בגיל זה לאישה שעברה הריון אחד אינו שונה מאישה שלא עברה.

כמו שאמרו כאן תסמונת דאון הוא לא "הגרוע מכל".. גם כי באמת אלו ילדים מתוקים שמחזירים המון אהבה- עם כל הקושי בגידול וגם כי באמת יש הרבה יותר גרוע...

מבינה את החשש מחד, מאידך אנו בוטחים בטוב ה', כדאי להתפלל, להתחזק באמונה וגם- לקחת בחשבון שלא בטוח שישמע תפילתנו וישנה אפשרות שהנסיון הקשה שעברת יחזור על עצמו

אז לדעתי אסור לך לנסות להרות שוב.

היא לא שאלה מה הוא הגרוע מכל, מבחינתה זה הגרוע מכל, מזה הביקורת הזו??! ילד עם תסמונת דאון זה לא פשוט בכלל!!!!!!!!

(ולא נכנסת לעומק, יתכן באמת שבמצב כזה שתסמונת דאון זה סיבה להפלה, אסור לה. אבל זה שאלה לרב)

עונה על זה.

היית מוכנה לקחת על עצמך את העול ולהגיד לה:

כן, לכי על זה. קחי את הסיכון, את כל כך רוצה ומקסימום תעברי הפלה שוב?????

ואפילו יותר גרוע

אמרת לה שלדעתך אסור לה להכנס להריון

וזה נשמע גם כמו ביקורת קשה עליה. ושיפוט.

אז מה הקשר לזה שאני לא אייעץ לה דבר כי אני לא רוצה לקחת אחריות?

זה עדיין לא הופך את ההודעה שלך לבסדר. 

אבל אני רואה שאיתך אי אפשר לנהל דיון נורמלי.

בהצלחה לך 

אבל מנגד גם לא אקח את האחריות להגיד לה לא להרות שוב מכיוון שקשה לה מאוד להתמודד עם משבר כזה, כי כמו שיכול להיות שיהיה לה ילד עם תסמונת דאון יכול להיות שיהיה לה ילד בריא.

ולכן לדעתי שאלה כזו צריך להפנות לגניטיקאי או רופא מקצועי שיכול להסביר לה את הסיכויים לכאן ולכאן.

מכיוון שהיא לא רוצה ילד עם תסמונת דאון זה הפירוש של לתת ביקורת. אולי את לא שמה לב אך מאמירה זו משתמע שאת שופטת אותה על היכולת שלה להתמודד עם בעיות כאלו, ועל ההחלטה שהיא לקחה כשביצעה הפלה. מקווה מאוד שאף אחת מאיתנו לא תעמוד לעולם במקום הזה, זה כל כך לא פשוט! 

מן הסתם היא התייעצה עם תלמיד חכם 

שהורה לה היתר לעשות הפלה. 

ואם כך, היא לא עשתה שום דבר רע, ואז אוסרת עליה להביא עוד ילדים?!

מזעזע

אפילו שהיא עברה כבר הריון אחד כזה

כי הרי ידוע שככול שהגיל מבוגר יותר, כך יש יותר סיכוי לתסמונת דאון.

למשוואת ההתלבטות כדי להוסיף את הנתון - כמה ילדים כבר יש לך? באלו גילאים?

בסופו של דבר, תוכלי רק את להחליט בזה. אנחנו עוזרות לך רק ברעיונות אלו דברים לקחת בחשבון.

(וגם אני מצטרפת לדעה שתסמונת דאון היא לא הגרוע מכול. מכירה מקרוב תינוקת שנולדה לאם בגיל מבוגר, עם תסמונת דאון. ההתמודדות קשה ולא פשוטה, אך אפשרית. זה בהחלט לא המום הגדול ביותר שיכול להיות לעובר ולתינוק).

אני לא באה לשפוט אותך..בכלל!

ומאד מבינה את ההתלבטות שלך.

אבל מענין אותי ההפלה היתה בגלל שזה תסמנת? ואם רב התיר לעשות הפלה?

לא מספיק הכאב שהיא עברה, אתן מוסיפות??

