היא הפכה מתלמידה מפריעה ובעייתית לתלמידה מצטיינת. טוב לה גם חברתית וגם בתוך המשפחה. אני ממש לא יודעת מה להגיד לך , כי יש לי אנטי לתרופות, אבל במקרה שתיארתי , זה פשוט מציל אותה מהדרדרות למקומות לא טובים בחיים . 

בזמנו היינו אצל פרופ' ורדה גרוס, לשעבר ראש מחלקת נוירולוגית ילדים בשער"צ.

בגל המרכיב של הנטיה לאלימות, היא דווקא שללה אבחנה של ADHD ולא נתנה ריטלין. היא אמרה שריטלין במקרה כזה עלול להחמיר את התסמינים.

במקום זה היא שלחה אותנו לנוירופסיכיאטר מעולה מהדרום, שנתן לו דווקא כדורים מצמח ההיפריקום שהועילו מאוד.

תהיי עם האצבע על הדופק, לפעמים קשה לאבחן במדוייק. הכי חשוב שיקבל את התרופה המתאימה לו.

בס"ד

אולי דווקא בגלל שהיא חדשה, לא ידועות תופעות הלוואי שלה...?

אם כבר כימי הייתי מעדיפה משהו מנוסה.

הריטלין נמצא בשוק כבר ארבעים שנה בערך...

יש לי ילד בכיתה ב' שאולי גם זקוק לריטלין. עשינו אבחון פסיכודידקטי מצפים לתוצאות.

כבר שנים שאני דוחה את הרגע,

כי מאד חשוב היה לי להמתין שהוא יגדל מספיק בשביל לבטא א עצמי הכי טוב שאפשר,

ביחס להשפעת התרופה.

אני גם לקחתי פעם ריטלין, פעם אחת כדי לבדוק אם זה משהו שארצה לתת לילד שלי.

אכן היה היי, והרגשתי פשוט מושלם, מיקוד קשב, נוכחות בזמן ובמקוןם באופן הכי מלא,

שליטה עצמית מול דברים שאני בדרך כלל נסחפת אליהם,
(כמו פורומים... )

וחשבתי שאני הולכת לאבחון גם בשבילי.

אבל הנחיתה אח"כ הייתה בלתי נסבלת. אחרי ארבע שעות של אושר נהייתי עצבנית בצורה מזעזעת.

והרגשתי חוסר קשר בין עצמי לבין מיש שצועקת על הילדים...

כאילו אני שומעת את עצמי צועקת ובלב חושבת "מסכנים, מה אני רוצה מהם? הם לא עשו כלום..!"

לא רק עניין של שליטה, אלא חוסר קשר מוחלט.

ואחרי עוד כחצי שעה נהייתי אפטית בצורה מפחידה.

ב"ה אחרי כמה שעות זה עבר, ולמדתי מאז עוד הרבה דברים...

אחד המעבר החד הזה היה בגלל שלקחתי כדור של עשר מלגרם לארבע שעות,

אפשר לקחת אותה כמות לשמונה שעות ואז המעבר קל יותר.

חוץ מיזה יש הרבה הרבה סוגים של כדורים, מינונים שונים, ולכל אחד ואחת מתאים כדור אחר.

מישהי שחוותה תופעות דומה לשלי עם הכדור של העשר מיליגרם, מתפקדת מושלם עם כדור של 32 מלגרם.

אז לאחר כל הסיפורים מה שלעניות דעתי מאד מאד חשוב זה להיות קשובים לילד.

לשים לב איך זה משפיע עליו. לענ"ד שום מבחן, או ציון לא שווים דיכאון חלילה.

זה לא אומר שאם הילד נהייה כבוי אז לא לתת לו שום עזרה תרופתית, אלא צריך להמשיך לחפש את התרופה המתאימה.

מי שממשיל את זה למשקפיים צריך גם לדעת שלא כל משקפיים מתאימות לכל ילד... 
יש פלוס, מינוס, צלינדר ובכלל מספרים שונים.
לאחר כל הבירורים וכ', אפשר פשוט לנסות. ולראות מה משפיע עליו הכי הכי טוב.

ושיהיה בהצלחה רבה!!

היא הסטודנטית המצטיינת אצלנו בחוג.

הפרעת קשב מטורפת (יצא לי לראות אותה כמה פעמים בלי התרופות וזה היה די שוק לראות אותה עם או בלי התרופה), אבל בזכות הרטלין מצליחה.

