אז למה בעצם הלכתם לישיבה?אריק מהדרום
בגלל השידוכים, כמובן!צבי-ליזציה


^^^^א"י זה קשה

סתם. בשביל ללמוד תורה כהכנה לחיי תורה ותיקון עולם.

ולמה אתה רוצה חיי תורה ותיקון עולם?אריק מהדרום
זו ההגדרה לאידאליסט, יש כזה דבר בעולמנועוגי פלצת


תיקון עולם, זה נכוןאריק מהדרום
מה לגבי חיי תורה?
ומעבר לכך, מי אמר שזה מתקן את העולם?
מה איתם? חיי תורהעוגי פלצת
והגית בו יומם ולילה.
אם יש הזדמנות, מי התיר להשתמט ממנה?

הגם שאם יש עניין להגיע לאמת התורה,
צריך להשתדל בקניין יסודות לימוד אמיתיים
מפי חכם ויושב בישיבה


מי אמר שמתקן את העולם?
סברא פשוטה, בלי לעיין בדפתראות ובפנקסאות
ודאי לא תדע מהו תיקונו של עולם
אני לא מאמין בסברות פשוטותאריק מהדרום
תסביר לי בכלים שאני מבין.
והגית בו, זוכר מה אסור לומר לפני עם הארץ?
מי התיר לך להשתמט מלאכול את הסמארטפון שלך? עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל מה שראו עיניו ולא אכל, זה פחות או יותר הרמה של השאלה שלך.
מניין שדווקא בישיבה מגיעים לאמת? עד וולוז'ין לא הגיעו לאמת?
א. זה פשוט ואני אסביר למהעוגי פלצת
פשוט לך שכדי להתמקצע בתחום דעת,
כנראה צריך ללמוד אותו ממומחים

יש מעטים יחסית שספרים מספיקים להם.

ב. ישיבה לענייננו היא לקבל תורה מרב
בבית מדרש

היא בטח האפשרות הכי קלה וסבירה
ונוחה והגיונית ומסודרת בנמצא

מי שבוחר בה, בטח לא צריך להצטדק
או להסביר מדוע מעבר לכך.
גם זו סברא פשוטה.

מי שהעדיף להסתבך, בטח יש לו סיבה לכך
ואותו כדאי לשאול למה
לא הסברת בכהוא זה את הקשר בין לימוד תורה לתיקון עולםאריק מהדרום
זה בטח לא סברה פשוטה.
אגיד לך מה, סברה פשוטה זה ג'וקר לעצלנים לאמור: "זו סברה פשוטה שאני צודק, זהו ניצחתי, עבלי חרטות, עוברים לבוגיה הבאה".
אוקי, אז אתה רוצה ללמוד תורה ממומחים, שכוייח, אבל למה אתה צריך את זה בכלל?

לגבי ב, כן, מי שרוצה לקבל תורה מרב שילך לישבה ובלבד שיברר קודם למה הוא שם ולא ילך לקצר שירות צבאי כי זה זורם לו בחיים ככה או מכח האינרציה או מלחץ חברתי אחרת הוא לא יקבל תורה ולא יגדל להיות ת"ח.
לא. כי סברא פשוטה זה משהו שאני מצפהעוגי פלצת
מכל אחד להבין

יתכן שאני טועה ועל זה מתווכיחנהו

אענה לך:

א. צריך ללמוד תורה כי הקב"ה אמר

ב. צריך לעשות זאת טוב כי הקב"ה אמר

ג. טוב זה ממומחים

ד. מומחים זה ראשי הישיבות והרבנים
זה לפחות ההימור הכי טוב שלי
הם ממשיכים רציפות ארוכת שנים של
לימוד תורה

ה. יכול להיות שאני טועה
אבל נדמה לי שהם הבחירה הכי סבירה
למומחי תורה

יותר מלייבוביץ לדעתי
אני חולק עליך בסעיף ד.אריק מהדרום
חוץ מזה שהקב"ה אמר גם ללכת לצבא ולבנות מקדש.
גם את זה כדאי לקיים במסגרת החיים הנתונהעוגי פלצת

צבא ומקדש בהגדרה קשורות לעם ולא ליחיד

אין לך שייכות במשהו שלא גייסו אותך ומסתדרים בלעדיך,

צריך לקחת אותך, הכול לפי צורך העם המקיים את המצוות.

 

אבל זה לא שאקים מיליציה מחומשת של איש אחד

אם לא שעו לתחנוני מהבקו"ם (דקדושה! לא הציוייני ) להתגייס

 

אבל ללמוד את כל התורה, וללמוד טוב ככל יכולתי,

זה לא תלוי באף אחד אחר.

 

 

אתה כנראה אוחז שכל אחד יכול להיות אוטו דידקט ולכן מספיק

ללמוד רק מספרים או פירושים.

אני מניח שהדרך הכי יעילה היא עדיין לימוד מפי מרביצי תורה,

כפי שלמדו כל לומדי התורה בהיסתוריה של העם הזה של היהודים,

(הרלוונטי כמדומני לדיון זה)

 

אשמח שתחלוק עמי תובנותיך המרעננות בעניין.

אני לא אוחז בשום דבראריק מהדרום
יש אנשים שיודעים ללמוד ואינם יודעים ללמד, כמו שיש מרצים באקדמיה חוקרים מצויינים אבל מרצים על הפנים.

העובדה שאדם יודע תורה הרבה לא אומר בהכרח שהוא יודע להעביר אותה הלה, הרבה פעמים אותם תלמידי חכמים הם בורים בפדגוגיה, חסרי הבנה בסיסית בנפש התלמיד וזה לא דבר של מה בכך.
בחסדי ה' יש מה שנקרא היצעעוגי פלצת
או מבחר

קיימת הזדמנות להתנסות ולברר מתוך מבחר מסויים

ביום שלראש ישיבה לא יהיו שניים שלושה חבר'ה
בכל העולם כולו שיחשבו שהוא מתאים להם,
הוא לא יהיה ראש ישיבה.

אולי ישקול הסבה מקצועית לכדורסלן
או ברוקר בבורסה
המבחר הזה איננו בהכרח בישיבהאריק מהדרום

בטח שלא בהכרח בישיבה ספציפית.

