-בית. וזה נחמד כשאוכל אקספרימנטלי יוצא טעים
-בפשטות
-ובשלמות.

-רכבת זה דבר שכיף לישון בו, אז למה אני לא ישנה עכשיו?


המשך בהמשך..

היום רציתי רציתי רציתי לכתוב ולא הצלחתי.

אבל עשיתי עוגה, לחן, סודוקו, ציור, סדר בחדר, חיוך לאנש, ועוד כמה דברים זניחים.

בכל אופן דו גלגלי או תלת, אני צריכה מוזיקה חדשה.

או כשם שנהם מי שנהם מבין האורזים בר' פתחית,

ומי-שמקנא-שפילילך-לבצלחה. 

חיילים אלמונים, גמדי מרכבות אפורים, אדוני כלום אדירים!

 

"אחרי עשרים שנה
את עוד מנגנת".

(במידה מסויימת חבל שאין אופצייה,

או שאינני יודעת איכה חבויה במקלדת אופצייה כזו, של גרשיים תחתיים, כמו פעם שכזה.

אתם יודעים שפעם לימדו לשחות עם ראש בחוץ?)

אני חושבת שהפלא הגדול הוא,

שאחרי עשר ועשרים ומאה לבדים,

צביטה או שק או כביש סואן,

את עוד מנגנת.

אני מעריצה את המקום החי הזה.

זה אשר פשוט, קיים. צוהל, כואב, פגוע; מרגיש תמיד.

לא נופל למלכודת השום כלום.

 

חלונות, תריסים, אדום צהוב קופיקס יישור שיניים,

צריך להיזהר שהקירות לא יקרסו לתוך עצמם.

 

לילה שחור. תישנו טוב ותחלמו המון.

איזה? |מרוגש|

למרות שהוא סודי ובעצם אפפם לא שיתפתי שום איש בשום לחן שלי.

 

אבל אני אשמח אם בכלזאת תשתפי אותי. בסופו של דבר זה לפי הרגשה שלך. אני מבינה ממש, סמכי עלי

*פ׳ם הבאה שארצה לסוע לירןשלים אולי כדאי שאבדוק טרמפ או דרך 2 אוטובוסים, זה ארוך ולא נגמר.

*יש משו נחמד ביום הזה, אבל טוב שהוא רק פ׳ם אחת.

*אני קוראת מגוון רחב של סוגי ספרות,

*ישלי די הרבה ציטוטים יפים.

*הירוק ירוק הזה עושה טוב בלב.

*לפעמים כשאני מקשיבה לעצמי אני מחבבת את מה שאני אומרת "הים, גם כשהוא סוער ורוגש, יפה לו, הלוואי שככה יהיה לנו"

*הסקר שלי צריך לצבור תאוצה.

*ישלי חברה מתוקה שאני מאוד אוהבת.

*כל יום כזה מוכיח לי עד כמה אני לא יכולה להתחתן בזמן הקרוב.

*אדום זה צבע יפה!.

*אולי כדאי שאשקול שוב את ענין אי לימודי הנהיגה.

*אני מאוד אוהבת לקנות ספרים לעצמי ומתנות לאחרים.

*אולי אני כן מחבבת אנשים, פשוט תלוי איפה מי ומתי.

*זה בכלל בכלל לא כייף לראות שאחרים עושים משו שלך אסור, למרות שתלוי מי האחרים.

*אני צכה לסוע שוב, הפעם עם ליווי כי הבטחתי.

"ישלי ספר וישלי ספר! ואפילו 2 ואולי אפילו עוד. ספר זה דבר משמח.

*הקב"ה יודע למי אנחנו מתכוונים.

*אני חברה שלה, היא לא חברה שלי, אולי כדאי לדבר עלזה.

*לפעמים אני מתחרטת על שיחות.

*דוסית ומתוקה. יש כזה דבר.

*להתפרק מבפנים ולשמור מבחוץ על הכל שלם, זו אומנות.

