כתבה דמגוגיתon
הקושי לענות על הטענות המוצגות בכתבה, בצורה שתתיישב ותניח את דעתם של הצופים, היא בעצם מחויבות העו"ס לסודיות.
ההורים/ הילדים יכולים להתראיין חופשי ולספר לעולם מה שבא להם.
לעומת, הפק"ס שמנוע מלחשוף כל פרט מחיי המשפחה!
חבל שהמשתתפים בכתבה לא הביאו את המסמכים שבהם נומקו הסיבות לצעד הקיצוני הזה של הוצאת הילד.
לא ממעיטה מהכאב של אמא שלא מגדלת את ילדיה, שלא נדע. אבל יכולתי לעשות כתבת נגד עם המון ילדים, וגם אימהות!!! שיטענו בדיוק ההיפך. המניעה מלהוציא לאור כתבה כזו, היא כאמור, השמירה על סודיות.
ת'כלס, כמו הכל בתקשורת...
הוא לא אומר שמאה אחוז מהמקרים לא ראוייםנשואים פלוס
ולא יודעת אם יצא לך להתקל בסיטואציות מול הממסד.. לי כן (חינוך ומשפט לא רווחה) והם לחלוטין לא טהורי לב
יש שם נערה שהוציאו מהבית ובסוף היא דווקא גדלה יפה מאוד עם אבl666
אני גם מכירה מקרים לכאן ולכאן
יש לי חברה שהיא יתומה האבא והציעו לה פנימיה
וזה כמעט הרס אותה, והכרתי אותה טוב מאוד לפני ואחרי
ברור שזה מאוד מנופח בארץ, במצב נורמלי הוצאת ילדים מהבית אמורה להיות משהו נדיר ולא נושא לשיחה שכולם מודעים לו
ושכל שכנה שוקלת האם לפנות לרווחה או לא לפנות לרווחה
עדיין חשוב שתהיה ערנות סביבתית.זהירות קשה לקריאה.כוחות שמימיים
אז אני לא מתלוננת ולא כועסת למרות שהשקעתי את מיטב כספי וזהבי בטיפול טראומטי, וכרגע אני בהפסקה כדי "לנשום" בין הוצאה להוצאה ולא יודעת מתי שוב אמשיך,
אך מה את חושבת- לאמא נגרם קצת צער אבל הילד סוחב את הצער הזה כל ימי חייו- הילדות זה מה שהכי משפיע על כל החיים של בנדם.
כבר השלמתי עם התיקון שלי ועם זה שהשם שם אותי במציאות כזו ושכנראה יישארו לי סימנים לכל ימי חיי וזו ההתמודדות שלי, אבל בתור אחת שחווה את זה אני אומרת שוב שמי שלא עבר את זה לא יכול להבין, פשוט לא יכול להבין כמה כוחות נפש זה שואב מהבנדם, ילד שגזלו ממנו את ילדותו וחווה שואה בילדותו במקום ילדות נורמלית
( אפילו לא ילדות טובה ) אינו שווה (=בהדגשה) לאמא שלקחו ממנה את בנה ( במיוחד לאחר שהתעללה ).
ואת יודעת? אז אני לא כועסת על האישה הזאת שבמקרה היא קרוייה אמי, ולפי החוק הייתה יושבת מאחורי סורג ובריח, כי אני יודעת שהיא חולה ופגועה .
אבל את יודעת על מי יש לי עדיין כעס? על אדם אחר שהיה שם ולא הציל אותי מציפרני ה-----.
לא אין לי כעס על השכנים, לא אין לי כעס על המורות שראו הכל, לא אין לי כעס.
יש לי רק תמיהה,
ויש לי כאב שאף אחד לא יכול להבין מה שילד אחד יכול לעבור.
וכאב שאף אחד לא מבין מה הילד הזה יעבור בימי חייו.
אנשים חושבים- "הא, לא נורא עוד מעט יגדל ויעזוב את הבית וכבר לא יכאב לו" .
ומי שהיה שם- יודע, שכשהוא בבית הוא לא מרגיש כבר כלום. כלווום ! הוא אטום ! אם ירגיש יצא מדעתו!
מתי הוא ירגיש ? כעבור שנים, כשיחליט להתמודד שוב מול הכאב והרוע, כדי לנקות ולהוציא הההככככלללל, כי יש לזה השלכות על חייו,
אז- יוכל להרגיש שוב את כאב הסטירות בלחיים,
כעבור יותר מ12 שנה הוא ירגיש שוב את כאב האזניים הבלתי נסבל, ישמע את הצלצולים מחרישי האזניים שנגרמו מהטחת היד ללא רחם. יבקש מבן זוגו שידבר בקול כי אינו שומע( "אין דבר, זה חולף") ושינמיך את המוזיקה כי זה מכאיב,
שוב ייתפסו השרירים בעורף וירגיש כחיה נרדפת ללא מחסה והגנה.
שוב יבכה ויבכה ולא יגמרו הדמעות כי אין סוף לכאב הבלתי נתפס הזה.
שוב ירגיש את המכות והפחד האימתי הזה ויתעורר בצרחות בלילה.
שוב יזכה להרגיש את גופו כי בעצם לפני שנים עבר נתק מגופו כדי להשאר שפוי ולא להרגיש ולשמוע ולראות את החבטות וכוסות התה והסכינים המתעופפות והצרחות .
כן גברתי היקרה, כתבתי דברים מזעזעים ברעד רב, ועדיין זה רק קצה קוצו של המזלג.
בלי הכאב התמידי והחוסר הנורא.
בלי השנאה העצמית והגילוי הכואב של האני הטוב והתזכורות להאמין בטוב הפנימי..