א. לרוב כןעוגי פלצת

ב. הישיבה נותנת לך את ההזדמנות, 

ואת כל העניינים שמסביב

א. לא יודע על מה אתה מסתמךאריק מהדרום
ב. גם לקנות כרטיס לוטו זה הזדמנת, מה הקשר?
הסברתי כברעוגי פלצת
מומחים, ישיבה, לא אוטודידקטים וזה

הסברתי מספיק,
עכשיו תורך להסביר ישיבה לדעתך
לא עוזרת בשביל מה שעסקינן בו
לא אמרתי לא עוזראריק מהדרום
אני בא באמירה ברורה, אם אתם הולכים לישיבה חובה עליכם שיהיה לכם הסבר למה לעשות את זה ורצוי שיהיה יותר משכנע מכח האינרציה או לחץ חברתי כל זאת כדי שלא תפגעו.
תודה רבה, עם זה אני בטח מסכים לגמריעוגי פלצת
אם אתה מחפש תשובה ללמה ללמוד תורה בישיבה זה פשוטalezish

יותר קל ללמוד בישיבה, גם בלי להיכנס לשיעורים כשיש מסגרת של לומדים מסביבך אתה משתפשף בכל הסברות האפשריות שבסוגיא, יש את מי לשאול, למי להציע רעיון שעלה לך, אינטראקציה עם לומדים מאוד מקילה על השלב של גיבוש הסברא.

 

בנוסף יש שיעור שעוזר לך לראות עוד נקודות בסוגיא שלא חשבת עליהם, ולהראות לך דרכי חשיבה אם אתה מעוניין.

 

גם נורא נוח למצוא חברותא כדי שיאזן אותך מייד ויעזור לך להבין בצורה ישרה במקום להתחיל את הסוגיא עקום ולבנות הכל ואז לגלות שבכלל ההסבר בגמ' בצורה אחרת לגמרי ולא הבנת משהו.

 

בגיל הצעיר זה גם יוצר חברה טובה, בגיל יותר מבוגר תמיכה כלכלית.

 

כך שזו פחות השאלה נראה לי.

גם בפומבדיתא ונהרדעא היו ישיבותהרוזן!


ככה כתוב בתורה.א"י זה קשה

ואם אני לא אקיים את התורה אני אסבול בגיהנם.
מעבר לכך יש עוד הרבה אבל היה נראה שאתה קצת מתחכם אז נלך על התשובה הפשוטה.
בנוסף לכך זו שאיפה עמוקה שטבועה בנפש שלי. הרצון העליון.

איפה כתוב בתורה שצריך ללכת לישיבה?אריק מהדרום
ותסביר לי בברשה את עניין הרצון העליון.
אני לא מתחכם, אני שואל שאלות שכל שמיניסט חייב לשאול את עצמו לפני שהוא מחליט לאיזה ישיבה ללכת אם בכלל.
הניחוש שלי הוא שאתה לא שמיניסט..א"י זה קשה

אבל אם כבר אני פה אז נענה.
לא כתוב. אבל יש הרבה דברים שחסרים לי בתורה. ידיעת הלכה. היקף וזיכרון של לפחות כמה מסכתות. חווית שקידה שתזכיר לי מה המקור. כל מיני בירורים נפשיים אמוניים שאני עוד צריך לעשות.

סוף סוף תשובה מספקתאריק מהדרום
מתוך אמונה שצריך לצאת לחיים מתוך לימוד תורהמרדכי
בס"ד

שגם אם לא רוצים להיות רבנים, צריך כמה שנות לימוד בכדי לבנות אישיות, בשביל לנהל בית של תורה ובשביל להתפתח. ושנבין שבסוף הכל סובב את התורה.
מאיפה האמונה הזאת?אריק מהדרום
חינוך מהבית...מרדכי
אם כך לא ביררת את זה מספיקאריק מהדרום
אני לא חושבמרדכי
בס"ד

הוכחה היא שאני בחרתי בדרך אחת ואחי בחרו בדרך אחרת. אומנם כולנו הלכנו לישיבות, כי לכך חונכנו בבית, אבל לאיזה מסלול ולאיזה ישיבה זאת כבר בחירה של כל אח, לפי מה שמתאים לדרך שלו ולפי מה שהוא התבונן וראה שמתאים לו.
זו לא הוכחה לשום דבראריק מהדרום
אתה יכול גם להגיד, מכיוון שאתה הדוס בבית או בישיבה אז הלכת לישיבה גבוהה כי זה מה שמצופה מדוסים, זה עדיין לא אומר שביררת לעצמך את העניין.
אם לא הייתי מברר לעצמי את הנושא ממזמן הייתי מחוץ לישיבהמרדכי
בס"ד

בשיעור א' חשבתי שאהיה עד מקסימום סוף שיעור ב', מאז הבנתי שבשביל לצאת לחיים כמו שצריך ובשביל להקים בית של תורה, אז זה מה שנצרך.
הרבה יצאו לחיים כמו שצריך גם בלי ישיבהאריק מהדרום
והרבה יצאו לחיים לא כמו שצריך אחרי שהות ממושכת בישיבה, הכופרים הגדולים ביותר יצאו מוולוז'ין.
לגבי בית של תורה, זו הגדרה מעורפלת משהו, ברור שהישיבה משפיעה על אופי הבית אבל ממש לא בטוח שאתה צריך יותר משנה וחצי, אמרת שעשית בירור? יופי, זה מה שחשוב.
כשל לוגי מהסוג שאני לא יודע מהעוגי פלצת
"הרבה הסתדרו בלי" ממתי זה תשובה??
כולם משתמשים בזה, מה שתמוה כי אין
בזה הגיון
איפה הכשל הלוגי לא הבנתיאריק מהדרום
אין פה שום דבר שמכשיל את הלוגיקה.
ממתי זו תשובה? ממתי לא?
נגיד הרבה עשו כרשבג ועלתה בידן והרבה עשו כרשבי ולא עלתה בידן.
זה מהתלמוד נשמה.
טענו לו בחיטים והודה לו בחתולים. זה הכשלעוגי פלצת
גם מהתלמוד. בערך

הוא אומר לך "ככה צריך"

ואתה מבחינתך פורך "הרבה=כמה עשו ועלתה בידם"

אפילו לא טענת שהרוב או מיעוט גדול
רק שיש "הרבה"

כלומר: כל אחד מאיתנו מכיר כמה זלמן
וקלמן שיוצאים מו הכלל

לידיעתך יש אינסטלטורים רמאים ולא טובים
ויש סתימות שבמקרה אפשר לשחרר
עם פלומבה

לא סותר שבאופן עקרוני כשהבית מוצף
כדאי שהאינסטלטור יהיה כבר בדרך
סלח לי שאיני זוכר את הציטוט במדויקאריק מהדרום
באמת לא בסדר, אבל העיקרון ברור.
ובכלל, אני לא חושב שאלה יוצאים מן הכלל, אני לא עשיתי סקר אבל להערכתי יש בעיה רחבה מאוד של בחורים שהולכים לישיבות בכח האינרציה או כי כך הישיבה התיכונית מצפה מהם וחבל, נורא חבל, זה מביא חורבן עצום כאשר בחור לומד בישיבה ואין לו מושג למה.
חורבן רק קצת פחות עצום מזה שלא הולך לישיבהעוגי פלצת

