הפשמינה באמצע שרייה עם אקונומיקה.
אח"כ צריך לשטוף טוב,
ואז להשרות 5-10 דקות במרכך כביסה.
ואז לשטוף ולסחוט, ולשים שייבוש.
זהו. עכשיו אני יכול להרגיש בת.
הפשמינה באמצע שרייה עם אקונומיקה.
אח"כ צריך לשטוף טוב,
ואז להשרות 5-10 דקות במרכך כביסה.
ואז לשטוף ולסחוט, ולשים שייבוש.
זהו. עכשיו אני יכול להרגיש בת.
יש לי סיכוי
חפרפרתאתם קונים את הפשמינות?!
כי אני לא מצליחה לחשוב על סיטואציה שבן הולך ובוחר פשמינה
או שאיכשהו הן מתגלגלות לידיכם


למה לא?
כשנכנסים לאקווראלה או לאותנטי כדי לקנות חולצות הודיות לבנים זה יותר מוזר, וגם יותר פדיחות.
מכנסיים זה לא ילבש

חוצמזה בנות לא לובשות מכנסיים לא רק בגלל לא ילבש
יש לה גם פתרונות.
אה, ונזכרתי שפעם אכלה אצלנו בשבת בבוקר איזו בחורה (היום נשואה..)
והיא שמה את הפשמינה שלה על הספה בסלון.
וגם אני שמתי את שלי על הספה בסלון.
ובסוף הסעודה הלכתי ובטעות לקחתי את שלה.
וכששמתי לב שזה בלי ציציות חזרתי מהר הביתה
אבל היא כבר הלכה
עם הפשמינה שלי.
אז בהמשך השבוע אמא שלי תיווכה בנינו כדי שנחליף...


פשמינה לא מצויצת -אסור לבנים ללבוש
1. לא ילבש
2. ארבע כנפות
אז מתי שיש ציצית זה גם בסדר מבחינת 'לא ילבש' וגם וגם מבחינת 4 כנפות
*דעתי בלבד *
לראות בן באקווארלה או באותנטי? ובוחר לעצמו חולצה?
חייבת לראות אתזה יום אחד..!!![]()
אביגיל.
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)