בגיל זה לאישה שעברה הריון אחד אינו שונה מאישה שלא עברה.

כמו שאמרו כאן תסמונת דאון הוא לא "הגרוע מכל".. גם כי באמת אלו ילדים מתוקים שמחזירים המון אהבה- עם כל הקושי בגידול וגם כי באמת יש הרבה יותר גרוע...

מבינה את החשש מחד, מאידך אנו בוטחים בטוב ה', כדאי להתפלל, להתחזק באמונה וגם- לקחת בחשבון שלא בטוח שישמע תפילתנו וישנה אפשרות שהנסיון הקשה שעברת יחזור על עצמו

אז לדעתי אסור לך לנסות להרות שוב.

היא לא שאלה מה הוא הגרוע מכל, מבחינתה זה הגרוע מכל, מזה הביקורת הזו??! ילד עם תסמונת דאון זה לא פשוט בכלל!!!!!!!!

(ולא נכנסת לעומק, יתכן באמת שבמצב כזה שתסמונת דאון זה סיבה להפלה, אסור לה. אבל זה שאלה לרב)

עונה על זה.

היית מוכנה לקחת על עצמך את העול ולהגיד לה:

כן, לכי על זה. קחי את הסיכון, את כל כך רוצה ומקסימום תעברי הפלה שוב?????

ואפילו יותר גרוע

אמרת לה שלדעתך אסור לה להכנס להריון

וזה נשמע גם כמו ביקורת קשה עליה. ושיפוט.

אז מה הקשר לזה שאני לא אייעץ לה דבר כי אני לא רוצה לקחת אחריות?

זה עדיין לא הופך את ההודעה שלך לבסדר. 

אבל אני רואה שאיתך אי אפשר לנהל דיון נורמלי.

בהצלחה לך 

אבל מנגד גם לא אקח את האחריות להגיד לה לא להרות שוב מכיוון שקשה לה מאוד להתמודד עם משבר כזה, כי כמו שיכול להיות שיהיה לה ילד עם תסמונת דאון יכול להיות שיהיה לה ילד בריא.

ולכן לדעתי שאלה כזו צריך להפנות לגניטיקאי או רופא מקצועי שיכול להסביר לה את הסיכויים לכאן ולכאן.

מכיוון שהיא לא רוצה ילד עם תסמונת דאון זה הפירוש של לתת ביקורת. אולי את לא שמה לב אך מאמירה זו משתמע שאת שופטת אותה על היכולת שלה להתמודד עם בעיות כאלו, ועל ההחלטה שהיא לקחה כשביצעה הפלה. מקווה מאוד שאף אחת מאיתנו לא תעמוד לעולם במקום הזה, זה כל כך לא פשוט! 

מן הסתם היא התייעצה עם תלמיד חכם 

שהורה לה היתר לעשות הפלה. 

ואם כך, היא לא עשתה שום דבר רע, ואז אוסרת עליה להביא עוד ילדים?!

מזעזע

אפילו שהיא עברה כבר הריון אחד כזה

כי הרי ידוע שככול שהגיל מבוגר יותר, כך יש יותר סיכוי לתסמונת דאון.

למשוואת ההתלבטות כדי להוסיף את הנתון - כמה ילדים כבר יש לך? באלו גילאים?

בסופו של דבר, תוכלי רק את להחליט בזה. אנחנו עוזרות לך רק ברעיונות אלו דברים לקחת בחשבון.

(וגם אני מצטרפת לדעה שתסמונת דאון היא לא הגרוע מכול. מכירה מקרוב תינוקת שנולדה לאם בגיל מבוגר, עם תסמונת דאון. ההתמודדות קשה ולא פשוטה, אך אפשרית. זה בהחלט לא המום הגדול ביותר שיכול להיות לעובר ולתינוק).

אני לא באה לשפוט אותך..בכלל!

ומאד מבינה את ההתלבטות שלך.

אבל מענין אותי ההפלה היתה בגלל שזה תסמנת? ואם רב התיר לעשות הפלה?

לא מספיק הכאב שהיא עברה, אתן מוסיפות??

בת דודה שלי עברה ג"כ הפלה בחודש חמישי-שישי בשל תסמונת דאון ע"פ פסיקת רבנים, לפחות 2!

אז מה זו ההתקפה הזו?

גם אם אתן הייתן בוחרות לקחת את האתגר הזה, אין זה אומר שההלכה נוקטת עמדה כזו.

כדאי להיות זהירים יותר בתגובות.

צרם מאוד מאוד!

לפותחת- אני לא יודעת מה לענות לך.

לא פשוט לעבור הפלה ובטח שלא בשלב כזה.

חיבוק גדול גדול.

במקום לקבל אמפתיה היא מקבלת שיעור בחינוך!! 

היא לא שאלה שאלה הלכתית, ובנושא כל כך רגיש רצוי לחשוב לפני שעונים.

לבנות פה יש ראש ושכל ואם חס וחלילה משהי תעמוד במקום הזה לא מאמינה שהיא תחשוב- "וואי פעם משהי בפורום כתבה שעשתה הפלה אז כנראה שמותר.." 

קצת רגישות ואמפתיה לא תזיק!

איזה כבוד לרבנים שהם לא את....

גם בפורום שכזה, יש צורה ודרך להגיב.

ראוי להיות רגישות ואם בכל זאת רוצים להעלות למודעות משו מסוים, אז כדאי לחשוב איך מנסחים.

למשל אפשר לומר- אני רוצה להזכיר, לטובת נשות הפורום שהפלה זאת שאלת רב אינדיווידואלית ואין מקרה גורף!

ואני רק אסכיר שתסמונת דאון בהרבה מקרים באה עם מחלות שלא נדע ויתכן שהפותחת לא פירטה לנו בדיוק את המצב ואין שום סיבה לשפוט אותה בוודאי לא לאחר מעשה.