היא אומרת, שמבחינתה, אם מישהו צריך רטלין ולא נותנים לו- זה כמו שמישהו צריך משקפיים ולא נותנים לו.
 

חשוב לציין, 
זה לא שהכל טוב ונפתר.
על בעיות התנהגות- עוד יש צורך לעבודה התנהגותית וקוגניטיבית, מלבד הריטלין.
לריטלין כן יש השפעות כמו: חוסר תאבון, ריבאונד כשמסתיימת השפעת התרופה- צריך ללמוד איך לחיות איתה

אבל עדיין, היתרונות עולים בהרבה על החסרונות. התרופה פשוט מאפשרת נקודת התחלה לעבודה משותפת והתקדמות. 
 

בהצלחה

קודם כל - אבחנה ברורה.

מי שמאובחן באמת עם קשיי ריכוז וקשב, אז יש מקום לנסות בתנאי שאינו "מקפיא" אותו מבחינה חברתית, הפסקות וכד'.  תלוי מאד בסוג ובמינון.

יש כאלה שזה מאד עוזר להם, בעיקר מבחינת התדמית העצמית כתוצאה מהצלחה בלימודים.

[שמעתי פעם מפרופ' א. שטיינברג, ראש מח' נוירולוגית ילדים, שגם ביופידבק עוזר. אבל זה מצריך התמדה של תקופה..]

לגבי מה שהוספת שהגב' שאיבחנה דיברה גם על "חשש לאלימות", אני לא חושב שפותרים בעיה של "אלימות" ע"י ריטלין.  ככלל, לדעתי יש הבדל כאשר רוצים את זה כפיתרון לקשיי ריכוז (ה"d"), לבין בגלל ה"היפרית" (הh)..

זה טיפול אינטנסיבי יותר, שדורש התמדה רבה (וגם די יקר),

אבל מוכח מחקרית וקלינית בשיפור רב של הפרעת הקשב. 

מה שכן, נראה לי צריך שיתוף פעולה ורצון מהילד עצמו בשביל הצלחת התהליך. נראה לי.

בכל אופן, תמיד אפשר לברר.

לילדים?

לילד או איש שחסר חומר בגוף- הכדור משלים את החסר. אבל למי שכבר יש את החומר הזה בגוף? זה רעל

גם אקמול נותנים לילדים, אתה לוקח גם סתם ככה?

הרצאה ממכון מאיר

ריטלין או לא:

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=9192&cat_id=4424

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=4575&cat_id=3955

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=9278&cat_id=4445

הייתה איזו פרסומת באינטרנט לא מזמן . 

תשאלי גם בחברת "חותם הטבע" . אין לי מניות בחברה , אבל ממוצר מסויים שלהם אני מרוצה (ממוצר אחר שניסיתי לא הייתי מרוצה) . והכי חשוב , כמו שכתב מישהו אנונימי -כדאי ללכת למומחים וגם לקבל חוות דעת שניה כדי לברר בדיוק את המצב.

המון נחת מהילד . 

יש תרופה טבעית של חברת טבע שהוכחה מדעית לטיפול בקשב וריכוז אצל ילדים

זה נקרא זום (ZOOMׂ)

תקראי על זה באינטרנט

ובגלל שאבא שלי התנגד לא נתנו  לו. באיזשהו שלב (כיתה ז או ח) הוא שמע מישהי אומרת "זה כמו לא לתת לילד שלא רואה טוב משקפיים). אז נתנו לו. עכשיו הוא מצליח ללמוד, סיים תעודת בגרות וכו. אבל נשאר לו ה"אי דפוק" מכל השנים שהוא לא לקח והעיפו אותו מליון בתי ספר, ותמיד מורים הוציאו אותו והוא תמיד-תמיד היה ה"מופרע". 

אוכל ליצור קשר במסר אישי.

לפעמים לא מספיקה השיטה המסויימת, צריך גם מטפל/ת טוב שיאבחן ויתן פתרון מדוייק.

וגם עזר לו כשהיה בבי"ס...

אבל לא כל אחד אותו דבר.. וגם לא לכל אחד יש אותה בעיה.

יש כאלה שצריכים בגלל היפראקטיביות ויש כאלה בגלל חוסר בקשב.