כשהסיכוי שיפתח חוסר עניין בלימוד, בורות ממשית ברוב ההלכה הרלוונטית,

חוסר נכונות להפנות שאלות קשות לפוסקי ההלכה, חוסר עניין בעבודת ה' רצינית,

התחברות ליהדות דרך אפיקים אלטרנטיביים כמו מדעי היהדות או חוכמולוגים בשקל,

אם בכלל תפיסה של היהדות כמשהו משמעותי בחיים שלי - 

גדול במאות אחוזים.

 

 

בעולם הישיבות של היום יש בעיות לא פשוטות,

אבל איך אמרו חכמים? חבל לשפוך את התינוק עם מי האמבטיה.

 

(יש צינור קטן כזה מגומי שפשוט משחררים והוא מוריד את כל המים המיותרים,

ככה שאין סכנה לתינוק והוא קצת יבכה וישתעל עד שנבחין בו ונעטוף אותו במגבת)

ממש לאאריק מהדרום
מאיפה הבאת את זה?
מהעולםעוגי פלצת
אז אני אשמח לבקר יום אחד בכוכב הלכת שלךאריק מהדרום


את הדרך אתה יודע עוגי פלצת


(זה רשב"ג?צריך עיון
לא רבי ישמעאל?)
זה רבי ישמעאלהרוזן!


נכון. כמו כל דבר אחרמרדכי
בס"ד

גם מהצבא היו מי שיצאו כופרים והיו מי שזה חיזק אותם. השאלה היא ההסתכלות הכללית, והיא שהישיבה בונה את האדם ומכינה אותו לחיים בעיקר מבחינה רוחנית. כמובן שיש כאלה שזה מוביל אותם לידי כפירה, ויש כאלה שלא צריכים את זה.

לגבי הזמן -
לכל אדם מתאים פרק זמן אחר. יש מי שמקומו בישיבה ומתאים לו להגיע לשיעור י' ויש מי שמתאים לו שלוש שנים ואז לעשות צבא או לצאת לעבוד. זה משתנה מאדם לאדם. אבל את הבסיס, לדעתי, כולם צריכים.
ההבדל הואאריק מהדרום
שאף אחד לא מתגייס כדי לחזק את האמונה או להקים בית של תורה (לפחות עד כמה שאני יודע) גם הרבה מהנכנסים לסניף שופרסל בתלפיות יצאו כופרים וגם הרבה מהם יצאו תלמידי חכמים, האמן לי.
נכון, כי זה המקום של הישיבהמרדכי
רציתי להיות תלמיד חכם שרוב חייו שקוע בתורהעוגי פלצת
אם הייתי מחר קם בבוקר שמיניסט לא הייתי בוחר אחרת.
גאה בזה
הייתי בחיפוש עצמי מאוד משמעותילשם שבו ואחלמה

לא ידעתי לאיזה חברה/עם/אמונה/מגזר/תת מגזר 

אני רוצה להשתייך

ידעתי שאם אתגייס אתחייב לשלוש שנים

ולא רציתי להתחייב לכלום לפני שאני מחליט מי אני ומה אני ומה הכיוון שלי בחיים

אז הלכתי לישיבה סתם כדי לתת לי עוד זמן לחיפושים

עברתי מישיבה לישיבה עד שמצאתי את מה שחיפשתי

אני עוד לא מצאתיאריק מהדרום
יגעת ולא מצאת, אל תאמיןלשם שבו ואחלמה


לא הלכתי לישיבהצריך עיון
(הייתי חצי שנה, בעיקר פיזית, פחות מנטלית)
אני מצטער על זה מאוד
למה אתה מצטער?הרוזן!


לרומם ולהגדיל את החייםתרחיב לבי

"לולי האי יומא דקא גרים [יום מתן תורה] - כמה יוסף איכא בשוקא" (פסחים סח),

ופירש רש"י: האי יומא דקא גרים - "שלמדתי תורה ונתרוממתי".

 

ממש לא פחדתי מלהתגייס ישר אחרי השמינית,

אבל זה היה ממקום הרבה יותר נמוך ורדוד מאשר בעוד שבוע (בע"ה!!!),

אחרי כמה שנים של לימוד תורה.

לימוד העיון, האמונה וכל השאר הם הדרך לרומם את הקומה הרוחניות ולגדול,

שהרי "דרך הוא בהולך ללמוד שנעשה אדם גדול" (תוס' כתובות סג.),

בעצם הגישה ללימוד, ולא רק בלימוד התורה עצמו.

אתה שואל מה היתה המחשבה שלי באותו זמן?אלעזר300

המחשבה העיקרית היתה שהקב"ה נתן לנו תורה כדי שנלמד אותה. לקבל כזאת מתנה ולא לעשות בה שימוש... זה בזבוז שחבל עליו מאוד.

כמובן, ההכרה את גודל הערך והמעלה של המתנה הזאת הגיעה בעוד כמה רמות אחר כך.

לבנות בסיס נכון ואמיתי לקראת המשך החיים.יהודה פ.

יכולת להעמיק וללמוד בלי שום הפרעה מסביב(למעט הצבא)

הגעתי בשביל היכי-תמצי ללמוד תורה לפני הצבאקמנו ונתעודד

בס"ד

 

אחרי בערך חצי שנה גיליתי שיש לישיבה גם עוד כמה דברים לתת לי חוץ מדח"ש, מיטה, אוכל, אור וספרים..

יפה כתבת. אני חושב ששמיניסט לא באמת יודע מה זה ישיבהמרדכי
בס"ד

אני מכיר לא מעט שהקציבו לעצמם גג שנים בישיבה ופתאום גילו דברים אחרים.
אם אגיבהרוזן!

תפתח איתי דיון כמו עם עוגי?

כי אם לא יהיה לך כוח, לא שווה

כדי לבנות לעצמי עולם פנימי לפני החייםנפתלי הדגאחרונה

מעין שלב ביניים בין הנערות לבגרות שאני מתעסק בו בעניינים של פנימיות שעליהם אוכל להסתמך בשנים שיבואו ויהיה בהם פחות זמן לפנימיות ולבנייה.

