טויב אז אהה..מחשבות מחשבות ממשך השבוע
להתחיל מהראשונים או מהאחרונים? מה שיצא יצא
אז אם הייתי בן היתה לי פאה יפה בצד שמאל
ובכלל לפעמים אני צריכה ליות בן
-מה שכואב לי שאת כולם קיבלו ואותו לא,ואני לא יודעת למה..
--זה באמת מצער
שרבונו של עולם ירחם עלינו. גם באופן כללי וגם איתו.
האוזניים שלי קולטות לפעמים יותר מידי.משו סודי הולך פה.אהיי ריבונו של עולם
וילדים מתבגרים..מה הכיוון שלו? אופ,למה הם לא קלטו קודם שהוא לא כזה? אהה
עכו"ם במצודת דוד זה הגויים או ישראל שעובדים ע"ז?
וחשבתי שאני לא אוהבת את פרק סו. ישלי בכלל זכות לאהוב? אינלי.
ובעצם אני אוהבת.וגם מהם אקח לכהנים ללוים.יאו איזה נחמות
ה' יתברך מדבר איתנו דרך הלב. אם אדם סובל בעבודת ה' שלו זה לא נכון
ה' יתברך רוצה שיהיה לנו טוב.
הם שולחות שאלות ואני רואה רק כמה אני לא יודעת.
אוחח זה נורא.
גם בדברים שבדרכ הצלחתי בהם אני כבר לא מצליחה?מה יהיה איתנו
וביום חמישי-החיים נהיים יותר ויותר יפים מרגע לרגע. ולא רק ביום חמישי בעצם.
החיים ממש נהיים יפים. אההה אושררר.
איזה טוב ה'!! אינדברים כאלה בעולם.
וביום רביעי הרבה אנשים התעצבנו.אנשות כלומר.
ואז ממש המצב היה בטטה ואז הופ הופ טרללה.יואווו איך שהכל מסתובב!!
התכנסנו ודיברנו ושתי ילדות מאוד חמודות חשבו על שלושה דברים וזאת היתה התכנסות ממש לעניין ודיברנו תכלס וכולם הבינו מה כולם והיה ממש טוב.
ולפניזה אז היא באה אליי בהפסקה ובכתה כי באמת שהכל ככ הסתבך והיא לא יודעת באיזה צד היא ומה לחשוב
אבל אז דיברנו קצת והבנו בערך מה קורה ואז בצהריים שתיהם באו עם התכנון שלהם הזה והם צרפו אותי או שהצטרפתי גם
ואז גם מישי אמרה לי שאני יכולה להיות מנחה
ולא הבנתי אם זה סתם ככה או סוגשל מחמאה
והיא אמרה את שומעת את הכל מבינה ומסכמת (לא בדיוק הבנתי האמת מה שהיא אמרה,היא גם דיברה עם תנועות)
בקיצור אני חושבת שאני אקבל אתזה כמחמאה
ואז למדנו ספרות ועשינו שתי תרגילים ואחד לא הצלחנו.
והיא הביאה פסטה מוקרמת
והם אכלו בחדר ואני הלכתי
ובלילה כתבנו דברים מה לכתוב במכתב
והלכתי לישון ב3
ושמעתי שירים
וביום חמישי היה מבחן ארוך כזה עם 25 שאלות
אהה!!וברביעי בבוקר יאו יאו איזה ניסים. העגתי בדיוק בזמן. כאילו באיחור אבל בזמן
הטרמפ הזה מעצבן! אני מחכה לו חצי שעה ובדיוק כשאני הולכת הוא נזכר להגיע! ואז הוא לא רואה אותי ואני כבר בדרך לדרך.
אוף.כבר פעם שלישית בערך. אם הוא לא יוצא בזמן שהוא אומר מה אכפת לו להגיד?שאדע לא לחכות.
בקיצור אחרתי אבל הגעתי בזמן טוב.
והיתה הארוחת בוקר.ממש נחמד.
ואחרי המבחן הסתמסנו וזה הרגיש טיפשי כי אנחנו שתי מטר ו..
ואז הלכתי לחדר שלה ודיברנו ופיתום הגיעה מישהי אחת אז נשארתי עוד קצת ואז הלכתי לחלון השני לבחון נמלים
ואחרי שבאו עוד כמה בנות יצאתי לי באלגנטיות והלכתי משם.
מצחיק.
ב"ה ב"ה.
ורציתי נורא לישון אבל לא נרדמתי
ואז היו השאלות
ואנחנו לא רוצות שהם יחשבו שהמכתבים והשיפור זה בגלל זה
אבל הכל משמים ובדיוק בזמן
ואז כתבנו את המכתב ויצא ממש יפה
ולא סיימנו
והיינו צכות לבוא לרב כל הוועדה
וסכמנו מסקנות
וממשיכים עד שלישי
ואז עוד פעם איחרנו אבל הגענו בזמן
ולמדו משהו חדש ולא הייתי בהתחלה אז לא היה לי כח להקשיב ולנסות להבין
ואני ממילא שונאת דברים כאלו וסתם חבל
אחכ סיימנו עם המכתב והלכנו להביא אותו
ואז היו אנשים בפנים אז חיכינו
וכשיצאו אז נכנסתי ושמתי על השולחן ורציתי לראות איך הוא מגיב!
