נכון, היה כואב, אבל זה כואב כי הכדורים גורמים לגוף לייצר צירים, והצירים כואבים, מה לעשות.. (אגב, כואב הרבה פחות מצירי לידה - לי בכל אופן - ותעיד העובדה שנותנים סך הכל אופטלגין. מה שקשה יותר הוא שאלו כאבים כמעט ללא הפסקה).
בעיני, זה כמו להעדיף פיטוצין מניתוח קיסרי לצורך זירוז לידה: פיטוצין כואב בצורה קשה מאוד, אבל ברור שהוא עדיף על פעולה כירורגית (לא שגרידה או קיסרי לא טוב, אבל השאלה מה עדיף). (אני מאמינה שגם אם לא היו כאבים לאחר ניתוח קיסרי, עדיין פיטוצין עדיף..).
ההחלמה היתה בסדר גמור. הייתי חלשה וצריכה לנוח, אבל תפקדתי לגמרי. ומקומית ממש לא היה כלום. איך זה בגרידה?
ככל שההתערבות גדולה יותר, יש גם יותר סיכונים. ואם אני לא טועה, אחרי גרידה יש למנוע הריון מספר חודשים, לא?
אני לא הייתי צריכה למנוע כלל. אחרי 4 חודשים הריתי (בשלושת המחזורים הראשונים אחרי הציטוטק היו לי שיבושים הורמונליים, אולי זה גם דחה את ההריון).
ואגב, אם תחליטי שאת מעדיפה ציטוטק- תדעי שיש מגבלה על גיל ההריון. עד שבוע עשירי או 11 אם איני טועה. (ממש לא בטוחה במספר, אבל בטוחה שיש מגבלה. תבדקי..). אז אולי לא כדאי לדחות את הטיפול. מתי האולטרא-סאונד הראה שהדופק פסק? כי נראה לי שלוקח המון זמן עד שהגוף מפנה את הרחם מיוזמתו. חבל שבגלל דחיה תאלצי לבחור בטיפול 'מתערב' יותר. (כמובן, רק אם תחליטי שאת אכן לא רוצה גרידה).
לסיום (הכי חשוב) - זה עצוב.. מאחלת לך שתמצאי כוחות.