ממש לא "כולן מורידות". ועצוב שיש לחץ חברתי בעניין הזה...

הוא אוהב אותך

ואת מספיק מושכת בעיניו אם הוא מתחתן איתך

ואת תהיי עוד הרבה יותר מושכת 

שגם אם למרות זה, יפריע לו שאת לא חלקה -

תורידי אחרי החתונה. 

(אולי הפוך? יפריע לו שאת חלקה?)

והכי הכי הכי הכי חשוב:

אם את מרגישה יפה, מושכת, נעימה, 

אם לך יש ביטחון בקשר לגוף שלך,

גם הוא ירגיש ככה כלפייך. 

ולא משנה איך את נראית. 

את יכולה להיות חלקה לגמרי, עם גוף מושלם, אבל דימוי גוף נמוך- 

זה ישפיע על התחושה שלו כלפייך.

ואת יכולה לשמוח בגוף לא מושלם, ואפילו להיות גאה בסימנים, במתיחות, ב"פאשלות", להתייחס אליהם בחיוך ובאהבה,

בסוף הוא עוד עלול להמשך אלייך בגלל כל הפאשלות...

אל תשתעבדי לנורמות חברתיות מכאיבות עוד לפני שאת יודעת אם יש צורך.

מזל טוב, בהצלחה!

וגם כמו שכתבו זה תלוי בהרגשה שלך.

לגבר המצוי בדרך כלל לא משנה, הוא לא מבין בזה יותר מדי ויאהב אותך כמו שאת, אם את אוהבת את עצמך.

ביטחון עצמי זה הדבר הכי מושך שיש (צריכה להזכיר את זה גם לעצמי יומם ולילה..).

אם אחרי החתונה תחליטו שאתם רוצים, ממליצה רק רק בלייזר. כך מתפטרים מזה תוך כמה טיפולים והסבל הוא סופי לפחות.

אם זה קצת מפריע לך לביטחון העצמי שלך, את בהחלט יכולה להוריד מה שנקרא "עד קו הביקיני" כלומר שלא יראו שערות שיוצאות מהתחתון. זה באמת יותר נעים ומרגישים יותר יפים - לפחות זה מה שאני עשיתי ושיפר לי את הביטחון העצמי מאד.

שוב - רק בלייזר!!

מומלץ בערך חודשיים לפני החתונה, שאז השער הקצר נושר ועוד לא צומח שיער חדש.

אם יש לך ממש הרבה זמן כגון חצי שנה את יכולה להספיק שני טיפולים, אבל לא בטוח שכדאי לנסות. עלול לצאת תזמון כזה שדווקא בחתונה יהיו שערות. אבל אין גם בעיה לגלח, השערות נחלשות ומתמעטות מטיפול לטיפול וגם גילוח נראה יותר טוב.

בהצלחה רבה ובשורות טובות!

לא מהצד ההלכתי ולא מצד האסטתיקה. תלוי בהרגשה שלך.

היו כאן כמה שירשורים בנושא. את יכולה לעשות חיפוש בפורום. תקלידי  "הסרת שיער בלייזר" או סתם "הסרת שיער".

גם הוא לא יוריד שיער מן הסתם נכון?

גם אני חשבתי עליה בזמנו לפני החתונה.

לענ"ד מה שהכי חשוב שתגיעי שלמה ושמחה במקום שלך.

בגלל שב"ה אנחנו דוסים ולא מדברים על זה קודם לא יודעים מה הצד השני חושב, וטוב שכך.

את שאר השערות בגוף וודאי שמסירים (רגלים, בית שחי)

לגבי המקום הזה אני חושבת שזה תלוי בעמדה הנפשית שלך..

אם את מרגישה עם זה שזה לא נעים, ויותר נוח אם זה לא יהיה (ואת גם מפחדת מה הוא יחשוב אם זה יהיה)- אז תלכי כמה ימים לפני החתונה למישהי שתוריד לך שם בשעווה (לא סכין!!!!)

ואם את מרגישה שזה טוב לך, ולא מביך אותך, ויותר טוב שיש שם שיער- אל תעשי כלום. (וגם את מפחדת מה הוא יחשוב אם לא יהיה)תשאירי את זה.

ב"ה זה הפיך- ושיער גדל בחזרה..

אם תרגישו אחרי החתונה שמתאים לכם כך או אחרת- תמיד אפשר לעשות.

גם ברגליים ובבית השחי אין חובה להסיר, ובהרבה מקרים לבעל לא יהיה מושג מה מקובל, כי הוא לא הסתכל ולא ראה אף אחת לפני.

אצלי ב"ה לבעלי לא היה שמץ של מושג מה אמור להיות, והוא חושב שלהוריד שיער זה מטופש ומיותר ושמח בי כמו שאני באופן טבעי. אם זה סרט זה סרט ממש טוב, ואני אשאר בו, תודה.

