@@עוגי פלצת
@@די"מ
@@לשם שבו ואחלמה
@@ימ''ל
 

לא צריך לשמוע אותך

@מושיקו
@אן_שרלי
@אלעד
@מרדכי
@אריק מהדרום

יאללה בלאגאן

צריך לשלב את הדברים!

הרי בזה שקנית כרטיס, מה קנית?
כרטיס נסיעה או כרטיס ישיבה?

חוץ מזה מה החבר שלך עדיף על פני זה שכבר עלה ושילם!
או יותר נכון איך אתה יכול לזכות לחבר שלך בזמן שהוא עוד לא יכול לזכות ומישהו אחר כן זכה?

שהרי אתה לא רשאי לתפוס לעצמך עוד מקום נסיעה, ככה שהמיגו לא תופס.

וגם אם נניח ואתה צודק, והמיגו כן תופס, כל זה שייך דווקא במציאה (נסיעה ללא תשלום). אך בנסיעה בתשלום בוודאי שחב לאחריני.

אתה שילמת - מגיע לך כיסא אחד. כל אחד ששילם מגיע לו כיסא אחד.

איך בדיוק אתה זוכה לחבר שלך בדבר ששייך למישהו אחר?

במקרה ששילמת על שני כסאות מראש
ואז מכיוון שלכל אחד יש זכות רדומה ופוטנציאל קנייה על החפץ
אין את סברת "חב לאחריני" בעיקר לא על פי דברי הרא"ש אם זכור לי בסימן כז על בבא מציעא

ויש מיגו דזכי לנפשיה זכי נמי חבריה 

ונראה לי שפשוט שמבחינת דין פשוט ניתן להתחמק ולעשות אוקימתות וכו'
אבל.....דיני אדם ואנושיות פשוטה

שילמת על מקום אחד, ברור לחלוטין שאסור לך סתם לשבת על שתי מקומות.

באיזו זכות אתה מונע מאדם ששילם על כרטיס לשבת בכיסא למשך שתי תחנות?!

כל הדיון הזה מפתיע אותי.

אני דווקא שרשרתי נכון.

אז יש את הקטע הזה שלפני הבחירות אמרת שתשקול להסביר איזו החלטה ובסוף לא הסברת?

אז זהו.

אני יכול להגיד מסברא...

מי שנמצא כבר באוטובוס שילם כסף ומגיע לו לשבת, והחבר עוד לא שילם.

מההיא דתופס לבע"ח במקום שחב לאחרים (ב"מ י.).

וראה הרבה חילוקים בנידון השאלה ועוד, כאן:

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49708&st=&pgnum=57

אחד בשבילך ואחד בשביל החבר שלך!

עכשיו האם מותר לך לתפוס לו מקום או לא?

על האבא והילדים הגדולים שמעמיסים חצי מהבית בתא מטען? . זה בהחלט קורה וראיתי את זה לא מעט פעמים - משלמים מראש על מי שעוד שנייה עולה, וכשהוא עולה הוא רק אומר לנהג: אשתי כבר שילמה עלי ועליהם...וזהו.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

נראה שלא שייך פה עניין "מיגו דזכי לנפשי זכי נמי לחבריה" כי לא מדובר בזכייה מההפקר אלא בקניה של זכות לתפוס מקום (נראה שזה דומה לשכירות מקום בחצר, וכמו בכל מכירה/שכירות המתקיימת ע"פ תנאי המוכר/משכיר), כי המקום שייך לחברת האוטובוסים וכמו שזה גזל לעלות בלי לשלם (כמו שימוש בחצר ללא רשות הבעלים. ראה רמב"ם הלכות שכירות פרק ז) כך זה גזל לשמור מקום נוסף כשיש עוד אנשים וזה לא 'זה נהנה וזה לא חסר'. יש קוים מסוימים (כמו הקו מאילת) שאגד מאפשרים שמירת מקום בתשלום מראש אבל כל שאר קניית הכרטיסים נעשית על בסיס מקום פנוי לפי התקנון.

ברור שאם אדם משלם על מקום הוא יכול לשמור עליו (אם הוא רוצה לשבת בספסל לבד למשל, או לצורך העניין אם הוא רוצה שהאוטובוס/המונית יצאו מוקדם יותר כמו שחז"ל מפרשים על יונה הנביא). אבל הוא לא יכול לקנות לעוד כמה תחנות ולמנוע ממישהו שעולה לפני אותה תחנה לתפוס את המקום (כי הוא עוד לא זכה במקום עד אותה תחנה).

[הערה - היה מקום לדון אם יש דין גזל בחברה ציבורית שכן הרכוש לא שייך לאדם מסוים אבל זה כבר דיון אחר...]

עלה אדם וביקש לשבת שם. אמרתי לו: עוד מעט חברה שלי צריכה לעלות עם ילד. 

אמר לי: אז מה.

אמרתי לו: צודק, אבל אודה לך אם תתיישב במקום אחר.

לא רצה.

עלתה החברה, ורצתה להתיישב ליד אותו אדם. קם האדם ועבר לשבת ליד בן מינו...

יצא דפוק.

מזכיר לי כמה כמה פעמים שישבתי לבד, וביקשו ממני זוג אם אני יכול בבקשה לעבור מקום אחד כדי שיוכלו לשבת ביחד - וכמובן שהסכמתי (או שאפילו הצעתי את זה מיוזמתי כשראיתי שהם מתביישים לבקש אבל רוצים בכך).

באוטובוס גם שווה להיות בנאדם  

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

ת

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.