או יותר נכון, מחשבות מעופפות.

א. למה אני ערה בשעה כזאת?
ב. בבוקר בדיקת דם. עוד פחות מ5 שעות.
ג. ואז רכבת!
ד. ואז יהיה חזרה גנרלית. ותקעו לי עוד תפקיד.. טופ שיהיה
ה. ליום שלישי ישנם אפשרויות..
ושתדעו לכם שכיוונתי פסנתר שלם לבד!! זה היה כיף.

-אני כועסת!
-אני ריקה
-אני מפחדת, שינטשו אותי
-מה אם הם דואגים ששוב אני לא מסתדרת, ובגלל זה אני לא רוצה להיות שם כל הזמן? אוף. הם סתם דאגנים
-אוף רציתי לנסוע לשמה
-אני מתקפלת
-%%%%%
-איך אפשר להצדיק את הגירוש??? כן, אני יודעת איך.
-למה עליתן לארץ אם אתם סתם שמולאנים???
(ואני יודעת שלא אייטתי נכון ולא באלי לתקן. לא באלי)


-- יום אחד אתם תראו כולכם, שאנחנו צדקנו. עוד תראו.--


@~תות~ ו@פינג. (מי שיועיל מטובו לתייג יבורך) אני חושבת עליכן כל הזמן כל הזמן. ואני לומדת מכן המון, ותודה.
ו****, אותך אני לא מפסיקה לחשוב עלייך. אולי..
ג'ינג'ר את מותקית. הלוואי הייתי את. אני אוהבת אותך. ותיזהרי על עצמך..