רצוי דתיה.
חוץ מחנה קטן, שעולה 750₪ למי שאין ביטוח משלים.
מכירות אולי עוד מישהי?
שווה להשקיע 750₪ בשביל שתסדר לי גלולות ותדריך אותי קצת לפני? לא יודעת אם כדאי להשקיע סכום כזה.
תודה רבה


שלא הבינה כלום מהחיים שלה, ואם לא היינו מגיעות לדר' חנה קטן
היתה עלולה להיות לה חופת נידה חלילה.
וכעת הבת השניה ישר הלכתי לדר' חנה קטן ויש לי משלים ואקבל
החזר של 600 ש"ח. והיינו צריכות לחזור אליה שוב. איך הדר' אמרה: זה רק הפוקלע, ה750 ש"ח... ביחס להוצאות החתונה.
אם את בטוחה שתסתדרי טוב עם רופאה רגילה
לכי אליה, אם לא שווה ההשקעה!
מזל טוב ובהצלחה רבה
בגלל שיש הרבה הוצאות אז היא צריכה להנות גם כן?
מכירה רופאות טובות (בתחומים אחרים) שמגיעים אליהם פרטי מכל הארץ ולוקחות פחות.
דווקא חברה שלי הלכה אליה ולפי מה שסיפרו לי היא עשתה לה עוול וגם כנראה נזק. אולי כי היא הגיעה דרך הקופה ולא פרטי אז לא קיבלה התייחסות הולמת.
אני גם הלכתי לרופאה לא בפרטי, אבל לפעמים יש צורך.
ביחס לשאר הוצאות החתונה, צריך לשים לב ודגש על העיקר.
ברור שחייבים לדאוג ללכת למישהו מומחה, כדי שלא תהיה חופת נידה חס ושלום והכל יעבור טוב. אין לי מושג אם דווקא ד"ר חנה קטן, אבל אם לאישה הזו היה נסיון טוב איתה ושהיא "הצילה" את הבת שלה, מה טוב.
.. לא נורא, זה כסף קטן.
את זה מי שמשלם יכול להגיד.
אבל באמת לא חשוב כי זה לא נושא השרשור.
כי לבת שלי שכעת כלה היה בלאגנים. וכשהיגענו לדר' חנה קטן ( כן זו אני שהלכתי אליה עם 2 הבנות שלי)
היא אמרה שמאוחר בשביל ל'ארגן' את הגוף לחתונה (זה המילים שלי...) ולכן היא מקבלת מינון גבוה של
הורמונים.
לא שווה לחכות.
וברור שיש רופאות/רופאים שמבינים בנושא זה.
וכבר כתבתי שלי יש לאומית זהב אז אקבל בהחזר מהקופה 600 ש"ח על כל ביקור.
יכולה לעשות, לצערי אין לי המלצה כי אני לא מהאזור שביקשת...
(מה שכן, שימי לב שהרופאה לא נותנת לך לקחת רק סבב אחד של כדורים כי אז תוכלי לדעת אם זה עובד רק בחתונה, אלא שתקחי לפחות פעמיים לראות שזה אכן עובד...)

אם יש לך מעל חודשיים זה פחות קריטי. יש (מעט!) זמן לתקן דברים.
את יכולה ללכת לרופאת נשים של הקופה (הכי פשוט לשאול גם כאן על המלצות עליה) ולדבר גם עם מדריכת הכלות.
בדרך כלל המדריכות יודעות המון.
אם יש לך מעט זמן אז זה יותר קריטי.
אבל שוב, את לא צריכה דווקא פרטי, אלא ללכת לרופאה של הקופה שספציפית המליצו עליה ולא למי שהכי קרוב וזמין דווקא ואת לא יודעת עליה כלום.
וזה נכון לכל רופא.. תמיד כדאי לברר מי טוב ולא ללכת סתם..
ועם מה שהיא אמרה לך תחזרי למדריכת כלות.
אם היא לא תמצא חן בעינייך/ לא תבין על מה את מדברת או כל סיבה אחרת, תחפשי רופאה אחרת.
אני אגב הלכתי לרופאת משפחה דתית שהיא לא רופאת נשים שעזרה לי. פשוט רופאה נחמדה שהסתכלה בנחת על התאריכים וסידרה.
בלי לחץ. ואם אפשר להתייעץ עם אמא, הכי טוב. היא תוכל לברר לך יותר בנעימות על רופאה שטוב ללכת אליה.
תחפשי תור למי שהמליצו לך כאן.
מקווה שייתנו לך עוד שמות.