בת דודה שלי עברה ג"כ הפלה בחודש חמישי-שישי בשל תסמונת דאון ע"פ פסיקת רבנים, לפחות 2!

אז מה זו ההתקפה הזו?

גם אם אתן הייתן בוחרות לקחת את האתגר הזה, אין זה אומר שההלכה נוקטת עמדה כזו.

כדאי להיות זהירים יותר בתגובות.

צרם מאוד מאוד!

לפותחת- אני לא יודעת מה לענות לך.

לא פשוט לעבור הפלה ובטח שלא בשלב כזה.

חיבוק גדול גדול.

במקום לקבל אמפתיה היא מקבלת שיעור בחינוך!! 

היא לא שאלה שאלה הלכתית, ובנושא כל כך רגיש רצוי לחשוב לפני שעונים.

לבנות פה יש ראש ושכל ואם חס וחלילה משהי תעמוד במקום הזה לא מאמינה שהיא תחשוב- "וואי פעם משהי בפורום כתבה שעשתה הפלה אז כנראה שמותר.." 

קצת רגישות ואמפתיה לא תזיק!

איזה כבוד לרבנים שהם לא את....

גם בפורום שכזה, יש צורה ודרך להגיב.

ראוי להיות רגישות ואם בכל זאת רוצים להעלות למודעות משו מסוים, אז כדאי לחשוב איך מנסחים.

למשל אפשר לומר- אני רוצה להזכיר, לטובת נשות הפורום שהפלה זאת שאלת רב אינדיווידואלית ואין מקרה גורף!

ואני רק אסכיר שתסמונת דאון בהרבה מקרים באה עם מחלות שלא נדע ויתכן שהפותחת לא פירטה לנו בדיוק את המצב ואין שום סיבה לשפוט אותה בוודאי לא לאחר מעשה.

מה זה יעזור כרגע?

לדבר על הפלה כן או לא.

לא מדובר על התלבטות נוכחית.

הפותחת כבר עשתה את ההחלטות שלה (מן הסתם בהתייעצות עם מי שהיה צריך)

כבר עברה תהליך טראומתי (כמו שהיא כתבה!)

למה להכאיב לה? ולהעביר עכשיו ביקורת? אין לכן את כל התמונה ולא שאלו אותנו בכלל אם זה היה בסדר או לא.

זה פשוט לא השירשור המתאים!

כתבתי פעמיים ואכתוב שוב:

אישה שעברה הריון עם תסמונת דאון בגיל הזה אינה שונה מכל אישה בגיל 44 שנכנסת להריון

אז נכון שהסיכון גבוה..אבל בדיוק כמו כל אחת אחרת

אז יש כאן שיקול של החוויה של האישה ויש היום כלים לדעת בשלב מוקדם יותר אם יש או אין תסמונת דאון (או בעיות אחרות) ולא חייבים לחכות לשבוע 20 וצריך לקחת בחשבון את האפשרות לעוד הריון כזה אך שוב היא לא שונה מכל אישה אחרת בגיל הזה שלוקחת את הסיכון ונכנסת להריון

זה מה שאני מנסה לשרש מהתשובה שלך:

לאישה בגיל 42 ולאישה בגיל 44 סיכון גבוה לתסמונת דאון, בסביבות 1:50. אבל זה לכל אחת בגילאים אלו. וזה לא שבעתיים! וזה היה גם כשהיא היתה בהריון בגיל 42.

אישה שכבר עברה הפסקת הריון עקב עובר חולה האם מותר לה להכנס להריון? התשובה היא כן. זה קשה. זה מפחיד. מאוד. אבל מותר לה.. היא לוקחת סיכון אבל זה אפשרי.

את יודעת שיש נשים שנכנסות להריון עם סיכון הישנות של 25% או אפילו 50%, ולפעמים לרפואה אין איך לעזור להם כי עוד לא יודעים למה העובר/העוברים שלהם היו פגועים?

סיכון של 2% זה הרבה אבל זה לא יותר מזה!

