הם מתוקים כ"כ.
אופ שיתחתנו כבר, אבל זה יקרה עוד המון זמן. אוף.
והם עבדו עלי שהם התארסו, מזל שלא האמנתי(אבל חבל, כי כבר בקושי יש לי אמון באנשים).
והם בכלל חברים, מתוקים.
והם גם דוסים, זה הכי חמוד.
אויי אני אוהבת אותם ביחד.
והיה לי נחמד שהם באו לבית שלי, רק חבל שזה היה מסיכה.
חבל שלא באמת נהנתי, חבל שלא שמחתי.
חבל שאני לא רואה את הטיפת טוב. כי היא בטלה בשישים.
לרגע אחד הייתי שמחה, ולאחר כדקה,
שוב עצובה, שוב עצבנית, שוב חסרת סבלנות.
לא כיף להיות מתוסבך.
בכלל לא.
אבל כנראה זה יעודי בחיים.
אני יצטרך להתמודד עם זה.
והיום בכלל דיברו איתי על משו שעשה לי חשק עז למות.
חבל.
אני נהרסת לאט לאט.
חבל שאני לא אוהבת אנשים חשובים-שאני צריכה לאהוב.
חבל שהרגש נעלם מיום ליום.
האדישות שולטת.
- לקראת נישואין וזוגיות