מה זה יעזור כרגע?

לדבר על הפלה כן או לא.

לא מדובר על התלבטות נוכחית.

הפותחת כבר עשתה את ההחלטות שלה (מן הסתם בהתייעצות עם מי שהיה צריך)

כבר עברה תהליך טראומתי (כמו שהיא כתבה!)

למה להכאיב לה? ולהעביר עכשיו ביקורת? אין לכן את כל התמונה ולא שאלו אותנו בכלל אם זה היה בסדר או לא.

זה פשוט לא השירשור המתאים!

כתבתי פעמיים ואכתוב שוב:

אישה שעברה הריון עם תסמונת דאון בגיל הזה אינה שונה מכל אישה בגיל 44 שנכנסת להריון

אז נכון שהסיכון גבוה..אבל בדיוק כמו כל אחת אחרת

אז יש כאן שיקול של החוויה של האישה ויש היום כלים לדעת בשלב מוקדם יותר אם יש או אין תסמונת דאון (או בעיות אחרות) ולא חייבים לחכות לשבוע 20 וצריך לקחת בחשבון את האפשרות לעוד הריון כזה אך שוב היא לא שונה מכל אישה אחרת בגיל הזה שלוקחת את הסיכון ונכנסת להריון

זה מה שאני מנסה לשרש מהתשובה שלך:

לאישה בגיל 42 ולאישה בגיל 44 סיכון גבוה לתסמונת דאון, בסביבות 1:50. אבל זה לכל אחת בגילאים אלו. וזה לא שבעתיים! וזה היה גם כשהיא היתה בהריון בגיל 42.

אישה שכבר עברה הפסקת הריון עקב עובר חולה האם מותר לה להכנס להריון? התשובה היא כן. זה קשה. זה מפחיד. מאוד. אבל מותר לה.. היא לוקחת סיכון אבל זה אפשרי.

את יודעת שיש נשים שנכנסות להריון עם סיכון הישנות של 25% או אפילו 50%, ולפעמים לרפואה אין איך לעזור להם כי עוד לא יודעים למה העובר/העוברים שלהם היו פגועים?

סיכון של 2% זה הרבה אבל זה לא יותר מזה!

זה שהיא כבר עברה הפלה- לא קשור לסיכון.. זה קשור לקושי של כל אישה שעברה הפסקת הריון של ילד חולה, גם אם זה  היה בגיל 19 או 25 ולשיקול אם היא רוצה או לא רוצה לעבור את החשש, את האפשרות לבשורה מרה עוד פעם וכו'

אבל כל זה לא קשור לתוספת סיכון מההריון שהיא עברה

קראתי שוב את גובותי והן אכן תקיפות.. מדי .. סליחה

(אני כן רוצה להסביר שמה שאני שומעת מדבריך:

1. הסיכון  בגיל 44  לבעיות בכרומוסומים גבוה גבוה לכן לא כדאי להרות בגיל כזה

2. אישה שכבר הפסיקה הריון עם עובר חולה ... יהיה לה קשה אם תצטרך להפסיק עוד פעם אז למה לנסות?

זה מה שאני שומעת מדבריך ועם שני המשפטים האלה קשה לי להסכים 

ולכן הגבתי שוב ושוב... אבל הייתי צריכה להתנסח עדין יותר

ודרך אגב- בדקתי את עצמי- בגיל 43 הסיכון לתסמונת דאון הוא 1:50 (2%) ובגיל 44 הוא אכן עולה ל1:37 (שזה 2.7%)

האם בגלל 2.7% סיכון לא לנסות שוב? לא יודעת...

 ועוד דרך אגב- לכל אישה בכל גיל סיכון של 3% ללידת ילד פגוע (בכל טווח הבעיות הרפואיות) האם זה מונע מאיתנו ללדת ילדים... כנראה שלא...

האם לפותחת יש 3%+2.7%? גם כנראה שלא יש איזשהיא חפיפה בין האחוזים האלה כי חלק מה-3% זה עוברים עם בעיות כרומוסוליות... אבל גם אם כן- מדובר על מעל 90% שיהיה לה ילד בריא...

ולפותחת היקרה- בהצלחה! דילמה ממש לא פשוטה

רק טוב ונחת מילדיך ומכל צאצאך העתידיים

והאחוז סיכוי שזה יקרה בשנית ממש גבוה (הרבה יותר מכל אישה בגיל פוריות ממוצע)..

ולכן יש סיכוי מאוד גבוה שהפלה תתרחש בשנית.

לתפיסת המגיבה (ואף לתפיסתי) לעבור הפלה בעקבות חשד לתסמונת דאון זה חמור. ולכן לעשות את התהליך (שמהווה אגב גם סיכון לאישה בגיל הזה) כאשר לוקחים בחשבון שיש אופציה להרג  נוסף.. זה אסור.

לא נפסקה פה הלכה, אלא הובעה דעה לשאלה שנשאלה

השאלה אם ההרג מותר או לא זה כבר סיפור אחר. וזה סיפור הלכתי..

לא קבעתי אם ההלה היתה מותרת או לא. אני רק חושבת שלעבור הריון והפלה  (במקרה של הריון בעייתי) בגיל עליו היא מדברת זה לקחת סיכון סתם. וזאת דעתי

בשביל זה יש את המילה הפלה... אומרים עשתה הפלה, ולא הרגה תינוק.

תחשבי אם היית במקומה (וחס וחלילה שלא תהיי אף פעם) אם היית רוצה שככה ידברו אלייך. אל תדון אדם עד שתעמוד במקומו.

הקול שלך חשוב! ולא פשוט להשמיע אותו!

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.

•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.

אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