אין סיבה שנשים יסבלו בגלל מודל כזה או אחר שלא בהכרח קיים אצל הבעל שלהן.

א. זה שלא שמעת על זה לא אומר כלום.

זה מדרש על פסוק בספר ישעיהו. שאומר שעד החורבן לא היה לבנות ישראל  שיער בערווה וזה גדל אחכ

ב. זה בסדר שלכם זה נעים ונוח וטוב

אבל המשפט הזה-  הקשר שלך עם בעלך הוא הדבר הכי עמוק בעולם, ולא יהיה לו אכפת אם את מחוצקנת ושעירה, כי הוא אוהב *אותך*. וברור שזה כיף וכדאי להתאפר ולטפח את עצמך, אבל רק בשביל הכיף וחלילה לא מפחד שאחרת בעלך לא ימשך אליך...!!

-המשפט הזה קצת עצוב, וגם לא נכון.

ברור שבעלי הכי אוהב אותי בעולם, והכי נעים לו לראות אותי גם כשאני עייפה, עם שער פרוע, בגדי סמרטוטים, חצקון בקצה האף וכל דבר אחר. כי הוא אוהב את הפנים וכו וכו.

אבל עם זאת בעלי (כמו כל הגברים בעולם) אוהבים דברים יפים. כתבו חזל- "אשה נאה.. מרחיבה דעתו של אדם"

כמובן שיופי זה דבר  סובייקטיבי, וכל אחד אוהב לראות משהו אחר בעלי לדוגמא שונא מראה של איפור כבד. ויש כאלה שזה מהמם בעינהם.

וכל אישה שרוצה לשמח את בעלה כדאי לה להשתדל להראות טוב (לפי מה שיפה בעיניה ובעיניו) כדי לשמח אותו, ולהגביר אהבתה בליבו.. 

וכן, נראה לי שרוב  הגברים בעולם ישמחו אם הרגלים של האישה שלהם לא יהיו עם המון שערות /שורות ארוכת

מה שאת חושבת, שכתבת בסוגריים? לא בטוחה בכלל שזה נכון.

מאוד חשוב.

במיוחד כשפותחת השרשור היא מאורסת.

אני לא הייתי חלקה לגמרי, הייתי אפילו פחות חלקה מכרגיל (מכל מיני סיבות, ובעיקר כי למי יש ראש יום לפני החתונה לדאוג לזה?!?! לי לא היה בכל אופן).

היה מושלם.

כתבת ככה כי לך היה כל כך ברור שכך את רוצה וככה הכי יפה וטוב, אבל יש הרבה שלגמרי לא ברור להן.

יש הרבה בנות ונשים שבכלל זה לא אישו בשבילן, והזוגיות בסדר גמור והכל טוב ויפה.

דווקא בגלל זה לא צריך שבנות לפני חתונה יכנסו לסרטים בענין הזה, שכל אחת תעשה מה שנוח לה ושלא יייחסו כל כך הרבה חשיבות לדבר הזה.

מה שבעצם התכוונתי- זה שעצם העובדה שכתבת שנראה לך שכולן חלקות בליל כלולות מראה שיש איזו הנחה בסיסית, איזו אקסיומה, שככה מגיעה כלה לליל כלולותיה.

ולכן כתבתי שלא, זו לא אקסיומה בכלל. יש כאלו שבכלל לא חשבו על זה.

ושאר מה שכתבת- אני מסכימה. זה הכל.

"בעלי אמר לי שעד חורבן בית שני (אם אני לא טועה) נשים היו חלקות באזור הזה. אז זה לא מצב אידאלי."

מדובר על היהודיות בלבד

ועדיין לא מבינה איך יתכן, הרי זה סימן בגרות גם בהלכה
 

וזה לא בהכרח כפשוטו, אלא כמו מדרשים אחרים, דרך להעביר מסר מסויים, ובגלל שבתקופה ההיא היה מקובל שנשים יורידו שיער זה הסתדר ככה. ברור שזה משהו שהיה קיים, כמו שציינת זה סימן בגרות הלכתי.

לי אישית זה נותן הרגשה טובה כשאני חלקה ובלי שערות מיותרות.

אני חושבת גם שגברים מעדיפים את זה ככה. בעלי לא העיר לי על כך אבל גם לפני החתונה התפדחתי מהקטע של השערות(לא הסרתי במקום לפני אבל לקרא החתונה כן.)

ובניגוד לבנות כאן, אני מסירה בסכין וה טוב לי. נכון שכשזה צומח אז יש קצת זיפים אבל אם יש סכין טובה

מורידים את זה וזה נשאר לפחות לשבוע וזה דקה-שתיים של הורדה במקלחת בלי כאבים.

פעם חשבתי על לעשות שעווה אבל זה מזעזעעעע איך אפשר לסבול כאלה כאבים שם???

רק המחשבה על כך והבושה להיחשף ככה מול אישה מנעה ממני...