החלטתי שראוי לכבוד פתיחת זמן אלולמקפיצים נטושים

או עכ"פ קצת לאחריו לשאול פה מעט שאלות למדניות, וכיוון שאני לומד ב"ב עכשיו אשאל עליה:

המשנה בב"ב ב. קובעת שהשותפין שרצו לעשות מחיצה בונין את הכותל באמצע.

ולאחר מכן מפרטת: 'מקום שנהגו לבנות גויל, גזית, כפיסין, לבינין, בונין - הכל כמנהג המדינה'

לאחר מכן מרחיבה על שיעורי הכתלים: 'בגויל זה נותן ג' טפחים וכן זה, בגזית שני טפחים ומחצה וכו''

אתמקד ב'הכל כמנהג המדינה' - ישנה מחלוקת האם גם עובי הכתלים תלוי במנהג המדינה או רק סוגם.

רוב הראשונים (רש"י, רא"ש, רמב"ן, רבנו יונה ועוד) אומרים ששיעורי המשנה מדוייקים, ומנהג המדינה משפיע רק ביחס לאיזה סוג כותל יבנו.

ישנו דיון מעניין בראשונים מה הפרמטר הקובע למנהג המדינה, ועל זה ארצה לדון:

הרא"ש (ב"ב, פרק א', סי' א) כותב כך: 'מקום שנהגו לבנות. פי' לבנות כותלי חצירות דומיא דקתני וכן בגינה מקום שנהגו לגדור. ואינו תלוי במנהג שאר בנייני העיר שאף אם נהגו לבנות בנייני הבתים בגזית אין צריך כל כך בנין חזק למחיצה החולקת ודי בכפיסים או בלבינים'

כלומר הרא"ש מבין שמה שיקבע את מנהג המדינה הוא מה ששותפים בונים בין שניהם.

ומה הסברא? פשוט - זה הכותל הרלוונטי.

לעומתו רמב"ן כותב כך: 'ופירוש מקום שנהגו של מנהג בני המדינה. שאם מנהגם לבנות כל אחד ואחד בשל עצמו גויל אף השותפי' כופין זה את זה לבנות גויל ואם שאר כותלי העיר שיש לכל אחד בשלו גזית השותפ' בוני' גזית וכל אחד ואחד נותן כפי השיעור הקצוב במשנתנו' - כלומר, הולכים לפי כותלי הבתים! מה שאנשים בונים לעצמם בביתם, וקשה מה הקשר?

ויש לי גם שאלה יותר חזקה - לפי זה לא תיתכן מציאות של מקום שנהגו לבנות בהוצא ודפנא; נתאר לעצמנו עיר עם 100 בתים, שהכתלים עשויים גזית, בעשרים מהבתים יש חצרות בהם בנו השכנים מחיצת הוצא ודפנא, לכאורה ע"פ הרמב"ן, שמתחשבים גם בכותלי הבתים, מנהג המדינה יהיה לבנות גזית - שיש 100 בנייני גזית ורק 20 של הוצא ודפנא! ולכאורה ע"פ זה לעולם לא יהיה מנהג לבנות בהוצא ודפנא - שהרי תמיד בתים לא יהיו מהוצא ודפנא, ותמיד יהיו יותר בתים מחצרות!

מה דעתכם על האירוע הזה, והגישה?פתית שלג

יש פה מישהו שמזדהה? מה אתם חושבים שבאמת אפשר לעשות?

הרב בניה מינצר: לשנות את היחס לרווקים

הטענה שלו בגדול היא שרווקים תורניים מבוגרים לא מוצאים את עצמם בין הסטטוס של בחורים לסטטוס של אברכים, ובכללי במסגרת הישיבתית, ושצריך למצוא להם פתרונות מתאימים. הוא הציע בעיקר להתייחס אליהם באופן מכבד ומותאם יותר, ולא להתייחס לרווקות שלהם ככתם. בתכלס אני בכלל לא בטוח שזה מספק. אני חושב שעיקר המצוקה נמצאת בענייני השתייכות חברתית-קהילתית, וצריך להרהר איך את זה פותרים. אולי הגיעה העת להקים ישיבות קיבוץ כפי שקורה במגזר החרדי? (אצלנו יש ישיבות לבוגר"צים, אבל זה בדר"כ לא משהו שנותן מענה ממש להתגדלות בתורה לטווח רחוק, אלא יותר כמו המשך של ישיבות הסדר, פשוט בלי זאטוטים. אולי אני טועה ואני פשוט לא מכיר מספיק את המציאות)

הפוסט המקורי-

בניה מינצר

אולי בלנ"ו יגיבו יותר אנשים, אבל רוב הסיכויים שתוך רגע זה יהפוך לויכוח על לימוד תוררה ופרנסה.

אני מחזיק באמונהחתול זמני

שמי שבאמת רוצה להגיע לאנשהו, יכול לעשות את זה.

רווק או נשוי אם יש לך כריזמה וכוחות אפשר להגיע רחוק עד אינסוף.

כמה רווקים מבוגרים ות"חים יש בכלל?נקדימון

כמה תלמידי ישיבה רווקים בני 30 יש בעולם שלנו? לפני שמתחילים לשנות סדרי עולם, כמו שהוא רוצה כביכול, בוא נראה בכלל עד כמה הבעיה דורשת את זה.

אולי מה שצריך לפתור קודם זה את הרווקות המאוחרת. לא?

אני חושב שהוא מתכוון לגיל 24/25 כברארץ השוקולד

נניח, בסוף ישיבת ההסדר, מה יחס הנשארים בין רווקים לנשואים?

האם זה דומה ליחס בשנתון?

זה טוב או לא?

אתה צודקפתית שלג

אבל אני חושב שיש כאלה שבתור אברכים היו נשארים עוד קצת בישיבה, אבל בתור רווקים הם לא מוצאים את מקומם

אני לא רואה איך ביצת רווקים, או רווקיהנקדימון

היא מענה נכון, או באמת ריאלי מבחינת כמות האנשים (במיוחד שכל אחד רוצה דווקא את הסגנון שלו, וזה מובן. גם גושניק לא יבוא לרווקיה הפוטנציאלית של הר המור).

הפיתרון הפשוט ביותר הוא לשנות במעט את מבנה הכולל כך שיקבל גם רווקים מעל גיל מסויים שבו ברור שהם במצב הקשה של רווקות מאוחרת.

או לחילופין, לחשוב על פתרונות בנוגע לרווקות המאוחרת. זה עדיף על פני ריצת רגליים לשנות סדרי עולם.