אם לא תמצאי תור זמין תצטרכי ללכת פרטי - בדרך כלל כשמשלמים הרבה פתאום יש תורים ![]()
אולי כדאי לך לעשות תור לפרטי ליתר ביטחון, ולנסות בינתיים להיכנס לרופאה של קופת חולים.
זה די דחוף להבנתי.
זה קל לסדר את המחזור ושום דבר לא ביג דיל, רק שצריך להזדרז.
לא רוצה להלחיץ אותך, ושתדעי שכמעט לכל בלגן יש פיתרון (כן, גם כששוכחים לקחת את בגלולה מרוב התרגשות, יש עוד גיבוי וזה ה"פרימולוט נור" שכתבו לך עליו פה), אבל כדי שתוכלי לסדר הכל בנחת ובלי להשתגע צריך זמן אז לא כדאי לבזבז זמן על לחכות לתורים.
. כמה דברים:
אחרת לפעמים צריך לבוא שוב וחבל...
לפי התאריך היא בדיוק אומרת לך עד מתי לקחת את הגלולות ומתי להפסיק ולקחת שוב.
אבל בכל מקרה התור הוא לרוב לא מהיום למחר, כך שאפשר לקבוע תור ובינתיים לסגור על מקום ותאריך.
יש לך עוד זמן אני חושבת. שוב, השאלה מתי תסגרו, אבל אם אתם סוגרים על יחסית סוף אדר ב'/תחילת ניסן, זה בסדר. עדיין יש לך כמעט חודשיים/חודשיים וקצת. וכשקובעים תאריך, מסדרים לפיו את המחזור. ונשמע שיש לך מחזור יחסית סדיר גם אם לא ממש קבוע.
וכמו שאמרה כאן מישהי, לכתוב לך את תאריכי המחזור האחרונים שהיו לך זה יעזור. אבל גם אם אין לך את כולם, תאריך האחרון הכי חשוב ובערך הזמן שעובר בין מחזור למחזור.
ניתן לסדר כל תאריך שרוצים אם לוקחים גלולות. השאלה היא האם רוצים לנסות את הגלולות חודש קודם כדי להרגיש יותר בטוחים שאין כתמים ודימומים. זה מומלץ, אך לא חובה. יש כאלה שגם תוך חודש סוגרים תאריך ומסתדרים. אם את מתקשרת לרב, זה כמובן זמין יותר, אז את יכולה להתקשר קודם כדי להתייעץ ואחר כך כדי לקבוע סופית. לרופאה, שיותר מסובך לקבוע תור ויכול גם לעלות כסף, תלוי במה שתבחרי, הייתי כבר באה עם תאריך ידוע, או כמעט ידוע (טווח של כמה ימים). אבל זו דעתי.
ואת יכולה גם לעשות את שניהם. להתקשר לרב להתייעץ לפני, וגם ללכת לרופאה אחר כך.
בקיצור, יש הרבה אופציות, אבל אל תלחצי מדי, ברוב המוחלט של הפעמים הכל מסתדר בטוב. אלו שמעדיפות לא לקחת כדורים בכלל, הן אלו שצריכות הרבה יותר לשים לב לתאריך שהן קובעות.
לעשות בדיקת קרישיות אם יש במשפחה.
פשוט מההודעה הראשונה שלך, הובן שצריך לבדוק בכל מקרה.
אז עדכנתי שבלי רקע משפחתי בטוח לא יתנו לה (כמו שמכבי אמרו לי - עד שלא תעברי 2 הפלות אין לנו סיבה לבדוק אותך... וזה אחרי שיש לאמא שלי קרישיות).
כלומר, זאת לא בדיקה שגרתית שכל מאורסת צריכה לעשות...
אני לא חושבת שיש לה ברירה אלא לקחת כדורים, כי המחזור שלה בטווחים משתנים...
לכן צריך להשאיר את ההחלטה לרופאת נשים.
לי המדריכת כלות המליצה בזמנו על הרב גרינברג מפתח תקווה
שהוא מומחה מאד גדול
את אומרת לו את התאריכים והוא מחשב בשניה וחצי ונותן הדרכה מדויקת עד
שאת מבינה אותה (איתי הוא חזר שוב לוודא שהבנתי)
דרך הטלפון ללא עלות
מומלץ להצטייד בנייר ועט ורשימת התאריכים לפני שמרימים אליו טלפון
לצערי כרגע אין לי זמין את הטלפון שלו (הוא בנייד השני שנשאר בבית
)
סליחה לא ידעתי..
תאריכים של המחזורים האחרונים
יש לך? עוד כמה זמן החתונה?