*שמתרגש לי מבפנים אני צכה לכתוב ל@~תות~ זה עוזר

אני לא מותק
אני אני.
נחמד מצידך בכלאופן

אל תתוכחי אני מנצחת בויכוחים

היום(ובכלל בשבוע האחרון) אני מתכתבת עם אנשה חכמה שגורמת לי לנסות להבין מיהי האני הזו

זה תהליך חזק ומצוין.
בהצלחה אהובה

צריך למצוא את הזווית הנכונה מול הרוח, לנגב את המצח מהזיעה המטאפורית, לזרות ברוח השוצפת הזאת מילים נכונות, מילים של היום.

הגב קצת כפוף לאחרונה, פעם חצבתי מילים יותר בקלות מהמקום שלא יהיה שחוצבים ממנו מילים ואמונות. המחצבה גם היא התמלאה השמנים עכורים שהחלו נובעים פתאום מבין הפיות הפעורים שפצעתי בקיר ולא הגלידו כיאות. מילים, כאבן, אינם מגלידות.

אלהים גם הוא אינו מגליד, וממנו חצבתי הכי הרבה, כנראה. הרמתי אותו בידיים לחות ולשתי אותו לצורות משונות, לפסל ולתמונה עליהם נאמר "פסל לך שני לוחות אבנים".

ומי אתה, מדוע יד מושטת?
מדוע עין פקוחה אל כל כך הרבה כיוונים שהיא אימה אמורה להיות פקוחה אליהם? למה לא לעצום אותה?
וגוף, הו, גוף.

ערימות של עפר מצטבר, כן.
היה לי קצת " איה מקום כבודו" היום, כן, לפחות זה. החברותא שלי אמר שאנחנו לא עולים כל כך גבוה כי לא ירדנו כל כך נמוך, כי צריך יותר מהמבואות המטונפים, הנתונים מדברי אלהים, כדי להתרומם ל'איה' הגבוה ביותר. אני צמאתי לרדת (אל הארץ, שם נמצאת האמת), לקמוץ זוהמה בידיים רכות ולעוף.

^הדברים הקטנים הם הכי משמחים. בגדול.
וגם החורף והירוק מסביב.

^אני אוהבת ת'טבע, בדיוק כמו שה' נתן אותו.

^אנשים יכולים להיות לפעמים מטרד. גמאני.

^התסבוכות של עצמי הכי הכי מסובכות.

^שטויות זה מסוג הדברים שאתה זוכר לדורות.

^בשביל להרגיש זקן בא בימים מספיק שנתפסו לך השרירים.

& סידור חדש זה כיף, במיוחד אם הוא נוצר במיוחד לך, ואתה זה שהכנת אותו.

 

& ימ"ר ש"י סתם עוצרים אנשים טובים. ימ"ש.

 

& השפה שהם דיברו יכולה לשגע אותי.

 

& ה' אמר "והיית משוגע ממראה עיניך אשר תראה" ולא ממשמע אוזנך אשר תשמע, כי להיות משוגע משמיעה זה אכזרי מדי.

 

& צריך לעשות קומפוסט ביד בנימין. אין לי כוח לעשות אותו, אז בנתים אני משחית את העולם.

 

& ברכת המזון בחרוזים זה מדהים.

 

& להספיק לכתוב מגילה עד פורים זה קשה אבל אפשרי.

 

& שירים ישנים של ביני זה דבר שנחמד להזכר בו.

 

& בכל דבר קנוי יש לפחות אי אחד, אם לא אלף איים. הזוי רמת החומצות שאנחנו אוכלים.

 

& לכתוב את זה זה עושה טוב.

 

& תודה למי שהגיע עד כאן.

אם זה עוזר איכשהו

צריך להכין מיכל שהקומפוסט ישהה בו חצי שנה לפחות.

ואז זה נהיה דשן איכותי.