זה שהיא כבר עברה הפלה- לא קשור לסיכון.. זה קשור לקושי של כל אישה שעברה הפסקת הריון של ילד חולה, גם אם זה  היה בגיל 19 או 25 ולשיקול אם היא רוצה או לא רוצה לעבור את החשש, את האפשרות לבשורה מרה עוד פעם וכו'

אבל כל זה לא קשור לתוספת סיכון מההריון שהיא עברה

קראתי שוב את גובותי והן אכן תקיפות.. מדי .. סליחה

(אני כן רוצה להסביר שמה שאני שומעת מדבריך:

1. הסיכון  בגיל 44  לבעיות בכרומוסומים גבוה גבוה לכן לא כדאי להרות בגיל כזה

2. אישה שכבר הפסיקה הריון עם עובר חולה ... יהיה לה קשה אם תצטרך להפסיק עוד פעם אז למה לנסות?

זה מה שאני שומעת מדבריך ועם שני המשפטים האלה קשה לי להסכים 

ולכן הגבתי שוב ושוב... אבל הייתי צריכה להתנסח עדין יותר

ודרך אגב- בדקתי את עצמי- בגיל 43 הסיכון לתסמונת דאון הוא 1:50 (2%) ובגיל 44 הוא אכן עולה ל1:37 (שזה 2.7%)

האם בגלל 2.7% סיכון לא לנסות שוב? לא יודעת...

 ועוד דרך אגב- לכל אישה בכל גיל סיכון של 3% ללידת ילד פגוע (בכל טווח הבעיות הרפואיות) האם זה מונע מאיתנו ללדת ילדים... כנראה שלא...

האם לפותחת יש 3%+2.7%? גם כנראה שלא יש איזשהיא חפיפה בין האחוזים האלה כי חלק מה-3% זה עוברים עם בעיות כרומוסוליות... אבל גם אם כן- מדובר על מעל 90% שיהיה לה ילד בריא...

ולפותחת היקרה- בהצלחה! דילמה ממש לא פשוטה

רק טוב ונחת מילדיך ומכל צאצאך העתידיים

והאחוז סיכוי שזה יקרה בשנית ממש גבוה (הרבה יותר מכל אישה בגיל פוריות ממוצע)..

ולכן יש סיכוי מאוד גבוה שהפלה תתרחש בשנית.

לתפיסת המגיבה (ואף לתפיסתי) לעבור הפלה בעקבות חשד לתסמונת דאון זה חמור. ולכן לעשות את התהליך (שמהווה אגב גם סיכון לאישה בגיל הזה) כאשר לוקחים בחשבון שיש אופציה להרג  נוסף.. זה אסור.

לא נפסקה פה הלכה, אלא הובעה דעה לשאלה שנשאלה

השאלה אם ההרג מותר או לא זה כבר סיפור אחר. וזה סיפור הלכתי..

לא קבעתי אם ההלה היתה מותרת או לא. אני רק חושבת שלעבור הריון והפלה  (במקרה של הריון בעייתי) בגיל עליו היא מדברת זה לקחת סיכון סתם. וזאת דעתי

בשביל זה יש את המילה הפלה... אומרים עשתה הפלה, ולא הרגה תינוק.

תחשבי אם היית במקומה (וחס וחלילה שלא תהיי אף פעם) אם היית רוצה שככה ידברו אלייך. אל תדון אדם עד שתעמוד במקומו.

הקול שלך חשוב! ולא פשוט להשמיע אותו!

בירושלים יש בהדסה עין כרם את נילי ינאי נראה לי ובהר הצופים את פרופ יגל אולי?

במרכז יש אסותא עם כמה רופאים מומלצים, מי יותר מי פחות.

מאמינה שגם בצפון ובדרום יש מקומות טובים. תלוי בעיקר איפה את 

אזור השרון, קצת צפון,

אם יש משהו ממש מומלץ אסע בשביל זה גם לירושלים או למרכז

אין לי למה להשוות אבל הוא היה ממש אחלה, נעים ואמפתי ומקצועי.

לא כאב במיוחד.

עשיתי שם לא מזמן

קודם כל, זמינות תורים יחסית טובה, ביחס למקומות אחרים שבדקתי.

