מה אפשר לעשות*בננית*
אני דוסית חשוכה
אבל אין דרך אחרת
אני פשוט לא מסוגלת לרמות את עצמי שדברים כאלה מותרים.
נכון, זה כמעט לא מורגש. קל מאוד לעגל את הפינות האלה.
ובכל זאת - זה מסריח.
לפעמים אני תוהה לעצמי אולי אני סתם קיצונית ומגזימה. אבל כשאני שוקלת שוב, ברור לי שזה רע.

וזה מאוד קשה כשאתה לבד במלחמה הזו. מלחמת תרבות.
דרכה של שושנהמקורות

שמקום גידולה הוא בין החוחים.

 

הנסיונות הללו הם אלו שמוציאים את המהות של האדם מן הכח אל הפועל.

 

בזכותם המעלות נקנות ומשתרשות בנפשו.

 

אבל תמיד יש טיפים.

 

 

להסתובב לפחות חלק מהזמן בין אנשים חברים לדרך הרעיונית. לקבל קצת גאוות יחידה. לדעת שאנחנו חלק מציבור איכותי.

 

אולי את לבד בסביבתך הקרובה, אבל יש אלפי רבבות כמוך לגמרי. לא אלמן ישראל.

 

לוחמי התרבות הם או כאלו שבאמת פשוט לא יודעים, או אלו שיודעים טוב מאד אבל חייבים להמציא תיאוריות פשרניות כדי להצדיק את מצבם הרוחני. ועל משקל מה שאמר ינאי לאשתו נאמר אף אנו, בתי אל תתייראי לא מן הבורים, ולא מן המצטדקים, האם אלו או אלו יש בהם כדי לשבור רוח טהורה ונפש אמונה ונשמה קדושה?

 

להכניס קצת שמחה לעבודת ה'. קשה להישאר ולהתקדם אם זה מלווה תמיד ביגון ואנחה.

 

עוזר גם לזכור, שבהמשך הדרך, המוערכים הם דוקא החזקים הבלתי מתפשרים בענייני רוח.

 

עם מי כל העולם מתייעץ? עם זה שדעתו נעה לכל רוח ולפי כל רוח? או עם זה שדעתו דעה היא?!

תודה רבה.*בננית*
לפעמים עולה תחושה שהמשוגע שנוסע נגד התנועה הוא אני.
לצערי, טכנית, נראה שאין כרגע אפשרות להיות במקום עם אנשים שדרכם כדרכי בהקשרים הללו. זה אולי הדבר הכי קשה - אין לאן לברוח.
אני סה"כ טיפוס חברותי. הבדידות הערכית הזו גורמת לי לא פעם להפוך לאדם עצוב (ואמנם יש בודדים שהם דומים לי, אבל בד"כ זה לא מספיק). אני כן חלק מהחברה, אבל יש מעין חיץ כזה שלא ניתן לטשטש, והוא מתסכל.

שוב תודה.
מוכר ככ.נדנדה כתומה.
רק להגיד לך שאפשר לעבור את זה בשלום.
אפשר למצוא בסוף את החברות המתאימות. ליצור את החברות האלה. גם אם זה לוקח מלא זמן.
מקורות ונדנד, מצטרפת אליכם.פינג.

בננית אהובה.

אין לי הרבה מה להוסיף.

רק לחזק את ידייך, ולהבטיח לך,

שאת לא קיצונית, ולא מגזימה.

 

שתדעי שאני מאושרת על שמצאתי חברה כמוך.

וכח לתהליכים שעברתי לאחרונה,

שאבתי הרבה - ממך.

לא יודעת אם זה מעודד בדרך כלשהי,

אבל רציתי שתדעי.

..*בננית*
נדנד - תודה
זוכרת שדיברנו על זה? הלוואי ששנה הבאה תתן מענה..

פינגי -
ריגשת אותי.
טוב לדעת שהדרך הזו מחזקת מישהו. זה לא הופך את זה לקל, אבל זה משמח.
אוהבת אותך
אני מבינה אותך. כל כך...מי נהר!

וואו אין לך מושג עד כמה

הלוואימתחברת=)

שלא הייתי מסוגלת לרמות את עצמי שדברים כאלה מותרים.

והלוואי שלא היית צריכה להרגיש לבד במלחמה הזו

והלוואי שלא היית מרגישה קיצונית ומגזימה

והלוואי שהייתי מצליחה ליצור בשבילך מציאות יותר טובה.

@*בננית*

 

סליחה.

תודה ל-ה' שיש אותך.*בננית*
שאני מסתכלת עלייך, ואת כמעט היחידה שנותנת לי כוח במלחמה הזאת, באמת באמת (אני צריכה ד"א לתפוס אותך לדיבור על זה). ממש חשבתי על זה לאחרונה.

(באמת תודה שהגבת, כמעט תייגתי אותך פה.)

הבעיה, שאותם הבודדים שאיתי במלחמה לא תמיד לידי.
אני מאמינה לךמתחברת=)

את יודעת? וזה מפתיע.

אני נוטה לייסר את עצמי מידי וחבל שזה נשאר ברמה הזו

אבל שמחה להיות צינור לכח שה' נותן לך.

 

תודה. קראתי והתרגשתי.

ואני יותר מאשמח לדבר איתך על זה! באמת!

 

זו בעיה מצד אחד

עכשיו תסתכלי מהצד השני

ה' תמיד איתך במלחמה

את נושאת את דגלו "וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם ה' צְבָאוֹת אֱלֹקי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל"

אין לך מה לדאוג.

וכשה' שולח שליחים- עוד יותר טוב.

(לא באה להתעלם מהבעיה אלא להציג צד שונה בה)

 

ואני עדיין מרוגשת. לגמרי לגמרי.

תודה.

לא היה לי ניסיון כזה אז אני יכול רק לחזק מרחוק.א"י זה קשה
עבר עריכה על ידי א"י זה קשה בתאריך ב' באדר תשע"ו 20:32

אשריך שאת זוכה להיות מגדלור לעולם למרות כל הקושי!
אשריך שאת בוחרת בדרך הקשה והמדהימה גם כשקשה לראות!

לפעמים יכול לעזור להתחזק בצורך המעשי של המצווה שבה יש את הקושי. להבין את הטעם של המצווה מאוד עוזר.

רק הזדהותקול דממהאחרונה
ובהצלחה לך
ובע"ה ובהשתדלותנו יום אחד העולם יתוקן
ואנחנו בדרך
..זית שמן ודבש

הם לא רוצים שתדעו: שאת תאיר- בני נער רצחו.

..זית שמן ודבש

ילדים יכולים להיות אכזריים

..זית שמן ודבש

מה אני צריך את כל השריטות האלה?

איפה את @ענבל

ממש פה, איזה שריטות?ענבל

..זית שמן ודבשאחרונה

פורום שריטות ליליות.

אני לא צריך צרות של אנשים אחרים על הראש שלי.

שבוע לפני ר"הזית שמן ודבש

האשכנזים מצטרפים לספרדים ואומרים סליחות החל ממוצ"ש.

אולי יעניין אותך