כל מילה, רק שהייתי ממליצה על שילוב של 2 הדרכים, להתחיל להפגש ותוך כדי המשהו יבשיל.. לא בטוחה שתהיה הבשלה בלי תנועה קדימה/ בחישה..

האם הרצון להתחתן, לזוגיות ,לאמהות קיים בצורה חזקה וגם יש פחד, והוא קיים אך הרצון עולה= אז אין מה לעשות, תתחילי להפגש ולאט לאט הפחד יתמסמס בעיקר אם תמצאי את האדם שישרה בך בטחון. אך אם להיפך, הפחד גובר על הרצון, וכשאת חושבת על זוגיות והורות זה עושה לך מחנק ולא טוב עדיף לחכות מעט.

אני מאמינה גם בסבלנות לתהליכים... ואת, בפנים יודעת בדיוק מה גובר על מה...

שה' יברך אותך ואת דרכך ברק טוב!

עם מלא סימני קריאה...

אני ב"ה מאורסת

ולהגיד לך שהרגשתי ''מוכנה''?! ממש ממש לא! כאילו- בעיקרון כן אבל אף פעם את לא תרגישי 'זהו עכשיו אני באמת בשלה' אין מה לעשות תמיד יהיה שם חשש, וטוב שכך!!!!!

זה סימן שאת מבינה את הגודל העצום שיש לחתונה, את מבינה שזה דבר משמעותי ועצום ולכן זה מפחיד..

גם אני אמרתי לעצמי-

'מה, אני.. באמת אני ראויה לדבר כזה? איך אדע אם אני באמת מוכנה לזה?...'

ד''א גם לפני הקומונה פחדתי ממש להכנס לזה, כי זה מפחיד! את מבינה שיש לך אחריות מטורפת...

אם מה שמפחיד אותך זה גודל האחריות אז הפיתרון הוא פשוט להרפות ולסוך על ד'...

פשוט שמים בצד את כל הספקות, מתפללים לד' ועם הרבה אמונה וסיעתא דשמיא בע"ה תקפצי למים...

'ספק' בגימטריה 'עמלק'! במיוחד עכשיו בר"ח אדר- שנזכה למחות את זכר עמלק באמת!!! בהצלחה נשמה!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים