ומציע, עם כל הכבוד להורים, להוציא אותם מהענין, בזריזות.

הם לא צריכים "להתווכח ביניהם", זה לא ענין שלהם. ואת לא צריכה "להרגיע", אלא פשוט להחליט מה שטוב לכם - ולהוציא את כולם באדיבות מהתמונה.  זה יהיה צרי להיות גם בנישואין בעז"ה - ההבדל בין היחס האוהב והמכבד, לבין "התערבות" בענייניכם האישיים.

הרב שמעביר את השיעור אצלנו הוא דיין.

שאלתי אותו הערב על ההסכם והוא אמר לי לא לעשות.

ביחד. הסכם כזה יכול לעקר את הכתובה ,ובלי כתובה אסור לחיות יחד. לכן את צריכה לשאול את הגאון הרב ליאור או דיין אחר לפני חתימה.

מי זה רוב הפוסקים?

עשית סקר בין כל הפוסקים, בני זמננו מה הם אומרים על הסכם זה?

מה זה הקישקוש הזה, מי שניסח את ההסכם הם תלמידי חכמים ודיינים אז בטח לא כל הפוסקים.

חוץ מזה כדאי לך באמת לשאול רב רוני.

השאלה היא מה נכון לכם, מה שלא נכון זה שההורים לוחצים ומתווכחים. אם אתם מספיק מבוגרים כדי להתחתן אז אתם מספיק מבוגרים כדי להחליט אם לעשות הסכם או לא.

לגופו של עניין - אישית אני לא בעד כי הנזק גדול מהתועלת. היתרון העיקרי של ההסכם זה שהוא מונע את רוב המריבות והקשיים כאשר פונים לגירושין אבל מצד האמת זה נראה לי חיסרון כי זה מקל את תהליך הגירושין והופך אותו לאפשרות יותר קלה וזמינה במקרים של משבר בזוגיות (בדיוק הפוך מהכוונה של הכתובה שתוקנה בעצם כדי להקשות על הבעל את הגירושין ולמנוע ממנו לרצות לגרש את אשתו).

החיסרון העיקרי של ההסכם זה שנראה כביכול מלכתחילה שמתחתנים על מנת להתגרש, 'למה לדבר על גירושין מראש?'. אבל בעצם מה שמרתיע זה השם שלו, אז אם אתם רוצים לעשות ורק ההורים מתנגדים פשוט תקראו לזה 'נספח כתובה' (כי זה מה שזה באמת).

בהצלחה והחלטות טובות

והכי חשוב - שלא תצטרכו את זה...

תוכלו לדון בעניין בראש נקי יותר

הם רוצים כמובן בטובתכם, אבל זה לחלוטין לא עניינם.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

שטויות במחילה.

ועם כל הכבוד, אם אמא שלך תמשיך - בגלל איזו חברה "מסורבת גט" - "להתעקש" עבורכם שתחליטו שתוכלו להתגרש בקלות חלילה, היא עוד תביא את זה ח"ו......

הרי אין לדבר סוף: אם היתה לה חברה שבעלה לא הסכים לשלם על טיפול רפואי יקר פרטי, אז גם את זה היה צריך להכניס בהסכם?..

אם תמשיכו כ"כ הרבה להתעסק ב"גירושין", אתם עלולים לקלקל את הנישואין.

די עם זה - אתם מתכוונים להתחתן, ובעז"ה תישארו נשואים בשמחה. אל תחשבו על "מה יהיה אם".. ח"ו - אלא איך יהיה בנין טוב ומשמח ואוהב. 

אולי.. שלאמא שלך יש איזושהי חוויה מהחברה הזאת

ובתור אמא שלך, את הדבר הכי חשוב לה בעולם והיא מנסה בכל כוחה לגונן עלייך שלא תיקלעי לסיטואציות קשות

ומשם הכל נובע

אני לא יודעת כמה זה נכון או לא, אנחנו לא עשינו שום דבר כזה באמת כדי לא לפתוח פתח לדברים

בכל אופן אני לא חושבת שצריך להעלב ממנה או לכעוס עליה, היא בסה"כ מנסה להגן עלייך, כמו שכולנו מנסים להגן על ילדינו

ולפעמים זה חיבוק שמביא תועלת ולפעמים זה חיבוק דוב שעלול להמיט אסון

זה העניין בהורות, למידה מתמדת (אומרת את זה מ"מרום" 3 שנותיי כהורה )

אז נראה לי שכדאי לשמוע את הצדדים ולהחליט את ההחלטה שלכם שנכונה לכם (ובכלל- למה הם חייבים לדעת מה החלטתם בסוף?)

אבל בכל אופן לכבד ולהעריך את הדאגה.. בטוחה שהיא מגיעה מהמקום הכי נקי שיש אצל אמא..

לוקח זמן להורים להבין שהגוזל הקטן שהם גידלו בקן כבר פורש כנפיים ועף ויש לו (לה) דעות משלו

אני רואה את זה גם אצל ההורים שלי. ואני אישית חושבת שאני אשתגע כשהילדים שלי יקבלו החלטה שהיא לא טובה לדעתי ולא יהיה לי מה לעשות בנידון. למזלי יש לי עוד קצת זמן לעבוד על זה..

אפשר אולי להעמיד במקום בצורה עדינה, כי אלה עדיין ההורים..

ואיך שלא יהיה, ברור שההחלטה צריכה להיות של בני הזוג.

עד לא מזמן עבדתי בצהר, ולמדתי קצת על הנושא.

לדעתי ההסכם הוא חשוב מאוד, ברור לגמרי שכשאתם מתחתנים אתם לא חושבים לרגע שתתגרשו, אבל אם תחשבי על זה לרגע.. אף זוג שמתחתן לא חושב על זה, ולצערנו הרב יש מקרים. וגירושין לרוב זה לא משהו שמסתיים יפה, לכן כדאי שיהיה את המסמך, זה עוזר מאוווד למי שמגיע למצב כזה. (בע"ה שלא תגיעו אף פעם למצב הזה)

המסמך הוא מסמך משפטי לכל דבר וחותם עליו עורך דין. לאחר שאתם חותמים עליו הוא נמצא בתיק הנישואין שלכם ואתם לא רואים אותו יותר.

לדעתי זה לא קשור למיליונרים או לא, גם למי שיש קצת כסף, ובמיוחד אנשים כאלו, צריכים יותר לשמור על הממון שלהם.

אגב, חברה טובה שלי בתהליכי גירושין, כשהתחתנה כמובן לא חלמה על זה שתגיע למקום הזה. ועכשיו היא מסורבת גט, אם היה לה את ההסכם החיים שלה היו הרבה יותר קלים.

אתם צריכים לשבת יחד ולחשוב על זה ברוגע, אל תתנו להורים להתערב יותר מידי, בטוח שהם רוצים לעזור ויש להם כוונות טובות, אבל הורים מתערבים זה מתכון לבעיות בזוגיות.

לדעתי, בכלליות, דבר כזה "על ההתחלה", גורם שזה כבר בתודעה. הרסני. כך לא מתחילים נישואין (ולא דומה לכתובה, שזה כבר בכל ישראל כחלק מהטקס החגיגי. חבל להשלות,  לא דומה).

[ועדיין אין נסיון שאכן זה עושה את החיים "קלים יותר" למי שחלילה נזקק. יתכן שזה רק יגרום לרמת תיחכום חדשה למי שרוצים כך..]

זה, מעבר למקרה הספציפי, שכבר התייחסנו לעיל.

ממה שאני יודעת, כולל בתוכו הסכם ממון שאומר בעצם שבמקרה של גירושין- כל הנכסים שהיו של האישה- חוזרים אליה, של האיש- חוזרים אליו, ומה שנוצר תוך כדי הנישואין יתחלק חצי חצי.

לא בטוחה שהוא פותר את עניין מסורבות הגט.

הסכם מאהבה של רבני צהר, דומה להסכם קדם נישואין,  אך אני לא בטוחה שהוא עונה על עניין מסורבות הגט, את בטוחה?

מעבר לזה- ממה שידוע לי יש לו הרבה מחלוקות והוא לא מאושר על ידי כל הפוסקים.

כך שאם זה העניין, אולי כדאי להבהיר להורים שלעניין מסורבות הגט- אין נוסח של הסכם שמקובל או שעונה על העניין הזה.

לעניין דעתי,

אני כן חושבת שההסכם חשוב

אבל לא עשיתי אותו,

לדעתי יש בכך ענייו תודעתי שמשפיע. עוד לפני שמתחתנים, חושבים על גירושים?

ואולי זה דווקא מאפשר יד קלה יותר על ההדק?

בכ"א לא יצא לי לבחון את זה לעומק..

מאחלת לך החלטות טובות!!

בזמנו, חלק מהעניין של הכתובה היה כדי שלא יהיה לבעל קל לגרש את אשתו ושבמקרה של גירושין היא לא תישאר חסרת כול אלא הוא ייתן לה סכום כסף סביר ולא יזרוק אותה לרחוב.