לסדרי עולם יש סיבה. חז"ל דיברו לא מעט על חשיבות היות האדם נשוי כדי שיתעטף בטלית, כדי שיעלה חזן (לפחות בימים נוראים), "כל השרוי בלא אישה כשרוי בלא תורה", "ויקרא את שמם אדם", וכיוצא בזה מדבריהם.

אני חושבפתית שלג

שמי שמגיע לרווקות מאוחרת חווה מספיק מצוקה בשביל שנקל מעליו מעט, ולא נקדש את המצוקה שלו..

לא מדובר בביצת רווקים. מדובר על לדעת לתת להם את מקומם בתוך המוסדות הקיימים. אגב, יש מקומות שעושים את זה יופי. כמדומני.

וברור שכל זה לא סותר את פתירת הרווקות מהשורש. אבל עד אז יש נפשות שלא פשוט להן..

אני חושב שקודם צריך עובדות של ממשנקדימון

לפעמים הופכים נמלה לפיל, ולפעמים יוצרים בעיה יש מאין.

לאיזה משרות בדיוק לא מתקבלים רווקים? ולאיזה כן? כמה רווקים מבוגרים בכלל יש בסוגיה הזו? בהנחה שנמצא כאלה מקומות, מה הנימוקים שלהם?

כמו כן, האם יש לנו עניין, כחברה דתית שרואה ערך בהקמת משפחה, לייצר פיתרון שיקל על הרווקים לא לפתור את רווקותם או לייצר פיתרון שיפתור את רווקותם. אני אישית מאמין שרווקות מאוחרת (כמובן תלוי בגיל, ולא ביחס לחבר'ה שמתאברכים דווקא) מעידה שאכן הרווק או הרווקה צריכים לפתור משהו בתוך עצמם, לא משנה אם מוסרית, מידותית, נפשית, או משהו אחר.

מי שבא לתת מוסר לציבור שלם (אלא אם הוא מדבר דווקא על מעגלי הר עציון) ולדבר על "שינוי סדרי בראשית" ראוי לו לכל הפחות לבוא עם שיעורי בית מוכנים. הלא כן?

אני מביא כאן השלמה לנקודה האמצעיתנקדימון

זה לא מעיקר הדיון, אבל רואה לנכון להוסיף.

יש בעולם 8.3 מיליארד בני אדם. הסיכוי שמתוך כולם אדם יפגוש דווקא במעגלים שלו, בגאוגרפיה שלו, בסביבה שלו, את הרסיס הנשמתי המשלים שלו הוא 1 ל8.3 מיליארד. ובכל זאת אנשים מתחתנים ומוצאים אושר והתאמה.

אנחנו גם יודעים, מהמציאות (אבלאפילו מחז"ל!) שלאיש או לאישה יכולים להיות כמה זיווגים.

כלומר, לכל נשמה יש מגוון של נשמות שיכולות להתאים לה. והקב"ה מזווג זיווגים וכו', בדיוק מהסיבה שאין שום סבירות שהחצי הבדיוק בדיוק שלך יפול לידך מכל האנשים על הגלובוס.

גם אדם שיצא עם 200 בנות לא משפר בהרבה את סיכוייו, אם נקבל את ההנחה שלכל אחד יש את החצי הבדיוק חצי שלו. 200 מתוך 8,300,000,000 זה עדיין טיפה בים.

לכן, אם מישהו הגיע או הגיעה לרווקות מאוחרת, אני אישית סבור שכנראה מדובר בעניין פנימי של האדם שהוא צריך למצוא. כמובן גם יכול להיות סתם מזל רע, אבל זה מבחינתי האפשרות האחרונה.

את הרעיון הזה שמעתי לפני כמה שנים מפסיכולוג קנדי, אבל השתכנעתי.

אם המדגם מוגבל ליהודים רווקיםארץ השוקולד

ואם מצמצמים למגזר, אז האחוז גבוה הרבה יותר וההפרש בין 1 ל200 הוא עצום.

ממילא, כל הטענה שלו שגויה

כל אחד יכול להתגיירנקדימון

אתה מניח שבהכרח הנשמה התאומה ממש זהה ומתאימה שלך נולדה כבר יהודיה. אין סיבה לעשות את זה.

אם המספרים זה דווקא מה שמפריע לך אז תרחיב את זה להיסטוריה כולה ולשנות דור. אתה מניח שמכל היהודים בהיסטוריה דווקא אתה והנשמה הבדיוק-בדיוק חצי שלך התגלגלתם לאותה תקופה ובפרק זמן שמאפשר נישואים, וכו וכן הלאה.

נכון, אני מניח שהנשמה התאומה שלי מותרת ליארץ השוקולד

ממילא, היא קיימת.

אין סיבה להניח דבר כזהנקדימון

כי גרים קיימים בעולםנקדימוןאחרונה

והם מתחתנים עם יהודים מלידה, מה שאומר שייתכן והנשמה התאומה שלך עוד צריכה להתגייר כדי להתחתן איתך.

יחד עם זאת, זה בהחלט מקל עליך כי כמה כבר מתגיירות. יהיה לך יותר קל לחפש ביניהן... אלא אם כח כמובן הגברת עוד לא התגיירה ואז תצטרך לחפש בין הרבה גויות בין הרבה עמים

לא צריך ישיבות קיבוץ, כי האברכים נשארים בישיבותהסטורי

בישיבות החרדיות הכוללים בדרך כלל לא שייכים לישיבות וגם אם כן, הם מסגרת נפרדת. ממילא לבחור בן 25 כבר אין חברים בגילו.

בישיבות הציוניות, אברכים על פי רוב נשארים בישיבה, גם תכניות הלימוד הלכה - הם על פי רוב בתוך הישיבות כך שהחברים נשארים, גם אם הם הולכים בערב. גם בכוללים מובחנים, כמו 'ארץ חמדה', מקבלים רווקים מתאימים.

האמת היא שהוא תפס בעיקר את העניין של קבלה למשרותפתית שלג

ומלגות טכניות.

אני דוקא חושב שהבעיה מתחילה כבר קודם, בהשתייכות חברתית. אבל אולי אני טועה.

מכיר גם כאלו שהשתייכו למשרותהסטורי

מבין גם את המורכבות החברתית, גם אם החברים בישיבה, הם הולכים בערב הביתה, הם לא נמצאים בסעודות שבת וכו'. בישיבות גדולות (כמו מרכז הרב בה למדתי) עדיין יהיו מספיק, במקומות קטנים, בחור עלול למצוא את עצמו אחד היחידים בחדר אוכל.

