כתבה דמגוגיתon
הקושי לענות על הטענות המוצגות בכתבה, בצורה שתתיישב ותניח את דעתם של הצופים, היא בעצם מחויבות העו"ס לסודיות.
ההורים/ הילדים יכולים להתראיין חופשי ולספר לעולם מה שבא להם.
לעומת, הפק"ס שמנוע מלחשוף כל פרט מחיי המשפחה!
חבל שהמשתתפים בכתבה לא הביאו את המסמכים שבהם נומקו הסיבות לצעד הקיצוני הזה של הוצאת הילד.
לא ממעיטה מהכאב של אמא שלא מגדלת את ילדיה, שלא נדע. אבל יכולתי לעשות כתבת נגד עם המון ילדים, וגם אימהות!!! שיטענו בדיוק ההיפך. המניעה מלהוציא לאור כתבה כזו, היא כאמור, השמירה על סודיות.
ת'כלס, כמו הכל בתקשורת...
הוא לא אומר שמאה אחוז מהמקרים לא ראוייםנשואים פלוס
ולא יודעת אם יצא לך להתקל בסיטואציות מול הממסד.. לי כן (חינוך ומשפט לא רווחה) והם לחלוטין לא טהורי לב
יש שם נערה שהוציאו מהבית ובסוף היא דווקא גדלה יפה מאוד עם אבl666
אני גם מכירה מקרים לכאן ולכאן
יש לי חברה שהיא יתומה האבא והציעו לה פנימיה
וזה כמעט הרס אותה, והכרתי אותה טוב מאוד לפני ואחרי
ברור שזה מאוד מנופח בארץ, במצב נורמלי הוצאת ילדים מהבית אמורה להיות משהו נדיר ולא נושא לשיחה שכולם מודעים לו
ושכל שכנה שוקלת האם לפנות לרווחה או לא לפנות לרווחה
עדיין חשוב שתהיה ערנות סביבתית.זהירות קשה לקריאה.כוחות שמימיים
אז אני לא מתלוננת ולא כועסת למרות שהשקעתי את מיטב כספי וזהבי בטיפול טראומטי, וכרגע אני בהפסקה כדי "לנשום" בין הוצאה להוצאה ולא יודעת מתי שוב אמשיך,
אך מה את חושבת- לאמא נגרם קצת צער אבל הילד סוחב את הצער הזה כל ימי חייו- הילדות זה מה שהכי משפיע על כל החיים של בנדם.
כבר השלמתי עם התיקון שלי ועם זה שהשם שם אותי במציאות כזו ושכנראה יישארו לי סימנים לכל ימי חיי וזו ההתמודדות שלי, אבל בתור אחת שחווה את זה אני אומרת שוב שמי שלא עבר את זה לא יכול להבין, פשוט לא יכול להבין כמה כוחות נפש זה שואב מהבנדם, ילד שגזלו ממנו את ילדותו וחווה שואה בילדותו במקום ילדות נורמלית
( אפילו לא ילדות טובה ) אינו שווה (=בהדגשה) לאמא שלקחו ממנה את בנה ( במיוחד לאחר שהתעללה ).
ואת יודעת? אז אני לא כועסת על האישה הזאת שבמקרה היא קרוייה אמי, ולפי החוק הייתה יושבת מאחורי סורג ובריח, כי אני יודעת שהיא חולה ופגועה .
אבל את יודעת על מי יש לי עדיין כעס? על אדם אחר שהיה שם ולא הציל אותי מציפרני ה-----.
לא אין לי כעס על השכנים, לא אין לי כעס על המורות שראו הכל, לא אין לי כעס.
יש לי רק תמיהה,
ויש לי כאב שאף אחד לא יכול להבין מה שילד אחד יכול לעבור.
וכאב שאף אחד לא מבין מה הילד הזה יעבור בימי חייו.
אנשים חושבים- "הא, לא נורא עוד מעט יגדל ויעזוב את הבית וכבר לא יכאב לו" .
ומי שהיה שם- יודע, שכשהוא בבית הוא לא מרגיש כבר כלום. כלווום ! הוא אטום ! אם ירגיש יצא מדעתו!
מתי הוא ירגיש ? כעבור שנים, כשיחליט להתמודד שוב מול הכאב והרוע, כדי לנקות ולהוציא הההככככלללל, כי יש לזה השלכות על חייו,
אז- יוכל להרגיש שוב את כאב הסטירות בלחיים,
כעבור יותר מ12 שנה הוא ירגיש שוב את כאב האזניים הבלתי נסבל, ישמע את הצלצולים מחרישי האזניים שנגרמו מהטחת היד ללא רחם. יבקש מבן זוגו שידבר בקול כי אינו שומע( "אין דבר, זה חולף") ושינמיך את המוזיקה כי זה מכאיב,
שוב ייתפסו השרירים בעורף וירגיש כחיה נרדפת ללא מחסה והגנה.
שוב יבכה ויבכה ולא יגמרו הדמעות כי אין סוף לכאב הבלתי נתפס הזה.
שוב ירגיש את המכות והפחד האימתי הזה ויתעורר בצרחות בלילה.