את מרימה טלפון, אומרת שאת כלה וצריכה לדעת איך להסתדר עם התאריכים
אז הוא ישאל אותך מתי החתונה
ומה התאריכים של המחזורים (כמה שיש יותר, יותר טוב, לי היו ארבעה אם אני לא טועה)
והוא אומר ממתי עד מתי לקחת גלולות
אח"כ רופא נותן מרשם - תגידי לו שכבר שאלת רב ואת רק צריכה מרשם
תשאלי את הרב אילו גלולות הכי מומלצות
אני פשוט לא זוכרת את שמן של הגלולות שהמליצו לי שהן הכי טובות
(בהתחשב בכך שזה היה לפני 6 שנים.. )
אני אנסה לחפש את הטלפון שלו
7 תאריכים זה מצוין
עוד כמה זמן בערך תקבעו חתונה?
עניין של חודשיים שלוש עד לחתונה או יותר?
אם את רוצ לקבוע חתונה לפי התאריכים אז אולי תתיעצי איתו גם
ראיתי מלא באינטרנט על הרב ישראל גרינברגר מטרומפלדור
אבל אני לא סגורה על עצמי שזה הוא
אני אחפש היום בבית בעז"ה את המספר שלו
אגב, המדריכת כלות שלי היתה ממש מומלצת והיא זו שהמליצה לי עליו
היא אמרה לי שהמומחיות שלו מאד גדולה

ואז עם רב. זו החלטה שצריכה להיות משותפת, וגם עם גיבוי הלכתי.
בכל מקרה, אם את לוקחת גלולות למניעה, תבקשי שהרופאה תתן לך מרשם ליותר חפיסות (נגיד 4-5 חפיסות) כי את רוצה למנוע גם אחר כך. את לא חייבת מראש לקנות את כולן, ואם אכן תחליטו שיש צורך בכך, ותראי גם שהגלולות האלה טובות לך, תקני בהמשך.
התארסתם כבר? אם כן, זה הזמן לשוחח על הרצון שלך למנוע, ולגשת יחד לשאול רב.
אני לא מתמצאת בסוגי הגלולות, אבל מן הסתם יש גלולות שגם יסדרו לך את המחזור וגם ימנעו אם תחליטו למנוע, תצטרכי פשוט להמשיך לקחת אותן אחרי החתונה.
את צריכה תשובה לגבי זה כבר עכשיו כי אם את הולכת על מניעה, כדאי לך לקבל גלולות מסוג מסויים ולהסתגל אליהן. אם תקבלו היתר למנוע מרב, זה יכול לעזור להחליט יותר בקלות על סוג הגלולות ולסדר את המחזור ככה שתוכלי לבחור בין אדרב' לניסן, וגם יהיה לך טווח של שבועיים בטהרה שתוכלו לקיים בהם את החתונה בעז"ה.
יש סוגים שונים של גלולות. יש סוג שרק מסדר את המחזור, אבל לא מונע הריון.
ויש סוג אחר שנותנים, שהוא גלולות למניעת הריון שמשתמשים בהם גם לצורך סידור המחזור לפני החתונה.
אם את יודעת שיש אפשרות שתמנעי הריון, הייתי ממליצה לך ליידע את הרופאה/הרב בזה ולכן ללכת מראש על גלולות שמונעות הריון ופשוט להמשיך איתן אחרי החתונה לפי ההוראות שיתנו לך.
ללא קשר לזה, את צריכה לדבר עם ארוסך על המחשבות האלה שלך, להגיע איתו להחלטה עקרונית האם הוא איתך בעניין, ולפנות עם זה לרב כדי שייתן היתר הלכתי אם הוא רואה שיש בכך צורך אמיתי. אפשר שזה יהיה לפני הפגישה עם הרופאה/השיחה עם הרב שמסדר את הגלולות.
אפשר גם שזה יהיה אחר כך, אם יש לך יותר מדי דברים על הראש כרגע, אבל בכל מקרה תיידעי אותם שיש אופציה שאת הולכת למנוע ולכן את מעדיפה גלולות מהסוג של מניעת הריון.
לדתיים יש תורה!
ומלכחתחילה אסור למנוע לפני מצות פרו רובו ועוד..
ובשביל זה צריך לקבל היתר מרב שבקיא בהלכות..
ואם הזוג חושב שהכי טוב לו לנסוע בשבת?
מאוד מאוד אינטליגנטית
שמבינים בדיוק את ענייני הדתיים לפני החתונה וזה בכלל לא משנה אם הם דתיים או לא...
אבל אני לא מכירה את מכבי ולא את האזור שלך
אולי כדאי להתקשר לשאול במכון פועה, יכול להיות שיוכלו להמליץ לך על רופא מתאים באזור שלך. מזל טוב!