ביום שאני הייתי, נתנו לי שני רופאים שאני יכולה לבחור מביניהם:

ד"ר ניר דובדבני, מנהל היחידה

ד"ר יעל פסטרנק

שניהם אמורים להיות טובים ומקצועיים

על דובדבני גם מצאתי הרבה ביקורות חיוביות באינטרנט, על הרופאה לא ראיתי ביקורות בכלל.

בכל אופן, בחרתי לעשות אצלה פשוט כי היה לי יותר נוח אצל אישה. והיה ממש טוב, חששתי מאוד לפני כן

זה לא כל כך נעים, אבל באמת שבסך הכל זה היה ממש ממש בסדר.

עובדים בצורה סטרילית, אז בהתחלה עושים אולטרסאונד לבדוק את המיקום המתאים לדיקור. אחר כך מעבירים אלכוהול וחיטוי על כל הבטן, ואז לאורך כל הבדיקה הרופאה עם אולטרסאונד כדי לוודא את המיקום ובמקביל מבצעת את הדיקור. האחות תעשה את השאיבה של הנוזל.

הדקירה עצמה הרגישה לי כמו דקירה של בדיקת דם, אחר כך מרגישים מעט לחץ בגלל השאיבה. וזה נגמר תוך דקה. באמת באמת לא נורא. (אני גם פחדתי מאוד לפני כן)

ישאירו אותך לכמה דקות מנוחה, וזהו. חוזרים הביתה למנוחה בהתאם להנחיות שתקבלי. לי לא כאב אחר כך בכלל. 

ובהצלחה!

מבינה אותך ממש, על כל החששות

אנחנו עשינו גם nipt אחרי התוצאות של סקר שליש ראשון, כדי לתת עוד אינדיקציה (זו גם בדיקת סקר, היא לא במקום מי שפיר). אפשר לקבל החזר מהסל הריון של הקופה אם יש לך ביטוח משלים.

אפשר רק משבוע 18 (או 17, אבל לנו אמרו שעדיף 18)

וזה הרבה זמן לחכות בחוסר וודאות

רופאים ששמעו שניפט יצא תקין, אמרו שרוב הסיכויים שגם במי שפיר הכל יהיה בסדר. אז זה לא אומר שאפשר לסמוך על זה, אבל זה כן מרגיע או נותן כיוון.

למשל, יש מקומות שמאפשרים לעשות מי שפיר כבר משבוע 17, אבל ממליצים מ18 כי זה נחשב בטוח יותר.

אם חס וחלילה הייתה יוצאת תשובה לא טובה בניפט, השיקול דווקא היה לעשות כמה שיותר מוקדם כדי לקבל תוצאות מוקדמות כמה שיותר, גם אם זה אומר לעשות כבר ב17. זו גם ככה בדיקה שעושים יחסית מאוחר, ולוקח לתוצאות זמן.

ואעשה השבוע חלבון עוברי..

תוך כמה זמן התוצאות של מי שפיר?

אמרו 3-4 שבועות

אם את בשבוע 16 ועוד לא קבעת תור, ממליצה ממש להתקשר מחר ולנסות לקבוע.

את חלק מהמקומות היה לי קשה להשיג (חזרו אליי רק שבוע אחר כך)

לניאדו חזרו אליי תוך יום

אסותא היה גם ממש קל להתקשר ולהזמין תור, אבל זמינות תורים של חודש קדימה לפחות

עשיתי בבלינסון וכל פעם היו שם רופאים בכירים שעשו את הדיקור

לגבי כאב- זו לא בדיקה נעימה, אבל לא כואבת, יותר הרגשה של אי נעימות ולחץ.

ממליצה ממש לדאוג למנוחה אמיתית אחרי, אני פשוט שכבתי או ישבתי במשך יומיים ולא עשיתי כלום.

החשש ממש ברור ומובן, אם יש עוד משהו, מוזמנת לשאול בשמחה

אני באמת ממש חוששת.