כיום הסכום שכתוב בכתובה בכלל לא רלוונטי ולפי מטבע שכבר לא קיים הבעיה שיותר נפוצה כיום היא גברים (ויש גם נשים) שמעגנים את נשותיהם ולא מוכנים לתת גט.

אני חתמתי על הסכם קדם נישואין מאותה סיבה שאני בעד לעשות ביטוח לדברים- יכול להיות שדברים ישתבשו בחיים עוד שנה עשר או חמישים ולהיות מסורבת גט זה פשוט נורא. חוץ מזה, אני גם מכירה כמה סיפורים מקרוב שהיו להיגמר הרבה יותר טוב אם היה איזשהו הסכם ככה שזה לא כזה נדיר וכדאי שזה יהפוך לנורמה. אף אחד לא מתפלא על אנשים עם ביטוח רפואי וחושב שהם מפחדים לחלות מחר או מביאים את זה על עצמם.

תכל'ס- לא זוכרת את כל הסעיפים בהסכם אבל מבחינתי העיקר היה שבמקרה שאחד מבני הזוג רוצה להתגרש יש פרק זמן כלשהו שחייבים לנסות גישור או ייעוץ ואחר כך אם אחד מבני הזוג ממשיך לסרב להתגרש מופעלות עליו סנקציות כלכליות רציניות (מה שמשפטית מסובך יותר בסרבני גט שלא חתמו על הסכם)    

מדברים שאני שמעתי מאנשים שמבינים בנושא- 

ההסכם הזה בעל תוקף הלכתי וחוקי, 

והוא יעיל בהחלט בנושא של סרבנות גט- באמריקה מאוד מקובל בקהילות האורטודוקסיות שחותמים על הסכם כזה- ואין כמעט מקרים של מסורבות גט, אין הליך של עינוי שנמשך ומריבות וכו' (יש להם בעיה אחרת של אחוזי גירושין גבוהים, אבל זה בעיה אחרת, חינוכית, של בניית זוגיות נכונה ועבודה. ושום מסמך לא ישנה את זה...)

המצב המשפטי וההלכתי היום במדינת ישראל - כתובה לא מספיקה כדי לממש את כל היעדים שמתקני הכתובה התכוונו אליהם. 

מבחינת התנועה הנפשית הזוגית-

לחתום על דבר כזה זה לומר-

אני ככ אוהב ומעריך אותך שאפילו אילו יהיה מצב שאני ארצה להיפרד ממך- אני לא רוצה לפגוע בך ולמרר לך אם החיים. 

אני חושבת שאחרי שמוציאים את ההורים מהזוגיות שלכם-

יש מה להקשיב לדברים שהם אומרים, לעשות ביניכם דיון משמעותי, ללכת לשמוע דעת מקצוענית/ רבנית בנושא (ולא מהפורום, עם כל הכבוד לו....) 

אגב- אפשר לחתום על הסכם ממון גם בתוך הנישואין, זה לא אבוד אם לא חתמתם לפני הנישואין. 

לא צריך הסכם בשביל זה

אז יפה אם האוהבים יצטרפו ויחתמו לא בשביל עצמם אלא בתור אג'נדה חברתית לגרום להסכמים להיות יותר פופולריים למען אלו שלא זכו לאהבה כמו שלהם..

התכוונתי לומר שאי אפשר להגיד:

אנחנו אוהבים,

אז הבה נקבע איך להפרד נכון

זה לא עובד ביחד. סתירה של ממש

אני לא הייתי מתחתנת עם מי שהיה מגיש לי הסכם כזה אם מה שמניע אותו היה שיקול קר שאולי ניפרד יום אחד.

אבל זאת בדיוק המשמעות של הכתובה, וכולם עושים אותה בלי שזה פוגע להם בשום רומנטיקה,

מהסיבה שזה מוכתב להם.

בלי להיכנס לפרטים, שזה לא "כמו כתובה"...

מי ישכב על הגדר בינתיים?....

[יש עוד חילוקים, בין מה שבכתובה, לבין מה שמוצע שם]

אבל יש מקום מסויים שזה כן עובד בנפש... 

לפחות ככה מרגיש לי.

מותר לך להרגיש או לחשוב אחרת 

אני אשמח להתעשר עם עוד כיוון איך הסכמי זוגיות מסודרים מעשירים ומחזקים את הקשר הזוגי 

(בין אם אלו הסכמים משפטיים או הסכמי ציפיות והתנהלות בבית שאומרים בעפ כזוג...) 