כן מכיר כמה וכמה שהתקבלו להיות מחנכים וכד', אפילו מכיר מנהל ישיבה תיכונית רווק.

מה דעתכם על השיר על השובשי"ם ?המוח היהודי

שמונה חודשים, אני בשבושים

חבל סתם למשוך כך הרב אמר, כך גם הצווים בדואר זורמים,

אמרו לי תבין, אם לא תתיצב אצלנו יהיה פה לא נעים.

אבל מה לעשות שיש הרבה הבדל

כי אופי של מרכז לא כמו של בית אל

לא לא לא אין לי פחד מסטיגמות אבל

אני עם קצרים והם מכופתר

אני עירוניסט הם אביתר

מה מצפים משמיניסט שהרגע סיים י"ב, לא פלא שאני מתלבט

חלפה לה תקופה עוד שבוש בחיפה

כי בכרם הכל אנגלית, ואנלא מבין ת'שפה

חשבתי עלי, זה לא בשבילי, קרבי זה נחמד אבל יותר נחמד בלי

חשבתי כבר ללכת שוב להר המור

אבל אני רוצה את כל השס לגמור

אגב כדאי עכשיו לקבוע את צבע הסטנדר

זה לא תירוצים פשוט צריכים לנסות

כי אני עם חצי טאץ' והם עם כוסות

אולי עוד שבוש אחד וודאי יעזור לי לא להשטמת

לכן אני עוד מתלבט

אני איסטניס ולכם אין חימום

תגיד לי מה נראה לך נו אי אפשר כך תתקינו כבר אחחחח

לא לומדים פה ריף זה קצת קריטי

ועם ספרדים כבר די מיציתי

תגידו איפה יש נייר טואלט

ואין שירותים בחדרים

איפה בכלל החדרים

חכה עוד שניה אסגור עוד מעט

עוד אחת עוד אחת עוד אחת

אני חייב עוד שבוש אחרון

כל עוד האוכל על חשבון הברון

בטוח נמצאת עוד ישיבה שאי שם מתחבאת

ואז אפסיק להתלבט

 

הלחן הוא של מתלבט של אנדרוס נ.ב של חבר לא שלי.

משתתף בצערונקדימון

ומזדהה לגמרי עם הסיטואציה.


העצה הכי טובה, לדעתי, היא שילך לאן שהולכים החברים. קודם כל כדי לסגור מקום ולא ליפול בין הכיסאות.

לאחר מכן, שיזכור שתמיד אפשר לעבור בין מקומות, אפילו אם הולכת להיות לו נדידה של זמן חורף עד שימצא את מקומו.

האמת בחור הלך בסוף לעתודה (עם סדר בוקר עד 1)המוח היהודי

השיר הוא יותר מעין סטיארה פחות ממש תיאור המציאות 

 

אבל תגובה מעניית תודה רבה

אפשר לשמוע את השיר?אלי רזיאלאחרונה

איפה אפשר לשמוע את השיר?

איך משפיעה גזירת הגיוס על הישיבות הסרוגות?גבר יהודי

בחורי הישיבות הגבוהות שעד עכשיו היתה להם דחיית שירות - מה קורה איתם?

בחורי ישיבות ההסדר שעד עכשיו היה להם קיצור שירות ודחייה חלקית - מה קורה איתם?

 

הם כולם מתגייסים "כמו ילדים טובים"?

אין השפעהברגוע

החוק של הישיבות הסדר וגבוהות עדיין קיים, בגץ פסל רק את החוק שפוטר לגמרי מגיוס

שואל מתוך חוסר ידיעה:גבר יהודי

מה ההבדל בין ישיבה גבוהה לישיבה חרדית מבחינת חוקי הגיוס הצבא?

בישיבות גבוהות רק דוחים את השירות, לא מקבלים פטורברגוע
גם בישיבות חרדיות לא מקבלים פטורגבר יהודי

בגיל 18, אלא בגיל מאוחר יותר.

וגם בישיבות גבוהות אם מישהו ימשיך עד אותו הגיל - הוא יהיה פטור. הלא כן?!

האם יש הבדל חוקי ביניהן?

גם בישיבות גבוהות (דת"ל)ל המשוגע היחידי
עבר עריכה על ידי ל המשוגע היחידי בתאריך ט"ז בסיוון תשפ"ו 20:42

מי שידחה כל שנה

בסוף יגיע לגיל 26 ויהיה חייב להתגייס, אין פטור.

המצאה יפה, אך שיקריתנקדימון
מחילה, ככה זה איפה שאני לומדל המשוגע היחידי

אני לא באמת מבין בחוקים...

הוא צודק, ככה זה בשנים האחרונותברגוע
לא הבנתיל המשוגע היחידי

יש מקומות שכן נותנים פטור אחרי גיל 26?

פעם נתנו, בשנים האחרונות כבר לא כ"כברגוע
"גזירת" הגיוס היא על רק על הטיפשיםנקדימון
הטהרנים שלא מסדירים את מעמדם. מי שמסדיר את מעמדו ומבצע דחיית שירות כראוי, ממשיך כמו שהמשיך עד היום.
האם הצבא מאפשר לעשות דחיית שירות?גבר יהודי

בחור "חרדי" בן 17-18 שיבוא עם אישור מהישיבה כמו לפני 20 שנה - הצבא ידחה לו את השירות?!

כןנקדימון

מומלץ להתחבר למציאות, ויפה שעה אחת קודם.

אתה בטוח?גב'
הצבא ידחה את השירות למרות שאנחנו במצב מלחמה?
כן, כי זה עוד מסלול בין מסלולי הדח"שנקדימון
כשהקדימו גיוס להסדרניקים זה בגלל שהם כבר חוילו, כלומר היו בשל"ת בפועל.

הצבא דוחה את השירות למי שמגיש דח"ש ועומד בקריטריונים. ככה זה במדינת חוק. נעים להכיר.

תודהגב'
בתחילת המלחמה גייסו גם מדח"שמרגול

כשהיה צורך

לפחות במכינות הקדם צבאיות (גם החילוניות. גברים עם פרופיל קרבי)

למיטב זכרוני זה היה בתיאוםנקדימון

ושום ניסיון כפייה לא הצליח.

ובתחילת המלחמה ממילא כולם הסכימו כי אף אחש לא רצה שיטבחו בו בישיבה אלא העדיף לצאת להילחם בחזית.

