הכל לפי המקצוע שאת לומדת, שיעורי הבית וכמות הקורסים

על ימים פתוחים אמור להיות מידע באתר שלהם, לדעתי יהיה באדר-ניסן (מרץ)

אבל יכול להיות שגם לפני

66 ש"ש נשמע כמו סה"כ ה"שעות שנתיות" שאת צריכה לכל התואר.

שעה שנתית נחשבת לשעה אקדמית (=שלושת רבעי שעה על השעון) שנלמדת במשך שנה אקדמית שלמה (=שני סמסטרים). כך למשל, אם יש קורס שמתקיים רק בסמסטר א', והוא כולל ארבע שעות הרצאה ושעתיים תרגול - זה נחשב שלוש ש"ש. (כל שעה נחשבת לחצי ש"ש - כי היא מתקיימת רק סמסטר אחד.)

בימים פתוחים אפשר לשמוע ממרצים ומסטודנטים לתארים מתקדמים על המחלקות השונות, על הדרישות, על הלימודים ולשאול שאלות.

ונניח שאת אכן צריכה  66 ש"ש (ואת כנראה צריכה קצת יותר, אם ה-66 לא כוללים קורסים כלליים \ יהדות \ ווטאבר), אז בממוצע זה 22 שעות שנתיות בשנה, שזה בממוצע 4.4 שעות ביום עבור חמישה ימי לימודים בשבוע. זה נשמע לי הגיוני.

ואני לא יודעת מה הבעיה לעבוד ומה הלחץ. אולי אין בעיה לעבוד ואין הרבה לחץ?

יכול להיות ששנה א' יותר עמוסה מהאחרות - מה שאומר שהשנים היותר מתקדמות באמת די דלילות, אבל לפי מה ששמעתי יש תארים כאלה.

לגבי מדרשה - נדמה לי שזה מכפיל לך את השעות שאת צריכה לקחת ביהדות, כי כל ש"ש של מדרשה שווה לחצי ש"ש רגילה. לפחות כך זה היה לפני אי אלו שנים.

בכל אופן, אין מצב שהכוונה ל-66 שעות בשבוע.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

ויש לך עוד 8-9 חודשים עד לתחילת הלימודים תמצאי עבודה ותחסכי כסף

וחשבתי שזה בהקשר של איך מתחתנים תוך כדי ועוד יותר הזדהי, אבל מה אומר;הלחצת אותי גם ככה.

בנתיים אמשיך בלימודי תעודה עם הלוואה מההורים..

אבל באמת לרוב זה עובד. את הולכת ללמוד פסיכולוגיה, את תביני בזה;)

אך לסחלב צריך שיהיה יום פנוי בשבוע...

ואם תהיי קרובה את יודעת שאת מוזמנת לסעודת שבת

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

סליחה מראש על האורך, אך מקווה שיעזור...

לגבי המערכת-

היא מורכבת מקורסי חובה ובחירה, קורסים שנתיים וקורסים רק לסמסטר שבסופו של דבר את זו שתסדרי לעצמך את המערכת. מתוך כך, ככל הנראה תסדרי לך את המערכת שתתאים גם לעבודה שתתאים לך.

אך, שימי לב שכיוון שאת רוצה לשלב גם את המדרשה כנראה שלא ישאר לך המון זמן...

לגבי התשלום-

כפי שאמרו שכר לימוד (שכ"ל) הוא בסביבות ה10,000 לשנה.

אם עשית שנה אחת של שירות אז יש לך בפיקדון כחצי שנה של שכ"ל.

מלגת פרח נותנת בסביבות ה1/3-1/2 משכר הלימוד ומלגת סחל"ב נותנת 2/3 משכ"ל

יש עוד הרבה סוגי מלגות ואולע יש גם מלגות של בר אילן שיכולות להתאים לך.

בנוסף, ישנם "עבודות סטודנטים" בתוך האוניברסיטאות או במקומות ממשלתיים שיכולים אולי להתאים.

לגבי המגורים-

יש לבר אילן מספר מעונות מצומצם בתוך האוניברסיטה.

הרבה פעמים אפשר גם לגור בבית ולגלות את כל הטרמפים שנוסעים מדי יום למרכז (!)

יש את הפרויקט של מגורים עם מבוגרים שנעשה מסודר בשנים האחרונות. רק צריך לשים לב שזה לא מתאים לכל אחד ויש מקרים שזה מגביל יציאות בערבים.