איזה רב שאלת, מעניין?
זה שד"ר קטן מוכרת מאוד, כותבת בבשבע , ודוסית ממש,
זה לא אומר שהיא הרופאה היחידה...
לדעתי ממש אין צורך ללכת דווקא אליה.
יש מספיק רופאות/ים שמכירים את הציבור הדתי , או דתיים בעצמם,
ולסדר מחזור זה לא כזה דבר מסובך.
חזרנו משבת אצל חמותי.
אני מרגישה שאני פשוט מתפוצצת מבפנים.
אין לי יכולת לשתף אף אחד באמת.
חברות- לא שייך בכלל.
אמא שלי- לא באמת נעים.
את בעלי המתוק- למרות שהוא כל כך מבין, מסכים ומכיל, יש גבול כמה אני יכולה לשתף. אלה ההורים שלו.
אבל שנים על גבי שנים של מטענים, פערי מנטליות קיצוניים. אני יודעת בשכל שהן אנשים טובים אבל אני פשוט סובלת להיות איתם. מכל מיני סיבות.
כשנגמרת שבת אצלם אני מרגישה שהחמצן נגמר איתה.
פשוט יושבת בשירותים שלי עכשיו ובוכה כי אין לי איפה לפרוקקקקק
שלה אני פורקת הכל, פחות שייך לפעמים מול הבעל ואני חייבת לשתף, החברה הזו לא מכירה בכלל את הנפשות הפועלות אז מרגיש לי שזה פחות גרוע.
לפעמים אני פשוט חייבת כדי לא להתפוצץ
היא תפגוש את חמותי או משהו...
כלומר אם מארחים אצלנו אז היא יכולה לפגוש את השכנות שלי.
וחברות טובות ממעגלים אחרים מכירות אותה...
אבל שמחה שמצאת לעצמך כתובת🩷
יומן, אולי פה...
הפריקה היא חשובה ממש ממש
לתת לעצמך להרגיש הכל...
ואז לחשןב איך את מתקדמת... לי זה עזר לפני כמה ימים... ואז חשבתי עם עצמי איך אני מתקדמת עם הרגשות שלי...
(בנושא אחר)
זה לא נעים לי לכתוב שאני לא סובלת את חמותי.
אבל זה המצב.
ומכיוון שאני יכולה רק לשנות את עצמי, אני מתוסכלת מזה שאני לא מצליחה להתקדם.
מנסה להיות בעין טובה. מנסה ללמד זכות.
אבל אפילו בלי קשר לדברים המורכבים ומטענים שיושבים שם שנים....
בכללי אני שונאת ליסוע אליהם. לא נוח שם בכלל, לא נקי, האוכל על הפנים, וגם.... זה קצת הזוי לומר- חמותי פשוט מריחה נורא. אני לא חושבת שהיא שמה דאודורנט מימיה. ואני סופר רגישה לריחות. היא אמרה פעם לגיסתי "אני לא מזיעה אז לא צריך לכבס את הבגדים שלי".
חברות- היא לא מכבסת את הבגדים שלה!!
ואתן לא מבינות כמה קשה לי לחבק אותה לפני שבת ואחרי. אני לפעמים יוצאת כדי לנשום אוויר כי רק להיות לידה זה טו מאצ' לעיתים.
בשבתות קיץ- ה' ירחם כי הם גם לא בקטע של מזגן.
וואי תקשיבו בחיים לא חשבתי שאני אכתוב את הדברים האלה
ריבוזום
שהקושי נובע מכל מיני דברים.
א. איך הגעתי למצב שאני לא סובלת בן אדם ככה? ועוד משפחה? לפעמים יוצאים ממני רגשות מפלצתיים על כל דבר שזז בהקשר של חמותי
ב. הניפוץ חלום. תמיד חלמתי שחמותי תהיה חמות כמו אמא שלי... זורמת, כייפית, שיח פתוח ומחכים. אין את הדברים האלה בשוםםםם צורה. אין לה חוש הומור, אין לה אינטליגנציה רגשית בכלל- למשל היא לא מבינה את כל השיח הזה של תיקוף רגשות. אז כשהילדה שלי נופלת ובוכה ואני אומרת "אוי מתוקה שלי זה באמת כאב" אז היא אומרת "לא לא, לא קרה שום דבר".