בהצלחה ולכי עם הלב..

לא נרשמו שום בעיות, כבר כמה שנים.

צ'יק צ'ק ואת מסיימת עם זה!

ולבעלי זה לא היה נוח בלשון המעטה ואחרי הרבה זמן הוא היה מספיק פתוח לבקש ממני להוריד לגמרי

אז קחו הכול בערבון מוגבל, עד שהם לא יתחתנו וידברו על זה חופשי א"א לדעת מה הוא יחשוב ומה הוא ירצה ואיך יהיה להם נוח ביחד..

בכול אופן מאז ניסיתי להוריד בכל מיני שיטות ומהר מאוד עברתי להורדה לצמיתות על ידי לייזר

זה פושט שינה לי (ולו) המון דברים, הכול הרבה יותר חלק וזורם. ואני לא צריכה לחשוש כל פעם אולי גדלו לי שערות וזה מפריע לו... וגם כמעט לא כואב לי וזה גם יותר נעים להיות חלקה, אין אפס

בעובי, בצבע וכו' אבל בעיקרון שה טיפול אחת לחודש שכבר אחרי 2-3 טיפולים ממש מרגישים הבדל

אני עשיתי IPL ולא ליזר, שאומרים שזה לא מסוכן באיזור הזה

איך זה הולך..? אם אני מורידה באופן חלקי או מלא- זה מחייב אותי כל חודש לפני הטבילה גם להוריד?

תקראי בספרי הלכה של הלכות טהרה, כתוב במפורש מה התשובה

וגם אם חוזר שיער, הוא חוזר מעט ודליל ודק כך שלא מפריע. ואת יכולה להחליט שאת לא מורידה במצב כזה.

את מחליטה מה הסטנדרט שלך לטבילות.

ומה שמעבר לסטנדרט, אומרים בלי נדר.

3 חודשים לא עשיתי ואני עוד חלקה. ועשיתי רק 4 טיפולים..

אני חושבת שזה בסיס לאסטתיקה...

ואם בעלה הצדיק יתבייש לומר שזהב מפריע לו???

(בתחילת החתונה אני זילזלתי בזה ואחרי הרבה זמן בעלי התוודה בפניי שזה הפריע לו)

אולי אני טועה...אבל אני חושבת ששיער שם זה ממש לא נשי....בפרט אם הגבר נגעל מיזה...עדיף להוריד מה שבטוח בטוח...מקסימום זה גודל

כשאחד מסימני ההתבגרות של הילדה שהופכת לאשה זה יציאת השיער.

ממש עולם הפוך...

יש דרך לדבר על זה לפני החתונה ולשאול אותו בצניעות על כך?

לענ"ד אין דרך צנועה לשאול על זה לפני החתונה.

אני הסרתי בפנים באפילציה והתביישתי לשתף את בעלי, אז קל וחומר...

ושזה נראה לו מגעיל ומיותר כששאלתי אותו. אז שכל זוג יחליט בעצמו, ובכל מקרה במצב שבו האישה סובלת מזה כדאי שהבעל ילך לקראת אשתו. משום מה לא נראה לכן שגם הוא צריך להוריד שיער, נכון? זאת פשוט נורמה, ואגב גם לגברים זה עניין של נורמות...

לענין של הסבל שלה אפשר למצא פתרונות..

ואם הוא לא מעונין בזה יהיה יותר קשה למצא פתרונות...וכדאי הוא המאמץ..

משווע. למה צריך להעלות את העניין ולעורר את דמיונו??

כדאי להוריד שערות כי טבע הגברים (וגם הנשים) שאוהבים גוף חלק.

אפילו שזה לא טבעי זה הרבה הרבה יותר יפה. אם לאחר החתונה בעלך יגיד לך שזה מוזר ורוצה עם או שתשאלי אותו ויאמר-

אפשר לשנות בכיף.

ולא מתאים כלל

יכול להוביל להרבה הרהורים לא במקום

המנהג שלנו להוריד (כך גם אמא שלי נוהגת..)

ללא קשר לתרבות של היום.

אני 123 אני איתך עם כל מילה!!!!!

אני אישית עוד הרבה לפני חתונה הוררדתי הכל...

ולאלאלה שאומרות ה" ברא אותנו ככה אז אל תורידי צפורנים, וה" ברא אותך גם בלי עגילים ובלי תכשיטים ...ואל תסתרקי...ותתלבשי איזה בגד מרושל רק לצניעות..

אבל יכלתי להסכים עם דעות של אוהבת את זה או לא אם זה נשי או לא אסטתי או לא וכו.

אבל מקומם אותי המשפט תעשי מה שטוב לך ומה זה המשפט בעלך צריך לאהוב אותך כמו שאת?

יצא לי לשמוע הרבה הרצאות של שלום בית וכמה הרבנים זועקים לנשים תתיפו בעיני בעליכן אני מנסה להשיג קישור לרב מזרחי ..

