מכירים את הרגעים האלה שאתם פשוט לא רוצים להיות טובים?
קודם התנהגתי מאוד לא בסדר, ואני מודעת לזה. גם באותו רגע הייתי מודעת לחלוטין, זה היה על גבול המזוכיסטי.
אפילו שאני לא אדם רע, ובאופן כללי בחיים כן מחפשת להשתפר, זה כמעט ולא הזיז לי באותו רגע.
הרגשתי שאני פשוט לא מסוגלת לשמור יותר בבטן והתפרצתי.
שכלית ברור לי שזה נורא, אבל רגשית אני לא מוצאת שום דרך אחרת.
מישהו מכיר? למישהו יש הסבר?
אוף. מתסכל.
אם אתם לא מכירים מוזמנים לדפדף הלאה.
אני בעד. ממש ממש
מחר?
(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)
אני לא מנסה לפטור את עצמי מאשמה,
אבל מנסה להבין מה גורם לבנאדם להגיע למצב כזה... (לעשות דברים על אף הידיעה שהם טעות גמורה).
סה"כ אני בד"כ שולטת בעצמי.
הדבר הכי מוזר זה שאפילו עכשיו רגשות האשם שלי לא בשמיים 
אני לא חושבת שאני צודקת, אבל גם לא מרגישה שהייתה לי ברירה.
אני שואלת בעיקר כדי להבין מה עבר לי בנפש באותו רגע.. אולי זה יעזור להימנע ממצבים כאלה 
מרגיש לי שזה מאיזה מקום כואב לא ברור, כמו בלון שלא מסוגל יותר לעמוד בכמות האוויר שבתוכו ומתפוצץ.
נראלי כי לפעמים פשוט דיי..אממ נמאס כזה.ליות טובים כל הזמן..
הם לא רוצים שתדעו: שאת תאיר- בני נער רצחו.
ילדים יכולים להיות אכזריים
מה אני צריך את כל השריטות האלה?
איפה את @ענבל
פורום שריטות ליליות.
אני לא צריך צרות של אנשים אחרים על הראש שלי.
האשכנזים מצטרפים לספרדים ואומרים סליחות החל ממוצ"ש.