ובשבת שכן תהיה דירה רלוונטית תזמיני אותם

מניחה שבהמשך הם גם יזמינו אתכם

בעיקר מבחינת הבישולים, השאלה אם מתאים לבקש שחלק הם יכינו וחלק אנחנו?

ומבחינת להזמין זה לא נשמע מוזר שפתאום אנחנו מזמינים אחרי שהרבה זמן לא היינו בקשר?

זה יותר מוזר להזמין את עצמכם אליהם אם לא הייתם בקשר לא?

להתארח עם 4 ילדים יכול להיות טרחה גדולה לא רק בקשר לאוכל, אלא אם יש להם מקום שאתם יכולים לישון.

אולי תנסו להזמין שכנים?

נראה לי הכי מציאותי כי לארח ארוחה זה לא דומה לאירוח של שבת שלמה.

תנסו גם החלפת בתים (סאבלט)

רעיונות נוספים לגיוון:

לגוון ארוחות חלבי/ פרווה/ בשרי

(בערב שבת אפשר להכין מרק פרווה ודגים עם סלטים, ומנה אחרונה חלבית)

לגוון לפעמים קידוש בבוקר ואז ארוחה מלאה בשרית

לפעמים ישר בשרי ואז סעודש חלבי מפנק יותר.

לגוון במשחקים, להזמין חברים של הילדים/ לשלוח לחברים

תנועות נוער אם הם בגיל

מה עם אחים שלך/ של בעלך? יש לכם סבא וסבתא?

נראה לי יותר שייך מאשר בני דודים, אלא אם אין לכם הרבה אחים אז בטח הבני דודים בקשר קרוב יחסית.

אופציה כדי ליצור איתם קשר,

אבל יכול להיות שזה פחות שייך

לבקש להתארח נשמע לי פחות מתאים לפעם ראשונה עם 4 ילדים האמת.. וגם בכלל עם לינה

אולי אפשר לפני כן ליצור מםגשים באמצע שבוע כדי לראות אם אתם מתחברים בכלל

אם הייתה איזו סיבה הגיונית (נניח אתם מוזמנים לשבת שבע ברכות בסביבה ורק מחפשים מקום לינה) זה היה נראה לי יותר מתאים.

מה לגבי לנסות למצוא משפחות בסביבתכם שמתאים להיפגש לארוחה בשבת? 

אבל השאלה אם מקובל להתחלק באוכל?

כי אם אני מזמינה אלי מלחיץ אותי להכין כמויות של אוכל ואם מתחלקים 2 המשפחות אז זה יותר קל

אם מישהו מגיע מקרוב אז הגיוני להתחלק באוכל אבל מישהו שמגיע מנסיעה לא הייתי מצפה/מבקשת שיביאו אוכל. גם התארגנות לבוא לשבת זה בפני עצמו הרבה התעסקות לפני ואחרי.

אבל אתם כבר עם 4 ילדים, בעיניי זה יכול להיות נקודת זמן טובה ליצר לכם ביחד משפחתי בלי אנשים חיצוניים. שבתות בבית יכולות להיות גם טובות.. 

להציע לחברים לאכול יחד

ואז מחליטים איפה יותר נוח(אצלנו או אצלם) ומה מכינים כזה או איך מתחלקים

זה לא ממש לארח רשמי כזה אלא יותר זורם כייפי.. 

אולי לנסות לבוא פחות.

מכירה סיטואציה קצת דומה שאמא שלי מעירה הרבה ובעיקר לי.

אני פעם שלחתי לה הודעה שקשה לי עם ההערות וזה עזר עכשו היא מעירה פחות.

בכל מקרה ממש מבינה אותך!

ובגלל זה עד עכשיו הבלגתי

אבל זה מאתגר כי תמיד ההערות האלה כל כך מורידות, מה שנאמר ואיך שנאמר.

גם הסכמים שלי ושל בעלי שמטבע הדברים ידועים לכל- היא מגנה את ההסכם ומזלזלת למרות שהיא יודעת כמה ההסכם הזה לטובתי.

ודיברתי איתה, וגם קרה היא לבד התקשרה והתנצלה כי שמה לב שזה לא בסדר להתערב.