שלא יחפשו את זה בשדות זרים..

ויש לי חברה שבעלה מטפל בהתמכרויות לאינטרנט וטיפול זוגי אמרה לי שבעלה אמר לה שעיקר הבעיה מתחילה בזה שנשים יולדות וממשיכות ושוכחות לטפח את עצמן..

והרבה פעמים תחילת הטיפול אצלו תתטפחי את עצמך מכל כיוון ותשאלי את בעלך מה הוא אוהב איפור כזה או כזה ,חלקה או לא..

והרבה בעלים במיוחד אצל זוגות מאד חזקים מבחינת דת] קשה להן להגיד להן את זה..והנשים שלהן בטוחות שזה לא מפריע להן..

נשים תפקחנה עינים וותאמצנה לטובתן ולטובתכן!!

אני אישית מיד אחרי שאלתי את בעלי כי אני לא חושבת שזה צנוע קודם ובעיקר שלא יכול לדעת קודם...ושיניתי הרבה מהקולקציה שלי לטובת בעלי

ותאמיני לי שמראים להם שחשוב לנו שנעשה להם מה שהם  אוהבים הם מאד מעריכים את זה.!

ואני מכירה אישית זוג עם 6 ילדים דוסים [לא יודעת איך התגלה ומה היה] וחי עם רוסיה יפה בדירה במשך שנים עד שרבנים הצליחו להציל אותו .

לאותה אחת שאמרה שבעלה לא מסתכל כלום תנסי פעם להוריד ולטפח את עצמך מאד בשבילוו ותגידי לו את זה עשיתי בשבילך כך וכך תראי את התגובה שלו ..ואם יגיב שזה לא מענין אותו אז הוא ממש זן נדיר..אבל את תסיקי תמסקנה  מראש אלא אחרי שתעשי את זה יש הרבה הפתעות בחיים.

להסרת שיער באותו מקום - אז בעלים שזה לא מענין אותם הם ממש לא זן נדיר.

אני מתחברת לענין הטיפוח בהחלט. אבל הכל במידה. צריך שיהיה איזון.

גם בעלים צריכים לעשות עבודה על עצמם - לא תמיד אישה יכולה להיות מטופחת ב 100 אחוז למען בעלה ומוטב שילמד לקבל אותה כמו שהיא בזמנים האלה.

הזן נדיר , הגבתי לזו שהיא דברה על הסרת שיער בכל המקומות ובכללי איך שהיא נראת לא מענין אותו..

אז הצעתי לה שתנסה אחרת וכל מה שרשמתי למעלה ..

ובקשר לזמנים אלו שרשמת :לא בקשתי יום אחרי לידה .ולא חודש אחרי לידה...

ולא מדובר על טיפוח של 100% ולא ב100% מהיממה.או 100% מהחיים...

תתעודדו אם אתן גם מסכימות עם זה..לפחות לא יטעו אותה..עוד בית בישראל..

גם בעלי גוזר ציפורניים, וחופף שיער ומסתבן ומתקלח.

מה הקשר להורדת שיער? מבעלך את גם מבקשת להוריד שיער?

ומה הקשר לסיפור עם הרוסיה? אז הוא היה אדם רע!

אשתו לא אשמה שבעלה היה בן אדם רע. זה הוא שאשם שהונה אותה כל הזמן הזה.

אם באמת היה אוהב אותה ואכפת לו ממנה היה מדבר איתה.

ובכלל אם את רוצה לשכנע מישהו את לא צריכה לצעוק כ"כ...

למה תמיד להסתכל על הצד השני?

אני לא מבקשת מבעלי לגלח שום דבר, אבל אני בוודאי לא משווה עצמי אליו.

תצאו מהסרט שבעניין שערות, ובמיוחד ערווה, נשים לא צריכות להתבייש.

אני מתביישת בשערות שלי. אני לא חושבת שזה יפה/אסתטי/נשי. אני מורידה בשביל בעלי אבל קודם בשביל עצמי.

לא כל דבר טבעי הוא טוב ויפה. 

שפם הוא טבעי. לא להוריד?!

נראה לי שהדיון סתם הולך פה במעגלים.

אם את מתביישת בעצמך ובסימנים של הנשיות שלך תעשי מה שטוב ונח לך אין לי שום בעיה עם זה.

רק אל תציגו את זה כדבר ההכי מקובל וחובה שצריך לעשות אותו.

היה על לברר בעדינות אחרי החתונה.

קחו בחשבון שבתחילה הבעל בקושי יודע מה הוא רוצה מעצמו.. גם בשבילו זה משהו חדש

אח"כ כבר יותר נעים לדבר על הנושא

לא ידעתי ששיער ערווה זה נשי...

וכאמור, שפם זה גם נשי???

שערות ברגליים זה נשי???

לא!

נשי זה להיות חלקה!