או שבכללי בעלי אמר שאין עניין להסביר לה שנפגעתי או שהוא נפגע כי היא לא מסוגלת לדבר על רגשות. השיח איתה מאוד שטחי כזה.. אז מתוך נימוס אני מפתחת איתה שיחה אבל אי אפשר לנהל איתה שיחות אינטלגנטיות או משהו כי היא לא מבינה (היא גם אומרת את זה). אז זה יכול להיות מאוד מעייף לקשקש סמול טוק שבת שלימה. ב"ה יש גיסים וגיסות מהממים שאפשר לדבר נורמאלי איתם
ג. הם באמת בסופו של דבר אנשים טובים. אני מבינה את זה היטב בראש. וזה עצוב לי שאני לא מסוגלת לעשות סוויצ' בלב כי הם לא עושים שום דבר מרוע. אז למרות שקשה לי, אני לא מעוניינת לפגוע בהם
גלויהאחרונהוואוו...
חיבוק לך.
במיוחד שאחד הדברים שנפגענו ממנה זה שהיא לא מעוניינת לעזור לנו כלכלית לעומת האחיות של בעלי כי הם בונים על ההורים שלי לעזור לנו.
ונכוןןןןן שהם לא חייבים לנו כלום כלום כלום. ואפשר לזרוק עליי עגבניות שאני חצופה וכפויית טובה וכו
אבל בואו, אפשר גם להבין למה זה יכול להעליב היחס המבדיל הזה
הרבה
בן 3 עם אסתמה ברקע אם כי בחודשים האחרונים "יחסית" היה רגוע. כרגע לא לוקח כלום . עם עיכוב התפתחותי ומטופל.
לאחרונה -בחצי שנה האחרונה ואולי יותר הוא ירד במשקל - אולי לא ירד אבל אין עליה בכלל במשקל, נראה רזה מאוד שהיה בתור קטן היה שמנמן, אין התקדמות ככ בהתפתחות כאילו תקוע כזה, חולה המון -חום, קוצר נשימה, הקאות, שילשולים, אוזניים וכו' , נופל הרבה (תמיד היה ככה) וגם אין תיאבון בקיצור חלשלוש כזה. עשינו לאחרונה בדיקות דם עם ויטמינים שיצאו תקינות.
הןא שוב עם חום כמה ימים והתחילו גם הקאות היום אז מחר נלך לרופאה- לגיטימי לבקש בירור נוסף? לא יודעת מה אני רוצה ממכם אבל אמא שלי שמטפלת במעון בילדים אמרה לי שיש משהו מעבר ולדרוש בירור. השאלה מה לבקש? נשקול אותו מחר שוב ואם נראה ששוב אין עליה בכלל מה לעשות הלאה? איזה ברור עושים עוד? כבר לא יכולה לראות אותו ככה אני ממש בוכה כבר, כל פעם יש משהו אחר
אשמח לעצתכן
לא יראו כלום תלכי לרפואה אלטרנטיבית.
בדרכ לא מתלהבת מדברים כאלה, אבל לפני כמה שנים הבת שלי היתה חולה המון פעמים, בקופח לא ראו משהו מיוחד והרגשתי שזה לא תקין. לקחתי אותה לרפואה בתדרים וגילו מה הבעיה, עשיתי מה שאמרו לי וב"ה עבר לה עם תזונה ועוד כמה דברים טבעיים כאלה ...
צריך לעשות לו? אני די מיואשת וחסרת אונים כבר
אנסה לבדוק על רפואה משלימה אם כי אני לא מאמינה בכלום חוץ מדיקור סיני
לא יודעת מה כבר בדקו.
כדאי לבדוק ברזל (לא רק המוגלובין), בי 12, לבדוק צליאק, אולי רגישויות למאכלים.
איך הוא אוכל?
יכול להיות שכדאי לפנות לרופא אחר, גם אם את סומכת על הרופאה.
כי אולי לרופא אחר יהיה פתאום כיוון חדש לבדוק.
אבל מצד שני, רופא קבוע מכיר את ההיסטוריה של הילד.
יכול להיות גם מהשקד השלישי וכל זה. לא ישן טוב אין לגוף אנרגיה לגדול. פלוס אסטמה פלוס מחלות. נשמע הגיוני שהוא לא גדל. אבל באמת מאודדדד קשוח.
תבקשי כמובן מהרופאה בירור עמוק.
איך הוא אוכל בכללי? תזונה טובה? אוכל ארוחות מלאות או בלי תאבון?
אולי לבדוק גם תזונאית בשבילו?
היה אוכל טוב הכל, לא בררן בכלל אבל עכשיו הוא בלי תיאבון, אוכל כפית -2 ואומר "לא בא לי" ככה על הכל. לקראת הערב נפתח קצת התיאבון אוכל חביתה ופרי וזהו
זה היה הרבה לפני המלחמה ככה שאין קשר ועכשיו זה ממש נראה שהוא רזה וירד במשקל
נראה לי המצות עושות לי ממש רע...