אבל זה באמת הורס

אני לא יודעת באיזה הסכם מדובר ולמה לגיטימי שהוא ידובר מחוץ לזוגיות שלך עם בעלך

אבל אם קשה לאמא שלך לקבל את זה והיא פורקת את זה בכל מיני מצבים שמביכים אותך אז אולי לשתף אותה פחות בעניין ? אלא אם זה זה מצב שאין לך ברירה..

נשמע שלאמא שלך קשה לקבל את זה והיא ממש כואבת בשבילך, אני משערת שזה נובע מדאגה עבורך,

כואב לי בשבילך שזה מתבטא ככה 

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

את בתוך המערבולת הרגשית כרגע, וזה ברור שהראש רץ לכל המחשבות האלה אבל זה לא רלוונטי כרגע. חכי קצת, תתאוששי, תנשמי, ואח"כ תעשי חושבים ממקום אחר.

וחיבוק על ההפלה❤️‍🩹, כל מה שאת מרגישה עכשיו נורמלי מאד❤️.

לדעתי המחשבות על עוד ילד כן או לא, זה לא הזמן עכשיו.

בכל מקרה כרגע את לפני גרידה ולהבנתי ייקח עוד כמה שבועות או חודשים עד שהגוף יחזור לעצמו

אני במקומך הייתי מניחה את זה.

תשקלו את זה שוב כשזה יהיה רלוונטי.

ואני חושבת שאת מאוד נורמלית עם התחושות שלך.

וזה קשר ישיר לקושי בהריון.

בעצמי עברתי בהריון הראשון הריון סיוט עם היפרמזיס קשוח

וכל פעם שהגעתי לאולטרה סאונד בהריון ידעתי שאם יגידו שהעובר בלי דופק או משהו כזה

יהיה בי חלק שישמח שהקושי המטורף הזה הסתיים.

ב"ה ההריון הסתיים בידיים מלאות אבל אני ממש מבינה את התחושה שלך.

באמת לוקח זמן ללמוד שפה , להשתלב ולהיפתח.

אם ילדה לא עצובה , לא צריך יותר מדי להיכנס בזה. כן לנסות להזמין חברות, לצאת לגינה. לבקש מגננת שכן תעשה מאמץ לשתף אותה במשחק יותר. כי ילדה קצת מתביישת וגם אם היא אומרת לא , היא עדיין יכולה כן לרצות להצטרף.

ממה שאת מתארת ,בנות כן רוצות לשחק איתה ולהזמין אותה. בקיצור הייתי נרגעת 

זה גיל שהחברות היא מצומצמת ממש

ודווקא לרוב הקשר הוא עם מספר מועט ואם הגיעו אליהם שלוש זה הרבה ואם מגיע על הגן זה בדרך כלל לילדות יותר קולניות וקצת כוחניות, לא בהכללה אבל ממה שאני ראיתי....

וטוב שאת מודעת שאת משליכה עליה תמשיכי להיות מודעת לזה

גם שאת מדברת איתה את עלולה לעשות השלכה ..

הכי חשוב לילדים שזה שנאמין בהם מבפנים שהם יכולים

וגם נהיה שם בשבילם לעודד, להזמין, להיות אקטיביים..

עבודת חיים מה שבטוח...לכולנו....

חיבוק ובהצלחה גדולה בע"ה!!!

הבן שלי גם היתה תקופה שהרגיש לי שפחות אוהב את הגן וכל הזמן אמר שאף אחד לא חבר שלו

(וכמוך גם אצלי זו נקודה רגישה ולקחתי את זה קשהה)

התייעצתי עם הגננת והמליצה שנזמין חברים אחה"צ ובאמת ראינו שיפור ממש מהר.

אגב, הייתי שוקלת שנה הבאה להפריד אותה מהחברה שהיא דבוקה אליה כדי שתיפתח לעוד חברות.

אבל זו החלטה משמעותית אז תחשבו על זה טוב טוב.

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

אני אומרת שיש לי כוונה לקנות להם מתנה

אבל מה היא מעדיפה

משחק לתינוק

משחק לאחים

או משהו בשבילה