של השורש פ.ר.ץ בתנך?
"מה פרצת עליך פרץ"
"ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה"
"היום רבו עבדים המתפרצים איש מפני אדוניו"
"פורץ גדר ישכנו נחש"
של השורש פ.ר.ץ בתנך?
"מה פרצת עליך פרץ"
"ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה"
"היום רבו עבדים המתפרצים איש מפני אדוניו"
"פורץ גדר ישכנו נחש"
אני כבר חשבתי על תשובה, אבל צריך עוד לחשוב, ורציתי לשמוע עוד.
זה וודאי לא פשט.
פורץ גדר חיובית, יישכנו נחש.
לעומת זאת לומר לעם לא תישאר במקומך אלא תפרוץ לכל הכיוונים זו ברכה.
כלומר, כאשר חלילה יהרוג בהם, תיווצרנה פרצות.
אמרת פריצת גבול, והרי לה' אין גבולות..
חוץ מ"פורץ גדר ישכנו נחש"
אין שום גבול.
העניין של "ופרצת ימה וכו'" לדוג' זה היה עוד לפני שהיו גבולות, ה' אמר להתרחב, להתפשט.
יש גם "ויפרוץ האיש מאוד מאוד ויהי לו צאן רבות וכו'", זה עניין הגדלה ולאו דוקא פריצת גבול.
ש"ויפרוץ" של ה', זה שהוא יפרוץ את שורתם השלימה ו"ויפרוץ" של יצחק זה שהוא פרץ.
ד"א, עוד פסוק: "ויחר לדוד על אשר פרץ ה' פרץ בעוזא, ויקרא למקום ההוא פרץ עוזה עד היום הזה"
כל מקום שהיה שלם ועושים בו פירצה. זה משל. אם יש שורת אנשים צפופה והורגים את חלקם, זה כיבול לפרוץ בהם. לדעתי זה הפשט הפשוט מעבר לכל ספק.
ופרצת לא הכוונה גבול רשמי. אבל היה לך מקום. יש כאילו גבול לא נראה לעין. אתה פורץ אותו על ידי שאתה מתרחב
זה תלוי מה ההקשר, מה התבנית וכו'... זה לא שהכל חיובי או שהכל שלילי.
הנה דוגמא: השורש א.כ.ל
"מה תרצה לאכול?"
"אכלת אותה!"
הם רוצים לאכול אותנו מבפנים!"
אבל יש את הפירוש של השורש שאמור להסתדר עם כל המילים. אתה יכול לומר על משהו, זה ביטוי בעלמא, ואתה יכול גם לומר שזו צורה מושאלת, אבל הפירוש של השורש אינו משתנה.
הם לא רוצים שתדעו: שאת תאיר- בני נער רצחו.
ילדים יכולים להיות אכזריים
מה אני צריך את כל השריטות האלה?
איפה את @ענבל
פורום שריטות ליליות.
אני לא צריך צרות של אנשים אחרים על הראש שלי.
האשכנזים מצטרפים לספרדים ואומרים סליחות החל ממוצ"ש.