בס"ד
|נוטע שלט| כאן יהיו מסקנות
בס"ד
|נוטע שלט| כאן יהיו מסקנות
היום רציתי רציתי רציתי לכתוב ולא הצלחתי.
אבל עשיתי עוגה, לחן, סודוקו, ציור, סדר בחדר, חיוך לאנש, ועוד כמה דברים זניחים.
בכל אופן דו גלגלי או תלת, אני צריכה מוזיקה חדשה.
או כשם שנהם מי שנהם מבין האורזים בר' פתחית,
ומי-שמקנא-שפילילך-לבצלחה.
חיילים אלמונים, גמדי מרכבות אפורים, אדוני כלום אדירים!
"אחרי עשרים שנה
את עוד מנגנת".
(במידה מסויימת חבל שאין אופצייה,
או שאינני יודעת איכה חבויה במקלדת אופצייה כזו, של גרשיים תחתיים, כמו פעם שכזה.
אתם יודעים שפעם לימדו לשחות עם ראש בחוץ?)
אני חושבת שהפלא הגדול הוא,
שאחרי עשר ועשרים ומאה לבדים,
צביטה או שק או כביש סואן,
את עוד מנגנת.
אני מעריצה את המקום החי הזה.
זה אשר פשוט, קיים. צוהל, כואב, פגוע; מרגיש תמיד.
לא נופל למלכודת השום כלום.
חלונות, תריסים, אדום צהוב קופיקס יישור שיניים,
צריך להיזהר שהקירות לא יקרסו לתוך עצמם.
לילה שחור. תישנו טוב ותחלמו המון.
למרות שהוא סודי ובעצם אפפם לא שיתפתי שום איש בשום לחן שלי.
שטותאל תתוכחי אני מנצחת בויכוחים
~תות~היום(ובכלל בשבוע האחרון) אני מתכתבת עם אנשה חכמה שגורמת לי לנסות להבין מיהי האני הזו
אני חושבת שהיא צכה יותר בהצלחה ממני, אני בנאדם מתיששטות
~תות~& סידור חדש זה כיף, במיוחד אם הוא נוצר במיוחד לך, ואתה זה שהכנת אותו.
& ימ"ר ש"י סתם עוצרים אנשים טובים. ימ"ש.
& השפה שהם דיברו יכולה לשגע אותי.
& ה' אמר "והיית משוגע ממראה עיניך אשר תראה" ולא ממשמע אוזנך אשר תשמע, כי להיות משוגע משמיעה זה אכזרי מדי.
& צריך לעשות קומפוסט ביד בנימין. אין לי כוח לעשות אותו, אז בנתים אני משחית את העולם.
& ברכת המזון בחרוזים זה מדהים.
& להספיק לכתוב מגילה עד פורים זה קשה אבל אפשרי.
& שירים ישנים של ביני זה דבר שנחמד להזכר בו.
& בכל דבר קנוי יש לפחות אי אחד, אם לא אלף איים. הזוי רמת החומצות שאנחנו אוכלים.
& לכתוב את זה זה עושה טוב.
& תודה למי שהגיע עד כאן.
יש לי סיכויצריך להכין מיכל שהקומפוסט ישהה בו חצי שנה לפחות.
ואז זה נהיה דשן איכותי.
אני ממש ישמח!

נבדוק את זה בלנ"ד.
לעמוד בכיכר העיר
ולצעוק את כל מה שיש לי לצעוק
"אני תחיה ואני אני. ככה!"
אני ממש רוצה לטייל עכשיו שבוע או חודש או חודשיים או חצי שנה.
לקחת את החמשושים שלי, ואנשים חשובים וספרי שירה.
אני רוצה לצעוק את עצמי
בדרכי שלי.
לצייר על הקירות. ספר סקיצות ענק.
אני מלקטת סביבי את האנשים שיודעים להבין סיפורים בלי מילים.
אני רוצה ללכת לגור שנה בעיר הגדולה. זה סוג של טיול בהודו.
גוף ביהדות
גוף בצניעות.
אם ראק הייתי יודעת איך להתעסק בזה.
נוגעת-לא נוגעת
צועקת את השקט שלי.
טוב. מתישהו. אני טיול. לבד. קצת כסף, תנך, אולי עוד ספר ללמוד וספר שירים אחד.
אה, ומים ואוכל. בלי לדעת לאן.
ואז אני פשוט אטייל! לפעמים לבד לפעמים ביחד. לפעמים בעיר ולפעמים במדבר.
ואני אפילו אסע לאביה וחרות.
שמעניין אוצי לדעת אם התכוונת למה שאני חושב או לא.
שאיבדו את חדוות הילדות שלהם ושכחו איך להנות מהדברים הקטנים זה בערך היינו הך.
קוראים לזה פשוט, מתבגרים.
ל המשוגע היחידיפי מאה....
אבל כן, מערכון נחמד .....
זה בדיקה אם הקישור של אמצע הסרטון עובד...
תפתחי את הסרטון הראשון בתוך ההודעה.
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.