אל תהפכו את הבדיעבד ללכתחילה...

אז תיישמי על עצמך.

נשי או לא נשי, אנחנו חיות עם הבדיעבד טוב מאוד. גם הבעלים שלנו ב"ה.

לא מבינה מאיפה בא הלהט הזה לחנך את כולם מה טוב ולא טוב בחדר המיטות.

מה נשי ומה לא נשי

מה מגעיל ומה לא מגעיל.

טוב לך? תורידי.

את אוהבת את איך שאת? אל תורידי.

לא מבינה מה נסגר עם תגובות פה, להלחיץ כלה טריה בנושאים כאלה!!!!

כאילו זה כל מה שצריך להיות לה בראש!!! לספק גוף מושלם!

אתן לא זוכרות מה זה להיות מאורסת?!

גם אם בעלך יעדיף אותך חלקה, הוא יהנה איתך מאוד גם אם תחליטי שלא להוריד!

בטח ובטח בהתחלה, שהכל כל כך מרגש!

(ובטח אם הוא יבין שיש נשים שזה יסורים בשבילן להוריד. לא כל בעל מוכן שאשתו תסבול בשביל איזה פנטזיה)

ברור שבעלי אוהב אותי כמו שאני (ולכן הוא בחר בי לאישה כי זה אני ולא אחרת)

אבל יש דברים שמפריעים לבני זוג ואפשר לשפר אותם, לדוגמא: "מאוד מפריע לי שכל שבוע הכביסה בסלון זרוקה פה עד הדלקת נרות" אז ברור שאני (האשה) יעשה מאמץ לשנות

כך גם בנושא הזה, יש הרבה בעלים שמעדיפים כך או אחרת ובזכות זה הם יותר נהנים/יותר זורמים וצריך לראות אם האשה יכולה לעזור להם בזה

זה לא קשור לאהבה לדעתי

לדוגמא: "את תמיד יפה אשתי היקרה אך שאת שמה עדשות ולא משקפיים זה ממש מודגש יותר"

גמני חששתי מזה לפני החתונה לכן הורדתי הרבה יותר ממה שאני מורידה היום.

לדעתי מכיוון שאת לא יודעת איך הוא יעדיף וזה ממש אבל ממש לא שייך לדבר על זה לפני אז כדאי להוריד ברמה שתרגישי בנח (למשל חלק להסיר וחלק לקצר). מיד אחרי החתונה הכל כל כך חדש ומרגש אז זה מספיק לדעתי.

אחרי תוכלו להחליט מה מתאים לכם. יש כאלה שזה לא מפריע להם.

אישה שמחייכת, שמחה ומרגישה טוב עם עצמה.

חז"ל מלמדים אותנו "חן אישה על בעלה", זה משהו ידוע. את יפה בעיניו.

האם להוריד שיער ואיפה ועד כמה?

מה שיגרום לך לחייך ולהרגיש טוב עם עצמך.

ניקח את זה רגע לדוגמא שקל להבין- יש אישה שתרגיש שאם היא רק תוריד עוד 5 קילו היא תהיה יפיפיה וכרגע היא מרגישה גדולה מידי. לא יעזור כמה ישכנעו אותה שהיא מקסימה היא מרגישה כבדה וסביר להניח שזה מה שהיא תשדר.

ויכול להיות אישה שאובייקטיבית היא שמנה אבל מרגישה נפלא עם הגוף שלה ואי אפשר שלא לאהוב את איך שהיא נראית.

בקיצור- תחשבי על עצמך, מה שיעזור לך להרגיש בנח בסיטואציה הזאת, 

יש נשים שמרגישות צורך להיות חלקות לאחרות זה נותן תחושה של ילדה קטנה והן מעדיפות את המראה "הטבעי" או שזה פשוט לא מפריע להן ולבן זוגן.

ותמיד תוכלי לבחור אחרת בהמשך החיים ולהתייעץ עם מי שדעתו חשובה יותר מדעת הפורום

אז אני יכולה להגיד לך שאני ההיתי מאד רזה ומחוטבת לפני חתונה .

ולבעלי שאני יהיה יפה ומטופחת מוכן להשקיע הכל.[זמן וכסף ועזרה בבית ]

ואחרי כמה לידות עליתי ועליתי ועליתי,

ובעלי אדם נפלא ויש בינינו אהבה גדולה,

ככה אזר אומץ ודבר איתי על המשקל ,

[ונתן לי אופציות שאלך לדיאטה ומכון כושר]

וגם בזמן הריון לא הקפדתי להיות חלקה,

חיפש שעת כושר ודיבר איתי  שזה מאד מאד חשוב לו שיהיה חלקה שזה די מוריד לו את החשק.

וחייכתי והרגשתי טוב עם עצמי.ועם איך שאני נראת,

וקשה לי להאמין שרק בעלי כזה.

אז איך זה מסתדר עם חן האשה על בעלה?