אני עם כאב בטן חלש כזה כל היום.
עצירות...
צרות של עשירים.
ואין לי מה לאכול
הייתי אצל הרופאה והיא אמרה לי שחסר לי ברזל
לפי הבדיקה דם.
תוספת ברזל עוד יותר עושה עצירות, ואני לא מעיזה לקחת.
ומרגישה אכן ממש חלשה בעקבות החוסר ברזל.
כולל סחרחורת...
מה שגורם לי לישון הרבה,גם להיות הרבה סתם על הספה..
בלי כח לנקות, להכין אוכל ועוד...
ואז הגדולה שלי בכיתה ט באה בלי סוףףףף בתלונות עליי
כמה אני אמא גרועה שלא עושה כלום בבית
ולמה אין לי כח לילדים שלי..
והיא רוצה רק שתיי ילדים.
כדי שאצלה הכל יהיה מושלם.
כדבריה
זה פוגע כי היא כל הזמן רואה את חצי הכוסות הריקה ולא את כל המאמצים שלי כמו לבשל לשבת וכו.
היא עוזרת אבל כל הזמן נותנת הרגשה מתנשאת ופוגעת...
כמה פעמים ממש בכיתי ממה שאמרה.
לפעמים מנסה להתעלם ולא לפתח מריבה
קודם כל חיבוק♥️
לגבי האוכל - אפשר בעיקרון ביצים ירקות עוף בשר דגים למי שלא אוכל קטניות
למי שכן יש עוד הרבה אופציות. אם תרצי אכתוב לך כל מיני דברים שהכנו פה (עם קטניות ובלי)
לגבי הילדה - הייתי מעמידה אותה במקום האמת
לא כי התחושות שלה לא במקום, אלא על הדרך
ואגב,ילדה בכיתה ט יכולה לתפעל יופי דברים שהיא צריכה
במקביל לזה הייתי שואלת מה הקושי עם המצב הנוכחי מבחינתה. ז"א, למתן את הדיבור הלא המכבד ולשים לו גבול ומצד שני לתת מקום לתחושות שלה
לדעתי תעמידי אותה במקום.
גם אם אמא לא כמו שתכננתי לא מדברים ככה על הורים!
חיבוק, זה ממש יכול לרסק המילים האלה ❤️
אל תזלזלי בכבוד שלך, גם כאדם וקל וחומר באמא אסור שידברו אלייך כך .
ממש מילים מרסקות מה שהיא אומרת לך
מסכימה שזה לא צריך להיות וכדאי להבהיר לה איך
מדברים
אבל לא יודעת איך הייתי ניגשת לזה, אז פשוט חיבוק.
תאכלי בשר, לא עוף, והרבה טחינה (אם את לא אוכל קטניות אז אחרי החג), זה מלא ברזל.
ותנוחי הרבה. החולשה הפיזית גם מחלישה נפשית מאד
נסי ספטון-ברזל נוזלי שלרבים מםחית ממש את תופעת הלואי של עצירות.
בחג-מלא מים, תשלבי פירות.
לגבי המתבגרת.... אין לי עצה טובה לתגובה וחינוך, פרקטית:
שימו בטטות כמו שהם בתנור וזו תוספת ב0 מאמץ.
יוגורט עם פירות ושקדים ואגוזים זו אחלה ארוחה בחול המועד
שקית סנדפרוסט תערובת ירקות למרק גם יהיה טוב לך וגם אוכל מבושל
היא מודעת לזה שאת בהריון ומצבך הבריאותי גורם לך לעייפות?
היא מדברת לא יפה אבל היא נוגעת בנקודה, אמא שלה שוכבת ונחה בעוד היא נאלצת לעזור. אולי אם היא תבין מה הסיבה זה קצת ירגיע את הכעס והביקורת שלה?
אני חושבת שהייתי מנסה כן להראות לה שהכעס שלה מובן ולהסביר לה
מתואמתבקשר לברזל - תנסי אקטיפרין (תשאלי קודם את הרב שלכם אם מותר לפי הפסיקה שלו), לי הוא היה ממש טוב גם מבחינת העלאת הברזל וגם מבחינת העצירות.
בקשר למזון - אם אתם ספרדים אז תאכלי בעיקר קטניות. אם לא - אז אולי תנסו לחפש לחמניות מקמח תפו"א, יכול להיות שהן יהיו קלות יותר... והרבה ירקות.