אולי תנסו לתקופה ותראו אם זה עוזר או לא

היתה לי תלמידה שלקחה משהו טבעי, לטענת אמא שלה, לא עזר לה בגרוש

לא היתה מסוגלת להתרכז בשיעור, היה נראה שזה הרבה מעבר ליכולת שלה.

בדיוק ראיתי את שרשור הזה בראשי של הפורומים ואיתי אחרי זה

שיש פרסומת ליד " אמא למה את נותנת לי תרופה שתרדים אותי וכו' וכו' " ובסוף יש -לפרטים ליחצו כאן

תזונה נכונה, עשירה באומגה שלוש יכולה לעזור בס"ד.דברים כמו אגוזי מלך,דגי סלמון ועוד.

הציעו לאחותי שתיתן לגדולה שלה והיא התנגדה בתוקף,

לאחרונה יש הרגשה שזה דור הרטלין..

שמחלקים היום לכל אחד את התואר הנחמד הזה כדי לקבל הקלות וכו'... זה באמת בעיה. אבל בשורש- זה חוסר של חומרים ובאמת צריך לבדוק טוב טוב...

בשביל הקלות רציניות יש אבחון של כמה שעות...

אז זה נותן קצת מרווח נשימה ואפשרות להתנסות בטיפול אלטרנטיבי.

יש ילדים שמגיבים מאוד יפה לטיפול הומאופתי. אני מכירה ילדים מהחינוך המיוחד אפילו, שכבר לקחו ריטלין, קיבלו טיפול הומאופתי והיום מתפקדים יפה בכיתה ללא ריטלין.

לכי למישהו/י טוב/ה.

בס"ד

הוא טוען תוכיח שבעיית קשב היא מחלה.

ואם זה לא מחלה לא צריך לרפא.

זה לא נכון. ריטלין לא מתיימר לרפא אלא לעזור להתגבר על קושי בלמידה.

הוא מספר על מקרים שהגיעו אליו בעקבות פגיעה בגלל ריטלין.
וטוען שעצם האיבחון וכל התהליך זה חוויה של ילד שמשהו לא בסדר אצלו.

גם ילד שכל יום מקבל צעקות מהמורים, מהמנהל, ולא מצליח ללמוד כשכולם לומדים, 
ולא מצליח לקרוא כשכולם כבר קוראים- גם הוא לא מפתח תמדית חיובית במיוחד על עצמו...

 והעיקר איך הילד יסתכל על עצמו בעקבות לקיחת הריטלין תלוי באיך יגישו לו את זה.

נזק נוסף שהוא דיבר עליו זה חוסר תשומת לב לתופעות לוואי כי הילד לא יודע שהוא מקבל תרופה, 
ואז הוא לא מדווח על תופעות לוואי. גם כאן הבעיה היא לא בריטלין עצמו, אלא באופן נתינתו..

בנוגע לקונספרציה- יש אמת בכך שהכל מונע על ידי כסף, אבל זה כל התרופות בעולם.
ועדיין תרופות הצילו חיים, ושיפרו איכות חיים של מליוני בני אדם...

בנוגע לריטלין שהוא לרקח, והאופן בו זה השפיע עליו- מזכיר לי את הניסוי שעשיתי על עצמי.
נכון שזה השפיע לא טוב, אבל זה עניין של א'- האם בכלל זקוקים לתרופה, וב'- גם כשצריך צריך מינון מדויק וכ'
אני מאמינה שיש הרבה תרופות אחרות שאם היה לוקח ומנסה על עצמו התוצאות היו גרועות יותר..
 

הטענה היחידה שלו נגד הריטלין כחומר הייתה חוסר התיאבון שהוא גורם ועצירה של גדילה.

משום מה בשום ארץ לא בארה"ב בה השימוש כ"כ נפוץ בריטלין, ולא בארץ הבעיה היא השמנת ילדים ולא רזון קיצוני..

יש דרכים להתמודד עם זה.

ארוחת בוקר מזינה לפני שלוקחים את הכדור, וארוחת ערב טובה כההשפעה פגה. ואגב לא לכולם זה בכלל מדכא תאבון.

והטענה שכל אדם ימצא לעצמו הגדרה בתוך ה6000 מחלות נפש הקיימות היא באמת מגוחכת. 
 ההבדל העיקרי בין התנהגות לא נורמטיבית לבין הנורמה זה הכפייתיות, וההשפעה על חיי היומיום.
עד כמה אדם בוחר את ההתנהגות או שנשלט על ידה. 