באזור בר אילן יש את גרעין התקווה ששוכר בשכונת התקווה עם סבסוד תמורת שעות לעבודה קהילתית בשכונה

ויש לי עוד רעיון, אבל בשיחה אישית...

לגבי המקצוע-

הבנתי שכיוונך הוא פסיכולוגיה.

מקצוע מקסים אך מורכב. העבודה עם נפש האדם היא מדהימה, אך אעלה מספר נקודות מקשות שנראה לי שכדאי שיהדהדו לך...

לימוד פסיכולוגיה מכיל תיאוריות שונות של הוגים וחוקרים שונים כך שצריך לבחון ולדעת במה את משתמשת ועל מה את משאירה רק כחומר למבחן

ולימוד פסיכולוגיה כתואר ראשון אינו לימוד קליני= כלמור אי אפשר להיות מטפל לאחר התואר כלומר- אינך פסיכולוגית. תואר ראשון בפסיכולוגיה נותן לך את הבסיס ולאחר מכן אם את רוצה להמשיך בו את צריכה לבחור איזה פסיכולוגיה את רוצה ולעשות תואר שני.

בשביל להתקבל לתואר שני צריך לעשות "מתאם" (הסבר בהמשך) ורצוי להתנדב במהלך התואר הראשון התחום הקשור לפסיכולגיה על מנת לקבל המלצות (ואז אולי חוזרת הבעיה עם מערכת השעות והעבודה..)

על מנת להתקבל לתואר שני יש צורך לעשות מבחן שנקרא "מתאם" שהוא כמו הבחינה הפסיכומטרית והוא מכוון לאיזה פסיכולוגיה יש לך אפשרות להתקבל כמו פסיכולוגיה קלינית (הכי מבוקש, זה בעצם הפסיכולוגיה הטיפולית שכולם מכירים)

וישם גם פסיכולוגיה חינוכית, פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה שיקומית, פסיכולוגיה ארגונית ופסיכולוגיה מחקרית.

תואר שני בפסיכולוגיה הוא כשנתיים (תיאוריה ופרקטיקום= עבודה מעשית) ולאחר מכן לפי תחום הפסיכולוגיה צריך לעשות כ- 4 שנות התמחות (שעליהם כבר מקבלים כסף...) לאחר עמידה בכל המטלות את "פסיכולוגית מומחית" ויכולה גם להרוויח.

קיצר,

תהליך ארוך, אבל יש בעבודה הזו הרבה סיפוק ואם יגיעו אליה אנשים יראי שמיים ירוויח עם ישראל.

אפשר להציע אם את רוצה ללכת לכיוון הטיפולי בצד של פחות השקעה כמו שפרטתי למעלה... אפשר ללכת לכיוון של עבודה סוציאלית קלינית שזה לכיוון של תואר שני בעבודה סוציאלית שבסופו של דבר בעל סמכות די דומה לפסיכולוג

מה שכן, תואר ראשון בפסיכולוגיה יכול להיות בסיס טוב לתואר שני ביעוץ חינוכי (שלגביו לפעמים עדיף תואר ראשון בהוראה כבסיס) או לכל מקצוע בחינוך בלתי פורמלי...

לגבי היום הפתוח-

לדעתי יום פתוח הוא יום מבלבל ואינו מוסיף ידע.

לדעתי יותר חכם להיכנס לאתר של החוג בו את מתעניינת, להתקשר למספרים שמופיעים שם ולקבועה פגישת ייעוץ.

וממש חשוב שתנסי למצוא אנשים שכבר לומדים שם שיתארו לך מה לומדים ומה האפשרויות בהמשך מה לעשות עם הלימודים (כמו אם צריך תואר שני, כמה פרנסה יש בזה, מה עם חיי המשפחה לצד מקצוע שכזה...)

וכמובן לשאלתך בה פתחת כיצד אפשר לעבוד תוך כדי...

בהצלחה רבה!!!

ובהצלחות לך 

תחפשי הרבה מלגות

מכל כיוון אפשרי

את פריפריה? מה מגיע לך בגלל זה? 

רק שקורסי היהדות גם מחייבים מבחן ביהדות בנוסף- משהו קליל לחלוטין..

המלגה מותנת במספר גדול של קורסים

מוזמנת להתייעץ, סטודנטית לשעבר (הלא רחוק )

ופסיכו זה לחלשים!