ובקשר לבת שלך - זה נושא גדול ורחב, ולא בטוח שעכשיו כשאת חלשה זה הזמן המתאים לטפל בזה... אבל אולי כדאי שבעלך ייקח אותה לשיחה, ויאמר לה שבתור בת גדולה מצופה ממנה לעזור במצב הנתון, ובשום פנים לא להעביר ביקורת על אמא שנתנה לה חיים ונתנה לה המון במהלך השנים. ואת כל ההחלטות שלה לעתיד היא יכולה לכתוב לעצמה ביומן או משהו, ולראות אם היא רוצה עדיין לקיים אותן כשתגיע לגיל...
ובטווח הארוך - אולי לחשוב על טיפול בשבילה...
ובקשר לך עצמך מולה - זה באמת ממש פוגע ומעליב, אבל תזכרי שעם כל זה שהיא הבת שלך והדברים שהיא אמרה הם מולך - זה שלה ושייך לה, ולא קשור אלייך.
זה גיל שבו יש הרבה בחינה של האישיות שלי מול האישיות של ההורים, וזה גיל נהנים לגבש בו דעה עצמית על העולם - אבל זה רק הגיל, ובהמשך בע"ה היא תתאזן.
ואת באמת במצב רגיש גם ככה, אז הגיוני שזה יוצר לך פצע, אבל שוב - זה לא קשור אלייך. את טובה ועושה את כל המאמצים להיות אמא טובה בנתונים הקשים האלה❤️
כי היא ממש ילדה טובה טובה.
פתאום נופחת עליי עם יציאות כ"כ מפחידות,שאני מאמינה לה-את סיעודית,זה טראומה לילדים שלך ועוד...
אח"כ עובר לה ,חוזרת להתנהג יפה.
ואני נשארת עם המילים והפחד שאני עושה לכולם צלקות...
ואשכנזים אין מה לאכול לא בארוחה מבושלת...
עכשיו היא מתוקה ומכינה לי ארוחת לילה כי אני מתה מרעב...לא יודעת איך להתנהל עם הקצוות האלו שלה...
נעליים מידה 18, תבינו את הגודל של הילד. ב''ה תודה לבורא עולם
בחנות הוא הלך יפה עם הנעליים, קניתי בחנות טובה של גרוסברג בירושלים למי שמכירה (בחנויות אחרות לא מצאתי במידה שלו).
אני לא מתכננת לשים בבית אלא יותר ליציאות, כרגע כדי שיתרגל כן שמה לו פה ושם
בבית משום מה כן יותר קשה לו ללכת איתן והוא עובר הרבה לזחילה. כלומר, הולך נופל וזוחל - לפעמים כן קם חזרה. זה ממש משתנה.
תקין לדעתכן?
בלי נעליים הוא רץ, בחנות הלך עם זה ממש יפה
נפל פה ושם אבל בסה''כ הלך.
רק בבית השינוי.
שמתי לו בינתיים 3 פעמים מאז הקנייה, כל פעם לחצי שעה, אולי קצת פחות. הוא כל הזמן נוגע בהן מאיו מנסה להוריד. אני חוששת שזה לא נוח לו. למרות שקיבלתי הרבה מאוד המלצות על החנות הזאת קשה לי להאמין שעשו התאמה לא טובה 🤕
אז זה ממש הגיוני
לפי מה שאני יודעת אומרים לחכות יותר זמן בין תחילת ההליכה לנעילת נעליים
שההליכה יותר תתיצב.
אני מחכה חצי שעההאבל באמת נראה לי אני מגזימה
בכל אופן נראה לי זה פשוט ענין של הסתגלות.. ויעבור בעז'ה הנעל כבדה ולוקח זמן להתרגל למשקל שלה
ורק עכשיו קניתי לו....
הוא ילד שב"ה לא מפסיק לרוץ
ועם הנעליים קשה לו יותר. אבל מלבישה ללבישה הוא מתרגל.
אני חושבת שזה נורמלי....
מלא נחת
אבל גם אם היה לו נוח עם נעליים לא כדאי לשים לו בבית.
אפשר גרביים נגד החלקה.
כבר חששתי שהלכו 400 שקל לפח.
אל תשאלי למה במחיר כזה, בשום מקום לא היה משהו יפה במידה שלו. כבר חששתי שהכסף לפח.
אני מלבישה לקטנצ'יק כרגע נעליים ישנות של אחותו הגדולה כשהייתה בגילו 😅
אלה נעליים טובות מפפאיה ששמרתי, וגם ככה לא אכפת לו מהצבע בגיל הזה
אבל יש לי טראומה קלה - עשיתי את זה עם הילדונת פעם, סנדלים בצבע של בנים. ואז יום אחד המטפלת שלה אמרה לי שיש לה סנדלים (של בנות) מיותרים ואולי אני רוצה אותם בשבילה🙈 התפדחתי נורא שהיא חשבה שלא קניתי סנדלים חדשים בגלל קושי כלכלי או משהו...