בקיצור דיבר הרבה אבל שום תוכן רציני לא מצאתי שם.

[לא ראיתי מה שהגבת עליו]

יש להעיר, שבנוגע לנושא שכאילו האיבחון והתהליך זה חוויה של ילד שמשהו לא בסדר אצלו - זה לגמרי תלוי בגישה של ההורים. אם אומרים לילד, שרואים שקצת קשה לו  להתרכז, אז יש כדור שיכול לעזור לריכוז, אבל זה לא במקום שהוא ישתדל.. ועם הזמן יתכן שכבר לא יהיה צורך בעזרה הזו,  הוא לוקח את זה טבעי לגמרי.

לגבי תופעות הלוואי, אכן הורים צריכים לדעת לשאול את הילד, אחרי זמן לא-רב בנחת וכבדרך-אגב, איך בהפסקות, אתה מרגיש "רגיל", או אין לך חשק לשחק/נשאר בכיתה? בשיעור אתה מרגיש רגיל, או כאילו "קפוא".. לפי התשובות לראת אם צריך שינוי בסוג, במינון; האם באמת מתאים לו.

לא "כנגד" מה שהביא מישהו אחר.

כל מה שכתבה, דברים נכוחים.

והוספתי מה שאני חושב כחשוב לגבי שתי נקודות שהזכירה.

אני בכלל לא בטוח שכל ילד צריך לצמוח לחיים דווקא מתוך בית הספר-תיכון-אקדמיה,

ושדווקא ילד עם קושי למידתי מהסוג שעליו בה לענות הריטלין, קיבל כוחות גדולים שאיתם הוא יכול להצליח הרבה יותר,

ומסקנתי בהתאם.

ממליץ לכל מי שבעד ריטלין, לנסות פעם אחת על עצמו ולהבין כיצד הוא משעבד את כל כוחות הנפש, היצירה והדמיון, ומכניס אותם לקוביה צרה ומגבילה רק כדי לשבת בשיעור ולהתרכז כמו כולם

מי שכך זה עושה לו, או שקיבל מינון לא נכון, או סוג לא נכון, או שבאמת לא מתאים לו.

אפשר לקבל, ולא להיות "קפוא" בהפסקות, ובשיעור פשוט להתרכז יותר טוב. ללמוד, לקבל ציונים טובים.

זה לא סותר שאחרי שעות הלימודים, ישתולל וישמח.

הריטלין זה לשעות מדודות, בהתאם ליום הלימודים. וגם לא בחופשות.

לכל זמן ועת לכל חפץ.

[מלבד מה שיש  ילדים, שאם לא יהיו במסגרות הללו - לא יוכלו אח"כ ללמוד דברים שהם חפצים בהם. לא כל אחד בנוי "להשלים" אחרי שנים שלא למד. יש שכן ויש שלא]

עבור הילד תוכלי לפנות באישי

תרופה אחת מתוך קבוצה של תרופות, שנקראות "תרופות מעוררות".

יש גם קונצרטה, אדירל, ופוקלין - שפוקלין אומרים שזה עם פחות תופעות לוואי, אבל יקר יותר.

כמובן כל אדם מגיב לכל תרופה אחרת, יש כאלה שאין להם בכלל תופעות לוואי, וזה ממש מצוין להם,

לפעמים לוקח זמן למצוא מה התרופה והמינון שהכי טובים.

ברור שזה תרופה ולא משחק, אבל מי שזקוק לזה - זה הצלה בשבילו.

יחסית, אני לא מספיק מבינה אבל ממה שלמדתי, זו תרופה יחסית בריאה\לא מזיקה, כי היא לא פועלת במקום המח לייצר את החומרים שהוא צריך, אלא מעוררת את המח לפעות בעצמו.

ולכן זה נקרא תרופות מעוררות.

לדעתי כדאי לנסות אם יש המלצה מנוירולוג, אפשר תמיד להפסיק, או לנסות במקביל כל טיפול טבעי יותר.

אישית - מכירה אנשים שזה עשה להם רק טוב!

בהצלחה רבה!