אבל הפלאפון שיהיה בריא נפל על הרצפה וחנה הרימה אותו
ואבא של שירה היה שם
והדס מסתכלת
והמשקוף בצד שמאל
ואני צכה לעבור בין כל הדברים האלו בלי לדרוך על חנה
שד"א הפלאפון נפל בדיוק במעבר איך לא
בקיצור-פאדיחות.
יאלה העיקר שהבאנו.מעניין מה הוא חושב..
וופלים זה טעים.ואני מאוד אוהבת וופלים טעימים.וזה לא בריא וגם אחכ עושה כאב בטן
דווקא אבל כאבי בטן כאלה זה נחמד מידי פעם..טוב לומשנה.לוקשור.
גיא צדיק.וביום שני עליתי את כל העליה אבל לא דרך הרחוב הישר ודיברתי עם ליאל
ביום שלישי היתה מישהי ודיברנו על המגילה והנשים וזה
ואגב בשבת אבא שלי קרא מהבן איש חי שנשים לא יכולות להוציא בקריאת מגילה
ואז עליתי את כל העליה ברחוב הישר בפחות מרבע שעה.שפעם עשינו אתזה בחמישים דקות
ובחמישי גם חזרנו איתו ואמא שלה לקחה אותנו משם
וחשבתי עלזה שמה שאמר האורחות צדיקים, שאדם לא יכול להוסיף או לגרוע,להקדים או לאחר ממה שה' החליט.וגם מה שגזר לאחרים אני לא יכולה לשנות
אז אנחנו צריכים להיות טובים ולא לעשות חשבונות, כי ה' קובע,ואם לא את תגידי לה על הטרמפ או תתני לה את החומר להשלים, ה' כבר ידאג שזה יגיע אליה.ואת סתם הפסדת.
ואז היה-וואי וואי איך כולם עצבניים כאן כאילו מה קרה
איך אפשר לשמח אנשים כועסים?ואיך אפשר לשמור על השמחה שלך כשאתה בין אנשים כאלה?
וכשאני עייפה וככה גם לשמוח בעצמי אי אפשר. אז הגעתי שעה אחרי יאלהה.מתסכל=\
והחיים עדיין נהיים יותר ויותר יפים מרגע ורגע
כיבוד הורים זו מצוה קשה.
גם חינוך ילדים אבל.בטח יש מצוה כזאת.ולימדתם אותם.
איך אפשר ללמד את הילד שילמד תורה ויקיים מצוות כשהוא רואה את ההורים שלו ככה בכל מיני מצבים שממש חסרה עבודת המידות ואפילו עוברים על איסורי תורה.
פעם שמעתי,מהרב זמיר כהן, שהעיקר בחינוך זו הדוגמא האישית. ובלי לשים לב או עם לשים,מידי פעם אני בוחנת את עצמי ועושה חזרות. בקושי מצליחה,אבל לומשנה,נגיד..
בעקרון לפעמים ממש באלי ובכיף ליות אמא ולנהל בית רק אני צריכה עוד קצת ללמוד איך לחנך (אחים זה תקלה.נורא ואיום מה שהולך איתה.הלוואי שעם הילדים שלי זה יהיה אחרת),לעבוד על המידות וללמוד על הקשר עם האיש.
נכון שאפאחד פה לא מכיר אותי? יואו יואו.נורא ואיום.
ואסור לשפוט.אוח נו באמת!אסור לשפוט! ולעולם אינך יודע..! הלוואי שלכל אחד בעולם היה העקרון הזה.
אולי הכעסים מרביעי וחמישי זה מעודף לחץ של יום שני?
באמת מסכנים.הם לגמרי לא יודעים מה לעשות.ונראה לך שכל העולם עבד עליך.
והוא ככ בטוח שהוא הולך ללמוד שם בערך.ואופ,לא.זה לא בטוח בכלל.
ו..ביום שישי לא זוכרת כלום
ולאנשים גודל זקן!! גדל או צומח? לא משנה. צומח זקן!! והם כאלו חמודים.
וראיתי אנשים מתוקים שאני אוהבת.
ויש להם פאות ארוכוותתת.וחיוך מאיר.
וכבר עברה שעה ויכולתי ללמוד עוד שני פרקים. אבל עכשיו לא אכפת לי.
ושכחתי עוד כמה דברים שרציתי לכתוב
וחזרנו קצת להיות כמו פעם
פשוטות כאלה. קצת.
ה' אוהב אותנו.
ולהתלהב מכל דבר. פעם הבאה תגידו היי הרב!!! מטווססס!!
אז אנחנו מתלהבים. והעולם שלנו לפעמים ככ מבלבל שאתה לא יודע מה לחשוב
והחיים ממשיכים
והזממן עובר
ואנשים בעולם הזה לא רגועים
ורצים כל הזמן
ונגד הזמן גם
ותן לי דעת להרפות ידיים תן לי דעת להרים עיניים לשמים
ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני
יא יא. איך שירים מאירים לך לפעמים זה משו
והחיים נהיים יפים יותר יותר מרגע לרגע.
יום אחד ניסע לירושלים ונגמור את הספר. על הגג של הר ציון
בעזרת ה' יתברך.
שבוע טובבב ומבורך. הרבה שמחה הצלחה בריאות ובשורות טובות
אאהייי.ישתבח שמו לעד. ממש כך
|
- לקראת נישואין וזוגיות