מי אני שאסביר דברי חז"ל? באמת. ובכל זאת אנסה,

תקראי את מה שאת כותבת ותראי איזה יופי של תקשורת יצרתם,

לא בכל זוג יש את הפתיחות להעלות דברים כאלה שמפריעים לאחד מבני הזוג.

הרבה בולעים, מתבאסים ולפעמים גם פוזלים החוצה לצערנו.

כנראה שאת חשובה לו מאד ואת יקרה לו ולכן הוא ביקש שתתאמצי בשבילו.

אני לא חושבת שהוא היחיד שזה מפריע לו ואני לא חושבת שזה מפריע לכל הגברים.

כמו שכאן לכל אחת יש טעם שונה ודעה שונה כך גם הגברים. 

ואם יש פער בין הטעם שלו לטעם שלה הדבר הטוב הוא כשיש תקשורת בריאה ואפשר לגשר ולמצוא דרך שתתאים לשני הצדדים.

ותודה ששיתפת!

זה בדיוק מה שלא הבנתי אם חן האשה על בעלה ,

אז למה עדין שאשה מרגישה טוב עם עצמה יש דברים שיפריעו לבעלה?

[אני חושבת שיש בדברי חזל אלו דברים יותר עמוקים ..ואןלי לומדי תורה ידעו להסביר את דברי חזל.]

ואצלי זה הכי ברור להתאמץ במה שהכי חשוב לבעלי , [היו כאן הרבה תגובות הפוכות, טוב לא חיבים לחשוב כמוני]

[הרי לא כל הדברים בעולם חשובים לו]

וברור לי שלאחד זה מפריע ולאחד לא,

ולגבי המשפט הזה,שרשמת,

מסכימה איתך בכל מילה,

,"לא בכל זוג יש את הפתיחות להעלות דברים כאלה שמפריעים לאחד מבני הזוג.

הרבה בולעים, מתבאסים ולפעמים גם פוזלים החוצה לצערנו."

עצוב מאד,ובאמת כדאי שכל אשה תיקח לתשמת ליבה ולנסות לעלות עם בעלה ולדבר גם על נושאים כאלה.

ולהבין מה טוב לו ולא לפרש לבד..

תודה רבה!!

וגם בפשטות אני מניחה שגם במראה הפחות מטופח אני בטוחה שעדין האיש רואה חן אצל אישתו גם אם יש דברים שהיה רוצה שתשנה.

וכמובן שחן זה מעבר ליופי כשלעצמו, זה גם היופי הפנימי

הלוואי שחשבת את זה ברצינות ואת לא צוחקת איתנו.

השיער לא חוסם את הפתח

ממליצה לא להוריד לגמרי את שיער הערווה (אפשר להכנס לאתר שלה ולראות את זה).

השיער שם נועד להגן על הנרתיק שלנו ועל דרכי השתן.

אני בעד להוריד- למי שהיא או בעלה מרגישים צורך בזה . לדעתי במידה- ואפשר לעשות חלק מהאזור חלק לגמרי וחלק "רק לקצוץ".

כמו כן יש דעות בהלכה שצריכה להוריד הכל- לכתחילה.

אז בסופו של ענין- כל אחת שתעשה מה שטוב לה/ מה שספקו לה

צוטטה פה רופאה מומחית לנושא שמעידה שלשערות האלה יש חשיבות בריאותית.

זו גם העמדה הרפואית שאני מכירה, שכשמורידים יש יותר סכנה לדלקות וכדו'.

את מכירה רופא שאומר אחרת? מוזמנת להביא את דבריו.

אם לא - למה לזלזל במה שאמרה הרופאה? בגלל שיש מקומות אחרים בגוף שזה לא נכון? מה הקשר? היא עוסקת בתחום המומחיות שלה.

כמו שידוע ששיער על הראש מגן על העור. כשאחי היה ילד וקיבל כימותרפיה בקושי הרשו לו לצאת מהבית, כי בלי השיער חסרה לו הגנה חשובה. אז הוא היה עונה לרופאים בציניות שאין בעיה לצאת מהבית כי שעווה לא מגנה על האוזניים? מה הקשר?

לא משנה מה זה? אין שום דבר שאת אמורה להפדח בו בפניו. איזו מין זוגיות זו כשמתפדחים?

ואם נשואה  ולא טריה ובעלך מתביש ....אז יש לכם בעית תקשרת גדולה.

יש הרבה הרבה סוגי זוגיות.. זה שהיא לא מרגישה בנח לדבר על זה איתו זה לא אומר שיש להם בעיית תקשורת.

זה באמת נושא שלא נעים לדבר עליו חופשי. וזו צניעות יפה שזה לא נושא חופשי. (ואני ממש לא אומרת שאסור לדבר על זה, מותר וצריך אבל בצניעות והבושה כל כך מתאימה בעניין הזה לדעתי).