זו היתה הצבת עובדהמרגול

אמרו לכל מכינה כמה בחורים עם פרופיל קרבי הם צריכים להביא לגיוס מוקדם יותר


המכינות לא התנגדו כי באמת היה צורך גדול

כאמור דובר גם על מכינות דתיות וגם מעורבות וחילוניות


אבל זה לא שהמכינות התנדבו

הצבא הוריד הוראה והן עשו מה שצריך…


יש לציין אבל שזה באמת היה נקודתי, ולא המשיך מאז באופן קבוע. לדעתי היה רק גל אחד כזה שהקדימו לו את הגיוס. 

זה לא מדויק שהציבו עובדהנקדימון
אמנם ההידברות הגיעה לבסוף גם לבגצ, אבל היא הסתיימה בהסכמות. כמו שמצופה משני צדדים בוגרים.
לא ידעתי שהגיע לבג"צ. הכוונה שזו לא היתה בקשהמרגול

אלא הוראה


אני מכירה רק מבעלי תפקידים במכינות לא תורניות

הם לא התנגדו ברמה המשפטית כי באמת היה צורך גדול במדינה, ולמרות הקושי הגדול התייצבו.

אבל זה לא שהתייעצו איתם או ביקשו מהם. אלא אמרו.

נתנו להם להחליט אם הם בוחרים מי התלמידים שיגיעו או שהצבא יבחר בעצמו.

אבל זהו.


כאמור, לא הגישו ערעורים, כן ניסו להידבר. קיבלו על עצמם את המרות ואת המשימה.


רק ציינתי כי כן לקחו בחורים שבדח"ש (ומכינות זה דחש רק של שנה, גג שנה וחצי)

זה לא נכוןרקאני

כל בחורי הישיבות החרדים היו ניצבים באופן קבוע בלשכת הגיוס

ודוחים את השירות

ועכשיו זה לא אפשרי

לא, זה שקרנקדימון

כל הסערה היא סביב הטיפשים והרשעים שהחליטו לייצר מאבק בכוח, ולהפסיק לבוא לצו ראשון ולביצוע הדח"ש.


אבל גם הרשעים האלה הם מסממני הגאולה, כי רק העובדה שאנחנו במדינת ישראל תחת שלטון יהודי בארץ ישראל היא מה שמאפשר לרשעים להרים ראש. אילו היו תחת המגף הגלותי בין הגויים היו מלקקים ונכנעים את הפריץ שלהם.

ההתנהגות שלהם מלמדת על נפלאות ראשית צמיחת גאולתנו. בעל כרחם, אפילו מלאך חרדי רע עונה אמן.

זה לא נכוןרקאני

אבל אין מה להתווכח עם הדיבור המגעיל שלך

מגעיל זה מי שקורא לחיילים "נאצים",נקדימון

מי שחוסם אמבולנס בכביש 4,

מי שמזיק לאחרים וגורם להפסדי ענק,

מי שמשקר ביודעין לגבי העובדות,

מי שהוא כפוי טובה שאין הקב"ה והוא יכולים לדור בעולם אחד,

מי שמעקם את התורה ומעוות ועושה אותה קרדום לחפור בה.

 

זה מגעיל. זה באמת מגעיל.

אבל גם זה חלק מסימני הגאולה ב"ה.

וגם הם יחזרו בתשובה, ונקווה שמוקדם ולא מאוחר.

לא סותררקאני
מתייחס למשפטך הראשון, זה היה נכון עד השנה האחרונהמתוך סקרנות

עד אז כל בחור היה מגיש דיחוי, למעט פלג קטן יחסית שנקרא "הפלג הירושלמי".

בשנה האחרונה בשל פקיעת החוק (בהוראת הבג"צ), בוטלו כל הסדרי הדיחוי, וכעת כל בחור ישיבה שלא מתגייס נחשב לעריק.

לא זו בלבד, היה זמן שבחורים מישיבת הסדר חרדית חדשה שכן בחרו להתגייס, נעצרו קודם כל כעונש על עריקתם עד עכשיו.

 

בעיניים חרדיות, זה מראה כמה ה"פלג" צדק...

דעתי האישית היא שכמו בהרבה תחומים 2 הצדדים צודקים.

צודק הציבור בישראל שכבר לא יכול להכיל מצב בו ציבור שלם בהגדרה מקבל פטור מחובה בסיסית הקיימת לכל צעיר בישראל, ולא רק שמקבל פטור גם נוטה לנהוג באטימות וכמעט ניכור ב"שלוות עולמים" כשיש הרוגים רבים ל"ע, אנשים שנפגעה פרנסתם/שלום ביתם וכיוצא בזה.

צודק במידה מסוימת גם הציבור החרדי שרגיש לנסיון לשנות אותו, ולכן נוטה להסתגר בחשדנות, במיוחד מול גופים כמו הצבא, שלפחות כלפי חוץ לא נראה שמכבד את הדתלי"ם בלשון המעטה.

וכשאחרי כל זה עוצרים באישון ליל בחורי ישיבה תמימים שבסך הכול הקשיבו לרבותיהם, זה מעורר קונוטציות לרעיון של "גזירת שמד" שאז צריך למסור את הנפש אפילו על "ערקתא דמסאנא".

 

צודקים מי שעונה להם כנגד, שקודם כל- בפיקוח נפש הרבה דברים נדחים, בנוסף, לא שמענו אמירה ברורה ממנהיגי הציבור החרדי באלו תנאים כן ירצו להתגייס.

בנוסף, אם באמת החרדים חושבים שחוק בסיסי במדינה בעייתי כל כך מבחינה הלכתית, הייתי ממליץ שיתמכו ברעיון הרדיקלי שהגיע דווקא מהקפלניסטים של "תנועת ההיפרדות".

 

מעניין אותי מה דעתכם על התכנית של "מרן" משה פייגלין? ישימה? ריאלית?
כאן הוא מסביר אותה בפרוטרוט



מצ"ב גם תקציר ai שהועלה לרוטר:

 

אני עדיין רואה קבוצות באות לדח"שנקדימון

וב3 שנים האחרונות הסתובבתי הרבה בתל השומר.


אני לא רוצה להיכנס לויכוח הרעיוני כי הוא כבר נעשה ונחפר, ולא תהיה בזה תועלת נוספת. מעשית, הישיבות הגבוהות הסרוגות ממשיכות להתנהל כרגיל. מעשית, הליטאים ממשיכים כרגיל.

איפה יש בעיות? רק בפלג, ובכמה ספרדים.

אתה לא באירוע, במחילה מכבודךמתוך סקרנות

אין לי מושג אלו קבוצות אתה רואה, והאם הם בחודשים האחרונים, אבל חסר לך מידע.

