זה קשה וכואב.
אבל מוכרחה לומר לך, כמה שיישמע הזוי, שאת במצב טוב. כי זה מזיז לך. השלב הקשה יותר שמוביל להדרדרות חמורה (במצב רוח, בכוחות החיות, ומתוך כך בשמירת תו"מ) זה שהנשמה מכוסה כל כך עד שלא אכפת לו לאדם כביכול..
מכאן את יכולה רק לעלות, להשתדרג, בחיים שלך בכלל ובפרט בעבודת השם שלך.
כי את רוצה אחרת.
הייתי ממליצה לעת עתה לא לקחת שום הנהגה חדשה לגבי הצניעות, אלא לקבל את המצב כפי שהוא ורק להיות בידיעה שלימה שזה לא מה שאת רוצה, כי זה לא מה שהשם רוצה. ונכון לעכשיו זה בסדר, כי את בתהליך מול זה.
ומתוך כך, ממקום של השלמה והכרה במצב, לאט לאט לחשוב, איך את רוצה להיות עוד חודש - חצי שנה - שנה. (ממליצה מאוד מאוד על כתיבה. שתהיה מחברת מוקדשת לנושא, או סתם לכתוב שעולה..)
בכלל בחיים, ומול השם.
זה יוביל בעז"ה לפתיחת הרצון ולעשיה בכל התחומים שיועילו לך. לאט לאט תראה שתרצי דברים אחרת, שתבחרי אחרת, מתוך רצון מלא ושמחה גדולה. ואז כל שיהיה נותר זה לקבע את המצב הטוב ולהמשיך להתעלות איתו.
בהצלחה נשמה יקרה! השם איתך לגמרי