בכל אופן, עכשיו כבר לא נשארו לי נעליים מהילדים הקודמים...
זה ממש נורמלי לשים לילד נעליים מהגדול
אני גם שמרתי נעלי צעד ראשון של הגדול, אבל זה במידה 21 - קטני רחוק משם
הילד פשוט קטן 
מתואמתגם קטנטונת
לא קניתי לה נעליים רק עכשיו מתחילה ללכת וגם זה לא לגמרי
אבל מאמינה שגם היא תצטרך מידה קטנה ממש
זה פשוט עושק המחירים של נעלי צעד ראשון.
ושתהיה בריאה הקטנה הזאת, כבר בת שנתיים + ועדיין במידה 18.
התחילה במידה 16 שאין מידות כאלו בכלל בארץ.
יש מלא נעליים לא יודעת מה טוב ומה לא.
היה לי חשוב לקנות כי אנחנו מטיילים מלא ברחוב.
לבית אני לא צריכה, זה רק לגינה וכאלה
עדיף בלי לפחות בחודש הראשון להליכה
הבן שלי כשהתחיל ללכת היה נופל הרבה ודווקא כששמנו לו נעליים זה נתן לו יציבות וביטחון
מקודם שמתי לו עוד פעם והשתפר.
הנחתי חתיכה של דבק נייר בחלק הקדמי שלא ישתפשף חחח עכשיו אני יותר רגועה עם הזחילה
בעיקר בגינה, בחול ודשא. או נגיד על מזרנים.
הליכה על משטחים שונים ככה הוא ממשיך לחזק את כף הרגל מה שלא קורה בתוך הנעל. וגם יחשף לתחושות שונות.
מומלץ. (במיוחד שהתחיל ללכת רק לפני חודש ).
כל החודש וחצי האחרונים היו מלווים בהתקפי חרדה ונטילת כדורי הרגעה ללא מרשם. המון עצבים ודאגה ..פעימות לב וחרדה בעיקר בלילות . ואז גיליתי לפני שבוע כמעט שאני בהריון בבדיקה בייתי. מאז אני בדאגה שאולי עשיתי נזק אולי משהו לא בסדר… אין לי בכלל תסמיני הריון שזה חריג לי..
ממש אשמח לתובנות או כל תגובה 🙏
קודם כל - ברכות על ההיריון!!
ב"ה יש הריון!
וכל הכבוד שטיפלת עצמך ולקחת תרופות הרגעה.
בתכל'ס :
דברי עם המכון הטרטולוגי בחיפה, הם נתונים ייעוץ לזה. יש כדורים שאפשר בהריון.
מניסיון אישי - אני כידוע מתמודדת ocd (הפרעה טורדנית כפייתית) וגם היו לי דיכאונות בעבר.
לוקחת באופן קבוע "בריכת כדורים"...
ו- ההריון של הבן שלי (בן 4) היה בהפתעה
וגם אני דאגתי מה יהיה...
המכון הטרטולוגי אמר שזה בסדר, במקרה שלי ההמלצה היתה גם לקחת חומצה פולית במינון מוגבר בשליש הראשון. אם לא עשית את זה - בלי לחץ!
ב"ה היום הבן שלי בן 4, מהמם וחכם מאוד.
שורה תחתונה
את הכי חשובה!
מעולה שטיפלת בעצמך!
וגם העובר יהיה בעז"ה בסדר.
מזל טוב!
המשך הריון רגוע ובריא.
מציינת שהמשכתי לקחת את התרופות לאורך כל ההריון.
ב"ה ילדון מתוק וחכם ממש.
בדרך כלל אנחנו מטיילים מלא
עכשיו ממש מתלבטים מה לעשות…
אבל תלוי איפה אתם גרים ומה בדיוק מחפשים
עושים על האש
מתנפחים שהמועצה ארגנה בקרבת מקלט
חבל לקחת סיכונים מיותרים
צריך לבדוק?
כאב שמזכיר לי כמו של התחלה של גודש, אבל בלי הרגשה של משהו... וואי זה כואב!! לא זוכרת כאב כזה בהריונות קודמים, בהנקות כן.
כמה דקות? עד עשר דקות נראלי זה עדיין נחשב
איזה חברה הבדיקה?
בגדול נראה חיובי לגמרי 
הבדיקה של לייף הסגולה
מקווה מאוד שזה זה.
רקאניבשעה טובה!!!
בעזרת ה' שימשיך ויהיה הריון תקין וקל בבריאות וידיים מלאות
מציעה ללכת לעשות בדיקת דם
בהצלחה ענקית!!!