אני מורכבת. ואני קורסת. האדמה נשמטת תחתי בכל זמן נתון. בכל עת אני מרגישה את הקרקע רועדת, מזכירה לי שהעולם הזה הוא ארעי בלבד.
אבל יש לי חברה טובה טובה, שהבינה הרבה מהמורכבות שלי והיא שחררה אין ספור כעסים שהיו ספוגים בתוכי אט אט.
ועכשיו היא שבורה, מפורקת.
לא מוכנה לספר מה עובר עליה. כל הזמן בורחת למקום המפלט- למיטה.
והיא ישנה, בכל מקום.
לא מגיבה לשיחות, לא מוכנה להיחשף ולדבר.
ואני ניצבת חסרת אונים וכל כך רוצה לעזור לה, כמו שהיא עזרה לי. וכואב לי לראות אותה ככה, כמו שבר כלי.
והיא לא נותנת להתקרב.
אפשר עצה?
אבל יש לי חברה טובה טובה, שהבינה הרבה מהמורכבות שלי והיא שחררה אין ספור כעסים שהיו ספוגים בתוכי אט אט.
ועכשיו היא שבורה, מפורקת.
לא מוכנה לספר מה עובר עליה. כל הזמן בורחת למקום המפלט- למיטה.
והיא ישנה, בכל מקום.
לא מגיבה לשיחות, לא מוכנה להיחשף ולדבר.
ואני ניצבת חסרת אונים וכל כך רוצה לעזור לה, כמו שהיא עזרה לי. וכואב לי לראות אותה ככה, כמו שבר כלי.
והיא לא נותנת להתקרב.
אפשר עצה?