עגול כזה וירוק שחור.
(דרך אגב זה סכנת נפשות אם לא מתחזקים את זה כמו שצריך)

אני ממש ישמח!

לא שאני מתחייבת שהם יתנו לך להשתמש בו או משהו

נבדוק את זה בלנ"ד.

@בכל בנאדם יש קצת מוזרות.
@יש דברים שאפעם אנ'לא אבין למה הם עושים לי טוב בנשמה.
@לפעמים אני משקרת לעצמי. למען השלום.
@זה כיף להתמסכן ולרחם על עצמך לפעמים.
@איך בנאדם יכול להיות כ"כ רע??
@לדבר עם המלך זה לא תמיד קל אבל זה תמיד יעיל. @מפחיד אותי לאבד שפיות. אולי כבר אבדתי חלק ממנה.
@שירים! אין כמותם.
@מטעויות לא תמיד לומדים.
@כשאני שמחה באמת, שומדבר כמעט לא יוריד לי ת'מצברוח.

לעמוד בכיכר העיר

ולצעוק את כל מה שיש לי לצעוק

"אני תחיה ואני אני. ככה!"

אני ממש רוצה לטייל עכשיו שבוע או חודש או חודשיים או חצי שנה.

לקחת את החמשושים שלי, ואנשים חשובים וספרי שירה.

 

אני רוצה לצעוק את עצמי

בדרכי שלי.

לצייר על הקירות. ספר סקיצות ענק.

 

אני מלקטת סביבי את האנשים שיודעים להבין סיפורים בלי מילים.

 

אני רוצה ללכת לגור שנה בעיר הגדולה. זה סוג של טיול בהודו.

 

גוף ביהדות

גוף בצניעות.

אם ראק הייתי יודעת איך להתעסק בזה.

 

נוגעת-לא נוגעת

צועקת את השקט שלי.

 

טוב. מתישהו. אני טיול. לבד. קצת כסף, תנך, אולי עוד ספר ללמוד וספר שירים אחד.

אה, ומים ואוכל. בלי לדעת לאן.

 

ואז אני פשוט אטייל! לפעמים לבד לפעמים ביחד. לפעמים בעיר ולפעמים במדבר.

 

ואני אפילו אסע לאביה וחרות.

|מכחכח בגרון ברוב רושם|
%תפאורה זה דבר מתיש, אבל הסיפוק בסוף שווה את זה.
%אני לא אוהבת שאנשים מתנשאים מעלי, בעיקר כשהשקעתי הרבה יותר מהם.
%אני מתלבטת אם חברות שלי איבדו את חדוות הילדות שלהם או שכחו איך להנות מהדברים הקטנים.
%קורקינט יכול להסב אושר גדול כל כך בכזו קלות.
%וגם שוקולד!
%אני שוקלת ברצינות של"פ כי האולפנה שלי תעבור יותר מדי שינויים בשנה הבאה
%מה נעשה אם רבנו לא יחזור שנה הבאה?!?! |נחרד ומזדעק|
%לימודים לא עושים לי טוב בסה"כ הכללי.
%יש פה יותר מדי חרוזים בכל העסק הזה
%אני מתגעגעת לגוש, תחליטו אתם לאיזה אחד.
%אני חושבת שראיתי אותו אתמול אבל אני לא בטוחה. ואני לא בטוחה אם עשיתי בחוכמה כשלא התקרבתי לבדוק.
%אני חושבת שאלך היום לחולות אבל לא בטוח. הלוואי.
%אני רוצה ולא רוצה שתהיה בי היכולת להעיף בנות מהאולפנה

זהו לעכשיו

שמעניין אוצי לדעת אם התכוונת למה שאני חושב או לא.

ראש האולפנה האהובה שלי

שאיבדו את חדוות הילדות שלהם ושכחו איך להנות מהדברים הקטנים זה בערך היינו הך.

קוראים לזה פשוט, מתבגרים.

אשכרה.

קפוץ לי