בזמן בית הספר התיכון הייתי די בסדר בשיעורים אבל בבית הייתי מוסח לחלוטין ולא הייתי מצליח להביא את עצמי ללמידה

גם בישיבת ההסדר יותר משעה-שעתיים לימוד רצוף כבר לא יכלתי

גם במכללה אותו דבר, הייתי מוסח במהירות ומתקשה ללמוד ברצף

גם בתור מורה, אני צריך ממש לשבת על על עצמי כדי להצליח להתרכז בהכנת השיעורים למחר

עד שביקשתי מהרופא שלי מרשם ל10 מ"ג ריטלין,הייתי חייב לנסות,וראה איזה פלא,שעה שעתיים הפכו להם ל3-4 שעות מרוכזות לחלוטין ללא שום הסחת דעת,דבר שמעולם לא חוויתי לפני.

עברתי ל20 מ"ג LA שזה דומה אבל בשחרור מושהה לשמונה שעות ולא ל4 ואני ממש מרוצה.

את תעודת הבגרות (תאמינו או לא) קיבלתי רק לפני כמה חודשים. אימי לא רצתה לשלוח אותי לאבחון בגיל מוקדם יותר(עלויות,וטענה שלא יעזור) עכשיו אני אומר זאת בבירור! אם היה לי ריטלין לפני הייתי מוציא בגרות בזמן,את הלימוד בישיבה הייתי מנצל יותר טוב וגם את התואר בהוראה אני בדרך לסיים ב"ה.(לוקח רק ביום חופשי שבו אני פנוי לעבוד מהבוקר עד הצהריים)

ואני מרגיש ממש טוב עם זה.

אם יהיה צורך לתת לבני,אבדוק את כל הכיוונים ואם צריך אתן בלי להתבלבל.

אולי אני לא מאובחן אבל זה עוזר לי מאוד!

[וגם לא מצריך "גמילה"]

בוודאי שצריך עבודת המידות.

אבל הריכוז, אינו רק "מידה". ואם אפשר לעזור לילד כך, כשלא הולך בלי זה, וע"י כך הוא יותר "יחזיק מעצמו" ויצליח יותר, וישמח ביכולתו ויפתח אותה, אז גם זה סיוע לעבודת המידות.

לא סותר, שגם כאשר משתמשים בזה, צריך להדגיש לילד שזה "עזרה", והעיקר מה שישתדל בעצמו, ישים לב וכו'.

"ניתנה רשות לרופא לרפא".  לא בהכרח כל מי שמקבל את זה, אכן צריך.  אבל מי שכן, יכול בהחלט לעזור, לריכוז, ללימודים, לתדמית העצמית.

ובוודאי את צודקת שאדם אחראי למעשיו. אבל "מעשיו" אינם דווקא כוללים יכולת ריכוז בלתי נדלית (ואולי יש יחידי סגולה שמסוגלים ב"עבודתם", אז אדרבה. אבל אין זו מידת כל אדם וכל ילד). ולאידך, מעשיו, כוללים גם השתדלות לעזור לעצמו לעשות מה שצריך, לפעמים גם ע"י אמצעי עזר כאלו.

זו ענ"ד.

זה שנסיון, מראה שיש לאדם כח להתמודד - זה מסר חשוב ונכון.

אבל "להתמודד", זה בכל מיני אופנים. למשל, אם אדם קצר-רואי, אז לא יתבטל, יבדוק אם צריך משקפיים, ואם צריך גם ירכיב אותן כדי שיוכל לראות טוב יותר.

אם יש קושי של "מצב" - אז אכן יתחזק האמונה, יבדוק מה הנקודה של ההתמודדות, מה צריך לחזק - ובעז"ה יצליח. כמובן, לא סותר כל השתדלות מעשית. כך נברא העולם, "אשר ברא אלקים לעשות", גם להכין מהחיטה לחם, לבשל, לקחת תרופה כשצריך.. ואכן לדעת ולהאמין שלחוסן נפשי והחלטה חזקה - יש כח חזק.

הריטלין, אין משמעותו שאנו "פותרים בעיה ע"י סם". אם ילד מצליח להתרכז בלי זה, יפה. אם הבעיה היא כזו, שאינו יכל להגיע לנקודת-פתיחה כמו חבריו, וסובל בגלל זה מאי-הצלחה, תדמית-עצמית-שלילית וכד', הרי שבתורה שכולנו למדים, יש גם מצווה לגמול עימו חסד. לעזור לו להתגבר על כך.