אולי אפרוך לך כמה סטיגמות..

בס"ד

אני ממש מזדהה איתך. גם אני הרגשתי ככה לפני שהתחלתי ללמוד. עכשיו אני באמצע שנה שניה בבר אילן ואני יכולה להגיד לך שברגע שמתחילים, לאט לאט הכל נהיה יותר ברור ורגוע.

כמה נקודות שכדאי לדעת:

* 66 ש"ש זה לכל התואר (3 שנים)

* כשנרשמים לקורסים: נרשמים קודם כל לכל קורסי החובה במקצוע הראשי ואז לקורסי החוזה במקצוע המשני (אם יש חפיפה הולכים על הראשי ואת המשני משלימים בשנים הבאות). בגלל זה אומרים ששנה א' הכי לחוצה, כי יש הכי הרבה קורסי חובה. אבל גם קורסי חובה אפשר לדחות אם לא מסתדר לך עם הלו"ז. (לייעוץ את יכולה להתקשר למזכירות המחלקה שלך, תמצאי את הטלפון באתר המחלקה באינטרנט).

* אם עושים תוכנית מלאה במדרשה בבר אילן, תוכנית "מתיבתא", מקבלים מלגה לשכר לימודּּּ+מלגת קיום קטנה כל חודש. חפשי את המדרשה של בר אילן באינטרנט, צרי איתם קשר והם יסבירו לך הכל.

* אם עושים את המדרשה במקום קורסים ביהדות וקורסים כלליים צריך לעשות כפול שעות (כל קורס במדרשה הוא חצי נק' זכות במקום נק'), אבל לדעתי זה ממש שווה את זה! (אני חושבת שלא צריך לשכנע אותך כי אמרת שאת באה בעיקר בגלל המדרשה)

* אם כבר עשית שנת מדרשה בחייך מגיע לך פטור כמה נקודות זכות בקורסים ביהדות.

המון בהצלחה!

אם את גרה קרוב, ולא עובדת תוך כדי, זה מסתדר מעולה.

אם התשובה על אחת ההגדרות היא "לא", זה עדיין מסתדר, אבל אולי יותר קשה.

אני בשנה א' גרתי במעונות אז עשיתי את התוכנית המלאה והיה לי ממש טוב.

בקיץ התחתנתי ב"ה ועכשיו אני גרה רחוק אז אני לוקחת מעט מאוד קורסים במדרשה השנה.

לגבי כמה ימי לימודים: קשה לענות בלי לדעת איזה מקצוע תלמדי. הכי טוב שתכנסי לאתר של המחלקה ותסתכלי שם וגם תתקשרי ותדברי עם המזכירות של המחלקה. הם יודעים הכי טוב. ואולי גם יוכלו לתת לך מערכת לדוגמה של שנה א' או משהו כזה.

66 ש"ש זה לא קצת. ככה זה. (בדר"כ זה 30 ש"ש למקצוע הראשי, 16 שעות למשני, וכל השאר חובות כלליות. ואם את עושה מקצוע מורחב זה 46 לאותו מקצוע, אבל זה לא אמור להטריד אותך, את צריכה לשים לב שאת עושה את כל הקורסים שאת צריכה לעשות וזה כבר אוטומטית מתאים עם השעות). ואל תתני לאנשים מאוניברסיטאות אחרות לבלבל אותך כי בכל אויברסיטה מחשבים את כמות נק' הזכות אחרת... 

לגבי רישום, אני ממש לא חושבת שתצטרכי לחכות עוד שנה. אבל שוב, זה תלוי לאיזו מחלקה את רוצה ללכת, אם היא ממש מבוקשת וכו'... אני חושבת שאת יכולה להרשם כבר עכשיו, לפני הפסיכו', ואז זה רישום על תנאי שתקבלי ציון טוב מספיק בפסיכו'.

עם המדרשה כדאי לך לדבר כבר כי מס' המקומות בתוכנית של המלגה מוגבל. מתקבלים על בסיס ראיון.

לגבי רישום לקורסים אחרי שכבר נרשמת לאוניברסיטה והתקבלת למסלול שאת רוצה, הרישום לקורסים מתבצע באתר שקוראים לו פריא"ל, והוא מאוד נוח ועושה סדר בראש, אז אל דאגה.

בהצלחה!

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל