לשם כך, אשמח לקבל רעיונות לתכנית מותאמת..
תודה

מפתח סול
אפשר להביא מלא כובעים / פאות צבעוניות / בגדים וכו' וכל אחת צריכה לבחור משהו ללבוש ולספר על הדמות שהיא, אבל ממש לספר! איפה היא נולדה ומה קרה לה בדרך למסיבה וכו'. זה יכול להיות ממש מצחיק אם הן מכירות אחת את השניה קודם.
אפשר לחלק פתקים בתחילת המסיבה, כאשר על כל פתק כתובה משימה כל שהיא וכל אחת צריכה לבצע את המשימה על אחת המשתתפות. למשל: לגרום ל-X לדבר על משהו מוזר (השלג באפגניסטן וכאלה
) או לגרום ל-X לספר בדיחה וכל מיני.
אפשר לבקש מהן מראש להגיע כשהן משחזרות את התחפושת הראשונה שלהן אי פעם. זה היה מעולה!
אפשר סדנת צחוק. לא חייב משהו יקר וזה ממש כיף!
וכמובן אפשר קריוקי, לבקש (=להכריח) מכל אחת לעשות קטע סטנד-אפ בנושא שבוחרים מראש.
אם המשתתפות מכירות אחת את השניה אז אפשר גם מלחמת כריות 
אני ממש לא אוהבת, אבל אם אתן כן אז אפשר שכל אחת תאפר את השניה, לקים וכאלה, כמו בערב בנות 
וחובה!!!!!!!! לרקוד. בשביל זה הגענו!
בררררר, פורים ממש קרוב, אה? :-/
תיהנו!
כמה רעיונות שעלו לי... מקווה שיתן השראה
לנשמה-
-ללמוד יחד בחברותות או בכללי לימוד בנושא של פורים, גורל, שמחה, מגילת אסתר, ונהפוכו וכו'
-לעשות סדנא בנושא הקשור לפורים כמו הכנת אביזרי תחפושות, הכנת כרטיסים למשלוחי מנות, עיטור בקבוק יין, קשירת בלונים (ממש מגניב!), הכנת מסכה (ואז אפשר לפתח מה מסיכה עבורי, מה אני מגלה ומה מסתיר)
- להביא שיחה הקשורה לפורים ורעיונותיו (שיחה תורנית, שיחה של משהי בעל התמודדות, שיחה של ליצנית רפואית)
- הרקדה.
להשמנה-
כיבוד פורים.
-אפשר להכין יחד בצק, לקשט ולאפות אוזני המן במגוון מילויים (אם יש במקום תנור- מעולה) ואפשר לשדרג ולהפריש גם חלה מהבצק (זה נראה לי בתנאי שיש איפה לאפות המקום)
- אפשר להכין יחד משתה ולחלק לקבוצות שכל קבוצה אחראית על חלק אחר ולתת מצרכים. מנת פתיחה, עיקרית, סלט וקינוח
משחק-
במשחקים כיפיים לקבוצות אפשר
-להכין חבילה עוברת ברקע שירי פורים ובתוך החבילה משימות (דוגמאות שעלו לי כמו לספר בדיחה עם מים בפה, לספר את כיפה אדומה ללא מילות קישור וכו') וחידות הקשורות לפורים (זכור לי שפעם ראיתי חידות מצוירות שצריך להתאים פסוקים מהמגילה או חידות הגיון הקשורות למגילה)
- משחק כתרים (מתאים כי הכתר גם סוג של תחפושת..)
בראש הכתר כתובה דמות ובעל הכתר צריך לנחש מי הדמות שעל ראשו בשאלות של כן/לא
אפשר לשחק את הכתרים שיש 3 אנשים עם כתר והם צריכים לשחק סיטואציה ומתוך הסיטואציה הם צריכים ללמוד על עצמם מי הדמות שכתובה לו (למשל 3 הדמויות הם המן, אסתר ובגתן והם עומדים בתור למכולת למנהלים שיחה...)
- חידונים בנושא פורים. שאפשר לשחק בצורות שונות כמו בלוח פיצוחים, כמו שעשועון שיש בטלויזיה (מי רוצה להיות מיליונר, לעוף אל המיליון, הכספת, 1 נגד 100 וכו' וכו'), ואם יש כאלו עם פלאפונים חכמים אפשר להכין משחק ולשחק דרך אפליקציה של kahoot (שהיא מגניבה ממש!)
- משחקי במה כמו לשחק סיטואציות בין 2 אנשים מהמגילה לפי חוקים כמו שיחה לפי אותיות הא'-ב', A-B, כל הזמן במשפטי שאלה, בפנטומימה, בג'יבריש, עם הכנסה של מילה לא קשורה (אפשר לבחור מילה ספציפית או להכין רשימה והמנחה כל פעם מציג לדמות בתורה את המילה שצריך להשתמש)- הצגות זה תמיד כיף, אך צריך לוודא שיש קהל משתף פעולה ולא יהיה יבש
- תופסים קו ומשחקי מילים. בשביל זה צריך לוח שעליו יש את המתמודד שצריך בעזרת ציור להביע רעיונות או ביטויים כשהקהל מנחש את המילה הוא מתחלף.
- משחק טאבו. מכינים כרטיסים של מילים הקשורות לנושא פורים או אחר. בכל כרטיס רושמים את המילה ומתחתיה 5 מילים הקשורות למילה שהכרחיות על מנת להגדיר אותה ובהם יהיה אסור להשתמש אח"כ. במהלך המחשק המתמודד עם הקלף צריך להספיק להגדיר ושהקהל יצליח להבין כמה שיותר כרטיסיות ללא שימוש במילים שאסור להגיד.
- משחק המצלמה. לתת רשימה של סיטואציות חמודות ומצחיקות שצריך לצלם. כל משימה שווה נקודות ולאחר זמן שיקבע (לדוגמה אחרי שעה) מתכנסים ורואים כמה נקודות כל קבוצה צברה.
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
🤡
אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח
שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום
כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,
למרות שהוא לא קרוב משפחה,
ולא חבר קרוב,
ולא בוס,
אלא ''רק'' מנחה ומנטור.
מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,
ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.
נוחי בשלום,
פרופסור עדה יונת.
אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...
היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.
היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.
יהי זכרה ברוך.
לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית
בפועל היתה רק אחת
לא היו גונבים ממנה את הגילוי
אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים
מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב
החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.
בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.
אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.
הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל
קטן מידי.
תעבור למצב מחשב
ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה
החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.
עכשיו הכל מובן.