"אמונה", "אמון בילד" - אין פירושן התעלמות מכך שיש בעיות שצריכות גם עזרה "חיצונית". חלק מה"עמידה במכשול" שציינת, כולל גם מציאת אמצעי-עזר כשצריך.

בוודאי, צריך להדגיש לילד שזה לא במקום התאמצות, אלא בא לעזור לה. וזה באמת לא "במקום". סה"כ, שם אותו בנקודת פתיחה דומה לילד שמתרכז בשופי.

ולגבי "איזה מסר של אמונה זה" - לדעתי זה מסר של אמונה גדול מאד. מלמדים ילד, שאין דבר שאינו בהשגחת ה'. גם את הריטלין ה' יצר, גם את השכל של אלו שפיתחו אותו. גם את הרפואה..  ואנחנו משתמשים בכלים שה' נתן לנו.

לכנות את זה "סם", יש בכך צד של הטעיה. "סם", ר"ל, זה דבר שבא לטשטש את האדם, לגרום לו לחיות בהזיות, ל"ע, "לשמח את עצמו" באופן שקרי, ע"י בריחה מהמציאות. פה זה ההיפך, זה נותן לו איזה ישוב הדעת, כדי שיוכל לנצל את כשרונותיו, לפחות כל זמן שהוא נמצא במערכת שתובעת ישיבה בכיתה, לימוד, חזרות, מבחנים.  ובעולם שיש בו גם "לימודי המשך" וכו'.

לא סותר, שיכול להיות שעם הזמן ימצא לו איזה מקצוע "קופצני" - ויסתדר מצוין בלי זה. בדיוק כמו שהוא מסתדר אחה"צ שמנצח את כלם בכדור-רגל....

כמו שלא תתני לילד להרכיב משקפיים כי הוא צריך להתמודד לבד.

אם יש דבר שיכול לעזור, למה לא?!

בס"ד

מחד באמת הרופאים אומרים שלא צריך גמילה.

מצד שני פעם אחת בחיי לקחתי,

(לפני שנה) ועד עכשיו אני מתגעגעת לתחושת המיקוד המדהימה שהייתה,
זה היה פשוט תענוג.

אח"כ היה סיוט כמו שכתבתי, ואני מבינה שלא שווה את המחיר, אבל מתגעגעת...

זה לא סוג של התמכרות?

ריטלין הוא חומר כימי שלכתחילה וודאי שלא מומלץ לצרוך
אבל בדיעבד לפעמים התועלת עולה על הנזק.
השאלה היא מה אנחנו בוחרים מהחיים האלה.
מי שמעדיף טיפול סימפטומתי שכולל את המחירים (חלקם לטווח הקצר ורובם לטווח הארוך!)
זה בסדר
אבל חשוב להניח על השולחן את המחירים ולהיות מודע לכך.

יש אינסוף דרכים שאפשר לנקוט בהן לפני ריטלין
כאלה שמשפרות את איכות החיים לא רק מבחינת יכולת הריכוז כי הן מטפלות בשורש העניין.
ולכל אחד מה שמתאים לו כי מגוון רחב של אנשים עם התמודדויות שונות "סותמים לבעיה את הפה" בעזרת ריטלין.
וזה בסדר לסתום את הפה קצת...
לא תמיד יש כוחות להתמודד עם הכל
רק לדעת
כי הבעיה עוד שם
אני מניחה שגם אני הייתי מרוויחה הרבה מריטלין לו היו מאבחנים אותי בתיכון (איכשהו הסתדרתי בלי להצליח להקשיב בשיעורים אבל זה היה קשה ושלמתי על כך מחיר גבוה של תחושת אשמה שליווה אותי עוד שנים רבות אח"כ)
אבל אם היו מאבחנים אותי ובמקום ריטלין היו עוזרים לי להתמודד עם המוסחות הרגשית שחוויתי היו עוזרים לי הרבה יותר
וזה עוד לפני הנזק לטווח הארוך שהריטלין עושה למגוון רחב של מערכות בגוף (לא רק הנוירולוגית!).

כמורה, כמטפלת גופנפש וכיועצת תזונה
אני תמיד חושבת שצריך להחליט מה נכון מתוך התבוננות במכלול.

בחירות טובות! 
וודאי לשאוף לגעת בשורש העניין ולא לרוץ לפתרון הקצר שלרב יש לו מחיר כבד.