שוב יזכה להרגיש את גופו כי בעצם לפני שנים עבר נתק מגופו כדי להשאר שפוי ולא להרגיש ולשמוע ולראות את החבטות וכוסות התה והסכינים המתעופפות והצרחות .
כן גברתי היקרה, כתבתי דברים מזעזעים ברעד רב, ועדיין זה רק קצה קוצו של המזלג.
בלי הכאב התמידי והחוסר הנורא.
בלי השנאה העצמית והגילוי הכואב של האני הטוב והתזכורות להאמין בטוב הפנימי..
בלי הלחץ הנפשי שמתעורר כשהשכנה צועקת ומחטיפה לילדיה. ( ולא, אין צורך להתקשר לרווחה אל תדאגי, הם כבר היו שם מן הסתם חוץ מזה שאי אפשר כי זה חוויית פלשבק )
והעבודה החזקה הזאת על הנפש שנהייתה רגישה ועדינה ככ....
בלי .... בלי הרבה דברים שנראים לא קשורים אבל בעצם כל כך כן.
יש דברים שהורה לא יספר גם לאנשים הקרובים ביותר אליו- למשל כמה התעלל בילד.
הכי הרבה יספר שעשה "סדרת חינוך" לילד "המופרע והנוראי הזה". שכל האנשים מסביב מתפלאים מעדינותו.רק הוא ואמו לא.
הוא לא ,כי "מי שמכיר אותו באמת זו אמו"והיא הדמות שממנה מנסה לינוק ולשאוב,
והיא -פשוט לא- --
ולצערי הרב אני יודעת על מה אני מדברת ורוצה שלכל הילדים בעולם יהיה טוב.
מי כמוני יודעת כמה כוחות נפש צריכים בשביל זה, וכמה חשוב למנוע דברים איומים שכאלה.
ואני מקווה שבזכות מה שכתבתי עכשיו ברעד רב,
תתווסף עוד ק צ ת מודעות לנושא החשוב הזה.
ולא אכפת לי מאינטרסים, רבנן, לפעמים ילד עובר תופת וצריך להוציא אותו משם נקודה.
ו1666 זה לא היה ספציפית אלייך .
הלוואי, באמת.כוחות שמימיים
אני גם לא סומכת בעיניים עצומות על הרווחה, גם לי יש חששות להתקשר.
אבל אני גם יודעת מה יכולות להיות התוצאות הקשות. אז מה כבר נותר לעשות? לא לעשות אינו הפתרון ויש מקרים ששיחות ועזרה להורים לא מספיקים וצריך להציל את הילדים, שגם אם חלק מילדותם נפגע לפחות שהחלק שנשאר יינצל...או יהיה פחות גרוע.
וגם כמו שכתבתי יש דברים שאף אחד לא יכול לנחש מה הולך.
זאת העמדה שלי בכל אופן.
תודה על החיבוק, אני לא יודעת מאיפה מגיע הכח.
מלמעלה. תודה !!!!
מצטרפתזקנת השבט
חזקי ואמצי . עצם זה שבנית בית -לא מובן מאליו. אכן כוחות שמימיים . מכירה מקרוב סיפורים קשים מאד.
זאת דילמה אמיתית.אנונימי (3)
אני מסכימה שלפעמים קשה מאוד לנחש מה הולך.
זאת דילמה גם בגלל שמי שחווה על בשרו, יש לו בדרך כלל חושים מחודדים ויכול לזהות מצבים דומים.
אבל מצד שני, כמבוגרים שחוו אלימות בילדותם, לפעמים יש לנו נטיה לראות צל הרים כהרים.
אני חושבת שבמקרים של חשד, כדאי להתייעץ עם רב איך לנהוג, הרי יש הלכות מפורשות. מצד אחד אסור להתעלם ולעמוד על הדם, מצד שני אי אפשר להוציא שם רע או להלשין במקרה של חשש גרידא.
תראיl666אחרונה
את רואה את עצמך ואני רואה את החברה שלי שכמעט הרסו אותה בפנימיה וכשהיא ברחה משם הכניסו אותה לעוד פנימייה יותר קשה
ובסוף אחרי 3 שנים בפנימיה היא יצאה משם הרוסה בהריון בגיל 16 מבחור יותר גדול שאחרי שסיים פנימיה יוצא ונכנס לכלא
והיא הייתה ילדה טובה ושמחה וציונים בסדר אבל מה? היא הייתה עולה חדשה בלי אבא
ואני מניחה שהיא לא אחת כזאת
אז מי יודע מה היית עוברת אם כן היו מוציאים אותך מהבית
האמת שגם אימא שלי לא הייתה הכי עדינה בעולם וחלק ניכר מאמהות בסביבה שגדלתי גם.
מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר
איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה
ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך
שלום לכם.
יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה
והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.
יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.
אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית
אם יש לה נפש רגישהמשה
תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.
פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7
(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).
תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה
רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754
עשיתי בדיקת היריון 16 יום אחרי בדיקת ביוץ חיובית
נראה חיובי בעיניכן?
לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255
שלום לכולם\ן
אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים
יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)
ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי
תודה לעונים ושבת שלום
ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...
מחפשים קהילהאבא פגום
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
ילגים מפרק א וצוואהיל 000
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
פרסום הנסחן120
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.