הנה, מגוגל ראשוני(בעזרת ai גם כן)
⚖️ בג"ץ 5819/24 אכיפת חובת הגיוס על תלמידי הישיבות – צו מוחלט!

 

אבל לקרוא אני עדיין יודענקדימון
הצו האמור, אם תחפש בפסק הגין המקורי, מדבר אך ורק על כך שגם לאחר תום תקופת הקריאה לשירות לא תתבצע הפחתה, כלומר לאחר שאדם יפסיק לבצע דחיות שירות אז הוא יחוייב בגיוס מלא.

אין פה ביטול של פונקצית הדח"ש עצמה. זה ממשיך, ומי שעושה את זה אין עילה לעצור אותו.

שוב, זה לא נכוןרקאני

כל הישיבות הליטאיות הרגילות (שלא קשורות לפלג)

היו מתייצבות בלשכת הגיוס עד לפני שנה בערך

מלפני שנה פלוס, אין אפשרות לדחות שוב את הגיוס

אני לא יודעת מה כתוברקאני

בפסק דין

אני רק יודעת שלא נותנים להם להמשיך לדחות שירות

מאז שפג תוקף החוק הקודם

הליטאים לא ממשיכים כרגילoo

הם למשל לא יוצאים לחו"ל כי הם יודעים שהם יעצרו בנתבג


הסיבה שאתה חושב שהבעיות אצל הפלג וספרדים כי הם בעיקר נעצרים בגלל מעצר אחר שלא קשור לגיוס

(בגלל הפגנה לא חוקית/ עברת תנועה/ נסיון יציאה מהארץ ועוד)

ואז מעבירים אותם למשטרה צבאית


לבחור רגיל ומודע למצבו אין הרבה סיבות להיעצר וממילא לא מועבר לצבא

אני חושב שאתה טועהנקדימון
עיין פה אבל לקרוא אני עדיין יודע - בני הישיבות

אלא אם כן ישנו פסק דין אחר שאני מפספס. אם כן, אשמח להפניה.

בא נראהooאחרונה
הנה הסבר על אי יכולת דחית שירות של חרדים

אל המשבר החוקתי ומעבר לו: גיוס בני הישיבות לצה"ל


והנה הסבר על דחית שירות למוסדות בהסדר


מתגייסים | דחיית גיוס לטובת מסלולים תורניים

ישיבות הסדר נשארות כרגיל, אבל בכוננותמרגול

קצת כמו שהיה לפני

נניח בני ישיבות הסדר שסיימו את החלק הצבאי, ועכשיו שוב בישיבה- נחשבים עדיין מחויילים, ולכן בעת הצורך יוכלו לקחת אותם לתפקיד שוב (והם אפילו לא ייחשבו מילואים)


ישיבות גבוהות זה באמת מעניין איך עושים.

יכול להיות שבגלל שביינישים סרוגים בישיבות גבוהות עפ רוב התחילו הליכים צבאיים (צו ראשון בכיתה י"א וכו)- הצבא קל יותר איתם.


חרדים שלא מתכננים להתגייס, באים ללשכת הגיוס אך עושים הליך מקוצר רק בשביל להיכנס למעמד בן ישיבה, אך לא עושים דפ"ר, ריאיון, בדיקות רפואיות וכו.

מדברת כמובן על מה שהיה כשתורתו אומנותו עוד היה בתוקף.


כלומר בחור בן 19 חרדי שהלך לישיבה גבוהה - עוד לא עשה את הליכי הצו הראשון המלאים.

בחור בן 19 דת"ל - כנראה הגיע בתיכון לעשות צו ראשון, ואולי גם התחיל במיונים כלשהם.


מבחינת הצבא זה נראה שונה מאוד. 

ישיבת מעלותגיימס פוטר

רציתי לדעת אם זה נכון שיש לישיבת מעלות שם  שהחברה שם בגדול נחשבים "חננות" כאלה.

בכללי, סטיגמות על ישיבות הן לרוב נכונות או לא? 

אממ סטיגמה מעניינתפצל"פאחרונה

בסביבה שלי מעלות לא נחשבים חנונים

אני לא יודע מה הטווח שלך שאליו אתה משווה

אבל בוא נגיד ביחס למרכז הר המור והגוש, אז לא

הם ממש לא חנונים

אם אתה משווה למצפה רמון שדרות ויפו למשל אז כן הם יכולים להיחשב חנונים


בכללי על סטיגמות, יש כאלה שיותר נכונות וכאלה שפחות...

בסוף כל אחד יכול להמציא סטיגמה מהחוייה שלו על מקום מסוים, זה לא הופך את זה אוטומטית לנכון

לגבי הצבאאורות ופיצוצים

האם יש אפשרות להגיע למחלקות/פלוגות עם ביינישים לאצדרך מסלול ההסדר אלר דרך הבקו"ם

 

תודה לכל העונים

קודם כל - אין פלוגות שלמות של בינישי"ם, רק מחלקותהסטוריאחרונה
לקח כואב ממלחמת של"ג.

שנית - עקרונית אי אפשר, אולי דרך קשרים באיגוד?

הגבלת המערכתשמחה :)

היי

מי ששלח לי הודעות בפרטי , המערכת הגבילה את כמות ההודעות אז מחילה שלא עונה ותודה לכולם!

אגב, מחפשת בחור שבא מרקע דתי לאומי והתחזק לכיוון החרדי. אם יש רעיונות היכן לחפש ממש אשמח 

 

במקרה ראיתי את ההודעהיעל מהדרוםאחרונה

לק"י


וממליצה לך להזהר עם הודעות באישי.

לא לגלוש להתכתבויות אישיות מידי או לתת פרטים אישיים.

תלמוד תורה מורשה ירושליםישתבח המלך
אני רוצה לרשום את אחיין שלי לתלמוד תורה ואשמח לשמוע עליו מבחינת איזה מקצועות ליבה לומדים בו ומה המערכת שעות שלהם בשבוע ?עד איזה שעות לומדים בכל יום?ואם לומדים גם ימי שישי?ואיך זה הולך השעות לימוד בכיתות א,ב,ג והלאה?
תלמוד תורה מורשה בירושליםישתבח המלך
שעות הסיום משתנות מיום ליוםמתואמתאחרונה
אנגלית לא לומדים שם.


רק דבר אחד לא מובן לי - אתה רוצה לרשום את האחיין שלך? אתה האפטרופוס החוקי שלו?

אולי יעניין אותך