות כפול שעות (כל קורס במדרשה הוא חצי נק' זכות במקום נק'), אבל לדעתי זה ממש שווה את זה! (אני חושבת שלא צריך לשכנע אותך כי אמרת שאת באה בעיקר בגלל המדרשה)

* אם כבר עשית שנת מדרשה בחייך מגיע לך פטור כמה נקודות זכות בקורסים ביהדות.

המון בהצלחה!

אם את גרה קרוב, ולא עובדת תוך כדי, זה מסתדר מעולה.

אם התשובה על אחת ההגדרות היא "לא", זה עדיין מסתדר, אבל אולי יותר קשה.

אני בשנה א' גרתי במעונות אז עשיתי את התוכנית המלאה והיה לי ממש טוב.

בקיץ התחתנתי ב"ה ועכשיו אני גרה רחוק אז אני לוקחת מעט מאוד קורסים במדרשה השנה.

לגבי כמה ימי לימודים: קשה לענות בלי לדעת איזה מקצוע תלמדי. הכי טוב שתכנסי לאתר של המחלקה ותסתכלי שם וגם תתקשרי ותדברי עם המזכירות של המחלקה. הם יודעים הכי טוב. ואולי גם יוכלו לתת לך מערכת לדוגמה של שנה א' או משהו כזה.

66 ש"ש זה לא קצת. ככה זה. (בדר"כ זה 30 ש"ש למקצוע הראשי, 16 שעות למשני, וכל השאר חובות כלליות. ואם את עושה מקצוע מורחב זה 46 לאותו מקצוע, אבל זה לא אמור להטריד אותך, את צריכה לשים לב שאת עושה את כל הקורסים שאת צריכה לעשות וזה כבר אוטומטית מתאים עם השעות). ואל תתני לאנשים מאוניברסיטאות אחרות לבלבל אותך כי בכל אויברסיטה מחשבים את כמות נק' הזכות אחרת... 

לגבי רישום, אני ממש לא חושבת שתצטרכי לחכות עוד שנה. אבל שוב, זה תלוי לאיזו מחלקה את רוצה ללכת, אם היא ממש מבוקשת וכו'... אני חושבת שאת יכולה להרשם כבר עכשיו, לפני הפסיכו', ואז זה רישום על תנאי שתקבלי ציון טוב מספיק בפסיכו'.

עם המדרשה כדאי לך לדבר כבר כי מס' המקומות בתוכנית של המלגה מוגבל. מתקבלים על בסיס ראיון.

לגבי רישום לקורסים אחרי שכבר נרשמת לאוניברסיטה והתקבלת למסלול שאת רוצה, הרישום לקורסים מתבצע באתר שקוראים לו פריא"ל, והוא מאוד נוח ועושה סדר בראש, אז אל דאגה.

בהצלחה!

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

חוץ מנושאים פוליטיים

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

אי אפשר להכיל את זה

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

אם הוא הלך לישיבה "לא ציונית" אלא ליטאית קלאסית - זה מראה לי שהוא מעריך את התורה נטו!

לק"י

ולא בטוח שציונות מעניינת אותו פחות או יותר מהתורה.

מן הסתם הלך לאן שלקחו אותו.

(והציונות היא חלק מהתורה....).

זה נשמע שנקודת ההנחה שלך היא שזה "רע" שהוא הלך לשם. "לו הוא יודע" הוא לא היה הולך. אבל - לו הוא היה יודע... מה בדיוק?

(שהתורה בלבד חשובה לו).

אלא למה הוא כן שם לב!

הוא שם לב למקום שמחשיב תורה! למקום שהיא אוהלה של תורה!

לק"י

את התורה או מחשיבים פחות?

אם ככה, את טועה...

(ובכל מקרה, קשה לי להאמין שהוא מבין את ההבדלים בין ישיבות).

כי הוא באמת לא ממש מבין בהבדלים ובמה שלנו כל כך חשוב.

זה בעברית, וזה תורה. 

את זה היא מעריכה.

שהוא הלך למקום של תורה.

ואת זה גם את מעריכה.

עוד לפני שבודקים אם זה תורה שמשלבת ציונות או לא... מבינה?

ישיבת חברון פשוט מאוד גדולה, הרבה תלמידים, מקום מרשים, אז לקחו לשם. 

הוא הרי לא מבדיל ביניהם.

פשוט הגבתי ל"פרצוף העקום" שעשו פה בשירשור הזה, כאילו יש משהו פסול בלבוא ל"חברון"

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

זה מובנה בחידון שעולים שניים מהממלכתי ושניים מהממד

כמובן בדכ מכבדים ומגיעים עם כיפה. היה אגב גם חילוני שזכה במקום הראשון לפני עשר שנים בתשעז