כמו למשל-

זה שבעלי עשה ביטוח חיים

זה מבחינתי מביע אלי המון אהבה, דואג לי אם ח"ו 

אומר:

בגלל שאנחנו דואגים אחד לשני, נבטח את עצמנו למקרה שנצטרך

הסכם קדם נישואין אומר לגישתך:

בגלל שאנחנו אוהבים אחד את השני,

נחשוב מעכשיו איך להפרד נכון??

זה פשוט אחרת לחלוטין

ועצם היות הסכם כזה ברקע מאפשר, הן מנטאלית והן משפטית, יד קלה יותר על ההדק

לפחות מצד האישה

אני לא יכולה לומר אם זה קשור או לא

אני כן יכולה לומר שחינוך ולימוד והכוונה שזוגיות וחתונה זה דבר קדוש, שיש בו פלא מיוחד מאת השם, 

שיש שם נק' של חיבור סגולי מעבר לכל הבחירות

שיש הרבה מה לעבוד ולעשות וללמוד להיות זוג, כמו כל מקצוע בחיים גם פה צריך להתמקצע, שלפעמים זה שונה מצורת החשיבה הרגילה, ש... ואז לא מתייאשים מהר מהזוגיות.  

אני לא חושבת שלנשים יש יד קלה על השבירת לבבות, איכשהו.... 

אבל בגדול הרעיון של הסכם ממון הוא טוב,

וחבל שאין חובת חתימה אוטומטית על כל הזוגות הבאים להנשא, כמו הכתובה.

במקום להשאיר את זה לשיקול דעתם של אוהבים בתחילת דרכם שעצם העלאת אפשרות של פרידה יכולה להרוס להם הרבה מאד מהבטחון בקשר.

ב"ה

זו לא מלה אלא אחותה. 

את כותבת על עצמך שאת באמצע, אני לא נמצאת במקום שלך ולמרות זאת מקווה שאוכל לעזור. אני באופן אישי נחשפתי לסיפורים רבים (רבים מדי!) בשנה האחרונה והלכתי ללמוד את הנושא. לשמחתי הרבה למדתי אז במדרשה (מסכת גיטין) וערכו לנו יום עיון מיוחד לסוגיה זו. מבחינה הלכתית יש צדדים לכאן ולכאן (בציבור החרדי - הרב המוחלט נגד, בציבור הדתי לאומי - גם לא חסרים מתנגדים) - אבל אני מניחה שאם העלית את השאלה לפורום לא באת לחפש פסיקה הלכתית אלא לשמוע חוות דעת אנושיות.

אני באופן אישי באה מקהילה חסידית (ברור שהם מתנגדים להסכם. הייתי יודעת שהם מתנגדים להסכם, אם הייתי שומעת בכלל שיש דבר כזה בשיעורי בית יהודי שלנו..), למרות זאת במשך הרבה מאוד זמן חששתי שלא אוכל בכלל להתחתן כדת משה וישראל. לעבור את הגיהינום שנחשפתי אליו בשנה האחרונה לא היה ו(ולא יהיה בע"ה!) כלל אופציה עבורי. עד שראיתי שאפשר גם אחרת.

את הזכרת את ההסכם של צוהר. זהו הסכם קדם נישואים שיכול לעזור רק במקרים של חוסר רצון של אחד הצדדים להתגרש מטעמי נקמה. הוא פחות עוזר במקרים אחרים - לשם כך יש את ההסכם החוט משולש (שעליו שמעתי הרצאה של רחל לב מור, מצרפת קישור

לגבי טענות הרומנטיקה - כל מוסד הנישואין נועד לעגן את הקשר. כאשר זוג מאוהב הוא גם לא צריך להיות נשוי כדי להיות טוטלי ובלעדי עם בן הזוג, כך שעצם מוסד הנישואין הוא לא ממש רומנטי לפי טענות אלו.. (ממה נפשך, אם זוג בטוח שיהיה מאוהב עד אחרון ימיו מדוע עליו ליצור קשר חוקי - ואני כמובן לא מדבר על נישואין כדת משה וישראל אלא באופן כללי על נישואין). בנוסף, באופן אישי, נראה לי שזוג שמוכן לדון באופן מפוכח על גבולות הקשר - ולדעת שגם בימים הכי קשים הם שומרים גם על כבוד ולא רק אמונים - הם זוג בריא שמתנהל בצורה בוגרת ואחראית. כל המשמעות של כריתת ברית (ולא רק ברית נישואים) היא עיגון המצב / החברות/ הקשר הנוכחי גם בימים קשים. סליחה אם הארכתי מדי.

מזל טוב לכם. חיים מאושרים וטוב נראה ונגלה!

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.