ויש כאלה שיש להן קצת יראה מהבעל (כמו רבקה אמנו..) זה לא אומר שאין להם זוגיות טובה הם יכולים להיות זוג מקסים ובריא.

תזהרי בכמה מילים במקלדת אפשר להרוס (ואפשר גם לבנות כמובן). זהירות.

(אני אנונימית אחרת)

צריך לשים לב.. אני לא מדברת על ספציפית מה שהועלה פה

אבל יש נושאים שעצם ההעלאה שלהם יכולה לגרום להרהור אצל הבעל.. 

ולא מומלצת

זה שיש לו אשה לא אומר שהוא צריך לדעת הכל על העולם הנשי 

כמו שכאשה את לא יודעת הכל על העולם הגברי

ודווקא מהכוון הזה - שגבר לא יודע הכל על העולם הנשי - זה טוב

זה שומר אותו מכל מיני דברים לא טובים

ואשה שיש לה חכמת נשים אמורה לדעת ולשים לב לרגישות הרצויה

ולא לומר כל דבר... 

בנושא הזה ספציפית זה אמור להיות בעדינות ובצניעות אחרי החתונה

למי שחשה צורך בכך

מי שלא חשה צורך בכך ובאינטואיציה שלה אין בעיה עם העניין (ותסמכו על האינטואיציה הנשית שלכן! היא יודעת הרבה)

לא חייבת להעלות את הנושא כלל לדיון

זו דעתי - ולגבי הדבר הראשון שכתבתי מצאתי כאן נקודה חשובה להעלות

לבין הסרת שיער, אם זה מה שאת שואלת.

הורדת שערות זה עיניין של טעם וזיעה זה עיניין מסריח לכל טעם.

מה מעליב ?

בצורה עדינה בשעת שיחה במיטה שדברנו על אה ועל דה.

בעלי מצא הזדמנות אמר לי שהוא מעדיף שאני ישתדל להיות חלקה ..

לא אמר זה מגעיל אותי או משו כזה נתן לי להבין שיתר כיף לו ככה..

לי תמיד הפריעו השערות אבל לא עשיתי עם זה כלום, לפני החתונה היה לי ויכוח עם חברות אם להוריד או לא והחלטתי לשאול את הארוס שלי(היום בעלי היקר), והוא אמר שגברים אוהבים חלק. אל תדאגו-שאלתי בצורה מאד עדינה.

הוא הביא לי את הסיפור של אמנון ותמר- מי שלא יודעת, כתוב שם "וישנאה" מה קרה שפתאום שנה אותה? אלא ששערה אחת התלפפה על האיבר שלו וגרמה לעקרות.

אז כמו שמישהי אמרה, נשים פעם היו חלקות ולכן המקרה הזה הוא שונה מהרגיל.

אז החלטתי שאני מורידה

ובאמת עד חודש שמיני בהריון הראשון הייתי מורידה עם שעווה (תכננתי לייזר אבל אז נכנסתי להריון..) בחודש שמיני כבר ממש כאב לי והפסקתי.

מאז אני כבר לא מורידה.

למה?

אז ככה,

תמיד בשלב הגדילה של השערות זה היה ממש מגרד וגם הציק לבעלי, יותר מאשר שערות ארוכות.

טוב, אבל זו בהחלט לא סיבה מספיק טובה, כי אני יכולה לעשות לייזר..

אבל,

בעלי היה בקורס של מכון פועה לחתנים לקראת חתונה או בשנה הראשונה והרב בורשטיין אמר שם שכל הבעלים יגידו לנשים שלהם שלא יורידו שם! מאז אני כל הזמן אומרת שאני צריכה להתקשר ולברר למה אבל אני לא עושה את זה.

מאחר ושמעתי כבר כמה פעמים (כולל מקוסמטיקאית שעושה שם לייזר) שזה פוגע בהיגיינה של המקום אז אני מאמינה שזה כנראה קשור לזה..

אז מה אני מציעה?

1. לברר קודם טוב טוב אם זה פוגע כשמורידים שם, ואם בכל זאת רוצים ללמוד איך שומרים על ההיגיינה בצורה הטובה ביותר.

2. אם מפריע-להוריד פעם אחת לפני החתונה ואז לראות אם רוצים להמשיך..

3. אם מחליטים שרוצים- ללכת עד הסוף ולעשות לייזר (כמו שכבר כתבו), אחרת זה דוקר ומציק וממש מעצבן, יותר משיער!!

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

אולי תתייעצו עם חמיך?

עלה לי שואב שוטף ידני או רובוטי..

השאלה אם תשתמש בו..

בטח אם הכל עליה

ואם זה משהו שאין לה אז בכלל כדאי

אנחנו קנינו בכל מיני הזדמנויות להורים: שואב שוטף, מטחנת בשר, מדיח כלים (לא היה להם אבל כן הייתה הכנה במטבח), מקרר - כשהמקרר שלהם גסס וידענו שקשה להם לקנות.

