אני בעד. ממש ממש
מחר?![]()
(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)
אני בעד. ממש ממש
מחר?![]()
(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)



לאוסטרליה או ניו זילנד, אם היתה לי אפשרות כספית מחר הייתי עפה לשם.
או לחופשת סקי באזורים המושלגים במרכז ארה"ב, במקום שלא מתפעלים מהשלג ופשוט נהנים ממנו.
adarתלוי באפשרויות שעומדות לרשותי מבחינת כסף, זמן, עבודה, מזג אויר, כח, וביטחון.
#בארץ-
דרומה לשוקדה- פריחת הכלניות ומסלולים באזור.
דרומה לאזור ים-המלח, עין קדם והאזור,
דרומה לאזור מכתש רמון ומסלולים באזור, ביניהם פרסת נקרות,
דרומה להרי אילת, הר יואש, נחל גשרון, נחל מפלים, קניון האדום, קניון ברק וקניון ורדית.
#המון מקומות ביו''ש שלא הייתי אבל לא רלוונטי כרגע בעקבות המצב הביטחוני.
#לגיחות קצרות- אזור הכרמל. (אולי מחר)
#את הצפון די מיציתי, חוץ ממצודת נמרוד ועוד כמה מקומות באזור.
חוץ לארץ-
#ירדן- כולל פטרה, ואדי רם, עקבה, רבת עמון, ג'ארש, מדבא ועוד
אחד החלומות שעוד אגשים בע''ה זה צלילה בחופי סיני.
חלומות שאולי יקרו מתישהו בגלגול הזה ואולי לא:
#מצרים- קהיר, גיזה (הפירמידות) אלכסנדיה, שארם א שייך והר סיני,
#לבנון- ביירות, צור, צידון, הר הלבנון, בקעת הלבנון ובפרט חורבות בעל בק (מארק טויין עשה לי חשק)
#וכמובן כמו חלומו של מר פרס היקר - לנגב חומוס בדמשק.
#מקומות רבים שעוד לא הייתי בהם בחו''ל ואני רוצה להיות בהם, כך שאין טעם לפרט.
אחד החלומות הרחוקים- הקריביים באמריקה.
החלומות היותר הגיוניים- מסע סקנדינביה, וכמה בירות אירופה.
(יש דברים שגם אם לא אפשרי להגשים אותם, עדיין אפשר להתענג לחלום עליהם, ובינתים לטייל ב- goggle earth)
adar
מוטיבציה
אושר תמידי
שטח זה לחלשים ..
אילת ..פעם לפני שחזרתי בתשובה הייתי באילת כל שנה ..
היום זה בעייתי יותר..צריך למצוא מסלול דתי וזה בעיה לא תמיד יש
יענו שיוצאים מאורגן עם הרצאות של רבנים זמרים וזה..
האמת שכבר נמאס לי מזה אבל העניין בללכת פרטי שזה מסובך כי אז לא כולם דתיים ו..צניעות..בריכה בלאגנים ..
אין שעות נפרדות וכו'
ואולי גם תוך כדי לראות אם הטואטה דה דנאן אמיתיים 

אני בעד. ממש ממש
מחר?![]()
(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)
מוטיבציה
מוטיבציה
adarומותר. לאילת אסור לרוב הדעות, כי יתכן שהיא מחוץ לגבולות פרשת מסעי.
"אוי נו". זה כנראה באמת "אוי" , אבל מסיבה אחרת...
תכלס זה לא בגדר המלצה?.
אני למשל לא יכול לחשוב על זה בכלל עם כל הטומאה של הגויים האלה
פעם נסעתי לפני שחזרתי בתשובה..היה כייף חח אבל היום? לא יכול לחשוב על זה אפילו
לא מתמצאת בכל הספרים בכזו קלות..אני בעד. ממש ממש
מחר?![]()
(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)
משיח בן דודלרוב הציבור. אין הלכות מלכים בשו"ע ולכן גם טין אזכור ליציאה מהארץ. אבל כן יש התייחסות מסויימת בתחילת הלכות חול המועד , במשנה ברורה.
( בשולחן ערוך גםאין הלכה לא לרצוח ולא לדבר לשון הרע...).
אני בעד. ממש ממש
מחר?![]()
(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)
כמעין הנובעבציווי הכיבוש בפרשת מסעי. כך דעת ספר תבואות הארץ , ואדמת קודש , וגם הרב חיים קניבסקי, הרב אויירבך, הרב אלישיב , ונראה לי שגם הרב ליאור שליט"א. נדמה לי שהוא אוסר לצאת לאילת ,אם לא לצורך שמותר לפי ההלכה.
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
🤡
אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח
שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום
כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,
למרות שהוא לא קרוב משפחה,
ולא חבר קרוב,
ולא בוס,
אלא ''רק'' מנחה ומנטור.
מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,
ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.
נוחי בשלום,
פרופסור עדה יונת.
אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...
היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.
היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.
יהי זכרה ברוך.
לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית
בפועל היתה רק אחת
לא היו גונבים ממנה את הגילוי
אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים
מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב
החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.
בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.
אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.
הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל
קטן מידי.
תעבור למצב מחשב
ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה
החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.
עכשיו הכל מובן.