ואגב, מנסיון- לפעמים הפתרון הבריא הוא הרבה יותר פשוט ממה שנדמה!!
 

אבל יש את ארגון "אוצרות". תיכנסי לפייסבוק שלהם לראות המלצות.

זה לא "סם" אלא מעורר את יכולת הריכוז.

ובדרך כלל, זה לא "המנהל שולח", אלא ההורים מתענינים.

ומי שרושם, אינו פסיכולוג, אלא נוירולוג.

[בלי לסתור, שקורים גם סיפורים בנוסח מה שכתבת בערך..]

ויש עליו "הסכמות" רפואיות?

http://blog.armoni.info/%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94-%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A6%D7%99/

באוקטובר האחרון פורסם במגזין nature (שלמי שלא יודע, נחשב לאחד המגזינים הכי נחשבים אם לא הנחשב ביותר בעולם המדע) מחקר שבדק 26 תרופות צמחיות שיובאו לסין ונמכרו באוסטרליה. 
אני לא אלאה אתכם בפרטי המחקר (מחצית מהתרופות הצמחיות הכילו תרופות מערביות רגילות לחלוטין, מחצית מהן הכילו רכיבים שלא צויינו על האריזה או רכיבים מהחי משלל בעלי חיים וכו'...) - אבל פרט אחד חשוב מאוד מאוד לדעת: 

20 מתוך 25 התרופות שנבדקו (באחת לא ניתן היה לבדוק) לגילוי מתכות כבדות, אכן הכילו מתכות כבדות (עופרת, קדמיום ועוד) - בין פעמיים ליותר מעשר פעמים הכמות היומית המקסימלית שמותר לצרוך ביום. 

11 מתוך אותן תרופות הכילו שלושה סוגים שונים של מתכות כבדות.
המתכות הללו ידועות בצורה מוכחת כמסרטנות.

הן גם ידועות כגורם מוכח לשלל בעיות רפואיות קשות וחמורות כמו פגיעות במערכות העצבים, הלב-ריאה, הכליות והרבייה. 

אל תקנו תרופות צמחיות שמיוצרות בסין - זו סכנת נפשות. 

אם החלטתם לקנות, לפני שאתם נותנים את זה לילד שלכם, קחו כדור אחד למעבדה שעוסקת בתחום ותוודאו שאתם לא מרעילים את הילד שלכם. 

אני לא הורה אבל היה לי חשוב לענות פה. אני ניסיתי תקופה מסוימת קונצרטה ועשה לי לא טוב, שינינו מינונים ולא הצליח, ואז עברנו לכדור אחר (לא זוכרת תשם שלו) שהוא פועל כמו ריטלין, עכשיו הוא נכנס לסל של הקניות והוא בשבילי פשוט טוב. בחיים לא הצלחתי ככה, ולגמרי עם מצברוח טוב, ולא הורס תמצברוח כמו שלי הקונצרטה עשה. לי הכדור הזה עושה רק טוב- אם את רוצה תשם שלו אני יכולה לברר. מה שאני חושבת בקשר לריטלין זה שלכל אחד מתאים כדור מסוים ומינון מסוים, אם הכדור או המינון לא נכונים לאותו בן אדן זה יכול רק להרוס ואם מוצאים את הכדור והמינון הנכון זה פשוט מדהים.

יש מישו שהקונצרטה יעשה לו טוב כמו שלי הכדור השני עושה ולהפך. קיצור זה מאוד תלוי וצריך לעבוד עם ניאורולוג עד שמוצאים את הפיתרון. בהצלחה!

ממש ממש תשימו לב לילד. זה חשוב מאוד! זה יכול להציל אותו! אם לי היו מביאים את הכדור לפני שהגעתי לתיכון היה לי הרבה  יותר קל. וגם אם החלטתם לנסות לתת לו- אז לשים לב לתופעות לוואי כמו שאמרתי אם המצברוח משתנה ועוד כמה דברים שזה מאוד חשוב כי לילדים בעיקר קשה להסביר מה התחושות שלהם ואפשר לסבול ככה עם כדור שלא מתאים בגלל שלא יודעים להגיד אם זה עושה טוב או לא.

של כעת, זה "סטרטרה"?..

תפני לעורך דין.

לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!

תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.

תודה רבה. יום טוב.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.