בלי הלחץ הנפשי שמתעורר כשהשכנה צועקת ומחטיפה לילדיה. ( ולא, אין צורך להתקשר לרווחה אל תדאגי, הם כבר היו שם מן הסתם חוץ מזה שאי אפשר כי זה חוויית פלשבק )
והעבודה החזקה הזאת על הנפש שנהייתה רגישה ועדינה ככ....
בלי .... בלי הרבה דברים שנראים לא קשורים אבל בעצם כל כך כן.
יש דברים שהורה לא יספר גם לאנשים הקרובים ביותר אליו- למשל כמה התעלל בילד.
הכי הרבה יספר שעשה "סדרת חינוך" לילד "המופרע והנוראי הזה". שכל האנשים מסביב מתפלאים מעדינותו.רק הוא ואמו לא.
הוא לא ,כי "מי שמכיר אותו באמת זו אמו"והיא הדמות שממנה מנסה לינוק ולשאוב,
והיא -פשוט לא- --
ולצערי הרב אני יודעת על מה אני מדברת ורוצה שלכל הילדים בעולם יהיה טוב.
מי כמוני יודעת כמה כוחות נפש צריכים בשביל זה, וכמה חשוב למנוע דברים איומים שכאלה.
ואני מקווה שבזכות מה שכתבתי עכשיו ברעד רב,
תתווסף עוד ק צ ת מודעות לנושא החשוב הזה.
ולא אכפת לי מאינטרסים, רבנן, לפעמים ילד עובר תופת וצריך להוציא אותו משם נקודה.
ו1666 זה לא היה ספציפית אלייך .
הלוואי, באמת.כוחות שמימיים
אני גם לא סומכת בעיניים עצומות על הרווחה, גם לי יש חששות להתקשר.
אבל אני גם יודעת מה יכולות להיות התוצאות הקשות. אז מה כבר נותר לעשות? לא לעשות אינו הפתרון ויש מקרים ששיחות ועזרה להורים לא מספיקים וצריך להציל את הילדים, שגם אם חלק מילדותם נפגע לפחות שהחלק שנשאר יינצל...או יהיה פחות גרוע.
וגם כמו שכתבתי יש דברים שאף אחד לא יכול לנחש מה הולך.
זאת העמדה שלי בכל אופן.
תודה על החיבוק, אני לא יודעת מאיפה מגיע הכח.
מלמעלה. תודה !!!!
מצטרפתזקנת השבט
חזקי ואמצי . עצם זה שבנית בית -לא מובן מאליו. אכן כוחות שמימיים . מכירה מקרוב סיפורים קשים מאד.
זאת דילמה אמיתית.אנונימי (3)
אני מסכימה שלפעמים קשה מאוד לנחש מה הולך.
זאת דילמה גם בגלל שמי שחווה על בשרו, יש לו בדרך כלל חושים מחודדים ויכול לזהות מצבים דומים.
אבל מצד שני, כמבוגרים שחוו אלימות בילדותם, לפעמים יש לנו נטיה לראות צל הרים כהרים.
אני חושבת שבמקרים של חשד, כדאי להתייעץ עם רב איך לנהוג, הרי יש הלכות מפורשות. מצד אחד אסור להתעלם ולעמוד על הדם, מצד שני אי אפשר להוציא שם רע או להלשין במקרה של חשש גרידא.
תראיl666אחרונה
את רואה את עצמך ואני רואה את החברה שלי שכמעט הרסו אותה בפנימיה וכשהיא ברחה משם הכניסו אותה לעוד פנימייה יותר קשה
ובסוף אחרי 3 שנים בפנימיה היא יצאה משם הרוסה בהריון בגיל 16 מבחור יותר גדול שאחרי שסיים פנימיה יוצא ונכנס לכלא
והיא הייתה ילדה טובה ושמחה וציונים בסדר אבל מה? היא הייתה עולה חדשה בלי אבא
ואני מניחה שהיא לא אחת כזאת
אז מי יודע מה היית עוברת אם כן היו מוציאים אותך מהבית
האמת שגם אימא שלי לא הייתה הכי עדינה בעולם וחלק ניכר מאמהות בסביבה שגדלתי גם.
מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה
הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ
בשביל הבת שלנו
היא בדיכאון
ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה
היא לומדת בכיתת לקויות למידה
והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.
היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר
ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....
לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה
תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.
גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת
לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.
כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?
לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.
בהצלחה!
מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון
על ידי @מתואמת .
כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?
זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה
אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.
בס"ד
אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!
אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט
לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.
אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה
ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים
ועם תרופות .
הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה
אחרי התייעצויות
אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים
גם בגלל שזה כיתה ח
וזה אמצע שנה .
זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה
אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.
ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי
הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.
וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים
לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין
אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.
ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.
בהצלחה לכם משפחה יקרה.
מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון
לאיזה סוג מסגרת ממליצים?
קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora
קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏
מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant
בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.
תיכון גלvery emportantאחרונה
הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora
הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏
עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת
תודה להקב"ה.
משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕
ואואוריןאחרונה
מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו
שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.
רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -
איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?
השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..
תודה מראש!
בטוח נשתמש ברעיונותיכם
תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות
הפורום הזה לא פעיל
(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)
תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה
מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר
איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה
ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך
שלום לכם.
יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה
והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.
יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.
אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית
אם יש לה נפש רגישהמשה
תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.
פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7
(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).
תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה
רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754
שלום
מקווה שזו במה מתאימה..
אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב
)
לבית..
דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'
ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.
תודה רבה לכולם
לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255
שלום לכולם\ן
אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים
יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)
ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי
תודה לעונים ושבת שלום
ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...