זה הריון ראשון ואני קצת בלחץ

הייתי בטוחה שעד כה אני כבר אלד מזמןן

לק"י

עושים מוניטור, שתן ולח"ד אצל האחיות.

ואז עוברים לרופא, הוא עובר על המוניטור ועושה אול'. יש רופאים שמציעים לבדוק פתיחה/ אורך צוואר הרחם. אני אישית מסרבת כשאין סיבה אמיתית.

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש דרך הקופה

אפשר לקבוע פגישה עם העוס, זה ללא עלות בכלל. פשוט לצלצל לשאול מתי היא נמצאת, אמורה לעבור בין מרפאות.

והיא עוזרת למצוא ולהפנות הלאה.

אם הטיפול הוא דרך הקופה זה ממש בחינם, רק לפעמים יש המתנה.

העוס יכולה לסיע בקיצור ההמתנה אם תחשוב שזה דחוף...

יש גם טיפול תרופתי שמאד עוזר. אני הרגשתי שצריכה את העזרה התרופתית כי אחרת לא אתמיד בטיפול, כי לא היה לי באמת כח לטפל בעצמי.

מה קורה בטיפול?

בגדול, נותנים מקום להכל. הרבה פעמים דכאון נובע ממקום בתוכינו שמכל מיני סיבות  אנחנו חונקים בפנים. והחנק הזה מחלחל כמו מוות של איזור מסוים בנפש. וזה מוביל לדכאון המדובר.

כשמגיעים לטיפול ויש מקום להכל, להניח כל רגש כל חויה כל תחושה, עצם האוורור הזה מאד מקל ומסיע לחזור לחיים.

יש גם כלים מעבר שעוזרים להתמודד.

ועוד 2 נקודות חשובות:

ויטמינים- למלא מאגרים של משפחת ויטמיני בי, ברזל, וויטמין די. בשלושתם מצוי מאד מחסור אצל נשים בפרט אחרי לידה והם קריטיים לבריאות הנפש.

ספורט- לא תמיג זה ישים אבל אם כן, כל פעילות גופנית, גם הליכה של 20 דקות בפרט אם נעשית בשמש- מעלה רמות של הורמונים בגוף שאחראיים על מצב רוח חיובי.

ואם יורשה לי לעודד- זה עובר. זה לגמרי יכול לעבור.

ספורט התגלה מחקרית כיעיל כמו טיפול תרופתי כשהוא נעשה במינונים מסויימים.

אם אני זוכרת נכון זה משהו כמו 20 דקות של פעילות מאומצת (נגיד הליכה שמתנשפים) 3 פעמים בשבוע, אבל לא זוכרת במדויק.

וממש התגלה שמוחית זה עוזר כמו טיפול.

וויטמינים סופר סופר חשוב.

לנסות טיפול דרך הקופה.

ומצטרפת גם לזה שדיכאון מגיע בדרך כלל מסיבה מסוימת, וכשאת מבינה מה הסיבה ומטפלת בה הרבה פעמים הוא פשוט עובר...

אבל ממש חמוד שהיא אומרת לבד שמוצץ יכול לעזור לה

הייתי שוקלת להביא לה

אפשר ללכת לריפוי בעיסוק. ובינתיים לתת לה ללעוס דברים אחרים, כמו חתיכת בד שתחברו לבגד שלה, כפית חד פעמית, מאכלים קשים כמו גזר וגריסיני...

יכול להיות שזה נובע גם ממשהו רגשי, אז יכול להיות שכשזה ייפתר גם הצורך התחושתי ייגמר.

בינתיים תשתדלי כמה שפחות להראות לה את הגועל שלך, כי מן הסתם זה ישפיע על הקושי הרגשי...

❤️

חשבתי לתומי שתחושתי זה ילגים שנולדו ככה.

זה יכול להווצר ביום בהיר אחד?

ויכולות להשתנות במהלך השנים.

שלושה מילדיי (אם לא פספסתי נוספים) "אכלו" את החולצה שלהם בשלב מסוים של חייהם, וזה עבר אחר כך. אצל הקטנה (הילדונת שעל הרצף) זה עבר לאחר שבגן ובבית עשינו מה שכתבתי לך (בהתייעצות עם המרפאה בעיסוק). יש לה צורך גדול בתחושה, וזה מתבטא בכל מיני אופנים, וזה אחד מהם.

אבל באמת זה יכול להיות בגלל עניין רגשי, ואז זה יעבור בזכות הטיפול הרגשי... תתייעצו עם המטפלת הרגשית.

יש כאלה על שרשרת, שגם נראים יפה.

היא ממש אוהבת

אני מרגישה שבימים שאני מצליחה להפנות אליה יותר זמן איכות זה פחות קורה ככה שאולי באמת זה רגשי אצלה ויעבור מהר מעצמו...