היום יום קשה עבר על כוחותינו!! 
נתחיל בזה שאשכרה קמתי לארוחת בוקר באולפנא. (בדרכ אני קמה לשיעור השלישי, העייפות זה דבר הרסני) זה היה חידוש מרענן וגיליתי כמה נחמד לאכול חביתה בבוקר.
ואז היה שיעור אנגלית והמורה אהבה אותי.
אחכ היה בוחן במתמטיקה. עשיתי 2 תרגילים מלאים שהצלחתי, ועוד תרגיל שעשיתי רק סעיף אחד בו. (בעזרת ה' יהיה טוב!)
אחכ היה סתם שיעורים שעברו מהר נורא נורא.
רצתי מההסעה לסניף, בזמן הנסיעה חשבתי על פעולה והכנתי צופר חמוד ממש.
הגעתי לסניף. חיוך גדול. כיפים לחניכים. חיי שרה ואז ערב במבה מטורף. חניך בוכה, מתעניינים, מנחמים, מציעים במבה (צוחק). אני מעירה על שקט שוב ושוב והמדש לא מזיז את עצמו.
חניך מקלל. אני צועקת. מאיימת. מקיימת איומים.
חניך הולך לחדר אחר.
חניך מחייך, שמח. חניך יודע שאני רוצה בטובתו.
חניך אוהב במבה וגם אוהב אותי.
מדש ששוב יושב בצד כל הפעולה.
חניכים הולכים. אנחנו נשארים.
שיחה עם הקומונרית. התבכיינות. היא צועקת עליו. הוא מאשים ומתגונן ובורח לביתו.
סניף שנראה כמו מפעל של במבות, בישבצ כולם טוחנים במבות שנשארו. (כולם? התכוונתי צוות פחות מדש אחד, שהוא במקרה שלי).
חניך מתקשר בוכה, הוא שבר צלחת וכנראה גם את היד והוא לבד בבית. שוב, מנחמת, מציעה חיבוק טלפוני, נותנת טיפים. מנתקת. מתקשרת לאמא שלו. טרם. הוא בבית עייף ופצוע אך מרוצה. יש לו גבס, והבטחה ממדריכה שמיד במוצש היא תצייר לו איזה סמיילי חמוד על הגבס. הוא מאושר. איחולי לילה טוב.
חזרנו לישבצ. דיבורים על החיים, על כללים בסניף והרבה על הכנסת מדשים חדשים לכמה צוותים. בעזרת ה'.
סופסוף בית. מקלחת. נגמר המרכך. לא נורא, אז בלי מרכך.
אוכל. תפוחי אדמה ופסטה. הפסטה טריה וטעימה. מזל שזה לא במבה!
שיעורי בית באנגלית. זה לא נגמר. הו! זה סופסוף נגמר.
אחות ששרה בקולי קולות במקלחת. אטמי אוזניים.
מבחן בתושבע בחמישי. לא למדתי. המון חומר.
מה עושים? תעלומה.
אז החלטתי לסיים חיבור להגשה בלשון ועבודה באזרחות ואז לישון. עם המבחן אתמודד מתישהו.
לפחות את העבודה בתורה גמרתי אתמול.
מזל.
אמא קנתה שוקולד!!!
זהו כבר אין שוקולד.
אבל העיקר שיש במבה!
זה בקצרה סיכום יומי.
יום קשה עבר על כוחותינו אך היה טוב וטוב שהיה.
ושיהיו חלומות ב-מ-ב-ה!
נתחיל בזה שאשכרה קמתי לארוחת בוקר באולפנא. (בדרכ אני קמה לשיעור השלישי, העייפות זה דבר הרסני) זה היה חידוש מרענן וגיליתי כמה נחמד לאכול חביתה בבוקר.
ואז היה שיעור אנגלית והמורה אהבה אותי.
אחכ היה בוחן במתמטיקה. עשיתי 2 תרגילים מלאים שהצלחתי, ועוד תרגיל שעשיתי רק סעיף אחד בו. (בעזרת ה' יהיה טוב!)
אחכ היה סתם שיעורים שעברו מהר נורא נורא.
רצתי מההסעה לסניף, בזמן הנסיעה חשבתי על פעולה והכנתי צופר חמוד ממש.
הגעתי לסניף. חיוך גדול. כיפים לחניכים. חיי שרה ואז ערב במבה מטורף. חניך בוכה, מתעניינים, מנחמים, מציעים במבה (צוחק). אני מעירה על שקט שוב ושוב והמדש לא מזיז את עצמו.
חניך מקלל. אני צועקת. מאיימת. מקיימת איומים.
חניך הולך לחדר אחר.
חניך מחייך, שמח. חניך יודע שאני רוצה בטובתו.
חניך אוהב במבה וגם אוהב אותי.
מדש ששוב יושב בצד כל הפעולה.
חניכים הולכים. אנחנו נשארים.
שיחה עם הקומונרית. התבכיינות. היא צועקת עליו. הוא מאשים ומתגונן ובורח לביתו.
סניף שנראה כמו מפעל של במבות, בישבצ כולם טוחנים במבות שנשארו. (כולם? התכוונתי צוות פחות מדש אחד, שהוא במקרה שלי).
חניך מתקשר בוכה, הוא שבר צלחת וכנראה גם את היד והוא לבד בבית. שוב, מנחמת, מציעה חיבוק טלפוני, נותנת טיפים. מנתקת. מתקשרת לאמא שלו. טרם. הוא בבית עייף ופצוע אך מרוצה. יש לו גבס, והבטחה ממדריכה שמיד במוצש היא תצייר לו איזה סמיילי חמוד על הגבס. הוא מאושר. איחולי לילה טוב.
חזרנו לישבצ. דיבורים על החיים, על כללים בסניף והרבה על הכנסת מדשים חדשים לכמה צוותים. בעזרת ה'.
סופסוף בית. מקלחת. נגמר המרכך. לא נורא, אז בלי מרכך.
אוכל. תפוחי אדמה ופסטה. הפסטה טריה וטעימה. מזל שזה לא במבה!
שיעורי בית באנגלית. זה לא נגמר. הו! זה סופסוף נגמר.
אחות ששרה בקולי קולות במקלחת. אטמי אוזניים.
מבחן בתושבע בחמישי. לא למדתי. המון חומר.
מה עושים? תעלומה.
אז החלטתי לסיים חיבור להגשה בלשון ועבודה באזרחות ואז לישון. עם המבחן אתמודד מתישהו.
לפחות את העבודה בתורה גמרתי אתמול.
מזל.
אמא קנתה שוקולד!!!
זהו כבר אין שוקולד.
אבל העיקר שיש במבה!
זה בקצרה סיכום יומי.
יום קשה עבר על כוחותינו אך היה טוב וטוב שהיה.
ושיהיו חלומות ב-מ-ב-ה!